Translate

5.7.16

Talmud Bava Metzia

A link to the edited Ideas in Shas in which this idea was added just now


I wanted to mention here that to understand a question of Tosphot is often just as hard as it is to understand his answer. So here is my approach to understand the question.

Credit for this idea really goes to David Bronson because it is from him that I learned the method of breaking down a problem in Tosphot into its constituent parts and then putting it back together. I saw him do this numerous times and so I kind up picked up the method.

I had an idea in Bava Metzia page 14b that I would like to share.



Introduction: You have a lender that loaned $120 to a borrower. The borrower has a field worth 100. Then he buys a new field worth 100. Then he sells the first field. The buyer does $20 worth of improvement. Then the borrower sells the second field. Then defaults on the loan. The lender gets the first field. The first buyer then goes to the borrower himself for the improvement that he did and the main price. If the borrower still has nothing he collects from the second field only his main price , not the improvements,



Tosphot is bothered by the question why is there a second field? I suggested perhaps there is a second field because the lender got all of his loan paid back by the first buyer. It occurred to me today to analyse the sugia in the way my learned partner would have done if I would be learning with him. That is to break it down into its constituent parts and then put it back together.

So let's say the lender loaned to the borrower $120. And the borrower had a field worth $100. Then the borrower loses all the money. In the meantime he sold the field. The lender gets the whole field plus the improvements. Then the first buyer gets paid back the main price he paid for the field and its improvements from the lender and if the lender has nothing then he gets the main price from the second buyer. This is all just straight Gemara. I have not said anything new so far. It is just the Gemara puts all this into 8 words " יש לו שבח מן בני חורין וקרן ממשועבדים"
But what surprises Tosphot is this question: why does the lender not get paid back from the second field instead of from the improvements of the first field? In other words what gives him the right to collect improvements done on the second field that have nothing to do with the loan instead of going straight to the second field that was sold by the borrower?

This is the question of Tosphot. I wanted to add that Tosphot's approach is not that of the Rambam and I think Tosphot thus would be disagreeing about the idea of Reb Chaim Soloveitchik if the improvement is considered to a result of the field or the result of the work done on it.

I am in a student dorm so it is hard to concentrate. But the above is the basic idea I wanted to share.

What I could add for the sake of clarity is this. We are not talking about a case when the lender did not collect from the שבח because the Gemara says the first buyer gets paid back for the שבח from בני חורין. So why then did the lender not go directly to the second buyer instead of to the first buyer's improvements?
_________________________________________________________________________________


  בבא מציעא דף י''ד ע''ב מבוא: יש לך מלווה של 120 שקלים. היה ללווה   שדה שווה 100 שקלים. אז הוא קנה תחום חדש בשווי 100 שקלים. אז הוא מכר את השדה הראשון. הקונה עושה 20 שקלים בשווי של שיפור. אז מכר את השדה השני. ואז יש מחדל על ההלוואה. המלווה מקבל את השדה הראשון. הקונה הראשון לאחר מכן אוסף מהלווה עצמו לשיפור שהוא עשה ואת המחיר העיקרי. אם הלווה עדיין אין דבר, אז הקונה  אוסף מהשדה השני רק המחיר העיקרי שלו, לא שיפורים. לתוספות  הטרידה השאלה, "למה יש השדה השני?" הצעתי אולי יש שדה שני כי ההלוואה  משולמת על ידי הקונה הראשון?אבל  הפתעת תוספות היא השאלה: מדוע המלווה לא גובה  מהשדה השני במקום השיפורים של השדה הראשון? במילים אחרות מה נותן לו את הזכות לגבות שיפורים במקום ללכת ישר לשדה השני שנמכר על ידי הלווה? זו השאלה של תוספות. רציתי להוסיף כי לתוספות הגישה אינה כמו הרמב''ם. ואני חושב מחלוקת תוספות והרמב''ם בכך תהיה  הרעיון של רב חיים הלוי אם השיפור נחשב לתוצאה של השדה או התוצאה של העבודה שנעשתה עליו. מה שיכולתי להוסיף למען הבהירות היא זו. אנחנו לא מדברים על מקרה כאשר המלווה לא גבה מן השבח משום הגמרא אומר הקונה הראשון מקבל תשלום בחזרה עבור השבח מבני החורין. אז למה אז המלווה לא ללכת ישירות לקונה השני במקום כדי השיפורים של הקונה הראשון?





I wanted to mention here that to understand a question of Tosphot is often just as hard as it is to understand his answer. So here is my approach to understand the question.   The Rambam apparently thinks the lender can collect from either field and so he must be thinking the שבח on the first field is no less than the second field. Both are משועבד to the lender.


So God granted to me the merit of understanding Tospot 's question.

______________________________________________________________________________
The רמב''ם remains a mystery. The work done by the first buyer and the field contribute to the שבח. It is not the field's alone. Unless the  רמב''ם is  thinking like this. If it is שבח הבא ממילא then it is equal to the second field. If it is improvements like building a fence then it is totally of the first buyer. If it is crops the it is half the buyers and half the field.
__________________________________________________________________________________
That is when it is a fence then the רמב''ם would say the lender must collect from the second buyer  or collect the field from the first buyer but pay for the fence. If it is fruit of trees then in fact the lender can collect from either field. If the improvement is crops then he can collect from either field but pays for half the crops


רמב''ם נשאר בגדר תעלומה. אולי אפשר לומר שהרמב''ם מחזיק ככה: העבודה שנעשית על ידי הקונה הראשון והשדה תורמים את השבח. זה אומר אם זה שבח הבא ממילא, אז זה שווה לשדה השני. אם זה שיפורים כמו בניית גדר אז זה לחלוטין של הקונה הראשון. אם זה יבולים זה חצי מן הקונה וחצי מהשדה. כלומר כאשר השבח הוא גדר אז רמב''ם יאמר המלווה חייב לאסוף מהקונה השני או לאסוף בתחום מהקונה הראשון אבל לשלם עבור הגדר. אם זה פרי של עצים אז למעשה המלווה יכול לגבות באיזה מהתחומים שהוא רוצה. אם השיפור הוא יבולים ואז יוכל לאסוף משני השדות אלא אם הוא אוסף מן הראשון אז משלם עבור מחצית היבולים.

_______________________________________________________________________________

The problem on my explanation of תוספות is if the  whole question revolves around the fact that the lender collects from the שבח instead of the second field then why are the answers of תוספות not related to the שבח alone? Why do they relate also to the field of the first buyer?

הבעיה על ההסבר שלי של תוספות היא אם כל השאלה סובבת סביב העובדה כי המלווה גובה שבח במקום בשדה השני, אז למה לא תהיינה התשובות של תוספות קשורות רק לשבח? למה הן מתייחסות גם אל השדה של הקונה הראשון בעצמו?
______________________________________________________________________________

Answer. In fact, the answers of תוספות do answer the question on שבח but also they have implications for the קרן. For example the answer of תוספות that there is a second field because the first was made an אפותיקי  shows why the מלווה collected from both the first field and its שבח. The other answer that כל שיעבודו עליו also shows why he collected from both the first field and its שבח. Also the answer כלה שיעבודו answer this question.