I was at the sea again and a few questions entered into my mind about the answer of Rav Shach about the law in the Rambam laws of marriage 5 law 7 that says a man can marry a woman by an object he stole. Just to be clear let me explain what Rav Shach says in order to answer the problem in the Rambam. The problem is that the thief does not own the obsject that he stole. But if he sells ,it or gives it to someone else, and the owner has given up hope of getting the object again, then the third person can keep it. The problem with using the object to marry a woman is that, even though she owns it by means of change of domain and abandonment, but the object did not belong to the thief. There was` no change of domain until it got into the hand of the woman. As the Ketzot Hachohen writes, you need to marry a woman by your own money, not money that become her's after receiving it. The answer of Rav Shach and R. Shmuel Rozovski is that the thief has certain rights in the object and theso he gives to her. ///The rights that Rav Shach is referring to are if the animal he stole gave birth or if it was sheep an'sd he sheared it or if he plows with an ox that he stole it. however, when one buys a field from a person that stole it and put inh time money and effort to improve it. When the field goes back to, the buyer gets repaid from the thief for the improvement [Rambam laws of robbery chapter 9 law 6]. but it seems to me that these are not rights, but rather just facts that result from the law that a robber pays back only the thing he stole as it was at the time he stole it. Therefore, automatically, any later improvements go to the thief. It is hard to conceive of this as a right./////Besides all the above, I might mention that even though the third party does not have to pay for the object according to the Raavad, but according to the Rambam, the third person that bought something from a thief does have to pay for it even though he keeps it. And even in the case of buying from a thief that was not well known, it is only by a decree of the sages that the one that bought it does not have to pay, but from the law of the torah he would have to pay. So even though the woman can keep the stolen object, the fact is that from the law of the torah, she would have to pay for it, and therefore she should be married only by the words of the sages, not from the torah. --------------------------------------------------A few questions occurred to me about the answer of רב שך about the law in the רמב''ם. a man can marry a woman by giving to her an object he stole. Let me explain what רב שך says in order to answer the problem in the רמב''ם. The problem is that the thief does not own the object that he stole. But if he sells it or gives it to someone else, and the owner has given up hope of getting the object again, then the third person can keep it. The problem with using the object to marry a woman is that even though she owns it by mean of change of domain and abandonment, but the object did not belong to the thief. There was` no change of domain until it gets into the hand of the woman. As the קצוות החושן writes, you need to marry a woman by your own money, not money that becomes her after receiving it. The answer of ר' שך is that the thief has certain rights in the object, and these rights he gives to her. ...The rights that רב שך is referring to are about are if the animal he stole gave birth or if it was sheep and he sheared it, or if he plows with an ox that he stole it. However, when one buys a field from a person that stole it and put in time money and effort to improve it. When the field goes back to the owner, the buyer gets repaid from the thief for the improvement [רמב''ם laws of גזלה chapter 9 law 6]. But it seems to me that these are not rights, but rather just facts that result from the law that a robber pays back only the thing he stole as it was at the time he stole it. Therefore, automatically, any later improvements go to the thief. It is hard to conceive of this as a right. ///Just to be clear let me explain what רב שך say in order to answer the problem in the רמב''ם. the problem is that the thief does not own the object that he stole. but if he sells it or gives it to someone else and the owner has given up hope of getting the object again then the third person can keep it. the problem with using the object to marry a woman is that even though he owns it by mean of change of domain and abandonment but the object did not belong to the thief. There was` no change of domain until it gets into the hand of the woman. As the קצוות החושן writes חושן משפט שנ''ג , you need to marry a woman by your own money, not money that become her after receiving it. the answer of ר' שך is that the thief has certain rights in the object, and these rights he gives to her./// The problem I see in this answer is even from the place that רב שך brings, I see no answer. The third person there, the one that bought the stolen ox, and plowed with it does not have to pay for it use, but that does not mean that the thief had any rights. Besides all the above, I might mention that even though the third party does not have to pay for the object according to the ראב''ד , but according to the רמב''ם, the third person that bought something from a thief does have to pay for it even though he keeps it. And even in the case of buying from a thief that was not well known, it is only by a decree of the חכמים that the one that bought it does not have to pay but from the law of the תורה he would have to pay. so even though the woman can keep the stolen object, the fact is that from the law of the תורה, she would have to pay for it, and therefore he should be married only by the words of the חכמים, not from the תורה.

בבבא קמא עמוד קי''א אנו רואים שאם שודד נותן חפץ שגזל למישהו אחר, והבעלים ייאושו על קבלת החפץ, אזי אותו אדם שלישי הוא הבעלים של החפץ, והבעלים המקורי יכול לדרוש תשלום מהשודד בלבד, ולא מהאדם השלישי. בהתבסס על כך, גם רב שך וגם רב שמואל רוזובסקי מציעים הסבר בחוק בדיני הר''ם בנוגע לנישואין ה' חוק ז'. עם זאת, ברצוני להציע גישה חלופית המבוססת על התוספת בבבא קמא עמוד ס''ז ע''א מילה ראשונה מעיקרא. הדין בר''ם הוא זה. אם אדם נושא אישה על ידי חפץ שגנב או שדד, וידוע שהוא השיג אותו בכך שהבעלים ייאושו לקבל אותו, היא נשואה. אני חושב שהמקרה כאן הוא שנתינת החפץ לאישה היא שינוי התחום. כלומר, שינוי התחום התרחש בו זמנית עם מתן החפץ לה. זה משהו שרב שך ורב שמואל רוזובסקי מוצאים בעייתי והם מציעים שלגנב כבר הייתה זכות מסוימת בחפץ לפני שנתן אותו לאישה ולכן הוא נותן לה משהו בעל ערך שכבר היה בבעלותו. עם זאת, בעיניי זה בעייתי מכיוון שייתכן שהוא בעל זכויות מסוימות בחפץ, אבל גם כך צריך ייאוש ושינוי תחום כדי להיות בעל חפץ גניבה, ועד שהוא נותן לה אותו, אין שינוי תחום. אז במקום זאת אני מציע את הגישה של תוספת בעמוד ס''ז ע''א. שם הגמרא אומרת שאם גנב או שודד מקדיש בהמה, זה תקף. הגמרא אומרת שהסיבה היא בגלל שהיה שינוי שם. קודם השם היה חולין ועכשיו השם קדוש. תוספות שואל מדוע צריך את התשובה של שינוי שם. האם אין שינוי רשות, וזה אמור להספיק כדי להפוך את פעולת ההקדש לתקפה. תוספות עונה שהגמרא זקוקה לתשובת שינוי השם במקרה בו אין שינוי רשות, לדוגמה הוא הקדיש בהמה כדי שתהיה חטאת שלו או אשמו. במקרה כזה, הוא נשאר אחראי על הבהמה והיא עדיין שלו עד שהיא מוקרבת. אתה רואה בתוספות שפעולת ההקדש תקפה למרות שהגנב אינו הבעלים של הבהמה. אז איך יכול להיות שפעולת ההקדש תקפה? תוספות קובעת שהעובדה שהיא משנה רשות בו זמנית עם פעולת ההקדש הופכת את ההקדש לתקף. אז במקרה שלנו גם פעולת נישואי האישה ושינוי רשות החפץ הגנוב מתרחשים בו זמנית. עם זאת, אני מודה שהגישה שלי לרמב"ם הזה אינה מתאימה בדיוק, משום שהרמב"ם כתב "ונודע שהוא קנה את החפץ על ידי ייאוש". נראה שהוא היה צריך לכתוב "על ידי ייאוש ושינוי רשות". {כי ייאוש אינו גורם לבעלות בפני עצמו.} השמטת המילה האחרונה היא מה שמקשה על רמב"ם בכל פרשנות שהיא ---אני רוצה גם להציע שפדן ארם פירושו מדינת ארם, לא עיר בשם פדן ארם. הסיבה שאני אומר זאת היא שאליעזר הלך לארם נהרים כדי למצוא בת זוג ליצחק, ובאופן ספציפי לעיר נחור, לא לחרן. מאוחר יותר, כשיעקב הלך למצוא אישה, הוא הלך לחרן. עכשיו חרן הייתה העיר שבה התיישב תרח לאחר שעזב את מסופוטמיה בדרכו לארץ כנען. לכן חרן לא היה במסופוטמיה. אבל חרן היה בפדן ארם כפי שכתוב בכמה פסוקים; למשל, שם מוזכר שבני לאה נולדו בפדן ארם. אז כאשר הפסוקים אומרים שיצחק התחתן עם רבקה שהייתה מפדן ארם, הכוונה היא למדינה, לא לעיר. זה בדיוק כמו העובדה שיש מדינה, ניו יורק, ויש עיר, ניו יורק

In Bava Kama page 111 we ee that if a robber gives and object that he stole to someone else and the owner gave up retrieving the object then tat third person own the object and the original owner can demand payment from the robber alone, not the third person. Based on this both Rav Shach and Rav Shmuel Rozovki suggest an explanation in a law in the Rambam law of marriage 5 law 7. However, I would like to suggest an alternative approach based on Tosfot in Bava Kama page 67a first words “at first it was secular”. The law in the Rambam is this. If one marries a woman by an object that he stole or robbed, and it is known that he had acquired it by the owner giving up hope of retrieving it, she is married. I think the case here is that there was giving up and the giving the object to the woman is the change of domain. That is, the change of domain occurred simultaneously with giving her the object. This is something that rav Rozovski and Rav Shach find problematic and they suggest the thief already had certain right in the object before he gave it to the woman and so he is giving her something of value that he already own. However, to me this is problematic since because he might own certain rights in the object, but even so you need abandonment and change of domain to own an object of theft, and until he gives it to her, there no change of domain. so instead I suggest the approach of Tosphot on page 67. There the Gemara says if a thief or robber sanctify an animal, it is valid. The Gemara say the reason is because there was change of name. first the name was secular and now the name is holy. Tosphot asks why do you need the answer of change of name. is it not so that there is change of domain, and that should be enough to make the act of sanctification valid. Tosphot answers the Gemara needs the answer of change name for case in which there is no change of domain for example he sanctified an animal to be his sin offering or his guilt offering. In that case, he remains responsible for the animal even and it is still his until it is sacrificed, you see in Tosphot that the act of sanctification is valid even though the thief does not own the animal. so how can it be that the act of sanctification is valid. Tosphot holds the fact that it changes domain simultaneously with the act of sanctification makes the sanctification valid. So in our case also the act of marrying the woman and the change of domain of the stolen object occur simultaneously.However, I admit that my approach to this Rambam does not fit exactly because the Rambam wrote, “It is known that he acquired the object by abandonment.” It seems he should have written, “by abandonment and change of domain.” {For abandonment does not cause ownership by itself.} Leaving out that last word Is what makes that Rambam difficult under any interpretation I would also like to suggest that Padam Aram mean the state of Aram, not a city by the name Padan Aram. The reason I say this is that Eliezer went to Aram Naharaim to find a marriage partner for Isaac and specifically to the city of Nachor, not Charan . Later, when Jacob went to find a wife, he went to Charan. Charan was the city that Terach settled in after he left Mesopotamia on his way to the land of Canaan. so Charan in not Mesopotamia. But Charan was in Padan Aram as it say in several verses; for example where it mentions that the children of Leah were born in Padan Aram. so when the verses say that Isaac married Rivka who was from Padan Aram that must mean the state, not the city. This is just like the fact that there I a state New York and there is a city, New York. _______________________________________________________ In בבא קמא page קי''א we see that if a robber gives an object that he stole to someone else, and the owner gave up retrieving the object then that third person owns the object, and the original owner can demand payment from the robber alone, not the third person. Based on this, both רב שך and רב שמואל רוזובסקי suggest an explanation in a law in the ר''ם laws of marriage. However, I would like to suggest an alternative approach based on תוספות in בבא קמא page ס''ז ע''א. The law in ר''ם is this. If one marries a woman by an object that he stole or robbed, and it is known that he had acquired it by the owner giving up hope of retrieving it, she is married. I think the case here is that there was ייאוש and the giving the object to the woman is the change of domain. That is, the change of domain occurred simultaneously with giving her the object. This is something that רב שך and רב שמואל רוזובסקי find problematic and they suggest the thief already had certain right in the object before he gave it to the woman and so he is giving her something of value that he already own. However, to me this is problematic since because he might own certain rights in the object, but even so you need ייאוש and change of domain to own an object of theft, and until he gives it to her, there no change of domain. so instead I suggest the approach of תוספות on page ס''ז. There the גמרא says if a thief or robber sanctify an animal, it is valid. The גמראsay the reason is because there was change of name. first the name was secular and now the name is holy. תוספות asks why do you need the answer of change of name. is it not so that there is change of domain, and that should be enough to make the act of sanctification valid. תוספות answers the גמרא needs the answer of שינוי השם for case in which there is no change of domain, for example he sanctified an animal to be his חטאת or his אשם. In that case, he remains responsible for the animal even and it is still his until it is sacrificed, you see in תוספות that the act of sanctification is valid even though the thief does not own the animal. so how can it be that the act of sanctification is valid. תוספות holds the fact that it changes domain simultaneously with the act of sanctification makes the sanctification valid. So in our case also the act of marrying the woman and the change of domain of the stolen object occur simultaneously. However, I admit that my approach to this רמב''ם does not fit exactly because the רמב''ם wrote, “It is known that he acquired the object by ייאוש.” It seems he should have written, “by ייאוש and change of רשות.” {For ייאוש does not cause ownership by itself.} Leaving out that last word Is what makes that רמב''ם difficult under any interpretation ---------------------------------I would also like to suggest that פדן ארם mean the state of ארם, not a city by the name פדן ארם The reason I say this is that Eliezer went to ארם נהריים to find a marriage partner for Isaac and specifically to the city of נחור, not חרן . Later, when Jacob went to find a wife, he went to חרן . NOW חרן was the city that תרח settled in after he left Mesopotamia on his way to the land of כנען. so חרן in not Mesopotamia. But Charan was in פדן ארם as it say in several verses; for example where it mentions that the children of Leah were born in פדן ארם. so when the verses say that Isaac married Rivka who was from פדן ארם that must mean the state, not the city. This is just like the fact that there I a state New York and there is a city, New York.

בבא קמא דף קי''א. זהו נושא שרב שך ורב שמואל רוזובסקי עוסקים בו שניהם בפרק ה' בדיני הר''ם של גניבה, דין ז'. שאלה אחת היא שאם אדם נישא אישה בגניבה או בשוד [כלומר, גנב חפץ ונתן אותו לאישה ואומר בכך את נשואה לי] וידוע שכבר הייתה ייאוש מצד הבעלים, אז הנישואין תקפים. אולם, ראה בזכרון שמואל פרק נ''ח שם הוא מביא את המקרה של חפץ מקודש שאם המצב הוא כזה שהקדש יצטרך לשלם עבור החפץ, אז לא ניתן דבר למעשה. אז, במקרה שלנו עם גניבה, אפילו עם ייאוש ושינוי תחום, הגנב צריך להחזיר לבעלים אם הגנב היה גנב ידוע, וגם אם הוא לא היה ידוע, האדם שרכש את החפץ מהגנב היה צריך לשלם עבורו למעט תיקון השוק. אז, גם אם אנחנו עוסקים במקרה שבו האישה לא צריכה להחזיר את החפץ, עדיין היא צריכה לשלם עבורו, או לפחות מדין התורה היא הייתה צריכה לשלם עבורו אלא בגלל תיקון השוק. [איש לא היה קונה כלום אם כל קנייה ניתנת לביטול.] לכן, היא לא קיבלה כלום, והנישואין לא צריכים להיות תקפים. הבעיה השנייה היא, למה היא נשואה? לרב רוזובסקי ולרב שך, זה בגלל שהייתה ייאוש יחד עם שינוי תחום. איזה שינוי תחום? האחריות והזכויות שיש לגנב לפני שהוא מחזיר אותו. לגר''א לעומת זאת, זה אומר שהייתה שינוי תחום נוסף לפני שהחפץ ניתן לאישה. ובמונח של שוד, הגר"א בהחלט צודק, שכן ייאוש אינה חל על שוד. שינוי התחום היה צריך להתרחש לפני מתן החפץ לאישה אבל כאשר השאלה היא על גניבה מדוע היא נשואה? אני חושב שזכויות הגנב ולא הייאוש היו עובדים מכיוון שכל אחת מהן חלשה. אבל יחד הם יכולים להיחשב ככאלה שהגנב נתן לה משהו בעל ערך כספי רק כדי להבהיר. אם הייתה גניבה, והגנב מכר את החפץ, והייתה ייאוש על ידי הבעלים, אז האדם קנה אותו. עם זאת, אם הגנב היה ידוע, הקונה צריך לשלם עבורו. אם לא הגנב מפורסם, אז הלוקח לא צריך לשלם והבעלים צריך לרדוף אחר הגנב לבדו כדי לקבל פיצויים. כמו כן, אנו מתייחסים כאן לעובדה שאישה יכולה להינשא על ידי מתן חפץ בעל ערך כספי. אז, במקרה שלנו כאן, שבו גבר נתן חפץ ששדד או גנב לאישה ואומר "הנה את נשואה לי על ידי החפץ הזה", אז אם כבר הייתה ייאוש על ידי הבעלים, אז היא נשואה. אבל ייאוש על ידי הבעלים לבדה לא גורמת לבעלות. רק ייאוש עם שינוי תחום גורמת לבעלות. אבל כאן שינוי התחום התרחש בו זמנית עם מתן החפץ לאישה. אלא אם כן הולכים עם רב שך ששינוי התחום מתייחס לזכות שהייתה לגנב לפני שהחזיר אותו. מה זה אתם עשויים לשאול. אחד מהם הוא מה שאתם רואים ברשב"א בבבא קמא ל"ג דף 33 שם הוא אומר שאם במקרה שם הקונה חרש עם השור לפני שהיה צריך להחזירו, הוא לא צריך לשלם עבור השימוש בשור

Bava Kama page 111.

Bava Kama page 111. This is a subject that Rav Shach and Rav Shmuel Rozovski both deal with in the Rambam laws of theft chapter 5 law 7. [R. Rozovski was the rosh yeshiva of Ponovitch for about 35 years before Rav Shach.] One question is that if one marries a woman by theft or robbery [i.e., he stole an object and give it to a woman and say by this you are married to me] and it is known that there was already giving up abandonment by the owner, then the marriage is valid. However, see in Zichron Shmuel chapter 58 where he brings the case of sanctified object that if the situation is such that the Temple would have to pay for the object, then nothing was given in fact. So, in our case with theft even with abandonment and change of domain, the thief has to pay back the owner if the thief was a well-known thief, and even if he was not well known, the person that acquired the object from the thief would have to pay for it except for fixing of the market place. So, even if we are dealing with a case in which the woman does not have to give back the object, still she has to pay for it, or at least from the law of the torah she would have to pay for it except because of fixing of the market placve. [No one would buy anything if any buy can be cancelled.] Therefore, she received nothing, and the marriage should not be valid. The other problem is, why is she married? To Rav Rozovski and Rav Shach it is because there was abandonment along with change of domain. What change of domain? The responsibilities and privileges that the thief had before he gives it back. To the Gra however, it means that there was another change of domain before the object was given to the woman. And in terms of robbery, the Gra is certainly right for abandonment does not apply to robbery. The change of domain had to have occurred before giving the object to the woman. When the question is about theft why is she married? I think that privileges of the thief nor abandonment would work along since each Is weak. But together they can be considered a such that the thief gave her something of monetary value. just to be clear. If there was theft and the thief sold the object, and there was abandonment by the owner, then the person that bought it keep it. However, if the thief was well-known, the buyer has to pay for it. If not, then he does not have to pay and the owner must go after the thief alone to get repaid. Also, we are referring here to the fact that a woman can be married by giving her an object with monetary value. So, in our case here where a man gave an object that he robbed or stole to a woman and says behold you are married me by this object, then if there was already was abandonment by the owner, then she is married. But abandonment by the owner alone does not cause ownership. Only abandonment with change of domain causes ownership. But here the change of domain occurred simultaneously with the given of the object to the woman; that is unless you say like rav shach that the change of domain refers to privileges the thief had before giving it back. what are these? you might ask. one is what you see in the rashba [R. Shmuel ben Aderet. Not the Rashba of Tosphot who is R Shimshon ben avraham] in Bava Kama page 33 where he says in the case where a e buyer plowed with stolen ox before it had to be given back, he does not have to pay for the use of the ox.

za79 A minor midiza79 nwc format

תוספות בבא קמא קי''א ע''ב. אם יש מצב שנגזל חפץ והבעלים ייאשו אבל החפץ עדיין בשליטתו זה נחשב להיות חסרון בבעלות. זו קשה להבין. להיות ברור אני רוצה להביא תוספות. אם יש שני תנאים, יש ייאוש ושנוי רשות, וחפץ של אדם השלישי. אם אין ייאוש ולא שינוי רשות אז זה של הבעלים והם יכולים לתבוע הגזלן או אדם השלישי. אבל יכול להיות מצב ביניים. יש ייאוש בלי שינוי רשות או שינוי רשות בלי ייאוש. [המצב ביניים שיש חיסרון בבעלות גורם שאם החפץ קיים, יש להחזירו, ואם החפץ אינו קיים, אז אדם השלישי פטור לגמרי]. זה המצב האחרון ברור. החפץ שלו ואינו בשליטתו, ולכן אם הקדיש אותו אינו מוקדש. אבל אם יש ייאוש בלי שינוי רשות זה נראה להיות שלו לגמרי. אז למה אינו נחשב להיות שלו לגמרי-------יתר על כן, ברצוני לשאול זאת. תוספות גורסת שכאשר יש נטישה אך אין שינוי תחום, או שינוי תחום ללא נטישה, שאם החפץ בסביבה, עליו להחזירו. אך אם החפץ אינו בסביבה, אז הבעלים יכול לרדוף רק אחר הגזל המקורי כדי לקבל פיצויים. אך תוספות שואלות על כך שאם כאשר החפץ בסביבה, האדם השלישי חייב להחזירו, אז גם אם הוא אינו בסביבה, הוא צריך להיות אחראי. מדוע הוא אינו אחראי? תוספות משיבה שזה פסוק. אם החפץ שנגנב נמצא בצורתו המקורית (כעין שגנב), יש להחזירו. אך אם הוא השתנה, אז הבעלים יכול לרדוף אחר הגזל לבדו. ברצוני לשאול על כך שאותו נימוק צריך לחול כאשר לא הייתה נטישה ולא שינוי תחום. אך שם אנו אומרים שהבעלים יכול לרדוף אחר הגזל המקורי או אחר זה שתפס אותו מאותו גזל ואכל אותו. גם הוא לא צריך להיות אחראי על פי פסוק זה