בבא קמא עמוד י''ח

בדרך חזרה מהים עלה בדעתי מהי הבעיה העיקרית בבבא קמא עמוד י''ח שגם רש''י וגם תוספות נאבקים בה. זה שההתחלה והסוף של הדיון לא תואמים. רב סמא שאל רבינא אולי ר' יהודה אמר דינו שתם נשאר במקומו רק כשהחיה התחילה תם ואז הפכה למועד. היה שינוי בבהמה. אז יש הבדל בנוסח רש''י ותוספות לגבי התשובה. לרש''י התשובה היא "זה מקרה שהחיה השתנתה והוזהרה. זה התחיל תם והפך למועד”. גרסה זו עונה על השאלה של רב סמא, אבל אז השאלה הבאה היא, "אם כן, יש לנו תשובה ברורה לשאלה של רבא, "אם אזהרה יכולה לחול על צרורות?" ברור שזה לא עונה על השאלה הזו. השאלה הייתה אם אזהרה חלה על צרורות, לא אם אזהרה ושינוי חלים על צרורות. אבל אז בואו נסתכל על הגרסה של תוספות. ואז רב סמא אמר, "אולי ר' יהודה אמר דינו רק במקרה שהבהמה הייתה תם, ונעשתה מועד? תשובה: המקרה שלנו של הכלב עם הכיכר והפחם הבוער הוא מקרה של שהייתה אזהרה. ובכן, איך זה עונה על השאלה של רב סמא? השאלה לא הייתה אם הייתה אזהרה או לא. השאלה הייתה אם היה שינוי או לא? אני מניח שהמשמעות של תוספות היא שזו תשובה אחרת שהתשובה למעלה שבה אמרנו שר' אלעזר מחזיק עם סומכוס שצרורות נדרשות לשלם נזק שלם. על דעה זו שאל רב סמא את שאלתו. אבל עכשיו אנחנו אומרים שר' אלעזר מחזיק בדעה אחרת שהשאלה לא תחול עליה. הוא מחזיק שלש פעמים אזהרה על חלוקי נחל גורמות לכך שנדרש לשלם נזק שלם ,וזה המקרה של המשנה עם הכלב עם הכיכר לחם. אני מניח שאולי תוספות אומר שהתשלום המלא הזה יהיה מגוף החיה כמו במקרה של חצי תשלום. או שמא הוא מתכוון שהתנא שהציע נזק לכלב ישולם מגופו של הכלב רק במקום שלא הייתה אזהרה, ועדיין זו הייתה הפעם הראשונה או השנייה שזה קרה. כך אני חושב שזה מה שתוספות מתכוון כאן ----להבהיר שאלתי,תן לי להביא את כל הסוגיא. הגמרא מתחילה עם רבא ששואל אם צרורות משלמים מגופה של החיה או מזומן. תשובה: אנו למדים מהמשנה של הכלב עם הפחם ששורף את הערימה שחייב בחצי נזק לערימה. ותוספתא אומרת לנו שהתשלום הוא מגוף הבהמה. אנחנו שואלים על זה מר' אלעזר שאמר שמשלם תשלום מלא עבור הערימה. איך יכול להיות נזק שלם שמגיע מהגוף? תשלום מלא הוא תמיד מקרה של תשלום במזומן. לאחר דיון עונה הגמרא שאולי ר' אלעזר מחזיק כמו ר' יהודה שהצד של תם נשאר במקומו. משמע שאף על פי שהוא משלם נזק שלם, עדיין מחציתו נובע ממכירת הבהמה [מה שיכול להיות הרבה פחות מזה שאם כל הנזק היה מוערך ומשולם ללא התחשבות בערך הבהמה]. בנקודה זו רב סמא שאל את שאלתו אולי ר' יהודה אמר את החוק שלו רק במקרה של שינוי מצייתן למסוכן, לא משהו כמו אבנים קטנות (צרורות) שבו הירי של צרורות הוא הדבר הנורמלי לחיה לעשות. במקרה זה שכן ר' אלעזר מחזיק כסומכוס שזהו תשלום מלא ושצריך להיות במזומן מלא אני בשלב זה, לא ברור מה רש''י עונה על השאלה הזו. עם זאת, אני יכול לראות משהו שרב שך אומר, שאזהרה ושינוי הם משתנים תלויים. לכן, לפי תוספות, שאלת השינוי שוות ערך לשאלת ההתראה. זאת מכיוון ששניהם תלויים, אם נגזרת של רגל יכולה להפוך לנגזרת של קרן. היינו אם תולדת רגל יכולה להפוך לתולדת קרן הערה מאוחרת > בסופו של דבר זכיתי לראות מה רש''י מתכוון כאן. הוא מחזיק שהתשובה היא שינוי ואזהרה יכולים לענות על השאלה של רב סמא, וזה המצב במקרה של הכלב עם הכיכר והפחם. לתשלום כפי ר' אלעזר, זה עולה לנזק מלא, כי זה נזק על ידי קרן, ולתנא של המשנה זה נשאר ב-1/2 כי זה צרורות. זה טוב כי זה אומר לנו במצב הזה לר' אלעזר, הנזק משולם ממזומן, ולתנא של המשנה הוא משולם מהגוף. הגמרא עושה קפיצת מדרגה ומציעה שלפי מה שאנחנו יודעים על שינוי ואזהרה, נוכל לדעת על אזהרה בלבד. [זו בעיה. ראשית אין סיבה לעשות את הקפיצה הזו. שנית, (שאלת התוספות) זה לא אומר לנו כלום על הסיבה המקורית שהתחלנו את הדיון הזה. האם צרורות רגילות משלמות מהגוף, לא אם המקרה הוא שיש שינוי ואזהרה.] בכל מקרה, הדיון ממשיך מאיפה שהפסקנו. זו תהיה שאלה של רבא ששאל מה הדין במקרה של צרורות עם אזהרה בלבד. למה לשאול אם התשובה ברורה? רבא עונה, "שאלתי לפי התנא (נגד סומכוס) מי שמחזיק צרורות זה חצי נזק. אבל אנחנו לא יכולים לדעת כלום על זה מהמשנה של הכלב עם הלחם, כי ר' אלעזר והתנא של המשנה הולכים עם דעתו של סומכוס שמחזיק צרורות זה נזק מלא, אבל זה לא המקרה של הכלב והכיכר. במצב של של הכלב עם כיכר ופחם יש שינוי ללא אזהרה, והשינוי הזה הופך צרורות לקרן התם (לנגיחה פעם ראשונה, שניה ושלישית שזה נקרא "קרן התם"). לר' טרפון תשלום לנזק הראשון הוא נזק מלא, בעוד שהחכמים (נגד ר' טרפון) מחזיקים הוא חצי נזק בכל מקרה, זו הגישה של רש"י עם זאת, התוספות היא שונה לגמרי.

Bava Kama page 18

On the way back from the sea it occurred d to me what is the main problem in Bava Kama page 18 that both Rashi and Tosphot are struggling with. It is that the beginning and end of the discussion do not match. Rav Sama asked Ravina perhaps R. Judah said his law that tam stays in its place only when the animal started out docile and then became dangerous . There was a change in the animal, then there is a difference in the version of Rashi and Tosphot about the answer. To Rashi the answer is, “It is a case where the animal changed, and was warned. It started out docile and became dangerous”. This version answers the question of Rav Sama, but then the next question is. "If so, we have an obvious answer to the question of Rava if warning can apply to pebbles?" Clearly it does not answer that question. The question was, "If a warning applies to pebbles?" not "If warning and change applies to pebbles?" But then let us look at the version of Tosphot. Rava Sama said "Maybe R. Judah said his law only in a case where the animal was docile and became dangerous? Answer: our case of the dog with the loaf and burning coal is a case of when there was warning." Well, how does that answer the question of Rav Sama? The question was not, "If there was warning or not?" The question was, "If there was change or not?"I guess what Tosphot means is that this is a different answer that the one above where we said r elazar holds with sumcho that pebbles are required to pay full damage. On that opinion is Rav sama asked his question. But now we are saying that R Elazara holds a different opinion upon which the question would not be applicable. he holds there times warning about pebbles causes there to be required full payment and that is the case of the mishna with the dogs. I guess that might mean that he is saying that that full payment would be from the body of the animal like in case of half payment. Or he might mean that the tana that suggested the damage of the dog should be paid from the body of the dog only where there was no warning, and it was still the first or second time the even happened. That is think is what Tosphot means here. The Gemara starts out with Rava asking if pebbles pay from the body of the animal or cash. Answer: we learn from the mishna of the dog with the coal that burns the stack that is obligated in half damage for the stack and a Tosephta tells us that payment is from the body of the animal. We ask on that from R. Elazar who said one pays full payment for the stack. How can there be full payment that come from the body? Full payment that is always a case of paying in cash. After some discussion the Gemara answers that perhaps R. Elazar holds like R. Judah that the side of docile stays in its place. That means that even though he pays full payment, still half of it come from selling the animal [ which might be much less that if the whole damage was assessed and paid for without regard to the value of the animal] and from that money restitution is made. On this point, Rav Sama asked his question: "Maybe R. Judah said his law only in a case of change from docile to dangerous, not something like pebbles where the shooting up of pebbles is the normal thing for an animal to do;- so in our case of pebbles, (since R. Elazar holds with Sumchas) that would be full payment and that would have to be in full cash. I am at this point, unclear as for what Rashi answering about this question. However, I can see something that Rav shach says that warning and change are dependent variables. Therefore, according to Tosphot the question of change is equivalent to the question of warning. that is since both depend on if derivative or foot can become a derivative of horn later note > Eventually I got to see what Rashi means here. He holds the answer is change and warning can answer the question of Rav Sama and that is the situation in the case of the dog with the loaf and coal. To R. Elazar payment it goes up to full damage because it is damage by horn, and to the tana of the Mishna it stays at 1/2 because it is pebbles. This is good because it tells us in this situation to R Elazar the damage is paid from cash, and to the tana of the Mishna it is paid from the body. The Gemara make a leap and suggest that from what we know about change and warning, we can know about warning alone. [This is a problem. First there is no reason to make this leap. Second, (the question of Tosphot) it does not tell us anything about the original reason we started this discussion. Does normal pebbles pay from the body, not if the case is there is change and warning] At any rate, the discussion continues from where we left off. That would be a question of Rava who asked what is the law in a case of pebbles with warning alone. Why ask it if the answer is obvious?. Rava answers, “I was asking according to the tana against Sumchos who holds pebbles is half damage. But we can not know anything about that from the mishna of the dog with the loaf because R Elazar are going with the opinion of Sumchos who holds pebbles is full damage, but that is not the case of the dog and loaf. There is change with no warning, and that change turns the pebbles into first time damage by horn. And R Elazar holds like R Tarphon that first time damage by horn is full damage, while the sages (againt R Tarffon )hold it is 1/2 damage. At any rate, thi i the approach of Rashi. Tosphot is quite different ___________________________________________________________________________________________________________________________________ On the way back from the sea it occurred to me what is the main problem in בבא קמא page 18 that both רש''י and תוספות are struggling with. It is that the beginning and end of the discussion do not match. רב סמא asked רבינאperhaps ר' יהודה said his law that תם stays in its place only when the animal started out תם and then becameמועד . There was a change in the animal, then there is a difference in the version of רש''י and תוספותabout the answer. To רש''י the answer is “It is a case where the animal changed and was warned. It started out תם and became מועד”. This version answers the question of רב סמא but then the next question is if so, we have an obvious answer to the question on of רבא if warning can apply to צרורות. Clearly it does not answer that question. The question was if a warning applies to צרורות not if warning and change applies to צרורות. But then let us look at the version of תוספות. THEN רב סמא said maybe ר' יהודה said his law only in a case where the animal was תם and became מועד? Answer: our case of the dog with the loaf and burning coal is a case of when there was warning. Well, how does that answer the question of רב סמא ? The question was not if there was warning or not. The question was if there was change or not. The גמראstarts out with רבא asking if צרורות pay from the body of the animal or cash. Answer: we learn from the משנהof the dog with the coal that burns the stack that is obligated in half damage for the stack and a תוספתא tells us that payment is from the body of the animal. We ask on that from ר' אלעזרwho said one pays full payment for the stack. How can there be נזק שלם that come from the body? Full payment that is always a case of paying in cash. After some discussion the גמראanswers that perhaps ר' אלעזר holds like ר' יהודה that the side of תם stays in its place. That means that even though he pays בזק שלם, still half of it come from selling the animal [ which might be much less that if the whole damage was assessed and paid for without regard to the value of the animal] and from that money restitution I made. On this point רב סמא asked his question maybe ר' יהודה אמרhis law only in a case of change from docile to dangerous, not something like אבנים קטנות צרורות where the shooting up of צרורות is the normal thing for an animal to do in that case since ר' אלעזר hold with סומכוסthat that is full payment that would have to be in full cash I am at this point, unclear as for what רש''י answering about this question. However, I can see something that רב שך says. warning and change are dependent variables. Therefore, according to תוספות the question of change is equivalent to the question of warning. That is since both depend on if derivative or foot can become a derivative of horn later note > Eventually I got to see what רש''י means here. He holds the answer is change and warning can answer the question of רב סמא and that is the situation in the case of the dog with the loaf and coal. To ר’ אלעזר payment it goes up to full damage because it is damage by horn, and to the תנא of theמשנה it stays at 1/2 because it is צרורות. This is good because it tells us in this situation to ר’ אלעזר the damage is paid from cash, and to the tana of theמשנה it is paid from the body. The גמרא make a leap and suggest that from what we know about change and warning, we can know about warning alone. [This is a problem. First there is no reason to make this leap. Second, (the question of תוספות) it does not tell us anything about the original reason we started this discussion. Does normal צרורות pay from the body, not if the case is there is change and warning] At any rate, the discussion continues from where we left off. That would be a question of רבא who asked what is the law in a case of צרורות with warning alone. Why ask it if the answer is obvious? רבאanswers, “I was asking according to the תנא against סומכוס who holds צרורות is half damage. But we cannot know anything about that from theמשנה of the dog with the loaf because ר’ אלעזר are going with the opinion of סומכוס who holds צרורות is full damage, but that is not the case of the dog and loaf. There is change with no warning, and that change turns the צרורות into first time damage by horn. And ר’ אלעזר holds like ר' טרפון that first time damage by horn is full damage, while the חכמים (against ר' טרפון) hold it is 1/2 damage. At any rate, this is the approach of Rashi. HOWEVER תוספות is quite different

Mathematics and Physics

I think that learning Mathematics and Physics is important even for us dumb people because I consider this learning to be a second degree mitzva. There I such a thing as second degree as you can see in the Rambam that learning Gemara is delving into the depths of the Mishna. In psalms 77 (which is one of the ten that Rav Nachman said were a tikun/correction for damage to the holiness of the brit) it says, “I will recount all Your amazing works.” How to go about learning? The best idea is to say the words in order and go on, until the end of the book and then review the same book four times. Don't worry if you do not understand at first for eventually you will understand by doing much review. And even if you do not, so what? At least you get the mitzvah of learning the works of creation as mentioned in the Mishna Torah

על מנת לענות על מה ששאלתי אני רוצה להציע שיש ויכוח בין הגמרא הכתובה בבבל לזה הכתובה בישראל. אני חושב שהגמרא שלנו (התלמוד שנכתב בבבל) גורסת שצרורות הן תולדת נזק על ידי ברגל, אבל שאם מתרחש מקרה חריג של צרורות (למשל חיה בועטת וצרורות נורות למעלה וגורמות נזק), זה ספק אם מדובר ב תולדת רגל או תולדת קרן. אם זה עדיין תולדת רגל, אז להיות חריג לא משנה, וזה נשאר בחצי נזק. אם השינוי גורם לו להפוך לנזק על ידי קרן, אז זה חצי ממה שהיה נדרש, וזה רביע נזק. אותו ספק חל על אזהרה. אם המעשה החריג גורם לו להיות קרן התם, אזהרה חלה עליו, ואם נעשה שלוש פעמים הוא חוזר עד חצי נזק, או אולי הוא נשאר רגל ולא יורד כלל לנזק רביע. יתר על כן, רבא שואל אם אזהרה יכולה לחול על צרורות גם אם נעשות כרגיל, כך שגם אם זה נשאר רגל, עדיין יכול להיות שאזהרה שייכת. לרבא יש ספק לגבי צרורות, אם הן משולמים על ידי גוף הבהמה או מזומן רגיל או אדמה טובה. זה אומר שהוא תוהה אם אפילו חלוקי נחל רגילים הם רגל או קרן. רב פפא אומר משלמים במזומן או בקרקע טובה, ולכן אין זה ספק כלל לרבא. זה רגל. שינוי שייך רק לקרן התם אולם הירושלמי בבא קמא פרק ב' הלכה א' קובע כי חלוקי נחל נתונים לוויכוח בין ר' זעירא ור' אילא שכן שם כתוב ר' לעזר אמר אם נזק נגרם על ידי בעל חיים במגע עקיף, הוא אחראי הן ברשות הפרטית והן ברשות הרבים ב-1/2 כופר. ר' זעירא אמר שזה אפשר לקבל אזהרה, ור' אילא אמר שלא. אני חושב שהטיעון הזה אם חלוקי נחל רגילים הם רגל או קרן. למרות שהגמרא שלנו מחזיקה שהם רגל, הירושלמי הוא מחזיק שהם ספק. מכל מקום נוכל כעת לראות למה התכוון רב שך בתשובתו לשאלה מדוע הרמב''ם הוציא את הספק אם חלה אזהרה על חלוקי נחל. הסיבה פשוטה. הרמב''ם כתב ששנו ספק, ולכן גם האזהרה היא בספק. הם משתנים תלויים זה בזה, לא משתנים בלתי תלויים. הם תלויים אם חלוקי נחל הם רגל או קרן. אם רגל, לא שינוי ולא אזהרה חלים. אם קרו, גם אזהרה וגם שינוי חלים. עם זאת, רב פפא סבור שהם בהחלט רגל וזה הדין. אז איך יכול הרמב''ם להחליט הן כרב פפא למי הם בהחלט רגל, וכפי רבא שזה ספק? למעשה, אתה יכול לראות זאת ישירות ברמב''ם וברב שך. הרמב''ם כותב את הביטוי שנוי הוא ואינו תולדת רגל (זה שינוי ולא נגזר מרגל.) ורב שך כתב שינוי הוא ונחשב גוף ההיזק למשונה וקרן הוא פשיטא ששייך ביה שם העדה

Yeruhalmi bava kama chapter 2. halacha 1. our gemara bava kama, pg 18.

in order to answer what I asked in my previous blog entry I would like to suggest that there is an argument between the Gemara written in Babylon and the one written Israel. I think the our Gemara (the Talmud written in Babylon) holds that pebbles are an a extension of damage by foot, but that if there occurs an unusual case of pebbles (for example an animal kicks and pebbles are shot up and cause damage), that is a doubt if it is an extension of damage by foot or damage by horn. if it is still damage by foot, then being unusual does not matter, and it remain at 1/2 damage. If the change causes it to become damage by horn, then it is half of what would have been required with that change and it is 1/4 damage. The same doubt applies to warning. If the unusual act makes it horn, then warning applies to it, and if done three time it goes back up to 1/2 damage, or perhaps it remains foot and never goes down at all to 1/4 damage. Furthermore Rava is asking if warning can apply to pebbles even if done normally, so that even if it remains foot, still warning might be applied. Rava has a doubt about pebbles if they are paid by the body of the animal or plain cash or good land. That means he Is wondering if even plain pebbles are foot or horn. Rav Papa says they are paid by cash or good land, and therefore this is not a doubt at all to Rav Papa. It is foot. The Yeruhalmi however is holding that pebble are subject to an argument between R, Zeira and R Ila for there it is written R. Lazer said if damage is caused by an animal by indirect contact, it is liable both in a private domain and public domain o 1/2 penalty. r Zeira said it can receive warning and R. Ila said it cannot. I think this argument if regular pebbles are foot or horn. even though our Gemara hold they are foot the Yeruhalmi is hold they are a doubt. at any rate we can now see what Rav Shach meant in his answer to the question why the Rambam left out the doubt if warning applies to pebble. the reason is simple. The Rambam wrote that change a doubt and therefore warning is also a doubt. they are interdependent variables, not independent variables. they depend on whether pebbles are foot or horn. if foot neither change nor warning applies. if horn both warning and change apply. however, Rav Papa holds it they are definitely foot and that is the law. So how can the Rambam decide both by Rav Papa to whom they are definitely foot and by Rava that it is a doubt? Actually, you can see this directly in the Rambam and in Rav Shach. The Rambam writes the phrase It is a change and not derived from foot [toldat regel]. That is, it became derivative of horn [toldat horn] and rav shach writes also it is toldat horn. [I was looking at reb aaron kotler's book on shas and he also brings this Yerushalmi and from there I got the idea of how to explain Rav shach. What I wrote i not from reb aaron, but it occurred to me while reading his ideas on Bava Kama. ] _____________________________________________________________________________________________________________ In order to answer what I asked in my previous blog entry I would like to suggest that there is an argument between the גמרא written in Babylon and the one written Israel. I think the our גמרא (the תלמו written in Babylon) holds that צרורות are an a extension of damage by foot, but that if there occurs an unusual case of צרורות (for example an animal kicks and צרורות are shot up and cause damage), that is a doubt if it is an extension of damage by foot or damage by horn. if it is still damage by foot, then being unusual does not matter, and it remain at חצי damage. If the change causes it to become damage byקרן , then it is half of what would have been required with that change and it is רביע damage. The same doubt applies to warning. If the unusual act makes it horn, then warning applies to it, and if done three time it goes back up to חצי damage, or perhaps it remains foot and never goes down at all to רביע damage. Furthermore רבא is asking if warning can apply to pebbles even if done normally, so that even if it remains foot, still warning might be applied. רבא has a doubt about pebbles, if they are paid by the body of the animal or plain cash or good land. That means he Is wondering if even plain pebbles are foot or horn. רב פפא says they are paid by cash or good land, and therefore this is not a doubt at all to רבא. It is foot. שינוי שייך רק לקרן התם The ירושלמי however is holding that pebble are subject to an argument between ר' זעירא and ר' אילא for there it is written ר' לעזר said if damage is caused by an animal by indirect contact, it is liable both in a private domain and public domain o 1/2 penalty. ר' זעירא said it can receive warning and ר' אילא said it cannot. I think this argument if regular pebbles are foot or horn. Even though our גמרא hold they are foot, the ירושלמי is hold they are a doubt. At any rate, we can now see what רב שך meant in his answer to the question why the רמב''ם left out the doubt if warning applies to pebble. The reason is simple. The רמב''םwrote that change a doubt and therefore warning is also a doubt. They are interdependent variables, not independent variables. They depend on whether pebbles are foot or horn. If foot, neither change nor warning applies. If horn, both warning and change apply. However, רב פפא holds it they are definitely foot and that is the law. So how can the רמב''ם decide both by רב פפא to whom they are definitely foot and by רבא that it is a doubt? Actually, you can see this directly in the רמב''ם and in רב שך. The רמב''ם writes the phraseשנוי הוא ואינו תולדת רגל "It is a change and not derived from foot.ורב שך שינוי הוא ונחשב גוף ההיזק למשונה וקרו הוא פשיטא שייך ביה שם העדאה

thinking that one is righteous because of strict adherence to ritual.

There is a danger of thinking that one is righteous because of their strict adherence to ritual. Even though many rituals are specified by our holy Torah, that is not equivalent to being righteous. That in turn leads to people thinking that they ought to be supported, thus demanding money from secular Jews because of their strict adherence to ritual. [Being righteous is more in line with keeping all the commandment of the torah. Much of that or in fact mot of that ha to do with being a mensch, good character.

תשובת רב שך ברמב''ם נזקי ממון. תוספות בדף י''ח בבבא קמא

אומר הרמב''ם בנזקי ממון פרק ב', הלכות ה' ו'. יש ספק לגבי מקרה חריג של צרורות. לדוגמה, אם החיה בעטה ואז צרורות ירו למעלה, אז זה מקרה של ספק. זה מהגמרא. האם חל על צרורות מעשה חריג, כך שיירד מחצי תשלום נזק לתשלום נזק רביעי? או לא? שאלה נוספת בגמרא היא האם חלה אזהרה על צרורות? כך, הם יעברו מתשלום חצי לתשלום מלא. הרמב''ם משמיט את השאלה השנייה. מַדוּעַ? רב שך אומר כי מהשאלה על מעשה חריג של צרוררות, אנו יודעים שיכולה להיות אזהרה על צרורות. אני לא מבין למה? אולי יש מעשה חריג של צרורות, והם ירדו מ-1/2 ל-1/4, ועכשיו הוא מקבל אזהרה והם עולים מ-1/4 ל-1/2? או שמא לא? אולי הם נשארים 1/4. או שאין מעשה חריג, והם ½ גם אם הם נעשים בבעיטה. אבל אז בא אזהרה, והם עולים מ-½ לנזק מלא? ובאותה מידה, אני מבולבל לגבי תוספות בבא קמא דף י''ח ע''א ד''ה במועד מתחילתו.... הם מחזיקים אם יש אזהרה, אז זה יכול לחול בין אם יש שינוי או לא. אבל אם אין אזהרה, אז אין שינוי. מַדוּעַ? אני לא יכול לראות את זה. אולי אין אזהרה, ובכל זאת אם החיה בועטת ויורה צרורות, זה יורד ל-1/4 נזק בין אם הייתה אזהרה ובין אם לא? או אולי אפילו זה נעשה הרבה פעמים לא משנה כלום