za46 in midi formatdito in nwc

argument between Tosphot and the Rambam. Kritot 28a כריתות כ''ח ע''א

There is an argument between Tosphot and the Rambam about the law animals are not pushed off. [That means if one declares that "This animal will be a burnt offering" while that animal can't be a burnt offering. But the later it becomes fit.] To Tosphot, that is reflected in the statement R. Shimon and R. Elazar that if one sanctifies a female sheep to be a guilt offering or a burnt offering, and it gives birth to a male, that male can be sacrificed as a guilt offering or a burnt offering. The sages however disagree, and hold that the mother and male sheep have go to pasture, and stay there until they get a blemish, and then are redeemed (sold), and with that money they are sold for, one buys a male sheep to bring for a guilt offering or a burnt offering. However, the Rambam holds both with the principle “Animals are not pushed off” and with the sages that disagree with R Shimon and R Elazar. Rav Shach (sacrifies 15 law four) solves this puzzle with the idea that when the one sanctifies the female sheep to be a guilt offering that is holiness that is pushed off. And it is in such cases that even when the animal becomes fit for a sacrifice, it remains pushed off. However, in a case like when one partner sanctifies his portion in an animal and the other does not, then if that partner later buys the remaining part then the whole animal is fit for a sacrifice. The reason I bring this up is that it is unclear to me in what kind of case one says the holiness is pushed off. For two examples the case of the partners Rashi says there it is holiness that is pushed off. (However, that might be because Rashi there is explaining R. Yochanan. It might be that Rav hold the holiness is not pushed off]. Another example is in Kritot 28a where R Oshiya says if one is liable a sin offering as a rich man and puts aside two birds to sell and use that money to buy a sheep, and then becomes poor, he cannot bring the birds which are the sacrifice of a poor man. It is unclear to me why this case would be considered holiness that is pushed off while the case of partners is not. However, that might be because he holds like R Yochanan that even the case of partners is considered holiness that is pushed off. ( R.Yochanan holds animals can be pushed off.) And in fact, the Rambam wrote in that case that the pair of birds can be brought as his sin offering. So it might be that this is exactly the argument between Rav and R Yochanan, what kind of case is considered holiness that is pushed off. Much later after writing the above paragraph I noticed Rav Shach in the end of Laws of Temura brings two examples that might help to clarify the subject. One is the case of one sanctifies a female sheep for the Passover sacrifice. That animal and its temura and even the male offspring cannot be brought for a Passover sacrifice. But if one sanctifies a female animal to be a sacrifice and then it gets a blemish, and then gives birth, that offspring can be brought as a sacrifice. I have been pondering this for a while and this seem like a clear proof to this idea of Rav Shach that the difference is the sanctification of a female for a Passover sacrifice is holiness that is pushed off from the start. In general, the difference that Rav Shach is making is between regular "being pushed off " and between holiness that is pushed off. This might not work in all cases like the above example of the animal with a blemish, but in general the difference is normal being pushed off is like the case of partner where that being pushed off can be corrected. The partner can buy the second half. But the case of holiness that is pushed off is like the case where one sanctifies a female to be a guilt offering. that being pushed off can never be corrected. So, for regular pushing off we say animal are not pushed off. But for holiness that is pushed off we say it and its offspring go to pasture. This difference between what one can fix and cannot fix is how Tosphot explains the idea of animals that are devoted to be sacrifices that are in the Temple at a time when the altar becomes damaged. They can be sacrificed after the altar has been repaired. This is how Tosphot explains the opinion of R. Shimon. But Rav Shach uses this idea explain the opinion of the Sages in the approach of the Rambam. __________________________________________________________________________________________________________ There is an argument between תוספות and the Rambam about the law animals are not pushed off.(כלומר שאם מפריש איזו בהמה להיות קרבן אבל אותה בהמה לא יכולה להיות קרבן. אבל מאוחר יותר הבמה נעשה ראוי) To תוספות that is reflected in the statement ר' שמעון and ר' אלעזר that if one sanctifies a female sheep to be a אשם or a עולה, and it gives birth to a male, that male can be sacrificed as a אשם or a עולה. The חכמים however disagree, and hold that the mother and male sheep have go to pasture, and stay there until they get a מום, and then are redeemed (sold), and with that money they are sold for, one buys a male sheep to bring for a אשם or a עולה. However, the רמב''ם holds both with the principle, “Animals are not pushed off” and with the חכמים that disagree with ר' שמעון and ר' אלעזר. In order to solve this puzzle, Rav Shach suggests the idea that when the one sanctifies the female sheep to be a אשם that is holiness that is pushed off. And it is in such in such cases that even when the animal becomes fit for a sacrifice, it remains pushed off. However, in a case like when one partner sanctifies his portion in an animal and the other does not, then if that partner later buys the remaining part, then the whole animal is fit for a sacrifice. The reason I bring this up is that it is unclear to me in what kind of case one says the holiness is pushed off. For two examples the case of the partnersרש''י says there it is holiness that is pushed off. (However, that might be because רש''י there is explaining ר' יוחנן. It might be that רב hold the holiness is not pushed off] Another example is in כריתות כ''ח ע''אwhere ר' אושיה says if one is liable a sin offering as a rich man and puts aside two birds to sell and use that money to buy a sheep, and then becomes poor, he cannot bring the birds which are the sacrifice of a poor man. It is unclear to me why this case would be considered קדושה דחויהwhile the case of partners is not. However, that might be because he holds like ר' יוחנן that even the case of partners is considered holiness that is דחויה. And in fact, the רמב''ם wrote in that case that the pair of birds can be brought as his sin offering. So it might be that this is exactly the argument between רב and ר' יוחנן, what kind of case is considered holiness that is דחויה. רב שך in the end ofה' תמורה brings two examples that might help to clarify the subject. One is the case of one sanctifies a female sheep for the Passover sacrifice. That animal and its תמורה and even the male offspring cannot be brought for a Passover sacrifice. But if one sanctifies a female animal to be a sacrifice and then gets a blemish and then gives birth, that offspring can be brought as a sacrifice. I have been pondering this for a while and this seem like a clear proof to this idea of רב שך that the difference is the sanctification of a female for a Passover sacrifice is קדושה דחויה In general, the difference that רב שך is making is between regular דיחוי and between holiness that isדחויה . This might not work in all cases, like the above example of the animal with a blemish, but in general the difference is normalדיחוי is like the case of partner where that דיחוי can be corrected. The partner can buy the second half. But the case of holiness that is דחויה is like the case where one sanctifies a female to be a guilt offering. Thatדיחוי can never be corrected. So, for regular דיחוי we say בהמות are not נדחות. But for holiness that isדחויה we say it and its offspring go to pasture. This difference between what one can fix and cannot fix is how תוספות explains the idea of animals that are devoted to be sacrifices that are in the מקדש at a time when the altar becomes damaged. They can be sacrificed after the altar has been repaired. This is how תוספות explains the opinion of ר' שמעון. But רב שך uses this idea explain the opinion of the חכמים in the approach of the רמב''ם. _______________________ יש ויכוח בין תוספות לרמב"ם על חוק בעלי חיים אין נדחקים. (כלומר שאם מפריש איזו בהמה להיות קרבן אבל אותה בהמה לא יכולה להיות קרבן. אבל מאוחר יותר הבמה נעשה ראוי) לתוספות זה באה לידי ביטוי בהצהרה ר' שמעון ור' אלעזר שאם מקדשים כבשה נקבה להיות אשם או עולה, והיא מולידה זכר, אפשר להקריב את הזכר הזה כאשם או עולה. אולם החכמים חולקים, וגורסים שהאם והכבשה ילכו למרעה, ונשארים שם עד שיקבלו מום, ואחר כך נפדים (נמכרים), ובכסף הזה הם שהם נמכרים, קונים כבשה זכר להביא לאשם או עולה. ברם, הרמב''ם תופס הן עם העיקרון " אין בעלי חיים נדחקים " והן עם החכמים החולקים על ר' שמעון ור' אלעזר. על מנת לפתור את החידה הזו, רב שך (מעשה הקרבנות ט''ו ה''ד) מציע את הרעיון שכאשר מקדש את הכבשה הנקבה להיות אשם, זו קדושה דחויה. וזה במקרים כאלה שגם כשהבהמה מתאימה לקרבן, היא נשארת נדחה. אולם במקרה כמו שותף אחד מקדש את חלקו בבהמה והשני לא, אז אם אותו שותף יקנה אחר כך את החלק הנותר, הרי כל הבהמה ראויה לקרבן. הסיבה שאני מעלה את זה היא שלא ברור לי באיזה מקרה אומרים שהקדושה דחויה. לשתי דוגמאות המקרה של השותפים רש''י אומר שם הקדושה היא דחויה. (עם זאת, זה יכול להיות בגלל רש''י שם מסביר ר' יוחנן. יכול להיות שרב מחזיק את הקדושה לא דחויה.] דוגמא נוספת היא בכריתות כ''ח ע''א מקום ר' אושיה אומר אם חייב קרבן חטאת כעשיר ומניח שתי ציפורים למכור ולהשתמש בכסף הזה לקניית כבשה, ואז נעשה עני, הוא לא יכול להביא את הציפורים שהם קורבן של עני. לא ברור לי מדוע תיק זה ייחשב כקדושה דחויה בעוד המקרה של שותפים לא. אולם יכול להיות שזה בגלל שהוא סובר כמו ר' יוחנן שאפילו דין שותפים נחשב לקדושה שהיא דחויה. ולמעשה כתב הרמב''ם באותו מקרה שאפשר להביא את צמד העופות כקורבן חטאתו. אז יכול להיות שזה בדיוק הוויכוח בין רב לר' יוחנן, איזה מקרה נחשב לקדושה דחויה רב שך בסוף ה' תמורה מביא שתי דוגמאות שעשויות לעזור להבהיר את הנושא. האחד הוא מקרה שמקדישים כבשה נקבה לקרבן פסח. אי אפשר להביא את אותה בהמה ותמורה שלה ואפילו את ולדה הזכר לקרבן פסח. אבל אם מקדישים בהמה נקבה להיות קרבן ואחר כך היא מקבלת מום ואז יולדת, אפשר להביא את ולד הזה כקרבן. וזה נראה כהוכחה ברורה לרעיון הזה של רב שך שההבדל הוא קידוש נקבה לקרבן פסח הוא קדושה דחויה באופן כללי, ההבדל שרב שך עושה הוא בין דיחוי רגיל ובין קדושה שהיא דחויה. זה אולי לא יעבוד בכל המקרים, כמו הדוגמה לעיל של בעל החיים עם מום, אבל באופן כללי ההבדל הוא נורמלי דיחוי הוא כמו במקרה של שותפים שבו ניתן לתקן את הדיחוי הזה. השותף יכול לקנות את המחצית השנייה. אבל קדושה דחויה דומה למקרה שמקדישים נקבה להיות קרבן אשם. את הדיחוי הזה לעולם לא ניתן לתקן. אז, עבור דיחוי רגיל אנחנו אומרים בהמות אינן נדחות. אבל לקדושה דחויה אנו אומרים אותה ואת ולדה הולכים למרעה ההבדל הזה בין מה שאפשר לתקן ולא יכול לתקן הוא איך תוספות מסבירים את הרעיון של בעלי חיים המוקדשים לקרבנות שנמצאים במקדש בזמן שהמזבח ניזוק. ניתן להקריב אותם לאחר תיקון המזבח. כך מסבירים תוספות את דעת ר' שמעון. אבל רב שך משתמש ברעיון זה להסביר את דעת החכמים בגישת הרמב''ם

za45 midi format same file in nwc format

za44 midi same piece in nwc format

za43 in midi same piece in nwc If you wonder about my style, it comes from listening to records of Mozart that my father bought for me, and fron playing in my high school orchestra with a conductor who had a profound taste in music, Mr. Smart. I know no one can ever reach Mozart, Beethoven or Bach, but these are my small attempts at music that I write mainly for my own sanity, and in hope that others may gain some benefit from them

Rav Shach had two major teachers; one was Rav. Isar Meltzer and the other a son of Reb Chaim of Brisk. So here I would like to share a question I have that occurred to me when I was learning the Even Haazel of Rav Isar Meltzer. But I want to mention that I have still to learn the subject in more depth to see if this really is a good question. The issue comes up in Temura 19b where the Sages (tana kama) say one who says, ''This female sheep should go to be a guilt offering." {A female sheep can not be a guilt offering.} The law then is it can be redeemed only once it gets a blemish. The reason is once something that can be brought to the altar get holiness of money, then automatically it gets holiness of body. Raba said, "Therefore one who says on an animal that is not fit for the altar that its monetary value should go to buy a burnt offering, that it can be redeemed only when it gets a blemish. But if he said, 'It will go for the wine offerings,' then it can be redeemed with no blemish." My question is based on the Gemara in Shavuot page 10B and 11A where the entire page is dealing with the argument between Raba and Rav Chisda about the incense where Raba holds it has holiness of body. So, I ask, how can Raba hold the incense has holiness of body, but the wine offering does not? Also, one can ask about the derivation of Rabah. From the Mishna that if one sanctifies a female sheep to be a guilt offering, it needs a blemish to be redeemed, that therefore one who sanctifies a male sheep to be the monetary value of buying a burnt offering, it becomes itself a burnt offering. From where is this derivation? The cases are opposites. ___________________________________________________________________________________________________________________ תמורה י''ט where the חכמים say one who says ''this female sheep should go for a אשם." The law then is it can be redeemed only once it gets a מום. The reason is once something that can be brought to the altar get קדושת דמים, then automatically it gets קדושת הגוף. Then רבה said therefore one who says on an בהמה that is not fit for the altar that its monetary value should go to buy a עולה, that it can be redeemed only when it gets a מום but if he said it will go for the נסכים then it can be redeemed with no מום. My question is based on the גמרא in שבועות י''א ע''א where the entire page is dealing with the argument between רבה and רב חיסדא about the קטורת where רבה holds it has קדושת הגוף. So, I ask, how can רבה hold the incense has קדושת הגוף but the נסכים does not? Also, one can ask about the derivation of רבה From the משנה that if one sanctifies a female sheep to be a אשם, it needs a מום to be redeemed, that therefore one who sanctifies a male sheep to be the monetary value of buying a עולה, it becomes itself a עולה. From where is this derivation? The cases are opposites. בתמורה י''ט שם החכמים אומרים מי שאומר ''הכבשה הזו היא אשם, החוק הוא שאפשר לפדות אותה רק ברגע שהיא מקבלת מום. הסיבה היא מיד שמשהו שניתן להביא למזבח קבל קדושת דמים, ואז אוטומטית הוא מקבל קדושת הגוף. אז רבה אמר לכן מי שאומר על בהמה שאינה מתאימה למזבח שהערך הכספי שלה צריך ללכת לקנות עולה, שאפשר לפדות אותו רק כאשר הוא מקבל מום, אבל אם הוא אמר שזה ילך על הנסכים אז אפשר לפדות את זה בלי מום השאלה שלי מבוססת על הגמרא בשבועות י''א ע''א שם כל העמוד עוסק בויכוח בין רבה לרב חיסדא לגבי הקטורת שבה רבה מחזיק יש קדושת הגוף. אז, אני שואל, איך יכול רבה להחזיק שהקטורת יש קדושת הגוף אבל הנסכים לא וכן אפשר לשאול על הלימוד של רבה מהמשנה שאם המקדש כבשה נקבה להיות אשם, היא צריכה מום להיפדות, ולכן מי שמקדש כבש זכר להיות ערך כספי של קניית עולה , זה הופך בעצמו לעולה. מאיפה הגזירה הזו? המקרים הם הפכים ________________________________________________________________________________________________________________________________________________ Another question is this R Yochanan said animals that are left over can be sold without a blemish. Rabah repeated this. Abyee asked, “Aren’t you the one who said ‘one who sanctifies an animal for holiness of money that can go to the altar automatically gets holiness of body.’” Rabah answered that is for one who said for the cost of a burnt offering while the case of R. Yochanan is the case one said the cost of wine offerings. --what could this mean? Leftover animals are sold for new plating of the vessels of the Temple to the sages or to the dessert of the altar. not wine offerings. [Of course this means the wine offering that go with the dessert of the altar--but why put it in such an odd way?]

R. Shimon [Tractate Temura page 19B ] said if a person sanctified female sheep to be a guilt offering it should be sold without a blemish. [Not like the First Tana who said it can be sold only after it gets a blemish]/(A guilt offering can only be male.) Rav Shach [laws of things that invalidate a sacrificee] makes a comment on this that he should have said what is relevant to the altar does not leave the altar. This comment is based on the shita mekubetzes that says there is no such thing as having an animal that is totally secular, and yet one has to bring the money he sells it for to the Temple. [He means of course outside of the context of oaths and vows.] Rav Shach is asking why R Shimon did not make it clear that he means that the female sheep would-be old and money of that sale has holiness of money. Or maybe he even means that that money has to be used to buy a male sheep to bring as a guilt offering. This last possibility seems to me to be the clearest since R Shimon is going on the word of the first tana who said it goes to pasture until it gets blemish and then is old and the money of that ale goes to buy a guilt offering. And on that R Shimon inert his comment it is sold without a blemish. The idea of the Shita Mekubezet comes from this subject. bar pada said one cannot sanctify a fetus. the gemara asks on this from the mishna. One who wants to avoid of having to give the first-born sheep to a priest says, “What is in the womb of this sheep will be a burnt offering.” If it gives birth to a male, it burnt offering. Bar Pada answered that means the money of its sale will be for a burnt offering. Tosphot asks but what about the end of the Mishna that says, “If it gave birth two males, one is a burnt offering and the other is sold for a burnt offering.” If bar pade is right then both are equal. So why does the Mishna say they are different? Tosphot answers it must be the tana holds if an animal is fit for the altar and yet only has been sanctified with holiness of money, then the holiness of body comes on it automatically. the shita asks on tosphot why not answer the question tosphot thus: the first has holiness of money and the second does not and yet it still has to be sold to buy a sheep for a burnt offering. The shita answers if that money does not have holiness of money ten one could buy groceries with it. That means that this suggested answer cannot be true. and that is from where Rav shach learned his point that if the animal has neither holiness of body or monetary vale then there i no reason to buy a sacrifice with the money of its sale. _____________________________________________________ ר' שמעון בתמורה י''ט ע''ב said if a person sanctified female sheep to be a אשם it should be sold without a מום. [Not like the תנא קמא who said it can be נמכר only after it gets a מום]. רב שך בהלכות פסולי המוקדשין makes a comment on this that ר' שמעון should have said what is relevant to the altar does not leave the altar. This comment is based on the שיטה מקובצת that say there is no such thing as having an animal that is totally חולין and yet one has to bring the money he sells it for to the מקדש. [He means of course outside of the context of oaths and vows.] so I think רה שך is asking why ר' שמעון did not make it clear that he means that the female sheep would-be נמכר and money of that sale has holiness of money. Or maybe he even means that that money has to be used to buy a male sheep to bring as a guilt offering. This last possibility seems to me to be the clearest since ר' שמעון is going on the word of the תנא קמא who said it goes to pasture until it gets מום and then is נמכר and the money of that מכירה goes to buy a guilt offering. And on that ר' שמעון inserts his comment it is sold without a blemish. THE idea of the שיטה מקובצת comes from this subject. בר פדא said one cannot sanctify a עבר. the גמרא asks on this from the משנה . One who wants to avoid of having to give the first-born sheep to a priest says, “What is in the womb of this sheep will be a burnt offering.” If it gives birth to a male, it burnt offering. בר פדא answered that means the money of its sale will be for a burnt offering. תוספות, asks but what about the end of theרמשנה that says, “If it gave birth two males, one is a burnt offering and the other is sold for a burnt offering.” If בר פדא is right, then both are equal. So why does the משנה say they are different? צוספות answers it must be the תנא holds if an animal is fit for the altar and yet only has been sanctified with קדושת דמים then the קדושת הגוף comes on it automatically. the שיטה asks on תוספות why not answer the question תוספות thus: the first has holiness of money and the second does not, and yet it still has to be sold to buy a sheep for a עולה. The שיטה answers if that money does not have קדושת דמים then one could buy groceries with it. That means that this suggested answer cannot be true. And that is from where רב שך learned his point that if the animal has neither קדושת הגוף or קדושת דמים, then there is no reason to buy a קרבן with the money of its sale. ___________________________________________________ ______ ר' שמעון בתמורה י''ט ע''ב אמר אם אדם קידש כבשה נקבה להיות אשם צריך למכור אותה בלא מום. [לא כמו התנא קמא שאמר יכול להיות נמכרת רק לאחר שהיא שתקבל מום]. רב שך בהלכות פסולי המוקדשין מעיר על כך שר' שמעון היה צריך לומר מה שרלוונטי למזבח אינו יוצא מהמזבח. הערה זו מבוססת על שיטה מקובצת שאומר שאין דבר כזה שיש בהמה שהיא חולין לגמרי, ובכל זאת צריך להביא את הכסף שהוא מקבל ממכירתה למקדש. [הוא מתכוון כמובן מחוץ להקשר של השבועות ונדרים.] אז אני חושב שרב שך שואל למה ר' שמעון לא הבהיר שהוא מתכוון שהכבשה הנקבה תהיה נמכרת וכסף של המכירה הזו יש קדושה של כֶּסֶף (קדושת דמים שהולך לבדק הבית). או אולי הוא אפילו מתכוון שצריך להשתמש בכסף הזה כדי לקנות כבשה זכר כדי להביא כאשם. אפשרות אחרונה זו נראית לי הכי ברורה שכן ר' שמעון הולך על דברי התנא קמא שאמר הולכת למרעה עד שתקבל מום ואז נמכרת וכספי מכירה ההיא הולך לקנות קרבן אשם. ועל זה מכניס ר' שמעון את הערתו הוא נמכר ללא מום הרעיון של השיטה מקובצת נובע מהנושא הזה. בר פדא אמר אי אפשר לקדש עובר. הגמרא שואלת על זה מהמשנה. מי שרוצה להימנע מהצורך לתת את הכבשה הבכורה לכהן אומר: "מה שברחם הכבשה הזו יהיה לעולה". אִם תוֹליד זָכָר, הוא עוֹלָה. ענה בר פדא שכסף מכירתו יהיה לעולה. תוספות, שואלת אבל מה עם סוף המשנה שאומרת "אם ילדה שני זכרים, האחד הוא עולה והשני נמכר בעולה". אם בר פדא צודק, אז שניהם שווים. אז למה המשנה אומרת שהם שונים? תוספות עונה שזה חייב להיות התנא מחזיק אם בהמה מתאימה למזבח ובכל זאת רק התקדשה בקדושת דמים אז הגוף נעשה אוטומטית. השיטה שואלת על תוספות למה לא לענות על השאלה של תוספות כך: לראשון יש קדושת כסף ולשני אין, ובכל זאת צריך למכור אותו כדי לקנות כבש לעולה. השיטה עונה אם לכסף הזה אין קדושת דמים, אז אפשר לקנות איתו מצרכים. זה אומר שהתשובה המוצעת הזו לא יכולה להיות נכונה. ומכאן למד רב שך את דבריו שאם אין לבהמה לא קדושת גוף ולא קדושת דמים, אזי אין סיבה לקנות קרבן בכספי מכירתו