R. Shimon [Tractate Temura page 19B ] said if a person sanctified female sheep to be a guilt offering it should be sold without a blemish. [Not like the First Tana who said it can be sold only after it gets a blemish]/(A guilt offering can only be male.) Rav Shach [laws of things that invalidate a sacrificee] makes a comment on this that he should have said what is relevant to the altar does not leave the altar. This comment is based on the shita mekubetzes that says there is no such thing as having an animal that is totally secular, and yet one has to bring the money he sells it for to the Temple. [He means of course outside of the context of oaths and vows.] Rav Shach is asking why R Shimon did not make it clear that he means that the female sheep would-be old and money of that sale has holiness of money. Or maybe he even means that that money has to be used to buy a male sheep to bring as a guilt offering. This last possibility seems to me to be the clearest since R Shimon is going on the word of the first tana who said it goes to pasture until it gets blemish and then is old and the money of that ale goes to buy a guilt offering. And on that R Shimon inert his comment it is sold without a blemish. The idea of the Shita Mekubezet comes from this subject. bar pada said one cannot sanctify a fetus. the gemara asks on this from the mishna. One who wants to avoid of having to give the first-born sheep to a priest says, “What is in the womb of this sheep will be a burnt offering.” If it gives birth to a male, it burnt offering. Bar Pada answered that means the money of its sale will be for a burnt offering. Tosphot asks but what about the end of the Mishna that says, “If it gave birth two males, one is a burnt offering and the other is sold for a burnt offering.” If bar pade is right then both are equal. So why does the Mishna say they are different? Tosphot answers it must be the tana holds if an animal is fit for the altar and yet only has been sanctified with holiness of money, then the holiness of body comes on it automatically. the shita asks on tosphot why not answer the question tosphot thus: the first has holiness of money and the second does not and yet it still has to be sold to buy a sheep for a burnt offering. The shita answers if that money does not have holiness of money ten one could buy groceries with it. That means that this suggested answer cannot be true. and that is from where Rav shach learned his point that if the animal has neither holiness of body or monetary vale then there i no reason to buy a sacrifice with the money of its sale. _____________________________________________________ ר' שמעון בתמורה י''ט ע''ב said if a person sanctified female sheep to be a אשם it should be sold without a מום. [Not like the תנא קמא who said it can be נמכר only after it gets a מום]. רב שך בהלכות פסולי המוקדשין makes a comment on this that ר' שמעון should have said what is relevant to the altar does not leave the altar. This comment is based on the שיטה מקובצת that say there is no such thing as having an animal that is totally חולין and yet one has to bring the money he sells it for to the מקדש. [He means of course outside of the context of oaths and vows.] so I think רה שך is asking why ר' שמעון did not make it clear that he means that the female sheep would-be נמכר and money of that sale has holiness of money. Or maybe he even means that that money has to be used to buy a male sheep to bring as a guilt offering. This last possibility seems to me to be the clearest since ר' שמעון is going on the word of the תנא קמא who said it goes to pasture until it gets מום and then is נמכר and the money of that מכירה goes to buy a guilt offering. And on that ר' שמעון inserts his comment it is sold without a blemish. THE idea of the שיטה מקובצת comes from this subject. בר פדא said one cannot sanctify a עבר. the גמרא asks on this from the משנה . One who wants to avoid of having to give the first-born sheep to a priest says, “What is in the womb of this sheep will be a burnt offering.” If it gives birth to a male, it burnt offering. בר פדא answered that means the money of its sale will be for a burnt offering. תוספות, asks but what about the end of theרמשנה that says, “If it gave birth two males, one is a burnt offering and the other is sold for a burnt offering.” If בר פדא is right, then both are equal. So why does the משנה say they are different? צוספות answers it must be the תנא holds if an animal is fit for the altar and yet only has been sanctified with קדושת דמים then the קדושת הגוף comes on it automatically. the שיטה asks on תוספות why not answer the question תוספות thus: the first has holiness of money and the second does not, and yet it still has to be sold to buy a sheep for a עולה. The שיטה answers if that money does not have קדושת דמים then one could buy groceries with it. That means that this suggested answer cannot be true. And that is from where רב שך learned his point that if the animal has neither קדושת הגוף or קדושת דמים, then there is no reason to buy a קרבן with the money of its sale. ___________________________________________________ ______ ר' שמעון בתמורה י''ט ע''ב אמר אם אדם קידש כבשה נקבה להיות אשם צריך למכור אותה בלא מום. [לא כמו התנא קמא שאמר יכול להיות נמכרת רק לאחר שהיא שתקבל מום]. רב שך בהלכות פסולי המוקדשין מעיר על כך שר' שמעון היה צריך לומר מה שרלוונטי למזבח אינו יוצא מהמזבח. הערה זו מבוססת על שיטה מקובצת שאומר שאין דבר כזה שיש בהמה שהיא חולין לגמרי, ובכל זאת צריך להביא את הכסף שהוא מקבל ממכירתה למקדש. [הוא מתכוון כמובן מחוץ להקשר של השבועות ונדרים.] אז אני חושב שרב שך שואל למה ר' שמעון לא הבהיר שהוא מתכוון שהכבשה הנקבה תהיה נמכרת וכסף של המכירה הזו יש קדושה של כֶּסֶף (קדושת דמים שהולך לבדק הבית). או אולי הוא אפילו מתכוון שצריך להשתמש בכסף הזה כדי לקנות כבשה זכר כדי להביא כאשם. אפשרות אחרונה זו נראית לי הכי ברורה שכן ר' שמעון הולך על דברי התנא קמא שאמר הולכת למרעה עד שתקבל מום ואז נמכרת וכספי מכירה ההיא הולך לקנות קרבן אשם. ועל זה מכניס ר' שמעון את הערתו הוא נמכר ללא מום הרעיון של השיטה מקובצת נובע מהנושא הזה. בר פדא אמר אי אפשר לקדש עובר. הגמרא שואלת על זה מהמשנה. מי שרוצה להימנע מהצורך לתת את הכבשה הבכורה לכהן אומר: "מה שברחם הכבשה הזו יהיה לעולה". אִם תוֹליד זָכָר, הוא עוֹלָה. ענה בר פדא שכסף מכירתו יהיה לעולה. תוספות, שואלת אבל מה עם סוף המשנה שאומרת "אם ילדה שני זכרים, האחד הוא עולה והשני נמכר בעולה". אם בר פדא צודק, אז שניהם שווים. אז למה המשנה אומרת שהם שונים? תוספות עונה שזה חייב להיות התנא מחזיק אם בהמה מתאימה למזבח ובכל זאת רק התקדשה בקדושת דמים אז הגוף נעשה אוטומטית. השיטה שואלת על תוספות למה לא לענות על השאלה של תוספות כך: לראשון יש קדושת כסף ולשני אין, ובכל זאת צריך למכור אותו כדי לקנות כבש לעולה. השיטה עונה אם לכסף הזה אין קדושת דמים, אז אפשר לקנות איתו מצרכים. זה אומר שהתשובה המוצעת הזו לא יכולה להיות נכונה. ומכאן למד רב שך את דבריו שאם אין לבהמה לא קדושת גוף ולא קדושת דמים, אזי אין סיבה לקנות קרבן בכספי מכירתו