הייתי שוב בחוף הים. בדרך חזרה עלה בדעתי פתאום, שהתשובה שנותן הרב שך לקושייתו על התוספות במסכת קידושין (דף ב ע"א) היא בבואה מדויקת של התשובה שאני ניסיתי להציע. הרב שך טוען כי המושג "כסף קונה" מתייחס למצב שבו קיים דבר מה הנקנה, וקיים גורם המביא לכך שאותו דבר ייקנה. אין זה זהה למצב שבו גורם מסוים מחולל פעולה. לפיכך, עבד כנעני יכול להשתחרר באמצעות כסף או שווה כסף, שכן מדובר כאן במקרה של שחרורו. לעומת זאת, עבד עברי דומה במהותו לאדם שנשכר לביצוע עבודה למשך מספר שעות מסוים – אלא שמדובר בפרק זמן ארוך יותר. משום כך, שחרורו של העבד העברי הוא בגדר פעולה ממונית. [מצב זה שונה בתכלית מזה של עבד כנעני; שכן בעת שחרורו, העבד הכנעני משנה את מעמדו המשפטי – הוא נעשה כשיר לשאת אישה יהודייה וחייב בכל המצוות. דבר זה עומד בניגוד גמור למצבו הקודם, לפיו העבד הכנעני "קונה את עצמו" (ובכך מתקיים היחס בין הדבר הנקנה לבין הגורם המקנה). אולם העבד העברי אינו "קונה את עצמו" בעת שחרורו; הוא אינו הופך לבעלים של עצמו – הוא פשוט משתחרר.]עבדי הם ולא עבדים לעבדים