Gitin 67b. The Mishna says if one says to two people to give a document of divorce to my wife, or to three people to write and give a document of divorce to my wife, they can write it and give it. But they can not tell anyone else to do so. But if he said to three people to give a document of divorce to his wife, then according to R Meir they can tell a scribe to write it, and to witnesses to sign it, and they can give it to his wife and this is valid. R Jose disagrees with this. He says even in this last situation, they must write and give it themselves. Shmuel said if one says to two people to write and give a document of divorce to my wife, they have to do it themselves. If they tell a scribe to write the document and he did so, and they signed it, it is not valid. Then Shmuel finished his statement with these words: However this subject still requires study. The Gemara ask on this statement of Shmuel. It asks, why does this need study? Perhaps because he might think that there is a possibility that words can be handed over to a messenger. The question I have on this gemara is this. The opinion that words can be handed to messenger is R Meir and he agrees in the Mishna that if one says to two people to give a document of divorce to his wife, that they must do it themselves.(And even though the case of Shmuel is different from the Mishna because in the case of Shmuel he said “write and give it” while in the Mishna he said only “give it”, still this makes my question even stronger because adding the words "write" we see in the Mishna that that is even stricter that if he just said to give. If he also saidto three people to write a document of divorce , then R Meir agrees they must write it themselves.) So even if Shmuel might hold with R Meir there still should be no doubt and the law. A possible answer to this question is that perhaps at this point the Gemara is thinking that R. Meir himself might disagree with even the beginning of the Mishna.---------------------------------------------------------------------גיטין ס''ז The משנה says if one says to two people to give a גט to my wife, or to three people to write and give a גט to my wife, they can write it and give it. But they can not tell anyone else to do so. But if he said to three people to give a גט to his wife, then according to ר' מאיר they can tell a scribe to write it, and to witnesses to sign it, and they can give it to his wife and this is valid. ר' יוסי disagrees with this. He says even in this last situation, they must write and give it themselves. שמואל said if one says to two people to write and give a גט to my wife, they have to do it themselves. If they tell a scribe to write the document and he did so, and they signed it, it is not valid. Then שמואל finished his statement with these words: However this subject still צריך לימוד. The גמרא ask on this statement of שמואל. It asks, why does this need study? Perhaps because he might think that there is a possibility that words can be handed over to a messenger. The question I have on this גמרא is this. The opinion that words can be handed to messenger is ר' מאיר and he agrees in the משנה that if one says to two people to give a גט to his wife, that they must do it themselves.(And even though the case of שמואל is different from the משנה because in the case of שמואל he said “write and give it” while in the משנה he said only “give it”, still this makes my question even stronger because adding the words "write" we see in the משנה that that is even stricter that if he just said to give. If he also said to three people to write a גט , then ר מאיר agrees they must write it themselves.) So even if שמואל might hold with ר' מאיר there still should be no doubt and the law. A possible answer to this question is that perhaps at this point the גמרא is thinking that ר' מאיר himself might disagree with even the beginning of the משנה.----------------------------------גיטין ס''ז ע''ב המשנה אומרת שאם אדם אומר לשני אנשים לתת גט לאשתי, או לשלושה אנשים לכתוב ולתת גט לאשתי, הם יכולים לכתוב אותו ולתת אותו. אבל הם לא יכולים להגיד לאף אחד אחר לעשות זאת. אבל אם הוא אמר לשלושה אנשים לתת גט לאשתו, אז לפי ר' מאיר הם יכולים להגיד לסופר לכתוב אותו, ולעדים לחתום עליו, והם יכולים לתת אותו לאשתו וזה תקף. ר' יוסי חולק על כך. הוא אומר שגם במצב האחרון הזה, עליהם לכתוב ולתת אותו בעצמם. שמואל אמר שאם אדם אומר לשני אנשים לכתוב ולתת גט לאשתו, הם צריכים לעשות זאת בעצמם. אם הם אומרים לסופר לכתוב את המסמך והוא עשה זאת, והם חתמו עליו, זה לא תקף. אז שמואל סיים את דבריו במילים אלה: אולם נושא זה עדיין צריך לימוד. הגמרא שואלת על דבריו אלה של שמואל. היא שואלת, מדוע זה צריך לימוד? אולי משום שהוא חושב שיש אפשרות שניתן למסור מילים לשליח. השאלה שיש לי על גמרא זו היא זו. הדעה שניתן למסור מילים לשליח היא ר' מאיר, והוא מסכים במשנה שאם אדם אומר לשני אנשים לתת גט לאשתו, עליהם לעשות זאת בעצמם. (ואף על פי שהמקרה של שמואל שונה מהמשנה, כי במקרה של שמואל הוא אמר "כתוב ותן" בעוד שבמשנה הוא אמר רק "תן", עדיין זה מחמיר את השאלה שלי, כי הוספת המילים "כתוב" אנו רואים במשנה שזה אפילו מחמיר יותר מאשר אם הוא רק אמר לתת. אם הוא גם אמר לשלושה אנשים לכתוב גט, אז ר' מאיר מסכים שעליהם לכתוב זאת בעצמם). אז גם אם שמואל יכול להיות כר' מאיר, עדיין לא צריך להיות ספק בהלכה. תשובה אפשרית לשאלה זו היא שאולי בשלב זה הגמרא חושבת שר' מאיר עצמו עשוי לחלוק אפילו על תחילת המשנה