בבא בתרא דף כ''ו

 I was thinking about the Gemara on the way to the sea and back, Bava Batra 26 and 81. There is an argument between Tosfot and Rabbainu Hananel about the reason for Ula. Ula said if one has a tree within 16 cubits of the field of his neighbor he can not bring first fruits to the Temple. [The law about first fruits is he brings them to the Temple and gives them to the priest.]

Tosphot says that the reason is it is not enough to have a legal right to use the ground but rather because he needs to own the ground. It must be I think that Ula holds like Reish Lakish that קניין פירות לאו כקניין הגוף דמי (ownership of the fruits is not like ownership of the ground).On and that is why R. Yohanan says even if he has a tree right next to the very border, he still brings first fruits because על מנת כן הנחיל יהושוע את הארץ. But that alone would not be enough to be thought to own the ground. All that Joshua did was to say that people have a right to plant anywhere on their property even up until the very border with their neighbor. But that would not be enough to be considered as if they own the ground unless you have this other law of R Yohanan: קניין פירות כקניין הגוף דמי

In terms of how Rav Shach explains the sugia/subject according to R. Chananel I would like to say a few points. So what I am going to talk about will be in a different mode that Tosphot.  R. Yohanan holds when one buys a tree with its ground , he will own only four amot around it. That is the reason R. Chananel says the law is not like Ula. For Ula says nothing about ownership and nor does R. Yohanan here in perek 2 of Bava Batra. But the whole point of R Hananel the ground must belong to the owner of the tree in order to bring first fruits  and if this tree is still within 16 amot of the boundary, it still is not all his ground. So we must say that R Yohanan holds he owns only four amot around it. This is like he says on page 81 when he buys three trees he owns everything under and  the length of  plowing around them which is 4 amot. So now it only matters that four amot around the tree belong to him and that is enough to bring first fruits. [Of course within 4 amot of the boundary will still be a problem and that is why I have to add that to R Yohanan קניין פירות כקניין הגוף גמי] This is all to explain that Ula means he is a thief on the fruits. But then Rav Shach changes his mind and notes that the explanation of Ula can in fact hold that the fruit really is owned by the owner of the tree but he is still a thief because he owns  the roots of the tree all around the tree up until 16 amot. and that 16 amot is now sticking into the field of his neighbor. So he is still a thief because of the roots of his tree are bring nourishment to the fruits 

I am still being short here because i am very tired after being at the sea. But not so cold. Still, the best idea is to see inside the Avi Ezri of Rav Shach in Laws of First Fruits 2:10 and 2:13 

I might mention also that Rabbainu Chananel might be thinking in terms of damages. That thus he would say that when Ula said, "He can not bring first fruits because he is a thief," that means the prohibition of damages comes from the prohibition of theft. For after all R. Yose never said anything about ownership but rather that one can plant next to the boundary of his neighbor.

___________________________________________________________

 I was thinking about the גמרא on the way to the sea and back, בבא בתרא דף כ''ו ודף פ''א 26 and 81. There is an argument between תוספות and ר' חננאל about the reason for עולא. There עולא said if one has a tree within שש עשרה אמות of the field of his neighbor he can not bring ביכורים to the מקדש. [The law about ביכורים is he brings them to the מקדש and gives them to the priest.]

תוספות says that the reason is it is not enough to have a legal right שיעבוד to use the ground, but rather because he needs to own the ground. It must be I think that עולא holds like ריש לקיש that קניין פירות לאו כקניין הגוף דמי (ownership of the fruits is not like ownership of the ground). and that is why ר' יוחנן says even if he has a tree right next to the very border, he still brings ביכורים because על מנת כן הנחיל יהושוע את הארץ. But that alone would not be enough to be thought to own the ground. All that יהושוע did was to say that people have a right to plant anywhere on their property, even up until the very border with their neighbor. But that would not be enough to be considered as if they own the ground unless you have this other law of ר' יוחנן: קניין פירות כקניין הגוף דמי

There is a long piece by Rav Shach about this subject that explains R Hananel. That Ula means that if the nourishment comes from the ground of his neighbor, then the fruit belongs to his neighbor (even though he himself owns the tree. With this insight he explains the Rambam and Shulchan Aruch that when one buys a tree, he owns only 4 cubits around it, not 16 like Ula.]

In terms of how רב שך explains the סוגיא subject according to רבינו חננאל I would like to say a few points. So what I am going to talk about will be in a different mode than תוספות.  Now ר' יוחנן holds when one buys a tree with its ground , he will own only ארבע אמות around it. That is the reason רבינו חננאל says the law is not like עולא. For עולא says nothing about ownership and nor does ר' יוחנן here in פרק ב'  of בבא בתרא. But the whole point of רבינו חננאל the ground must belong to the owner of the tree in order to bring ביכורים  and if this tree is still within שש עשרה אמות of the boundary, it still is not all his ground. So we must say that ר' יוחנן holds he owns only ארבע אמות around it. This is like ר' יוחנן says on page 81 when he buys three trees he owns תחתיהם וביניהם וחוצה להם כמלוא אורה וסלו everything under and  the length of  plowing around them which is ארבע אמות. So now it only matters that ארבע אמות around the tree belong to him and that is enough to bring first fruits. [Of course within ארבע אמות of the boundary will still be a problem, and that is why I have to add that to ר' יוחנן קניין פירות כקניין הגוף גמי] This is all to explain that עולא means he is a thief on the fruits. But then רב שך changes his mind and notes that the explanation of עולא can in fact hold that the fruit really is owned by the owner of the tree, but he is still a thief because he owns  the roots of the tree all around the tree up until שש עשרה אמות. And that שש עשרה אמות is now sticking into the field of his neighbor. So he is still a thief because of the roots of his tree are bring nourishment to the fruits 

I might mention also that רבינו חננאל might be thinking in terms of damages.  Thus he would say that when עולא said, "He can not bring first fruits because he is a thief," that means the prohibition of damages comes from the prohibition of theft. For after all ר' יוסי  never said anything about ownership, but rather that one can plant next to the boundary of his neighbor.

חשבתי על הגמרא בדרך לים ובחזרה, בבא בתרא דף כ''ו ודף פ''א כ"ו. יש ויכוח בין תוספות לר' חננאל על הסיבה לעולא. שם אמר עולא שאם יש לאחד עץ בתוך שש עשרה אמות מהשדה של שכנו, הוא לא יכול להביא ביכורים למקדש. [החוק לגבי ביכורים הוא שהוא מביא אותם אל המקדש ונותן אותם לכהן.]
תוספות אומר שהסיבה היא שזה לא מספיק שיש לשיעבוד (זכות חוקית) להשתמש בקרקע, אלא בגלל שהוא צריך להחזיק בקרקע. זה חייב להיות אני חושב שעולא מחזיק כמו ריש לקיש שקניין פירות לאו כקניין הגוף דמי (הבעלות על הפירות אינה כמו בעלות על הקרקע). ולכן ר' יוחנן אומר גם אם יש לו עץ ממש ליד הגבול, הוא עדיין מביא ביכורים כי על מנת כן הנחיל יהושע את הארץ. אבל זה לבד לא יספיק כדי להיחשב לבעלות על הקרקע. כל מה שיהושע עשה היה לומר שלאנשים יש זכות לשתול בכל מקום ברכושם, אפילו עד הגבול ממש עם שכנם. אבל זה לא יספיק כדי להיחשב כאילו הם בעלי הקרקע אלא אם כן יש לך דין אחר של ר' יוחנן: קניין פירות כקניין הגוף דמי

בבא בתרא דף כ''ו. לגבי איך רב שך מסביר את הנושא לפי רבינו חננאל אני רוצה לומר כמה נקודות. אז מה שאני הולך לדבר עליו יהיה במצב שונה מתוספות. עכשיו ר' יוחנן מחזיק כשאדם קונה עץ עם האדמה שלו, הוא יחזיק רק ארבע אמות סביבו. זו הסיבה שרבינו חננאל אומר שהחוק אינו דומה לעולא. כי עולא לא אומר דבר על בעלות וגם ר' יוחנן לא אומר כאן בפרק ב' של בבא בתרא. אבל כל העניין של רבינו חננאל הוא שהקרקע חייבת להיות שייכת לבעל העץ כדי להביא ביכורים ואם העץ הזה עדיין בתוך שש עשרה אמות מהגבול, עדיין לא כל הקרקע שלו. אז אנחנו חייבים לומר שר' יוחנן מחזיק ברשותו של בעל העץ רק ארבע אמות סביבו. זה כמו שאומר ר' יוחנן בעמוד 81 כשהוא קונה שלשה עצים שבבעלותו תחתיהם וביניהם וחוצה להם כמלוא אורה וסלו [הכל מתחת ואורך החריש סביבם שהוא ארבע אמות]. אז עכשיו רק ארבע אמות מסביב לעץ שייכים לו וזה מספיק כדי להביא ביכורים. [כמובן שבתוך ארבע אמות מהגבול עדיין תהיה בעיה, ולכן אני צריך להוסיף את זה לר' יוחנן קניין פירות כקניין הגוף גמי.] זה הכל כדי להסביר שעולא אומר שהוא גנב על הפירות. אבל אז רב שך משנה את דעתו ומציין שההסבר של עולא יכול למעשה לקבוע שהפירות באמת בבעלותו של בעל העץ, אבל הוא עדיין גנב כי הוא הבעלים של שורשי העץ מסביב לעץ עד שש עשרה אמות. ושש עשרה אמות האלה נכנסות עכשיו לשדה של שכנו. אז הוא עדיין גנב בגלל שורשי העץ שלו מביאים הזנה לפירות

אציין גם שרבינו חננאל אולי חושב במונחים של נזקים. כך היה אומר שכאשר אמר עולא "אינו יכול להביא ביכורים כיון שהוא גנב", משמע איסור הנזק בא מאיסור גניבה. כי אחרי הכל ר' יוסי מעולם לא אמר דבר על בעלות, אלא שאפשר לשתול ליד גבול שכנו.