Translate

Powered By Blogger

3.10.21

Nedarim 91

 I was hoping to have an answer for this question before I write it down. But so far nothing has occurred to me. So I might as well write it and hope that someday I might merit to some answer.

Simply put it is this. There is an argument between the Raavad and the Rambam concerning the case where a woman says to her husband "You have divorced me." She is believed. To the Raavad this means only that if she gets married to someone else, she can stay there. To the Rambam, she can go and get married  and gets her ketubah. Rav Shach [Laws of marriage 16:26] brings the source of the Raavad. My question is that that source looks more along the lines of the Rambam.

The source is Nedarim 91. The mishna says at first there were three cases when a woman is divorced and gets her ketubah. One is a woman that says "I am forbidden to you." Then the sages changed their minds and said perhaps she has put her eyes on someone else. Rav Hamenuna said however a woman that says "You divorced me" is believed.

The parallel to the case of the mishna   to me seems to imply when she says you divorced me she is allowed to remarry and gets her ketubah.

However Rav Shach I think is making a point here that in the case of "you divorced me", we do not make him give another divorce. We simply believe her. So this is in that sense a proof for the Raavad.

I mean to say that Rav Hamenuna's case is different anyway from the mishna--even the first mishna [before the sages changed their mind.] In the mishna we force him to divorce her. In the case of Rav Hamenuna we simply believe that she was divorced.

[The point is that to the mishna a woman who is the wife of a priest that has been raped must be divorced because she is forbidden to her husband. She is forbidden to him. And since the rape was against her will, she gets her ketubah. The parallel of Rav hamenunah is when she says you divorc]ed me is not exact. To the Rambam She is believed and gets her ketubah. To the Raavad she does not. The aspect where the Rambam makes sense is getting the ketubah. The point of the Raavad is that she gets the ketubah because she was raped and thus did nothing wrong. This does not have a parallel to our case of when she says You divorced me. 



)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))


 There is an argument between the ראב''ד and the רמב''ם concerning the case where a woman says to her husband, "You have divorced me." She is believed. To the ראב''ד this means only that if she gets married to someone else, she can stay there. To the רמב''ם, she can go and get married  and gets her כתובה. And רב שך in בהלכות אישות ט''ז הלכה  כ''ו  brings the source of the ראב''ד. My question is that that source looks more along the lines of the  רמב''ם. The source is נדרים צ''א. The משנה says at first there were three cases when a woman is divorced and gets her כתובה. One is a woman that says, "I am forbidden to you." Then the חכמים changed their minds and said perhaps she has put her eyes on someone else. רב המנונא said however a woman that says "You divorced me" is believed. The parallel to the case of the משנה  to me seems to imply when she says you divorced me she is allowed to remarry and gets her כתובה. However רב שך is making a point here that in the case of "you divorced me", we do not make him give another divorce. We simply believe her. So this is in that sense a proof for the ראב''ד. I mean to say that רב המנונא case is different anyway from the משנה, even the first משנה [before the חכמים changed their mind.] In the משנה we force him to divorce her. In the case of רב המנונא we simply believe that she was divorced.

[The point is that to the משנה a woman who is the wife of a כהן that has been raped must be divorced because she is forbidden to her husband.  And since the rape was against her will, she gets her כתובה. The parallel of רב המנונא is when she says you גירשת אותי is not exact. To the רמב''ם She is believed and gets her כתובה. To the ראב''ד she does not. The aspect where the רמב''ם makes sense is getting the ketubah. The point of the ראב''ד is that she gets the כתובה because she was raped and thus did nothing wrong. This does not have a parallel to our case of when she says You divorced me. 




((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((

יש ויכוח בין הראב''ד לרמב''ם בנוגע למקרה שבו אישה אומרת לבעלה "גרשתני". מאמינים לה. לראב''ד זה אומר רק שאם היא מתחתנת עם מישהו אחר, היא יכולה להישאר שם. לרמב''ם, היא יכולה ללכת להתחתן ולהשיג את הכתובה שלה. ורב שך בהלכות אישות ט''ז הלכה כ''ו מביא את מקור הרב''ד. השאלה שלי היא שמקור זה נראה יותר לצד הרמב''ם. המקור הוא נדרים צ''א. המשנה אומרת בהתחלה היו שלושה מקרים בהם אישה יוצאת ומקבלת את הכתובה שלה. אחת מהן היא אישה שאומרת: "אסור לי עליך". ואז החכמים שינו את דעתם ואמרו שאולי היא שמה עיניים למישהו אחר. רב המנונא אמר כי עם זאת מאמינים באישה שאומרת "התגרשתי ממך". נראה שההקבלה למקרה של המשנה מרמזת כשהיא אומרת ש"התגרשתי ממך", מותר לה להינשא מחדש ולקבל את הכתובה שלה. עם זאת רב שך מציין כאן שבמקרה של "התגרשתי ממך", אנו לא גורמים לו לתת גט נוסף. אנחנו פשוט מאמינים לה. אז זוהי במובן הזה הוכחה לראב''ד. אני מתכוון לומר שמקרה של רב המנונא בכל מקרה שונה מהמשנה, אפילו המשנה הראשונה [לפני שחכמים שינו את דעתם.] במשנה אנו מכריחים אותו לגרש אותה. במקרה של הרב המנונא אנחנו פשוט מאמינים שהיא גרושה



העניין הוא שלמשנה אישה שהיא אשתו של כהן שנאנסה חייבת להתגרש מכיוון שהיא אסורה לבעלה. ומכיוון שהאונס היה בניגוד לרצונה, היא מקבלת את הכתובה שלה. ההקבלה של הרב המנונא היא כשהיא אומרת שאתה גירשת אותי לא מדויק. לרמב''ם היא נאמנת ומקבלת את הכתובה שלה. לראב''ד היא לא. ההיבט שבו הרמב''ם הגיוני הוא לעניין קבלת הכתובה. הנקודה של הראב''ד היא שהיא מקבלת את הכתובה במשנה כי היא נאנסה ולכן לא עשתה שום דבר רע. אין לזה מקבילה למקרה שלנו כשהיא אומרת שגרשתני