Gemara on page 95 [Pesachim] Rambam [laws of hametz 3:11]

Rav Shach explains that the Rambam [laws of hametz 3:11] holds like the sages against R. Yehuda [tractate Pesachim 23] in that the Rambam holds getting rid of hametz [leavened bread] is by any means, not just by burning (like the law is according to the sages). And he holds that one who buys hametz on Passover gets lashes. So, the Rambam must hold that the Gemara on page 95 [Pesachim] is not going according as the sages, but rather like R Yehuda. That Gemara says owning hametz on Pesach is a לאו הניתק לעשה prohibition that can be corrected by a positive command. That must mean that the Rambam must be thinking that to R. Yehuda, the prohibition and the positive command come simultaneously. [If the positive command would come before the negative command, it could not be a לאו הניתק לעשה].So the reason one would get lashes for buying hametz would be because to the sages, the positive command to get rid of hametz comes before the prohibition of owning it. [This Rambam is thus different than Rashi or Tosphot. To Rashi that Gemara on pg 95 would be like the sages that the prohibition and positive command come simultaneously and only to R. Yehuda does the command תשביתו [to make the hametz rest by means of burning happen before the time of the prohibition. To Tosphot both come simultaneously. What I am wondering about is this: could there be a difference between owning hametz and buying hametz? If there was such a difference, perhaps the Rambam could say that Gemara on page 95 could be to the sages also. The way this could work would be that a regular case of a prohibition that can be corrected by a positive command is when both are actions. Thus, the gemara on pg 95 would mean the passive state of owning hametz is a לאו הניתק לעשה prohibition that can be corrected by a positive command because the "bitul" nullification of the hametz is not any act. It could be just by making it "hefker" abandoned property. But a positive act of buying hametz could not be nullified by a passive state of just saying that it is hefker. [But if I was in Uman, I would have to run this by my learning partner David Bronson to see if there are counter examples. ][Rav Haim of Brisk explains this Rambam differently. He says owing hametz is both a negative and positive command but then that would not be like the gemara on page 95 so he also would have to say that that gemara is going like R. Yehuda. and to that gemara owning hametz would only be a prohibition.]

______________________________________________________________________________רב שךרב שך explains that the רמב’’ם [laws of חמץ פרק ג' הלכה י''א] holds like the sages against ר' יהודה [פסחים כ''ג] in that the רמב’’ם holds ביטול חמץ is by any means, not just by burning. (THAT IS the law is according to the sages. אבל לר' יהודה ביטול חמץ הוא רק על ידי שריפה). And הרמב''ם holds that one who buys חמץ on פסח gets lashes. So, the רמב’’ם must hold that the גמרא on דף צ''ה פסחים is not going according as the חכמים, but rather like ר’ יהודה. That גמרא says owning חמץ on פסח is a לאו הניתק לעשה that can be over written by a מצוות עשה. That must mean that the רמב’’ם must be thinking that to ר' יהודה, the לא תעשה and the מצוות עשה come simultaneously. [If the מצוות עשה would come before the לא תעשה בזמן, it could not be a לאו הניתק לעשה]. רק אם העשה והלא תעשה הם חלים באותו זמן העשה דוחה את הלא תעשהSo, the reason one would get lashes for buying חמץ would be because to the חכמים, the מצוות עשה to get rid of חמץ comes before the prohibition of owning it. [This רמב’’ם is thus different than רש''י or תוספות. To רש''י that גמרא on דף צ''ה would be like the sages that the prohibition and מצוות עשה come simultaneously and only to ר' יהודה does the command תשביתו To תוספות both come simultaneously. What I am wondering about is this: could there be a difference between owning חמץ and buying חמץ? If there was such a difference, perhaps the רמב’’ם could say that גמרא on צ''ה דף could be to the חכמים also. The way this could work would be that a regular case of a prohibition that can be corrected by a מצוות עשה is when both are actions. Thus, the גמרא on דף צ''ה would mean the passive state of owning חמץ is a לאו הניתק לעשה that can be corrected by a מצוות עשה because the ביטול חמץ is not any act. It could be just by making it הפקר abandoned property. But a positive act of buying חמץ could not be nullified by a passive state of just saying that it is הפקר. [רב חיים מבריסק explains this רמב’’ם differently. He says owing חמץ is both a לא תעשה and מצוות עשה but then that would not be like the גמרא on דף צ''ה so he also would have to say that that גמרא is going like ר' יהודהand to that גמרא owning חמץ would only be a לא תעשה.]רב שך מסביר שהרמב''ם [הלכות חמץ פרק ג' הלכה י''א] מחזיק כמו חכמים כנגד ר' יהודה [פסחים כ''ג] בכך שהרמב''ם מחזיק ביטול חמץ הוא בכל דרך, לא רק בשריפה. (זה הדין הוא לפי חכמים. אבל לר' יהודה ביטול חמץ הוא רק על ידי שריפה). והרמב''ם מחזיק שמי שקונה חמץ בפסח מקבל מלקות. אם כן, על הרמב''ם לקבוע שהגמרא בדף צ''ה פסחים אינו הולך כחכמים, אלא כר' יהודה. שהגמרא אומר לבעלות על חמץ בפסח זה לאו הניתק לעשה שיכול להיות נדחה על ידי מצוות עשה. זאת אומרת שהרמב''ם בטח חושב שלר' יהודה, הלא תעשה והמצוות עשה באים בו זמנית. [אם המצוות עשה הייתה באה לפני לא התעשה בזמן, זה לא יכול להיות לאו הניתק לעשה]. אז הסיבה שאדם יקבל מלקות על קניית חמץ היא בגלל שלחכמים, המצוות עשה של ביטול חמץ באה לפני האיסור להחזיק בו. [רמב''ם זה שונה אפוא מרש''י או תוספות. לרש''י שגמרא בדף צ''ה יהיו כחכמים שהאיסור והמצוות עשה באים בו זמנית ורק לר' יהודה מצוות תשביתו לתוספות באות שתיהן בו זמנית. מה שאני תוהה לגבי זה: האם יכול להיות הבדל בין בעלות על חמץ לבין קניית חמץ? אם היה הבדל כזה, אולי הרמב''ם יכול לומר שגמרא על דף צ''ה יכול להיות גם לחכמים. הדרך שבה זה יכול לעבוד תהיה שמקרה רגיל של איסור שניתן לתקן על ידי מצוות עשה הוא כאשר שתיהן פעולות, הביטול הוא פעולה והקניין הוא פעולה. או להפך, הגמרא בדף צ''ה משמע שהמצב הפאסיבי של בעלות חמץ הוא לאו הניתק לעשה שניתן לתקן במצוות עשה כי ביטול חמץ אינו כל מעשה. זה יכול להיות רק על ידי הפיכתו של הפקר לנכס נטוש. אבל מעשה חיובי של קניית חמץ לא יכול להתבטל על ידי מצב פסיבי של רק לומר שזה הפקר. [רב חיים מבריסק מסביר את רמב''ם זה אחרת. הוא אומר שחייבים חמץ זה גם לא תעשה וגם מצות עשה אבל אז זה לא יהיה כמו הגמרא בדף צ''ה אז הוא גם יצטרך להגיד שאותו גמרא הולך כמו ר' יהודה ולגמרא הבעלים של חמץ זה יהיה רק לא תעשה