עבודה זרה כ''ג ע''ב וראש השנה י''ג ע''א

 חשבתי על שתי הגמרות האלה בעבודה זרה כ''ג ע''ב וראש השנה י''ג ע''א. אמנם יהיה פשוט לומר שאחד מחזיק שאין קניין לעכו''ם בארץ ישראל, (אך אין יכולת של עובד אלילים להחזיק אדמה בישראל) ואילו הגמרא השנייה מחזיקה שעכו''ם יכול להחזיק אדמה בישראל. אך ברור שתוספות לא מבדילה את ההבחנה הזאת, ונדמה לי שהסיבה ברורה. רבה המחזיק אין קניין לעכו''ם בארץ ישראל אין יכולת של עובד אלילים להחזיק אדמות בישראל גורסת את זה רק לגבי תרומה ומעשר, לא כשמדובר בבעלות כספית. ולמעשה רבה גורס כי מבחינת בעלות כספית חזקה עוד יותר מרב אלעזר. אז לא ניתן לומר שהגמרא בעבודה זרה היא רבה. הגמרא בעבודה זרה כ''ג ע''ב אומרת מדוע נצטוו ישראל לשרוף את העצים האלילים בעת כניסתם לישראל? אחרי הכל, ארץ ישראל הייתה ברשות ישראל מאחר שהובטח לאברהם, ולכן הגויים לא יכלו לאסור על העצים. והגמרא עונה שמכיוון שישראל סגדו לעגל הזהב, כך עבודת אלילים הייתה בסדר מבחינתם, כך שהגויים יכולים לגרום לאותם עצים להיות אסורים. עכשיו הדרך בה רב שך מבין את הרמב''ם בחוקי עבודת האלילים 8: 3 שלמעשה הגמרא בראש השנה לרבה שהארץ לא הייתה יכולה להיות בבעלות הגויים לאחר שהובטח לאברהם. אבל קשה לראות את התשובה הזו מכיוון שאפילו רבה מחזיק שלגוי יכול להיות בעלות כספית וזה אמור להספיק כדי להפוך עצים שהוא עובד כדי לאסור. אז תוספות מסביר כי הגמרא מתייחסת לעצים שהיו קיימים כבר בתקופת אברהם ושאלתה מתייחסת אליהם. [אבל אני יכול לראות את התשובה של רב שך גם במידה מסוימת, מכיוון שהרמב"ם אולי היה אומר שכדי לאסור על עץ נטוע, הגוי יצטרך להיות בעלות מוחלטת אפילו עד לתרומה ומעשר.] הגמרא האחרת בראש השנה שואלת כיצד יכול ישראל להביא את העומר מתבואה שהייתה בישראל כשנכנסו לארץ. האם התבואה לא הייתה בבעלות גויים? ואי אפשר להביא את העומר מדגן שהיה בבעלות גויים. את הסתירה בין שתי הגמרות הללו עונה תוספות כך: הגמרא בראש השנה י''ג ע''א היא בסדר מכיוון שלמרות שישראל היו הבעלים של האדמה, עדיין הגויים היו הבעלים של התבואה שהם גידלו. והשאלה בעבודה זרה היא בסדר [איך גויים יגרמו לעצים שבבעלות ישראל להפוך לעצים אלילים] שאלה זו שאלה טובה מאחר שישראל נצטוו להשמיד את כל העצים האלילים, אפילו אלה שהיו בסביבה עוד מימי אברהם.

However I still am wondering this question. The answer of Tosphot is that these two gemaras do not disagree. Ok. But then according to which opinion is this answer going like? It must be R. Elazar that an idolater does have to ability to possess land to take away the obligation of truma and maasar. That is the only way I can see that the Gemara in Rosh Hashana can make sense. But if so then what is the question in Avoda Zara? How can the gentiles cause to be forbidden the trees in the land of Israel? The answer ought to be simple. They have  part possession. [Just like Tosphot answers for the Gemara in Rosh Hashana]. So you must say instead that Tosphot is going like Raba that the gentile has no ability to possess land to the degree of taking away the obligation of tithes. That answers the Gemara in Avoda Zara. An das for the Gemara in Rosh Hashana the answer is the gentile has no ability to possess land that can remove the obligation of truma. But the land at the time that Israel came into the land of Canaan, the land was only collectively owned, not owned by any one individual. And in that case the gentile could own land.

However I still am wondering this question. The answer of תוספות is that these two גמרות do not disagree. Ok. But then according to which opinion is this answer going like? It must be ר' אלעזר that an  עכו''ם does have to ability to possess land to take away the obligation of תרומה and מעשר. That is the only way I can see that the גמרא in  ראש השנה can make sense. But if so then what is the question in  עבודה זרה? How can the gentiles cause to be forbidden the trees in the land of Israel? The answer ought to be simple. They have  part possession. Just like תוספות answers for the גמרא in  ראש השנה. So you must say instead that תוספות is going like רבה that the עכו''ם has no ability to possess land to the degree of taking away the obligation of tithes. That answers the גמרא in עבודה זרה. And as for the גמרא in ראש השנה the answer is the  עכו''ם has no ability to possess land that can remove the obligation of תרומה. But the land at the time that Israel came into the land of Canaan, the land was only collectively owned, not owned by any one individual. And in that case the עכו''ם could own land.

עם זאת אני עדיין תוהה את השאלה הזו. התשובה של תוספות היא ששתי הגמרות הללו אינן חולקות. בסדר. אבל אז לפי איזו דעה התשובה הזו הולכת? זה חייב להיות ר' אלעזר כי לעובד אלילים יש יכולת להחזיק אדמות בישראל  כדי לסלק את חובת תרומה ומעשר. זו הדרך אחת שיכולים לראות שהגמרא בראש השנה יכולה להיות הגיונית. אבל אם כן אז מה השאלה בעבודה זרה? איך הגויים יכולים לגרום לאיסור על העצים בארץ ישראל? התשובה צריכה להיות פשוטה. יש להם רכוש חלקי. בדיוק כמו שתוספות עונה לגמרא בראש השנה. אז אתה חייב לומר במקום זאת שתוספות מתנהלות כמו רבה שלעכו''ם אין יכולת להחזיק קרקעות בישראל עד כדי נטילת חובת המעשר. זה עונה לגמרא בעבודה זרה. ובאשר לגמרא בראש השנה התשובה היא שלעכו''ם אין יכולת להחזיק אדמות בכדי להסיר את חובת תרומה. אבל האדמה בזמן כניסתה של ישראל לארץ כנען, הארץ הייתה בבעלות קולקטיבית בלבד, ולא בבעלותו של אדם אחד. ובמקרה זה יכול האכו''ם להחזיק אדמה באופן שמסולק חיוב תרומה ומעשר.