I was looking over my notes on Bava Batra 18b and I think I need to add some clarity to the basic idea. that is this: Tosphot had to explain the mishna like Abyee that the owner of the mustard can put his mustard by the boundary and that the owner of the bees can also put his bees there because that is the only way the question of the Gemara makes sense.
But after the Gemara reaches the conclusion of Rav Papa in Rava then the only way for the answer of the Gemara to makes sense is כל הקודם זוכה first come first served. That is who ever was first at the border can stay and the other has to move his object 6 hand breaths away.
In any case the way Tosphot understands the question of the Gemara is based on that fact that the question of the Gemara is thinking the Mishna is going like Abyee. then the Tosphot changes the assumption in the end of the Gemara because that is the only way the answer of Rav papa in Rava makes sense.
The reason the answer of the gemara has to be that since neither neighbor did anything wrong since it is a case when half the field was bought there is no reason to demand the bees to be put far from the border.
These are my original notes:
) בבא בתרא עמוד י''ח ע''ב. [בתוספות ד''ה מכלל] יש משהו בתוספות בבא בתרא עמוד י''ח ע''ב שהוא קצת קשה להבין. ביסודו של דבר הנושא הוא המשנה שבה החכמים אומרים אחד צריך לשמור על מרחק ממשרה המשמשת כדי להשרות כביסה רחוק מירקות של שכינו. גם חרדל מדבורים. ר יוסי מאפשר את זה האחרון כי הבעלים של חרדל יכולים לומר לבעלים של הדבורים "למה להגיד לי להתרחק מן הדבורים שלך? אתה צריך להרחיק את הדבורים שלך מהחרדל שלי, כי הם גם עושים נזק." אביי אומר אם השכן לא שם שום דבר על יד הגבול עדיין אז אפשר למקם חרדל או כל דבר אחר על יד הגבול עד שהשכן שם מה שהוא שם. רבא אומר שצריך לשמור על מרחק מהגבול בכל דברים שיכולים לגרום נזק גם אם השכן לא שם שום דבר בקרבת מקום. אז איך רבא מתאים עם ר' יוסי? בשלב זה תוספות אומר שהגמרא מחזיקה שאביי הוא בסדר כי בעל הדבורים שם את הדבורים שלו על הגבול ולאחר מכן כוונתו של ר' יוסי היא כי שבעל החרדל יכול גם לשים את זרעי החרדל שלו על הגבול. רב פפא אז עונה על השאלה על רבא וכותבת המקרה של המשנה הוא כאשר אחד מן השכנים מכר חצי שדהו לשכן השני. זה מתכוון כי חרדל היה שם ראשונה ואז הוא מכר חלק מן השדה לבעלים של הדבורים. ואז כאשר ר' יוסי אומר מותר הכוונה שהחרדל יכול להישאר במקומו ובעל הדבורים חייב לשמור על דבורים שלו שישה טפחים הרחק מהגבול [הגם שהם הניזוקים]. ותוספות שמים דגש על זה לומר הבעלים של הדבורים לא יכולים לשים את הדבורים ליד החרדל. הדבר שקשה בשבילי לי להבין הוא אם זה איך תוספות לומד בסופו של דבר, אז למה לא כאשר הוא הסביר ר' יוסי לפי אביי, שהוא לא אומר "ר' יוסי מרשה לו" הכוונה שהוא מאפשר לדבורים להישאר במקומם שהם נמצאים, והוא חייב לשמור את החרדל ששה טפחים משם?[היינו לומר שהכוונה של רבי יוסי היא ראשון ראשון זכה?] תירוץ: תוספות משנה מה המשמעות של ר' יוסי. לפני המשפט של רב פפא, המצב בוא שהדבורים ליד הגבול ואת החרדל ניתן לשים לידם. אחרי המשפט של רב פפא המקרה של המשנה הוא כאשר חצי השדה נרכש, ותוספות כותב המקרה הוא שהחרדל הוא ליד הגבול, ובעל החרדל יכול להגיד לבעל הדבורים להרחיק את הדבורים ששה טפחים מן הגבול (לפי שיטת רבי יוסי). חלק מהסיבה היא שהוא מדייק בשפה שר' יוסי משתמש בה, וחלק אחר של הסיבה היא כמו שתוספות כותב כי לפני רב פפא זה חייב להיות ר' יוסי הוא מחזיק שהבעלים של הדבורים עשו משהו לא בסדר לשים את הדבורים ליד גבול. אחרי רב פפא אף אחד לא עשה משהו לא בסדר, כי השדה עדיין לא נמכר. שפת גמרא היא זו: בעל החרדל אומר לבעלים של הדבורים "למה תגידו לי להרחיק את החרדל שלי, הרחק את הדבורים!" אם החרדל היה שם קודם, זה מתכוון שהוא אומר למעשה להרחיק את הדבורים. אם הדבורים היו שם קודם, פירוש הדבר שבעלים של החרדל אומרים שגם הם יכולים לשים את חרדל ליד הגבול. לכן, אחרי שהגענו לפירוש של רב פפא ברבא, חייב להיות כמו שתוספות כותב כל אחד שהיה בגבול בראשונה יכול לומר לשני לשמור על מרחק ששה טפחים מהגבול.
But after the Gemara reaches the conclusion of Rav Papa in Rava then the only way for the answer of the Gemara to makes sense is כל הקודם זוכה first come first served. That is who ever was first at the border can stay and the other has to move his object 6 hand breaths away.
In any case the way Tosphot understands the question of the Gemara is based on that fact that the question of the Gemara is thinking the Mishna is going like Abyee. then the Tosphot changes the assumption in the end of the Gemara because that is the only way the answer of Rav papa in Rava makes sense.
The reason the answer of the gemara has to be that since neither neighbor did anything wrong since it is a case when half the field was bought there is no reason to demand the bees to be put far from the border.
These are my original notes:
) בבא בתרא עמוד י''ח ע''ב. [בתוספות ד''ה מכלל] יש משהו בתוספות בבא בתרא עמוד י''ח ע''ב שהוא קצת קשה להבין. ביסודו של דבר הנושא הוא המשנה שבה החכמים אומרים אחד צריך לשמור על מרחק ממשרה המשמשת כדי להשרות כביסה רחוק מירקות של שכינו. גם חרדל מדבורים. ר יוסי מאפשר את זה האחרון כי הבעלים של חרדל יכולים לומר לבעלים של הדבורים "למה להגיד לי להתרחק מן הדבורים שלך? אתה צריך להרחיק את הדבורים שלך מהחרדל שלי, כי הם גם עושים נזק." אביי אומר אם השכן לא שם שום דבר על יד הגבול עדיין אז אפשר למקם חרדל או כל דבר אחר על יד הגבול עד שהשכן שם מה שהוא שם. רבא אומר שצריך לשמור על מרחק מהגבול בכל דברים שיכולים לגרום נזק גם אם השכן לא שם שום דבר בקרבת מקום. אז איך רבא מתאים עם ר' יוסי? בשלב זה תוספות אומר שהגמרא מחזיקה שאביי הוא בסדר כי בעל הדבורים שם את הדבורים שלו על הגבול ולאחר מכן כוונתו של ר' יוסי היא כי שבעל החרדל יכול גם לשים את זרעי החרדל שלו על הגבול. רב פפא אז עונה על השאלה על רבא וכותבת המקרה של המשנה הוא כאשר אחד מן השכנים מכר חצי שדהו לשכן השני. זה מתכוון כי חרדל היה שם ראשונה ואז הוא מכר חלק מן השדה לבעלים של הדבורים. ואז כאשר ר' יוסי אומר מותר הכוונה שהחרדל יכול להישאר במקומו ובעל הדבורים חייב לשמור על דבורים שלו שישה טפחים הרחק מהגבול [הגם שהם הניזוקים]. ותוספות שמים דגש על זה לומר הבעלים של הדבורים לא יכולים לשים את הדבורים ליד החרדל. הדבר שקשה בשבילי לי להבין הוא אם זה איך תוספות לומד בסופו של דבר, אז למה לא כאשר הוא הסביר ר' יוסי לפי אביי, שהוא לא אומר "ר' יוסי מרשה לו" הכוונה שהוא מאפשר לדבורים להישאר במקומם שהם נמצאים, והוא חייב לשמור את החרדל ששה טפחים משם?[היינו לומר שהכוונה של רבי יוסי היא ראשון ראשון זכה?] תירוץ: תוספות משנה מה המשמעות של ר' יוסי. לפני המשפט של רב פפא, המצב בוא שהדבורים ליד הגבול ואת החרדל ניתן לשים לידם. אחרי המשפט של רב פפא המקרה של המשנה הוא כאשר חצי השדה נרכש, ותוספות כותב המקרה הוא שהחרדל הוא ליד הגבול, ובעל החרדל יכול להגיד לבעל הדבורים להרחיק את הדבורים ששה טפחים מן הגבול (לפי שיטת רבי יוסי). חלק מהסיבה היא שהוא מדייק בשפה שר' יוסי משתמש בה, וחלק אחר של הסיבה היא כמו שתוספות כותב כי לפני רב פפא זה חייב להיות ר' יוסי הוא מחזיק שהבעלים של הדבורים עשו משהו לא בסדר לשים את הדבורים ליד גבול. אחרי רב פפא אף אחד לא עשה משהו לא בסדר, כי השדה עדיין לא נמכר. שפת גמרא היא זו: בעל החרדל אומר לבעלים של הדבורים "למה תגידו לי להרחיק את החרדל שלי, הרחק את הדבורים!" אם החרדל היה שם קודם, זה מתכוון שהוא אומר למעשה להרחיק את הדבורים. אם הדבורים היו שם קודם, פירוש הדבר שבעלים של החרדל אומרים שגם הם יכולים לשים את חרדל ליד הגבול. לכן, אחרי שהגענו לפירוש של רב פפא ברבא, חייב להיות כמו שתוספות כותב כל אחד שהיה בגבול בראשונה יכול לומר לשני לשמור על מרחק ששה טפחים מהגבול.
