Gemara Bava Batra page 36

Ula said a tree needs to be more than sixteen amot away from the border of a neighbour in order to bring the first fruits from it. The idea is that any closer than that is like the tree is deriving sustenance from the neighbour’s field and it is not פרי אדמתך "the fruit of your field". The Gemara tries to find from where this law comes from. At first, they suggest the mishna of עשר נטיעות. But that does not work because that only gives you up to eight amot for each sapling. Then the gemara finds another mishna about three trees in a area fifty multiplied by fifty square amot. I would like to ask if the Gemara holds that the law of Ula comes from the Mishna (of three trees in a field that is fifty multiplied by square amot), then why did not Ula mention that if the fruit bearing trees are not actually fully grown, but just נטיעות, then the amount of space between them and the boundary of the neighbour is less. That is just eight cubits. The reason is that is the distance that come out of the Mishna (concerning ten נטיעות for the field of 50 multiplied by 50 square amot). In another words, Ula should have more lenient with נטיעות, and said that נטיעות do not forbid up until sixteen amot but only up until eight cubits.-------------------------עולא said a tree needs to be more than sixteen אמות away from the border of a neighbour in order to bring the first fruits from it. The idea is that any closer than that is like the tree is deriving sustenance from the neighbour’s field and it is not פרי אדמתך "the fruit of your field". The גמרא tries to find from where this law comes from. At first, they suggest the משנה of עשר נטיעות. But that does not work because that only gives you up to eight אמות for each sapling. Then the גמרא finds another משנה about three trees in a area fifty multiplied by fifty square אמות. I would like to ask if the גמרא holds that the law of עולא comes from the משנה (of three trees in a field that is fifty multiplied by square אמות), then why did not עולא mention that if the fruit bearing trees are not actually fully grown, but just נטיעות, then the amount of space between them and the boundary of the neighbour is less. That is just eight cubits. The reason is that is the distance that come out of the משנה (concerning ten נטיעות for the field of 50 multiplied by 50 square אמות). In another words, עולא should have more lenient with נטיעות, and said that נטיעות do not forbid up until sixteen אמות but only up until eight cubits.--------------------------------------------------עולא אמר שעץ צריך להיות במרחק של יותר משש עשרה אמות מגבולו של שכן כדי להביא ממנו את ביכורים. הרעיון הוא שכל מרחק שהוא קרוב יותר מזה הוא כאילו העץ מתפרנס משדה השכן, והוא אינו פרי אדמתך. הגמרא מנסה למצוא מהיכן מגיע החוק הזה. בהתחלה, הם מציעים את משנה של עשר נטיעות. אבל זה לא עובד כי זה נותן לך רק עד שמונה אמות לכל שתיל. לאחר מכן הגמרא מוצאת משנה נוספת של שלושה עצים בשטח של חמישים כפול חמישים אמות בריבוע. ברצוני לשאול, אם הגמרא קובעת שחוק עולה נובע מהמשנה (של שלושה עצים בשדה שגודלו חמישים כפול אמות ריבועיות), מדוע עולה לא הזכיר שאם עצי הפרי אינם בוגרים לחלוטין, אלא רק נטיעות, אז המרחק ביניהם לבין גבול השכן קטן יותר, כלומר שמונה אמות בלבד. הסיבה לכך היא שזה המרחק היוצא מהמשנה (לגבי עשר נטיעות לשדה של 50 כפול 50 אמות ריבועיות). במילים אחרות, עולה צריך להקל יותר בנטיעות, ויאמר שנטיעות אינן אוסרות עד שש עשרה אמות אלא רק עד שמונה אמות