za91 C Minor midi file za91 C minor nwc file

ישנה מה שנראה כמו סתירה בחוק בסוכה דף ד' ובעירובין דף פ''ט. בסוכה, רב נחמן אמר שאנו רואים את הקירות כאילו משתרעים כלפי מעלה במקרה של ארבעה מוטות המונחים על צידי הגג. (גוד אסיק מחיצתא.) והרמב"ם פסק זאת כדין כפי שהוא כותב שתקע ארבעה מוטות בפינות הגג, ושם עליהם כיסוי של עלים, הסוכה תקפה, ואנו רואים את הקירות התחתונים כאילו הם משתרעים כלפי מעלה עד לפינות כיסוי העלים (סיכוך). אולם בעירובין, אמרו חכמים שכאשר יש גגות מחוברים, כולם נחשבים כרשות אחת. הגמרא אומרת שזהו הדין. אך שם איננו אומרים שקירות הבניינים שמתחת לגגות המחוברים נחשבים כאילו משתרעים כלפי מעלה. אני חושב שההבדל ברור ורמוז גם בתוספות. במקרה של גגות, הקירות התחתונים של הבניינים מוסתרים לחלוטין על ידי גגות והם בהחלט לא נראים. אבל בסוכה, לפחות קיר הבית נראה מבחוץ

Suka page 4 and Eruvin page 89b. there is what looks like a contradiction in law. In Suka Rav Nachman said we say see the walls as extending upwards in the case of a four poles put on the sides of a roof. And the Rambam decided this as the law as he writes one stuck four poles on the corners of the roof, and put sa covering of leaves over them, the suka is valid, and we see the lower walls as if they extended upwards until the corners of the covering of leaves. However in Eruvin, the sages said the when you have joining roof tops that they are all considered as one domain. The Gemara says that is the law. Yet there we do not say the walls of the buildings under the joined roof tops are considered to extend upwards. The difference I think is clear and also hinted at in Tosphot. In the case of the roof tops, the lower walls of the buildings are completely obscured by the roof tops and they are definitely not seen. But we the suka the wall of the house is at least seen from the outside._______________________________________________There is what looks like a contradiction in law סוכה page 4 and עירובין page 89b. In סוכה,רב נחמן said we say see the walls as extending upwards in the case of a four poles put on the sides of a roof. And the רמב''ם decided this as the law as he writes one stuck four poles on the corners of the roof, and put a covering of leaves over them, the סוכה is valid, and we see the lower walls as if they extended upwards until the corners of the covering of leaves (סיכוך) . However in עירובין, the sages said the when you have joining roof tops that they are all considered as one domain. The גמרא says that is the law. Yet there we do not say the walls of the buildings under the joined roof tops are considered to extend upwards. The difference I think is clear and also hinted at in תוספות. In the case of the roof tops, the lower walls of the buildings are completely obscured by the roof tops and they are definitely not seen. But we the סוכה the wall of the house is at least seen from the outside.

za90 E minor midi file za90 E Minor nwc file

גיטין ס''ז ע''ב. המשנה אומרת, "אם אומר אדם לשני אנשים 'תנו גט לאשתי' או לשלושה אנשים 'כתובו ותנו גט לאשתי', הם כותבים אותו ונותנים אותו. אבל הם לא יכולים להגיד לאף אחד אחר לעשות זאת. אבל אם אמר לשלושה אנשים פשוט "תנו גט לאשתי", אז לפי ר' מאיר הם יכולים להגיד לסופר לכתוב אותו ולעדים לחתום עליו והם נותנים אותו לאשתו. ר' יוסי חולק על כך ואומר שגם במצב האחרון הם חייבים לכתוב ולתת אותו בעצמם. שמואל אמר, "אם אומר אדם לשני אנשים 'כתובו ותנו גט לאשתי', הם צריכים לעשות זאת בעצמם. אם יאמרו לסופר לכתוב והם חתמו, הגט אינו תקף, אולם נושא זה עדיין דורש לימוד." הגמרא שואלת על משפט זה של שמואל. היא שואלת מדוע זה דורש לימוד? אולי משום שהוא יכול לחשוב שיש אפשרות שניתן למסור מילים לשליח. השאלה שיש לי על גמרא זו היא זו. הדעה שניתן למסור מילים לשליח היא ר' מאיר והוא מסכים במשנה שאם אדם אומר לשני אנשים לתת גט לאשתו, עליהם לעשות זאת בעצמם. (ואף על פי שמקרה של שמואל שונה מהמשנה, כי במקרה של שמואל הוא אמר "כתובו ותנו" בעוד שבמשנה הוא אמר רק "תנו", עדיין זה מחמיר את השאלה שלי, כי הוספת המילה "כתובו" אנו רואים במשנה שזה אפילו מחמיר יותר מאשר אם הוא רק אמר לתת. אם הוא גם אמר כתובו לשלשה, אז ר' מאיר מסכים שהם חייבים לכתוב את הגט בעצמם.) אז אפילו אם שמואל יכול להסכים עם ר' מאיר, עדיין לא אמור להיות ספק לגבי ההלכה. תשובה אפשרית לשאלה זו היא שאולי בנקודה זו הגמרא חושבת שר' מאיר עצמו יכול לחלוק אפילו על תחילת המשנה, לא רק בבא שנייה

Gitin 67b. The Mishna says if one says to two people to give a document of divorce to my wife, or to three people to write and give a document of divorce to my wife, they can write it and give it. But they can not tell anyone else to do so. But if he said to three people to give a document of divorce to his wife, then according to R Meir they can tell a scribe to write it, and to witnesses to sign it, and they can give it to his wife and this is valid. R Jose disagrees with this. He says even in this last situation, they must write and give it themselves. Shmuel said if one says to two people to write and give a document of divorce to my wife, they have to do it themselves. If they tell a scribe to write the document and he did so, and they signed it, it is not valid. Then Shmuel finished his statement with these words: However this subject still requires study. The Gemara ask on this statement of Shmuel. It asks, why does this need study? Perhaps because he might think that there is a possibility that words can be handed over to a messenger. The question I have on this gemara is this. The opinion that words can be handed to messenger is R Meir and he agrees in the Mishna that if one says to two people to give a document of divorce to his wife, that they must do it themselves.(And even though the case of Shmuel is different from the Mishna because in the case of Shmuel he said “write and give it” while in the Mishna he said only “give it”, still this makes my question even stronger because adding the words "write" we see in the Mishna that that is even stricter that if he just said to give. If he also saidto three people to write a document of divorce , then R Meir agrees they must write it themselves.) So even if Shmuel might hold with R Meir there still should be no doubt and the law. A possible answer to this question is that perhaps at this point the Gemara is thinking that R. Meir himself might disagree with even the beginning of the Mishna.---------------------------------------------------------------------גיטין ס''ז The משנה says if one says to two people to give a גט to my wife, or to three people to write and give a גט to my wife, they can write it and give it. But they can not tell anyone else to do so. But if he said to three people to give a גט to his wife, then according to ר' מאיר they can tell a scribe to write it, and to witnesses to sign it, and they can give it to his wife and this is valid. ר' יוסי disagrees with this. He says even in this last situation, they must write and give it themselves. שמואל said if one says to two people to write and give a גט to my wife, they have to do it themselves. If they tell a scribe to write the document and he did so, and they signed it, it is not valid. Then שמואל finished his statement with these words: However this subject still צריך לימוד. The גמרא ask on this statement of שמואל. It asks, why does this need study? Perhaps because he might think that there is a possibility that words can be handed over to a messenger. The question I have on this גמרא is this. The opinion that words can be handed to messenger is ר' מאיר and he agrees in the משנה that if one says to two people to give a גט to his wife, that they must do it themselves.(And even though the case of שמואל is different from the משנה because in the case of שמואל he said “write and give it” while in the משנה he said only “give it”, still this makes my question even stronger because adding the words "write" we see in the משנה that that is even stricter that if he just said to give. If he also said to three people to write a גט , then ר מאיר agrees they must write it themselves.) So even if שמואל might hold with ר' מאיר there still should be no doubt and the law. A possible answer to this question is that perhaps at this point the גמרא is thinking that ר' מאיר himself might disagree with even the beginning of the משנה.----------------------------------גיטין ס''ז ע''ב המשנה אומרת שאם אדם אומר לשני אנשים לתת גט לאשתי, או לשלושה אנשים לכתוב ולתת גט לאשתי, הם יכולים לכתוב אותו ולתת אותו. אבל הם לא יכולים להגיד לאף אחד אחר לעשות זאת. אבל אם הוא אמר לשלושה אנשים לתת גט לאשתו, אז לפי ר' מאיר הם יכולים להגיד לסופר לכתוב אותו, ולעדים לחתום עליו, והם יכולים לתת אותו לאשתו וזה תקף. ר' יוסי חולק על כך. הוא אומר שגם במצב האחרון הזה, עליהם לכתוב ולתת אותו בעצמם. שמואל אמר שאם אדם אומר לשני אנשים לכתוב ולתת גט לאשתו, הם צריכים לעשות זאת בעצמם. אם הם אומרים לסופר לכתוב את המסמך והוא עשה זאת, והם חתמו עליו, זה לא תקף. אז שמואל סיים את דבריו במילים אלה: אולם נושא זה עדיין צריך לימוד. הגמרא שואלת על דבריו אלה של שמואל. היא שואלת, מדוע זה צריך לימוד? אולי משום שהוא חושב שיש אפשרות שניתן למסור מילים לשליח. השאלה שיש לי על גמרא זו היא זו. הדעה שניתן למסור מילים לשליח היא ר' מאיר, והוא מסכים במשנה שאם אדם אומר לשני אנשים לתת גט לאשתו, עליהם לעשות זאת בעצמם. (ואף על פי שהמקרה של שמואל שונה מהמשנה, כי במקרה של שמואל הוא אמר "כתוב ותן" בעוד שבמשנה הוא אמר רק "תן", עדיין זה מחמיר את השאלה שלי, כי הוספת המילים "כתוב" אנו רואים במשנה שזה אפילו מחמיר יותר מאשר אם הוא רק אמר לתת. אם הוא גם אמר לשלושה אנשים לכתוב גט, אז ר' מאיר מסכים שעליהם לכתוב זאת בעצמם). אז גם אם שמואל יכול להיות כר' מאיר, עדיין לא צריך להיות ספק בהלכה. תשובה אפשרית לשאלה זו היא שאולי בשלב זה הגמרא חושבת שר' מאיר עצמו עשוי לחלוק אפילו על תחילת המשנה

za89 F Minor midi file za89 F minor nwc file