Translate

Powered By Blogger

7.3.21

[Without Musar, it is easy to get side tracked. And even with Musar, it is easy to get side tracked. But to go wrong is easier without Musar, ]

Even though I had  a lot of benefit by learning the particular path of Musar (Ethics) of Navardok (which is trust in God), I have to mention that there were  few different schools of thought that came from Rav Israel Salanter like Slobodka (which is about the greatness of Man). Each of his disciples had a different approach. And from what I learned, each has something important to add. [The main ones were Rav Isaac Blazer (fear of God), and Rav Simcha Zisel of Kelm.] There was a different emphasis in each school.  With Isaac Blazer there was the emphasis on Fear of God. Simcha Zisel's emphasis was on order.  But the core and essence of Musar was always good character traits. And the idea there is that good character is the essence and goal of Torah.  And how to define good character is the clarity of the medieval books of Musar. 

What I found most beneficial (for me ) was to go through all the basic books of Musar of the Middle Ages along with the books of the disciples of Rav Israel Salanter. 

[Without Musar, it is easy to get side tracked. And even with Musar, it is easy to get side tracked. But to go wrong is easier without Musar. And when I say "side tracked", I mean that as an understatement. For some reason God, blessed me with great parents and teachers, But I realize that not everyone has that, so all the more so is Musar important. [אורחות צדיקים, שערי תשובה, מסילת ישרים ,מעלות המידות, חובות הלבבות]  [Obligations of the Heart. Gates of Repentance, Ways of the Righteous, ...]





x89 mp3 G major

x89 nwc


 x89 midi 

4.3.21

עבודה זרה כ''ג ע''ב וראש השנה י''ג ע''א

 חשבתי על שתי הגמרות האלה בעבודה זרה כ''ג ע''ב וראש השנה י''ג ע''א. אמנם יהיה פשוט לומר שאחד מחזיק שאין קניין לעכו''ם בארץ ישראל, (אך אין יכולת של עובד אלילים להחזיק אדמה בישראל) ואילו הגמרא השנייה מחזיקה שעכו''ם יכול להחזיק אדמה בישראל. אך ברור שתוספות לא מבדילה את ההבחנה הזאת, ונדמה לי שהסיבה ברורה. רבה המחזיק אין קניין לעכו''ם בארץ ישראל אין יכולת של עובד אלילים להחזיק אדמות בישראל גורסת את זה רק לגבי תרומה ומעשר, לא כשמדובר בבעלות כספית. ולמעשה רבה גורס כי מבחינת בעלות כספית חזקה עוד יותר מרב אלעזר. אז לא ניתן לומר שהגמרא בעבודה זרה היא רבה. הגמרא בעבודה זרה כ''ג ע''ב אומרת מדוע נצטוו ישראל לשרוף את העצים האלילים בעת כניסתם לישראל? אחרי הכל, ארץ ישראל הייתה ברשות ישראל מאחר שהובטח לאברהם, ולכן הגויים לא יכלו לאסור על העצים. והגמרא עונה שמכיוון שישראל סגדו לעגל הזהב, כך עבודת אלילים הייתה בסדר מבחינתם, כך שהגויים יכולים לגרום לאותם עצים להיות אסורים. עכשיו הדרך בה רב שך מבין את הרמב''ם בחוקי עבודת האלילים 8: 3 שלמעשה הגמרא בראש השנה לרבה שהארץ לא הייתה יכולה להיות בבעלות הגויים לאחר שהובטח לאברהם. אבל קשה לראות את התשובה הזו מכיוון שאפילו רבה מחזיק שלגוי יכול להיות בעלות כספית וזה אמור להספיק כדי להפוך עצים שהוא עובד כדי לאסור. אז תוספות מסביר כי הגמרא מתייחסת לעצים שהיו קיימים כבר בתקופת אברהם ושאלתה מתייחסת אליהם. [אבל אני יכול לראות את התשובה של רב שך גם במידה מסוימת, מכיוון שהרמב"ם אולי היה אומר שכדי לאסור על עץ נטוע, הגוי יצטרך להיות בעלות מוחלטת אפילו עד לתרומה ומעשר.] הגמרא האחרת בראש השנה שואלת כיצד יכול ישראל להביא את העומר מתבואה שהייתה בישראל כשנכנסו לארץ. האם התבואה לא הייתה בבעלות גויים? ואי אפשר להביא את העומר מדגן שהיה בבעלות גויים. את הסתירה בין שתי הגמרות הללו עונה תוספות כך: הגמרא בראש השנה י''ג ע''א היא בסדר מכיוון שלמרות שישראל היו הבעלים של האדמה, עדיין הגויים היו הבעלים של התבואה שהם גידלו. והשאלה בעבודה זרה היא בסדר [איך גויים יגרמו לעצים שבבעלות ישראל להפוך לעצים אלילים] שאלה זו שאלה טובה מאחר שישראל נצטוו להשמיד את כל העצים האלילים, אפילו אלה שהיו בסביבה עוד מימי אברהם.

However I still am wondering this question. The answer of Tosphot is that these two gemaras do not disagree. Ok. But then according to which opinion is this answer going like? It must be R. Elazar that an idolater does have to ability to possess land to take away the obligation of truma and maasar. That is the only way I can see that the Gemara in Rosh Hashana can make sense. But if so then what is the question in Avoda Zara? How can the gentiles cause to be forbidden the trees in the land of Israel? The answer ought to be simple. They have  part possession. [Just like Tosphot answers for the Gemara in Rosh Hashana]. So you must say instead that Tosphot is going like Raba that the gentile has no ability to possess land to the degree of taking away the obligation of tithes. That answers the Gemara in Avoda Zara. An das for the Gemara in Rosh Hashana the answer is the gentile has no ability to possess land that can remove the obligation of truma. But the land at the time that Israel came into the land of Canaan, the land was only collectively owned, not owned by any one individual. And in that case the gentile could own land.



However I still am wondering this question. The answer of תוספות is that these two גמרות do not disagree. Ok. But then according to which opinion is this answer going like? It must be ר' אלעזר that an  עכו''ם does have to ability to possess land to take away the obligation of תרומה and מעשר. That is the only way I can see that the גמרא in  ראש השנה can make sense. But if so then what is the question in  עבודה זרה? How can the gentiles cause to be forbidden the trees in the land of Israel? The answer ought to be simple. They have  part possession. Just like תוספות answers for the גמרא in  ראש השנה. So you must say instead that תוספות is going like רבה that the עכו''ם has no ability to possess land to the degree of taking away the obligation of tithes. That answers the גמרא in עבודה זרה. And as for the גמרא in ראש השנה the answer is the  עכו''ם has no ability to possess land that can remove the obligation of תרומה. But the land at the time that Israel came into the land of Canaan, the land was only collectively owned, not owned by any one individual. And in that case the עכו''ם could own land.


עם זאת אני עדיין תוהה את השאלה הזו. התשובה של תוספות היא ששתי הגמרות הללו אינן חולקות. בסדר. אבל אז לפי איזו דעה התשובה הזו הולכת? זה חייב להיות ר' אלעזר כי לעובד אלילים יש יכולת להחזיק אדמות בישראל  כדי לסלק את חובת תרומה ומעשר. זו הדרך אחת שיכולים לראות שהגמרא בראש השנה יכולה להיות הגיונית. אבל אם כן אז מה השאלה בעבודה זרה? איך הגויים יכולים לגרום לאיסור על העצים בארץ ישראל? התשובה צריכה להיות פשוטה. יש להם רכוש חלקי. בדיוק כמו שתוספות עונה לגמרא בראש השנה. אז אתה חייב לומר במקום זאת שתוספות מתנהלות כמו רבה שלעכו''ם אין יכולת להחזיק קרקעות בישראל עד כדי נטילת חובת המעשר. זה עונה לגמרא בעבודה זרה. ובאשר לגמרא בראש השנה התשובה היא שלעכו''ם אין יכולת להחזיק אדמות בכדי להסיר את חובת תרומה. אבל האדמה בזמן כניסתה של ישראל לארץ כנען, הארץ הייתה בבעלות קולקטיבית בלבד, ולא בבעלותו של אדם אחד. ובמקרה זה יכול האכו''ם להחזיק אדמה באופן שמסולק חיוב תרומה ומעשר.


Avoda Zara 23b and Rosh Hashanah 13a.

 I was thinking about those two Gemaras in Avoda Zara 23b and Rosh Hashanah 13a. While it would be simple to say that one holds אין קניין לעכו''ם בארץ ישראל there is no ability of a idolater to possess land in Israel while the other Gemara holds an idolater can possess land in Israel. But clearly Tosphot [in Rosh Hashana 13a] does not make that distinction, and it occurred to me the obvious reason. Raba who holds אין קניין לעבו''ם בארץ ישראל (there is no ability of a idolater to possess land in Israel) holds that only with regard to Truma and Maasar [tithes], not when it comes to monetary ownership. And in fact Raba holds that  monetary ownership even stronger than Rav Elazar. So the the Gemara in Avoda Zara can not simply be said to be of Raba.

The actual Gemara in Avoda Zara 23 says why was Israel commanded to burn the idolatrous trees when they entered into Israel? After all Israel was in the possession of Israel since it was promised to Avraham, and so the gentiles could not make the trees forbidden. And the Gemara answers  that since Israel worshipped the golden calf, thus idolatry was alright to them, so the gentiles could cause those trees to becomes forbidden.

Now the way Rav Shach understands the Rambam in laws of idolatry 8:3, that Gemara in fact is like Raba that the land could not have been owned by the gentiles after it was promised to Avraham. But that answer is hard to see since even Raba holds a gentile can have monetary ownership, and that should be enough to make trees that he worships to be forbidden. So Tosphot explains that that Gemara is referring to trees that existed already in the time of Avraham, and its question refers to them.

[But I can see the answer to Rav Shach also to some degree, since the Rambam might have said that to forbid a planted tree the gentile would have to have complete ownership even as far as truma and maasar would go.]

[The other Gemara in Rosh Hashana asks how could Israel bring the omer from grain that was in Israel when they entered into the land. Was not the grain owned by gentiles? And one can not bring the omer from grain that was owned by gentiles.

The contradiction between these two Gemaras is answered by Tosphot thus: The gemara in Rosh Hashana is ok because even though Israel owned the land still the gentiles owned the grain that they grew. And the question in Avoda Zara is ok [how could gentiles cause trees owned by Israel to become idolatrous trees]--that question is  a good question since Israel was commanded to destroy all the idolatrous trees even those that were around from the time of Avraham

[There is still a lot to think about here --in terms of in fact how these two gemaras relate to the issue between Raba and Rav Elazar. I recall that I wrote something about this in my little booklet on Bava Metzia.] [page 101]

However I still am wondering this question. The answer of Tosphot is that these two gemaras do not disagree. Ok. But then according to which opinion is this answer going like? It seems that it must be R. Elazar that an idolater does have to ability to possess land to take away the obligation of truma and maasar. That is the only way I can see that the Gemara in Rosh Hashana can make sense. But if so then what is the question in Avoda Zara? How can the gentiles cause to be forbidden the trees in the land of Israel? The answer ought to be simple. They have  part possession. [Just like Tosphot answers for the Gemara in Rosh Hashana]. And so why does the Gemara there not simply answer the question in that way? So you must say instead that Tosphot is going like Raba that the gentile has no ability to possess land to the degree of taking away the obligation of tithes. That answers the Gemara in Avoda Zara. An das for the Gemara in Rosh Hashana the answer is the gentile has no ability to possess land that can remove the obligation of truma. But the land at the time that Israel came into the land of Canaan, the land was only collectively owned, not owned by any one individual. And in that case the gentile could own land.






_____________________________




 I was thinking about those two גמרות in עבודה זרה כ''ג ע''ב and ראש השנה י''ג ע''א . While it would be simple to say that one holds אין קניין לעכו''ם בארץ ישראל there is no ability of a idolater to possess land in Israel while the other גמרא holds an idolater can possess land in Israel. But clearly תוספות does not make that distinction, and it occurred to me the obvious reason. רבה who holds אין קניין לעכו''ם בארץ ישראל there is no ability of a idolater to possess land in Israel holds that only with regard to תרומה and מעשר, not when it comes to monetary ownership. And in fact רבה holds that in terms of monetary ownership even stronger than רב אלעזר. So the the גמרא in עבודה זרה  can not simply be said to be of רבה. The actual גמרא in עבודה זרה כ''ג ע''ב says why was Israel commanded to burn the idolatrous trees when they entered into Israel? After all Israel was in the possession of Israel since it was promised to אברהם and so the gentiles could not make the trees forbidden. And the גמרא answers  that since Israel worshipped the golden calf, thus idolatry was alright to them, so the gentiles could cause those trees to becomes forbidden. Now the way רב שך understands the רמב''ם in laws of idolatry 8:3 that גמרא in fact is like רבה that the land could not have been owned by the gentiles after it was promised to אברהם. But that answer is hard to see since even רבה holds a gentile can have monetary ownership and that should be enough to make trees that he worships to be forbidden. So תוספות explains that that גמרא is referring to trees that existed already in the time of אברהם and its question refers to them.  But I can see the answer  של רב שך  also to some degree, since the Rambam might have said that to forbid a planted tree the gentile would have to have complete ownership even as far as תרומה and מעשר would go. The other גמרא in ראש השנה asks how could Israel bring the עומר from grain that was in Israel when they entered into the land. Was not the grain owned by gentiles? And one can not bring the עומר from grain that was owned by gentiles. The contradiction between these two גמרות is answered by תוספות thus: The גמרא in ראש השנה י''ג ע''א  is ok because even though Israel owned the land, still the gentiles owned the grain that they grew. And the question in עבודה זרה is ok [how could gentiles cause trees owned by Israel to become idolatrous trees?] that question is  a good question since Israel was commanded to destroy all the idolatrous trees, even those that were around from the time of אברהם.

[I am thinking that that is what Tosphot means over there in Rosh Hashana.]


_________________________________________________________________________________

חשבתי על שתי הגמרות האלה בעבודה זרה כ''ג ע''ב וראש השנה י''ג ע''א. אמנם יהיה פשוט לומר שאחד מחזיק שאין קניין לעכו''ם בארץ ישראל, (אך אין יכולת של עובד אלילים להחזיק אדמה בישראל) ואילו הגמרא השנייה מחזיקה שעכו''ם יכול להחזיק אדמה בישראל. אך ברור שתוספות לא מבדילה את ההבחנה הזאת, ונדמה לי שהסיבה ברורה. רבה המחזיק אין קניין לעכו''ם בארץ ישראל אין יכולת של עובד אלילים להחזיק אדמות בישראל גורסת כי רק לגבי תרומה ומעשר, לא כשמדובר בבעלות כספית. ולמעשה רבה גורס כי מבחינת בעלות כספית חזקה עוד יותר מרב אלעזר. אז לא ניתן לומר שהגמרא בעבודה זרה היא רבה. גמרא בפועל בעבודה זרה כ''ג ע''ב אומר מדוע נצטוו ישראל לשרוף את העצים האלילים בעת כניסתם לישראל? אחרי הכל ארץ ישראל הייתה ברשות ישראל מאחר שהובטח לאברהם ולכן הגויים לא יכלו לאסור על העצים. והגמרא עונה שמכיוון שישראל סגדו לעגל הזהב, כך עבודת אלילים הייתה בסדר מבחינתם, כך שהגויים יכולים לגרום לאותם עצים להיות אסורים. עכשיו הדרך בה רב שך מבין את הרמב''ם בחוקי עבודת האלילים 8: 3 שלמעשה הגמרא בראש השנה לרבה שהארץ לא הייתה יכולה להיות בבעלות הגויים לאחר שהובטח לאברהם. אבל קשה לראות את התשובה הזו מכיוון שאפילו רבה מחזיק שלגוי יכול להיות בעלות כספית וזה אמור להספיק כדי להפוך עצים שהוא עובד כדי לאסור. אז תוספות מסביר כי הגמרא מתייחסת לעצים שהיו קיימים כבר בתקופת אברהם ושאלתה מתייחסת אליהם. [אבל אני יכול לראות את התשובה של רב שך גם במידה מסוימת, מכיוון שהרמב"ם אולי היה אומר שכדי לאסור על עץ נטוע, הגוי יצטרך להיות בעלות מוחלטת אפילו עד לתרומה ומעשר.] הגמרא האחרת בראש השנה שואלת כיצד יכול ישראל להביא את העומר מתבואה שהייתה בישראל כשנכנסו לארץ. האם התבואה לא הייתה בבעלות גויים? ואי אפשר להביא את העומר מדגן שהיה בבעלות גויים. את הסתירה בין שתי הגמרות הללו עונה תוספות כך: הגמרא בראש השנה י''ג ע''א היא בסדר מכיוון שלמרות שישראל היו הבעלים של האדמה, עדיין הגויים היו הבעלים של התבואה שהם גידלו. והשאלה בעבודה זרה היא בסדר [איך גויים יגרמו לעצים שבבעלות ישראל להפוך לעצים אלילים] שאלה זו שאלה טובה מאחר שישראל נצטוו להשמיד את כל העצים האלילים, אפילו אלה שהיו בסביבה עוד מימי אברהם.

3.3.21

 x87 D minor mp3


x87 midi file

 In Breslov today, I was speaking with a fellow that is in the paratroopers units of IDF and the subject the religious world sucking money out of the state ( a well known sore spot) came up. [I suggested that the parliamentary system is at fault.]  At any rate, I think it ought to be clear that people ought to learn Torah; but to use Torah to make money is  different subject. The ideal way of learning Torah is to sit and learn and trust in God for parnasah [making a living]. But the trouble begins when people begin to see Torah as a means of making money. 


There is an argument if it is permitted it accept charity in order to learn Torah, but to use Torah to suck the state is not the same thing. But that is not just in Israel. There is a general problem in the religious world of using Torah for money and power.

2.3.21

See the Guide for the Perplexed: the parable about the king in his country

 In the approach of the Rambam you place Physics and Metaphysics on a higher plane than learning Gemara. You can see this in the Guide where his parable about the king in his country says this openly. [In that parable there are different levels of closeness to the king. Those outside the palace but inside the capitol city are closer than almost everyone else--except for those that are inside the palace. Those outside the palace are the Torah scholars. Those inside the palace are the Physicists. 

[The Rambam is depending on the Gemara about ר' יוחנן בן זכאי שלמד דבר גדול ודבר קטן מאי דבר גדול? מעשה מרכבה. ומאי דבר קטן ? מעשה בראשית]


But even closer to the king are the "philosophers and prophets." OK about the prophets. But philosophers? I have trouble seeing that. Philosophy today is in deep trouble. There seems to be something about philosophy that has a sort of Achilles heel. Physics I think the best way of learning this mainly saying the words and going on. But also some time one should do review.