למעשה, עלתה בדעתי תשובה לשאלה ששאלתי על רב שך בתשובתו לרמב"ם. שאלתי מתוך דעתו של ר' נתן בדף נ''ג של בבא קמא. אבל אני זוכר עכשיו שזו לא דעתו של הרמב"ם כפי שאני חושב שגם הזכרתי בחוברת הקטנה שלי על ש"ס בבבא קמא דף י''ט. שם התברר שוויכוח בין הרא"ש לרמב"ם. אז, במקרה שלנו בדף ו' של בבא קמא, שבו אנו שואלים מדוע הרמב"ם אינו מביא את הדין של האבן שנפלה מהגג ובור הגלגול. תשובתו של רב שך היא שנבין את בור הגלגול מהעובדה שהאדם שבתחום שלו נמצאים העץ והקיר שנפלו אחראי אם לא הסיר אותם לאחר שהוזהר מבית המשפט. השאלה שלי בנושא היא שמי שאחראי לבור הגלגול אינו זה שהניח אותו ברשות הרבים, אלא זה שמבצע את הגלגול. זה שונה מהמקרה של האדם שבבעלותו העץ והקיר שאחראי. התשובה היא שלרמב"ם, למעשה האדם שבבעלותו הבור יהיה אחראי; כמו במקרה בדף י'ט שבו האדם שבבעלותו החוט המחובר לתרנגולת יהיה אחראי או מי שיש לו התרנגול, או זה או זה אבל לא שניהם.גם במצב שלנו אין שני בני אדם שאחראים.ולכן יש לחייב בעל התקלה או למי מזיז אותה.

Actually, it occurred to me an answer for the question I asked on Rav Shach in his answer for the Rambam. I asked from the opinion of R. Nathan on page 53 of Bava Kama. But I remember now that that is not the opinion of the Rambam as I think I also mentioned in my little booklet on Shas in Bava Kama page 19. There it turned out to be an argument between the Rosh and the Rambam. So, in our case on page 6 of Bava Kama where we are asking why the Rambam does not bring the case of his stone that fell from the roof and the roiling pit. the answer of Rav Shach is we would know the rolling pit from the fact that the person in whose domain is the tree and wall that fell is liable if he did nit remove them after being warned by the court. My question n this tis that the one liable for the rolling pit is not the one who placed it in the public domain but rather the one doing the rolling. this is different that case of the person who owns the tree and wall who is liable. The answer is that to the Rambam it would in fact be the person who owns the pit that would be liable; as in the case on page 19 where the person that owns the string attached to the chicken would be liable--------------------------------------------------Actually, it occurred to me an answer for the question I asked on רב שך in his answer for the רמב’’ם. I asked from the opinion of ר' נתן on page 53 of בבא קמא. But I remember now that that is not the opinion of the רמב’’ם as I think I also mentioned in my little booklet on ש''ס in בבא קמא page 19. There it turned out to be an argument between the רא''ש and the רמב’’ם. So, in our case on page 6 of בבא קמא where we are asking why the רמב’’ם does not bring the case of his stone that fell from the roof and the roiling pit. the answer of רב שך is we would know the rolling pit from the fact that the person in whose domain is the tree and wall that fell is liable if he did nit remove them after being warned by the court. My question n this tis that the one liable for the rolling pit is not the one who placed it in theרשות הרבים ,but rather the one doing the rolling. this is different that case of the person who owns the tree and wall who is liable. The answer is that to the רמב’’ם it would in fact be the person who owns the pit that would be liable; as in the case on page 19 where the person that owns the string attached to the chicken would be liable or the owner of the chicken. This one or that one but not both, So on page 6 we can learn from the owner of the wall and tree that fell to either the owner of the owner of the rolling stone or the one who is moving it.

בבא קמא דף ו ע''א רב שך שואל מדוע הרמב"ם אינו מביא את דין סכין האבן או משאו שהשאיר על גג ונפלו ברוח מצויה וגרמו נזק לאחר שכבר נחו שהוא חייב. התשובה של רב שך היא שהגמרא חשבה בהווה אמינא שאדם צריך לעשות מעשה כדי שיהיה חייב על גרימת נזק. אך לאחר שאנו למדים על הכותל והאילן שנפלו וגרמו נזק שהוא חייב מבלי שעשה מעשה כלשהו, קל וחומר במקרה שלנו של האבן שעל הגג כאשר עשה מעשה בכך שהניח אותה על הגג. תשובה דומה סיפק רב שך מדוע הרמב"ם לא הזכיר את דין בור שבועטים ברגליים על אנשים ברשות הרבים-בור המתגלגל. הסיבה לכך שזה לא מובא ברמב''ם היא אותה תשובה. מדובר במקרה של רשלנות ולכן הוא אחראי בלי המכנה המשותף הדרוש מבור ושור. השאלה שיש לי בנושא היא השאלה מי חייב במקרה של בור מתגלגל? גם אם אומרים שמי ששם אותו שם הוא חייב, עדיין יש את האדם השני. התוספות למעשה אומרים שאדם הבועט בתקלה (בור המתגלגל) שהוא חייב. לכן אי אפשר ללמוד שהוא חייב ברשלנות מכיוון שהוא לא רשלן. בעיה שנייה היא ש (אפילו באופן שבו אנו לומדים לפני שאנו לומדים על הקיר והעץ שנפלו) שהחובה על האבן שעל הגג היא מהבור והאש. אז זה יכול להיות פער רחב מדי כדי ללמוד שאבן על הגג היא מכותל ואילן. עם זאת, אני חושב שרב שך אכן עונה על השאלה האחרונה הזו בעצמו. זו השאלה הראשונה שלדעתי יכולה להיות שאלה טובה אלא אם כן נניח בפשטות שרק מי ששם את הבור המתגלגל ברשות הרבים הוא חייב לבד. למרות שברור שהאדם השני שגורם לבעיה עושה זאת בצורה חמורה אף יותר ממקרה של רשלנות, מכיוון שהוא בבירור עושה זאת במכוון. עדיין יש לי בעיה מכיוון שהאדם הראשון שהתרשל והאדם השני שגרם לבעיה צריכים לחלוק את האחריות וכל אדם צריך לשלם חצי, לא רק הראשון

Bava Kama page 6a. Rav Shach asks why the Rambam does not bring the law of his stone knife or burden that he left on top of a roof and they fell in a common wind and they did damage after they were already abandoned that he is liable. The answer is that the gemara originally thought one must to to do and act in order that he be liable for causing damage. But after we learn about the wall and tree that fell and did damage that he is liable without his doing any deed, all the more so in our case of the stone on the roof when he did a deed by putting them on the roof. A similar answer Rav Shach provided about why the Rambam did not mention the law of a pit that is being kicked around by the feet on people in a public domain. The reason this is not brought is the same. The question I have on this is the question who is liable in the case of a rolling pit? Even if you say the one who put it there is liable, but still there is the second person. Tosphot in fact says it is the one kicking the pit thar is liable.So you cannot learn that he is liable by negligence since he is not negligent. A second problem is that even in way that we learn before we learn about the wall and tree that feel that the obligation for the stone on the roof is from pit and fire.so that might be a gap too wide to cross to learn that the stone of the roof from the wall and tree. however, I think Rav Shach does answer this last question himself. It is the first question that I think might be a good question unless we assume it simple that only the one who put the rolling pit in the public domain is liable.Although it is clear that the second person who is pushing the pit is doing it in an even more serious way than a negligence, and that he is clearly doing it intentionally, I still have a problem because it is the first person who committed the crime and the second person who caused the problem who should share the responsibility and each pay half. Not just the first person------------------------------------בבא קמא דך ו ע''א רב שך asks why the רמב''ם does not bring the law of his stone knife or burden that he left on top of a roof and they fell in a common wind and they did damage after they were already abandoned that he is חייב. The answer is that the גמרא originally thought one to has to do an act in order that he be חייב for causing damage. But after we learn about the כותל and אילן that fell and did damage that he is חייב without his doing any deed, all the more so in our case of the stone on the roof when he did a deed by putting them on the roof. A similar answer רב שך provided about why the רמב''ם did not mention the law of a pit that is being kicked around by the feet on people in a רשות הרבים. The reason this is not brought is the same. It is a case of negligence and so it is liable with needed the common denominator from pit and ox. The question I have on this is the question who is חייב in the case of a rolling pit? Even if you say the one who put it there is חייב ,but still there is the second person. תוספות in fact says it is the one kicking the pit that is חייב. So you cannot learn that he is חייב by negligence since he is not negligent. A second problem is that (even in the way that we learn before we learn about the wall and tree that fell) that the obligation for the stone on the roof is from pit and fire. So that might be a gap too wide to cross to learn that the stone of the roof from the כותל ואילן. However, I think רב שך does answer this last question himself. It is the first question that I think might be a good question unless we assume it simple that only the one who put the בור המתגלגל in the רשות הרבים is חייב. Although it is clear that the second person who caused the problem is doing it in a way that is even more serious than a case of negligence, since that he is clearly doing it intentionally, I still have a problem because the first person who was negligent and the second person who caused the problem should share the responsibility and each person should pay half, not just the first.

zb4 F Minor midi file zb4 nwc file

בבא בתרא כ''ו. אני חושב שכדאי להזכיר את גישתו של רב שמואל רוזובסקי בנוגע לאמירת עולא. עכשיו עולא אמר שמי שיש לו עץ שש עשרה אמות משכנו אינו יכול להביא ביכורים משום שהוא גזלן. הדרך שבה רב שמואל רוזובסקי מסביר זאת בזכרון שמואל פרק י"ד היא שהחלק העיקרי של עץ הוא השורש. מכיוון שהשורשים הולכים לשדה השכן, לכן העץ העיקרי נמצא בשדה השכן, ולכן לפרי שהעץ נושא יש לפחות חלק כלשהו בו השייך לשכן. (רב שך אומר שהעניין העיקרי הוא שהשורשים שואבים הזנה משדה השכן) השאלה שיש לי בנושא זה היא מהמשנה בדף פ''א ע''א (נפסק להלכה ברמב''ם, טור, ושלחן ערוך). המשנה אומרת שאם אדם קונה שני עצים בשדה, הוא אינו הבעלים של האדמה שהם עליה. מה שיוצא מהעץ הראשי שייך לו. מה שיוצא מהשורשים שייך לבעל האדמה. אבל אם אדם קונה שלושה עצים באותו שדה, אז הוא הבעלים של האדמה שהם עליה ביניהם וסביבם. לכן, מה שיוצא מהעץ או מהשורשים שייך לבעל העץ. לכן, יש שאלה. ברור שמה שיוצא מהעץ שייך לבעל העץ. גם אם יש רק עץ אחד במקרה של עולא, עדיין הדבר היחיד ששיייך לבעל הקרקע הוא מה שיוצא ישירות מהשורשים. אבל גם במקרה כזה, הפרי שהעץ נושא שייך לבעל העץ. אני יכול לחשוב שרב שמואל רוזובסקי יענה על כך באופן הבא. המשנה מדברת על כך שהעץ נמצא על אדמתו של האדם שמכר לו את העץ. המקרה של עולא שונה. המקרה של עולא הוא כאשר השורשים משתרעים לשדה של מישהו אחר. אבל איך זה יענה על השאלה אין לי מושג.

Bava Batra 26. I think it is worthwhile to mention the approach of Rav Shmuel Rozovski concerning the statement of Ula. Ula said one who has a tree with sixteen cubits of his neighbour cannot bring first fruits because he is a robber. The way Rav Shmuel Rozovsjki explains this in Zichron Shmuel chapter 14 is that the main part of a tree is the root. Since the roots are going into the neighbours’ field, therefore the main tree is in the neighbours’ field and so the fruit that it the tree bears has at least some portion in it that belongs to the neighbour. (Rav Shach says the main issue is that the roots draw substance from the neighbours’ field) The question I have on this is from the Mishna on page 81a (and that mishna is the law as decided in the Rambam Tur and shulchan aruch)The mishna says if one buys two tree in a field he does not own the land they are on. what comes out of the main tree belongs to him. what comes out of the roots belongs to the owner of the land. But if one buys three trees in that field, then he owns the land they are on between them and around them. Therefore, what comes out of the tree or the roots belongs to the owner of the tree. So, we have a question. It is clear that what comes out of the tree belongs to the owner of the tree. and even if there is only one tree in the case of ula, still the only thing that would belong to the owner of the ground is what comes out of the roots directly. But even in that case the fruit that the tree bears belong to the owner f the tree. I can imagine however that Rav Shmuel rozovski might answer this in the following way. That mishna is talking about when the tree is on the land of the person that sold the tree to him. The case of Ula is different. The case of Ula is when the roots are extending into someone else’s field--------------------------------------בתרא 26. I think it is worthwhile to mention the approach of רב שמואל רוזובסקי concerning the statement of עולא. NOW עולא said one who has a tree with sixteen cubits of his neighbour cannot bring first fruits because he is a robber. The way רב שמואל רוזובסקי explains this in זכרון שמואל chapter 14 is that the main part of a tree is the root. Since the roots are going into the neighbours’ field, therefore the main tree is in the neighbours’ field and so the fruit that it the tree bears has at least some portion in it that belongs to the neighbour. (רב שך says the main issue is that the roots draw substance from the neighbours’ field) The question I have on this is from the משנה on page פ''א ע''א (and that משנה is the law as decided in the רמב''ם טור and שלחן ערוך). The משנה says if one buys two trees in a field, he does not own the land they are on. What comes out of the main tree belongs to him. What comes out of the roots belongs to the owner of the land. היוצא מן הגזע שלו היוצא מן השרשים של בעל הקרקעBut if one buys three trees in that field, then he owns the land they are on between them and around them. Therefore, what comes out of the tree or the roots belongs to the owner of the tree. היוצא מן הגזע מו השורשים שלוSo, we have a question. It is clear that what comes out of the tree belongs to the owner of the tree. Even if there is only one tree in the case of עולא, still the only thing that would belong to the owner of the ground is what comes out of the roots directly. But even in that case the fruit that the tree bears belong to the owner f the tree. I can imagine however that רב שמואל רוזובסקי might answer this in the following way. That משנה is talking about when the tree is on the land of the person that sold the tree to him. The case of עולא is different. The case of עולא is when the roots are extending into someone else’s field