Hanuka has a lot to do with going against idolatry. it is reminder that God, the first cause is not a form nor body. That is the formulation of the Middle Ages but a better way to put it would be God has no form nor substance. These two categories apply to all physical things but they are not applicable to God. God is not confined to categories that he has created. He is not a composite of form nor substance. [The rebellion against Antiochus was because of rejecting idolatry]. And as the Rambam points out, anything can be an object of idolatry, inanimate things, animals, people, stars etc...

בעניין הגמרא בדף ערכין י''ד ע''א רציתי לענות על מה שהראב''ד שואל על הרמב''ם ( רמב''ם הלכות ערכין פרק ד' הט''ו). שאלת הראב''ד היא מהגמרא המאוחרות בדף י''ד ע''ב. שם רב פפא אומר במקרה שהקרקע סלעית (טרשים), הקרקע והעצים מתקדשים לחוד ונגאלים לחוד. אחר כך ממשיכה הגמרא עוד קצת ואז מבקשת שיתקדשו יחד ויפדו יחד. ואז הגמרא עונה שזה מקרה כשהוא בא עם טענה (סיבה מיוחדת). הראב''ד מבין את הגמרא הזה שהיא מתייחסת לרב פפא. השאלה היא על רב פפא, והתשובה היא עבור רב פפא. אולם הרמב''ם מבין גמרא זה שהיא מתייחסת לרב הונא, והשאלה היא רק על סוף דברי רב הונא ששם הוא אומר שהקרקע והעצים נפדים כל אחד לחוד. והגמרא עונה על השאלה ולכן רב הונא בסדר. ולכן הרמב''ם פוסק כרב הונא, והראב''ד פוסק כרב פפא

Concerning the blog post I wrote a few days ago about the Gemara in Arachin page 14a ('רמב''ם הלכות ערכין פרק ד')I wanted to answer what the Raavad asks on the Rambam. The question of the Raavad is from the later gemara on page 14b where Rav Papa says in a case where the ground is rocky, the ground and trees are sanctified separately, and redeemed separately. Then the gemara continues on a little bit more, and then asks, "Why not let them be sanctified together, and redeemed together?" Then the Gemara answers, "It is a case when he comes with a special reason." The Raavad understands this Gemara to refer to Rav Papa. The question is on Rav Papa, and the answer is for Rav Papa. However, the Rambam understands this gemara to refer to Rav Huna. The question is only on the end of the statement of Rav Huna where he says the ground and trees are redeemed separately. And the gemara answers it's question, and so Rav Huna is okay.Thus the Rambam decided the law like Rav Huna and the Raavad like Rav Papa.----------------------------Concerning the blog post I wrote a few days ago about the גמרא in ערכין page י''ד ע''א I wanted to answer what the ראב’’ד asks on the רמב’’ם. question of the ראב’’ד is from the later גמרא on page י''ד ע''ב where רב פפא says in a case where the ground is rocky the ground and trees are sanctified separately and redeemed separately. then the גמרא continues on a little bit more and then asks let them be sanctified together and redeemed together. Then the גמרא answers it is a case when he comes with a special reason. the ראב’’ד understands this גמרא to refer to רב פפא. the question is on רב פפא and the answer is for רב פפא. However, the רמב’’ם understands this גמרא to refer to רב הונא. The question is only on the end of the statement of רב הונא where he says the ground and trees are redeemed separately. And the גמרא answers it question and so רב הונא is okay.

it is possible to decide how much a ketuba is worth from the fact that the Torah says one homer of land is redeemed by fifty shekels. One homer is thirty seah and one seah is fifty by fifty square cubits. So a homer is 750,000 square cubits of land. That comes to about one and a half acres. So that is the ketubah of the Torah which is also fifty shekels------------------however, the obvious question on this is that the evaluation of the Torah and the monetary value of a field are two different things.

מסכת ערכין דף י''ד ע''א. רמב''ם הלכות ערכין פרק ד' הלכות ט'ו עד י''ח. אני רוצה לשתף כאן איך אני חושב שהרמב''ם הבין את הנושא בערכין דף י''ד ע''א. אבל קודם כל אני רוצה להביא את הנושא הבסיסי עצמו. אמר רב הונא אם מקדש שדה [ומובן שהעצים מקדישים עמו] אז כשהם נפדה כל אחד הוא נפדה בפני עצמו. השדה הוא נפדה בית חומר שעורים בחמישים שקלים. [חומר הוא שלושים סאה דהיינו שבעת אלפים וחמש מאות אמות.] הגמרא שואלת עליו מברייתא. אם מקדשים שלושה עצים בבית סאה (חמישים כפול חמישים אמה), השדה נקדיש יחד איתם. כשהם נפדה, העצים נכללים בפדיון השדה. לא משלמים תוספת עבור העצים. הגמרא עונה ברייתא זו כמו ר' שמעון המחזיק כל המקדש עושה זאת בעין קמצנית. הבין הרמב''ם שאמירת רב הונא ותחילת הברייתא אינם חולקים כלל. השאלה שהגמרא מעלה היא מסוף הברייתא כאשר פדיון העצים נכלל אוטומטית בפדיון השדה. שלא כמו רב הונא. והתשובה היא שהברייתא היא כמו ר' שמעון. משמעות הדבר היא שמכיוון שהוא מקדיש את השדה בעין קמצנית, פחות כסף מגיע להקדש כשהוא נפדה. אבל לר' עקיבא מי שמקדש עושה זאת בעין נדיבה ולכן כאשר השדה והעצים נפדים, יותר כסף מגיע להקדש. ניתן לראות את כל זה בלשון הרמב"ם. הוא פסק כמו רב הונא ישר ופשוט וכמו תחילת הברייתא. כלומר: אם קידש שלושה עצים לסאה אחד מקדיש את השדה יחד איתם. הרמב"ם לא מזכיר שם שכל אחד מהם הוא נפדה בפני עצמו, משום שהוא מעולם לא מציע בשום מקום שיכולה להיות אפשרות שהפדיון של אחד יכול לכלול אחר. הוא כבר כתב שכאשר השדה והעצים נקדשים יחד, הם נפדים בנפרד. יתר על כן, הרמב"ם לא רואה קושי בעובדה שכאשר מקדישים שלשה עצים, השדה נקדש איתם, אך יותר משלושה עצים או פחות, השדה אינו כלול איתם בהקדשה. עבור הרמב"ם, תחילת הבייתא אינה חולקת כלל על רב הונא. רב הונא מדבר על קידוש שדה כאשר העצים באים יחד איתו, ולרמב"ם זה הגיוני לחלוטין( על סמך בבא בתרא דף ס''ט ע''ב שכאשר מוכרים שדה באים איתה גם העצים בה). ובמקרה ההפוך, שבו הוא מקדיש עצים לרמב"ם, הגיוני שרק כמות מדויקת של שלושה עצים לבית סאה מביאים את השדה איתם. עבור הרמב"ם, אין זו קושי כלל. הקושי מהברייתא היה בנוגע למעשה הפדיון. אם כאשר פודה אחד, האם השני נכלל? מה שמקשה על ההבנה במבט ראשון הוא שרש"י מבין ששאלת הברייתא על רב הונא נובעת מתחילת הברייתא. יתר על כן, הרמב"ם מבין שכאשר רב הונא אומר שכאשר הוא מקדיש שדה, העצים באים יחד איתו, הוא מתכוון שיכולים להיות הרבה יותר או הרבה פחות משלושה עצים בכל בית סאה

,

Tractate Aracahin 14. Rambam laws of evaluations chapter 4 laws 15 to 18. I would like to share here how I think the Rambam understood the subject in Arachin pg. 14 side a. (Rambam laws of evaluations chapterr; 4 laws 15 to 18) But first I want to bring the basic subject itself. Rav Huna said if one sanctifies a field [and it is understood that the trees are sanctified with it], then when they are redeemed, each one is redeemed by itself. The field is redeemed (homer barley for 50 shekels). [A chomer is 30 seah, 750,000 amot.] The gemara asks on him from a braita. If one sanctifies three trees in a beit seah (50 times 50 amot), the field is sanctified along with it. When they are redeemed, the trees are included in the redemption of the field. One does not pay extra for the trees. The Gemara answers this braita is like R. Shimon who holds one who sanctifies does so with a stingy eye. The Rambam understood that the statement of Rav Huna and the beginning of the braita do not disagree at all. The question the Gemara is raising is from the end of the braita when the redemption of the trees is included automatically in the redemption of the field- unlike Rav Huna. The answer is the braira is like R’ Shimon. That means because he sanctified the field with a stingy eye, less money comes to hedesh when it is redeemed. But to R. Akiva, one who sanctifies sanctifies with a generous eye, and so when the field and trees are redeemed, more money comes to hedesh. You can see all this in the language of the Rambam. He decided like Rav Huna straight and plain, and like the beginning of the braita. Sanctifying three trees for one seah sanctify the field along with then. The Rambam does not mention there that each is redeemed by itself because he never suggests anywhere that there could be a possibility of the redemption of one might include another. He already wrote when the field and trees are sanctified together they are redeemed separately. Furthermore, the Rambam sees no difficulty in the fact that when one sanctifies three trees, the field comes alone with them, but more than three trees or less the field is not included. To the Rambam, this does not disagree with Rav Huna at all. Rav Huna is talking about sanctifying a feild while the trees come along with it; and to the Rambam that makes perfect sense (based on Bava Batra page 69b that when one sells a feild the trees come along with it.). And in the opposite case where he sanctifies trees, to the Rambam it makes sense that only an exact amount of three trees per beit seah bring the field along with them. To the Rambam this is not difficulty at all. The difficulty from the braita was concerning the act of redemption. If when redeeming one, does the other come along? What makes this hard to understand at first glance is that Rashi understands the question of the braita on Rav Huna comes from the begining of the braita. Furthermore, the Rambam understands the when Rav Huna says when he sanctifies a field the trees come along with it he means there can be many more or many less than three trees per beit seah.--------------------------------------------------------מסכת ערכין דף י''ד ע''א 14. רמב''ם הלכות ערכין פרק ד'. I would like to share here how I think the רמב’’ם understood the subject in Arachin pg. 14 side a. But first I want to bring the basic subject itself. רב הונא said if one sanctifies a field [and it is understood that the trees are מקדיש with it] then when they are נפדה each one is נפדה by itself. The field is נפדה בית חומר שעורים for חמישים shekels. [A חומר is thirtyסאה i.e., 750,000 אמות רבועות.] The גמרא asks on him from a ברייתא. If one sanctifies three trees in a בית סאה (fifty by times fifty cubits,), the field is מקדיש along with it. when they are נפדה, the trees are included in the פדיון of the field. One does not pay extra for the trees. The גמרא answers this ברייתא is like ר' שמעון who holds one who sanctifies does so with a stingy eye. The רמב’’ם understood that the statement of רב הונא and the beginning of the ברייתא do not disagree at all. The question the גמרא is raising is from the end of the ברייתא when the פדיון of the trees is included automatically in the פדיון of the field. Unlike רב הונא. and the answer is the ברייתא is like ר' שמעון. That means because he מקדיש the field with a stingy eye, less money comes to הקדש when it is נפדה. But to ר' עקיבא one who sanctifies does so with a generous eye, and so when the field and trees are נפדה, more money comes to הקדש. You can see all this in the language of the רמב’’ם. He decided like רב הונא straight and plain and like the beginning of the ברייתא. THAT IS: sanctifying three trees for one סאה sanctifies the field along with them. The רמב’’ם does not mention there that each is נפדה by itself because he never suggests anywhere that there could be a possibility of the פדיון of one might include another. He already wrote when the field and trees are מקדיש together they are נפדה separately. Furthermore, the רמב’’ם sees no difficulty in the fact that when one sanctifies tree trees, the field comes alone with them, but more than three or less the field is not included. To the רמב’’ם this does not disagree with רב הונא at all. רב הונא is talking about sanctifying a feild in while the trees come along with it and to the רמב’’ם that makes perfect sense.(Based on בבא בתרא דף ס''ט ע''ב that when one sells a field, the trees in it come along with it.) And in the opposite case where he מקדיש trees to the רמב’’ם it makes sense that only an exact amount of three trees per בית סאה bring the field along with them. To the רמב’’ם this is not difficulty at all. The difficulty from the ברייתא was concerning the act of פדיון. If when פודה one, does the other come along? What makes this hard to understand at first glance is that רש''י understands the question of the ברייתא on רב הונא comes from the begining of the ברייתא. Furthermore, the רמב’’ם understands the when רב הונא says when he sanctifies a field the trees come along with it he means there can be many more or many less than three trees per בית סאה.

zb1 B Minor midi file zb1 B Minor nwc file