כתובות דף ט', דף י''ד, רמב''ם ה' אישות פרק י''א הלכה י''א ירושלמי כתובות פרק א הלכה א' והלכה ו'

עלה בדעתי שיש סתירה לרעיון הזה שהרמב"ם מתעלם מטענת האישה כשזה כנגד רוב כמו במקרה של ייבום ותרומה, (משום שרוב האנשים בעיר אומרים שהיא קיימה יחסי מין רק עם זה שאנחנו יודעים עליו, או שהרוב אומרים אחרת). הסתירה לרעיון הזה היא האישה המאורסת, היא ארוסה. כאשר היא נמצאת בהריון, אנו מניחים שהילד הוא ממזר, משום שברור שרוב האנשים בעיר סביבה היו יכולים לגרום שהילד יהיה ממזר. איננו מניחים שהיא קיימה יחסי מין רק עם בעלה הארוס, משום שהיא רק ארוסה. עם זאת, ההפתעה היא שאם היא אומרת שהילד הוא מהארוס שלה, אנו מאמינים לה אפילו בניגוד לדברי הארוס שלה. אבל במקרה כזה, איננו שומעים על אנשים שמדברים רינון. אבל גם בלי שאנשים מדברים, אנו מניחים מיד שהילד הוא ממזר. כיצד כל זה יכול להיות הגיוני לפי מה שכבר ראינו ברמב"ם בהלכות תרומה וייבום? [אני יכול לציין שבמקרה בו נמצא שהיא אינה בתולה, וזה יהפוך אותה לאסורה לבעלה כהן, או אם היא הייתה מאורסת לפני גיל שלוש, שאם היא אומרת שהיחסים היו בכפייה, אז רבן גמליאל אומר שהיא נאמנת וזהו החוק. ובמקרה זה יש סטטוס קוו ומיגו לצידה. עם זאת, הרמב"ם קובע שם שהיא נאמנת רק לגבי הכתובה, אך היא עדיין אסורה לבעלה.] אני רוצה לציין שזה סותר את רוב הראשונים האחרים שקובעים שהיא מותרת, למשל, ר' יונה, הרמב"ן, הרשב"א וכו'. הם מביאים את הירושלמי כתובות פרק א' כהוכחה, הלכה א' והלכה ו'. אז שם הרמב''ם אכן מתעלם מטענתה מבחינת השאלה אם היא אסורה. הרמב''ם מבין בבירור את הירושלמי כהוכחה שהיא אסורה, ולמעשה זה נראה לי כהסבר הבסיסי והפשוט ביותר של הירושלמי

It occurred to me that there is a contradiction to this idea that the Rambam ignores the plea of the woman as per the case of Yibum and Truma because the majority of people in the city say she had sex only with the one we know about or the majority say otherwise. The contradiction to this idea is the betrothed woman. When she is found pregnant, we assume the child is a bastard because clearly most people in the city around her would be cause for the child to be a bastard. We do not assume she had sex only with her husband since she is only betrothed .However, the surprize is that if she says the child is from her husband we believe her even against the word of her husband. But in that case, we do not hear of people talking. But even without people talking, we assume immediately that the child is a bastard. How can any of this make sense according to what we have already seen in the Rambam in laws of Truma and Yibum? [I might mention that in the case where she has been found to not be a virgin and that would make her forbidden to her husband that if she says the sex was by force then Raban Gamliel says she is believed and that is the law. And that case is where there is a status quo and a migo on her side. However, the Rambam holds there that she is believed only as far as the ketubah goes but she is still forbidden to her husband. I might note that that is against most other rishonim that hold she is permitted, e.g., R Yona, the Ramban, the Rashba, etc. They bring the Yerushalmi Ketuboth chapter one as proof, (law one and law six). So there the Rambam does ignore her plea in terms of the question of if she is forbidden.] But the Rambam clearly learns that Yerushalmi as proof that she is forbidden, and in fact that looks to me to be the most basic and simple explanation of the Yerushalmi.------------------------------It occurred to me that there us a contradiction to this idea that the רמב’’ם ignores the plea of the woman as per the case of ייבום and תרומה because the majority of people in the city say she had sex only with the one we know about or the majority say otherwise. The contradiction to this idea is the betrothed woman ארוסה . When she is found pregnant, we assume the child is a bastard because clearly most people in the city around her would be cause for the child to be a bastard. We do not assume she had sex only with her husband since she is only ארוסה . However, the surprize is that if she says the child is from her ארוס we believe her even against the word of her ארוס. But in that case, we do not hear of people talking רינון . But even without people talking, we assume immediately that the child is a bastard. How can any of this make sense according to what we have already seen in the רמב’’ם in laws of תרומה and ייבום? [I might mention that in the case where she has been found to not be a virgin, and that would make her forbidden to her כהןhusband or if she was betrothed before three, that if she says the sex was by force, then רבן גמליאל says she is believed and that is the law. And that case is where there is a status quo and a מיגו on her side. However, the רמב’’ם holds there that she is believed only as far as the כתובה goes but she is still forbidden to her husband. I might note that that is against most other ראשונים that hold she is permitted, e.g., ר' יונה, the רמב''ן, the רשב''א, etc.They bring the ירושלמי כתובות פרק א' as proof, הלכה א' והלכה ו'. So there the רמב''ם does ignore her plea in terms of the question of if she is forbidden. the רמב''ם clearly מבין that ירושלמי as proof that she is forbidden, and in fact that looks to me to be the most basic and simple explanation of the ירושלמי.- I might mention here that Rav Shach and Rav Shmuel Rozovski of Ponovitch deal with these questions ,but I am still in the middle of trying to understand their approaches. i was thinking about these problems all day yesterday. They do not ask this question that I am bringing up here, but they do deal with these issues.

הייתי בדרכי לחוף הים ובחזרה ממנו וכמה מחשבות עלו בדעתי. יש שני חוקים ברמב"ם, ( ה' יבום פרק ג', הלכה ד'.) ( ה' תרומה פרק ח' הלכה י''ד.) אחד על אישה לא נשואה ששכבה עם מישהו. היא והוא אומרים שהילד ממנו. למרות זאת, זה בספק; כי בדיוק כמו שהיא קיימה איתו יחסי מין, היא אולי קיימה יחסי מין עם אחרים. אבל כשאישה קיימה יחסי מין עם כהן, אנחנו אומרים שהילד ממנו, והיא יכולה לאכול תרומה. [אפילו אישה ישראלית שיש לה בן זכר מכהן יכולה לאכול תרומה.] במקרה השני, היא לא אומרת כלום. אבל אנחנו מניחים שהילד מהכהן כי אנשים אומרים את זה. אני חושב שזה מתיישב עם ר' שמואל רוזובסקי שבית הדין פוסק לפי רוב. במקרה הראשון היא אולי קיימה יחסי מין עם אחרים, וזה נחשב לכל מי שנמצא באזור (דיימא מעלמא). זה רוב. לכן, אנו הולכים לפי רוב, ואומרים שהאב אינו ידוע. אבל במקרה השני, רוב האנשים אומרים שהכהן הוא האב, ולכן אנו הולכים לפי זה, ואומרים שזה ודאי שהוא האב. בשני המקרים, נראה שהרמב"ם לא שם לב למה שהיא אומרת. במקרה הראשון היא אומרת שהילד הוא מאדם מסוים, ואנחנו מתעלמים מהטענה הזו. במקרה השני, היא לא אומרת כלום, ואנחנו בכל מקרה אומרים שהילד הוא מהכהן. [אבל ייתכן שהרמב"ם היה שם לב לטענתה אם לא היה רוב נגדה.] אני לא זוכר את הניסוח המדויק של הרמב"ם כאן, אבל אני בטוח שהוא מזכיר חזקה בשני המקרים. אני חושב שניתן להבין מהרמב"ם שאם תהיה חזקה שתתמוך בטענתה, נלך לפיה כמו תוספות בכתובות כ''ו. ייתכן גם שנלך לפי טענתה אם לא תהיה חזקה שתתמוך בה או תכחיש אותה--------עם זאת, יש בעיה עם תשובה זו היא (היינו הסברא שהרמב"ם הולך עם הרוב, כלומר כאשר קיימת אפשרות שהיא קיימה יחסי מין עם רבים אז אנחנו לא מאמינים לה שהילד הוא רק מאדם אחד שאנחנו יודעים עליו). הבעיה היא שזה סותר ישירות את הרמב"ם עצמו, הלכות איסורי ביאה פרק ט"ו, הלכה י"א. אישה רווקה שנכנסה להריון ונשאלה מי האב והיא אומרת אדם כשר, היא נאמנת והילד בסדר גם אם רוב העיר שבה קיימה יחסי מין אינה כשרה, למשל, ממזרות או סוגים אחרים של פסול------------------עם זאת, תשובה פשוטה היא שבמקרה שבו כולם אומרים שהאב אינו זה שאנחנו יודעים עליו, אז אנחנו הולכים לפי הרוב. המקרה כאן ברמב"ם שונה. כאן רוב העיר אינה כשר, אך איש אינו חולק עליה לגבי מיהו האב

I was on my way to and back from the sea shore, and a few thoughts occurred to me. There are two laws in the Rambam, [Yibum, chapter 3. law 4. Truma, chapter 8, law 14 ] one about an unmarried woman who had sex with someone. She and he say the child is from him. Even so, this is doubtful; because just like she had sex with him, she might have had sex with others. But, when a woman had sex with a kohen, we say the child is from him, and she can eat truma. [Even a Israeli woman who has a male child from a kohen can eat truma.] In this second case, she says nothing. But we assume the child is from the kohen because people are saying so. I think this goes along with Rav Shmuel Rozovski [first rosh yeshiva of Yeshivat Ponovitch] that the court goes by a majority. In the first case, she might have had sex with others, and that is considered to mean anyone in the general area. That is a majority. Therefore, we go by the majority, and say the father is unknown. But in the second case, most people say the kohen is the father, and so we go by that, and we say it is certain that he is the father. In both cases, the Rambam does not appear to pay any attention to what she says. In the first case she says the child is from a particular person, and we ignore that claim. In the second case, she says nothing, and we say anyway the child is from the kohen. [But it is possible the Rambam would pay attention to her claim if there was not a majority against it.] I do not recall the exact language of the Rambam here, but I am sure that he mentions about a status quo in both cases. I think that it might be understood from the Rambam that if there would be a status quo to support her claim, we would go by that like Tosphot in Ketuboth page 26. It also might be that we would go by her claim if there would be no status quo to support or deny it. [I do not know all this on my own. I understood some of this after looking at the ideas of Rav Shach and Rav Rozovski of Yeshivat Ponovitch on Ketuboth page 22 side b.]----------------------------I was on my way to and back from the sea shore and a few thoughts occurred to me. There are two laws in the רמב''ם . One about an unmarried woman who had sex with someone. She and he say the child is from him. Even so, this is doubtful; because just like she had sex with him, she might have had sex with others. But when a woman had sex with a כהן we say the child is from him, and she can eat תרומה. [Even a Israeli woman who has a male child from a כהן can eatתרומה .] In this second case, she says nothing. But we assume the child is from the כהן because people are saying so. I think this goes along with ר' שמואל רוזובסקי that the court goes by a רוב. In the first case she might have had sex with others, and that is considered to mean anyone in the general area. That is a רוב. Therefore, we go by the רוב, and say the father is unknown. But in the second case, most people say the כהן is the father, and so we go by that, and we say it is certain that he is the father. In both cases, the רמב’’ם does not appear to pay any attention to what she says. In the first case she says the child is from a particular person, and we ignore that claim. In the second case, she says nothing, and we say anyway the child is from the כהן. [But it is possible the רמב’’ם would pay attention to her claim if there was not a רוב against it.] I do not recall the exact language of the רמב’’ם here, but I am sure that he mentions about a חזקה in both cases. I think that it might be understood from the רמב’’ם that if there would be a חזקה to support her claim, we would go by that like תוספות in כתובות page 26. It also might be that we would go by her claim if there would be no חזקה to support or deny it.-----------------------------------However the problem with this answer is [that the Rambam is going with the majority, i.e. when there is a possibility she had sex with many then we do not believe her that the child is just from the one person we know about]the problem is that this is directly contradicted by the Rambam himself, laws of forbidden relations chapter 15 law 11 a single woman who got pregnant and was asked who is the father and she says a regular Israeli, she is believed and the child is ok even if the majority of the city that she had sex in are not kosher [e.g. bastard are other kinds of illegitimacy.]-----------------------------However the problem with this answer is [that the רמב’’ם is going with the majority, i.e. when there is a possibility she had sex with many then we do not believe her that the child is just from the one person we know about]the problem is that this is directly contradicted by the רמב’’ם himself, laws of הלכות איסורי ביאה פרק ט''ו הלכה י''א a single woman who got pregnant and was asked who is the father and she says a אדם כשר, she is believed and the child is ok even if the majority of the city that she had sex in are not kosher [e.g. ממזרות are other kinds of פסול.-___________________however, a simple answer is that in the case where everyone is saying the father is not the one we know about, then we go by the majority. The case here in the Rambam is different. Here most of the city is not kosher however no one is disagreeing with her about who the father is.--------------------however, a simple answer is that in the case where everyone is saying the father is not the one we know about, then we go by the majority. The case here in the רמב''ם is different. Here most of the city is not כשר however no one is disagreeing with her about who the father is.

לפי תוספות ביבמות דף צ''ג והרשב''א בקידושין ס''ו טענת "בטוח אני" נאמנת אפילו כנגד חזקה. אבל זה נתון לוויכוחים. יש תוספות בכתובות דף כ''ו שבו תוספות אומר שרבן גמליאל החזיק מאמינים לאישה כשהיא טוענת אני בטוחה במקרה מסויים רק כאשר חזקה תומכת בה. יש גם מקרה שבו תוספות מחזיקים "אני בטוח" עוזרת לתביעה רק כשאין חזקה נגדה, או כשיש שתי חזקות שכל אחת מהן מבוטלת על ידי השניה. דוגמה למקרה האחרון היא כתובות דף כ''ב, שבו שני עדים מגיעים מחו"ל ואומרים שבעלה של אישה נפטר, ולכן היא יכולה להינשא בשנית. אבל שניים אחרים באים ואומרים שבעלה לא נפטר. אם היא נישאה לאחד העדים שאמרו שבעלה נפטר, והיא עצמה אומרת שהיא בטוחה בכך, אז היא יכולה להישאר נשואה. במקרה זה ישנם שתי חזקות שמבטלות זו את זו. האחת היא החזקה שהיא אישה נשואה. השניה היא החזקה שאישה תמיד בודקת לפני שהיא מתחתנת

According to Tosphot in Yevamot page 93 and the Rashba in Kidushin page 66 a claim of "I am sure" is believed even against a status quo. But this is subject to argument. There is a Tosphot in Ketuboth page 26 where Tosphot says that Raban Gamliel held the woman is believed when she claims "I am sure" in a certain case only when a status quo supports her. There is also a case in which Tosphot [Ketuboth page 22B] holds “I am sure” only helps a claim when there is no status quo against it, or when there are two statuses, each one of which is cancelled by the other. An example of the last case is Ketuboth page 22 where two witnesses come from abroad and say a woman's husband had died, and thus, she can remarry. But two others come, and say her husband did not die. If she married one of the witnesses that said her husband died, and she herself says she is sure, then she can stay married. In this case there are two status quos that cancel out each other. One is he status as a married woman. The other is the status that a woman always checks before she gets married.-----------------------------------------According to תוספות in יבמות page צ''ג and the רשב''א in קידושין page 66 a claim of "I am sure" is believed even against a חזקה. But this is subject to argument. There is a תוספות in כתובות page כ''ו where תוספות says that רבן גמליאל held the woman is believed when she claims I am sure in a certain case only when a חזקה supports her. There is also a case in which תוספות holds “I am sure” only helps a claim when there is no חזקה against it, or when there are two statuses, each one of which is cancelled by the other. An example of the last case is כתובות page 22 where two witnesses come from abroad and says a woman's husband had died, and thus, she can remarry. But two others come and say her husband did not die. If she married one of the witnesses that said her husband died, and she herself says she is sure, then she can stay married. In this case there are two status quos that cancel out each other. One is he status as a married woman. The other is the status that a woman always checks before she gets married.

כתובות כ"ב ע"ב. רמב"ם הלכות גירושין פרק י"ב, דין י"ט

ישנה כנראה סתירה במצב של מי שאומר "אני יודע". (כתובות כ"ב ע"ב. רמב"ם הלכות גירושין פרק י"ב, דין י"ט). ה"נודע ביהודה" אומר ש"אני יודע" יכול להיות אמין עבור האדם עצמו, אך לא עבור אחרים. הראש ישיבה הראשון של פונובץ' ר' רוזובסקי חולק על כך. הוא אומר ש"אני יודע" עוזר נגד הסטטוס קוו (חזקה), אך לא נגד רוב. מקרה אחד הוא שאישה לא נשואה קיימה יחסי מין וילדה. היא והגבר אומרים שהילד שלו. למרות זאת, אם הוא נשוי ואז מת ללא ילדים אחרים, אנו אומרים שאשתו מקבלת חליצה, לא ייבום, כי למעשה הילד יכול להיות שלו [ולכן היא לא צריכה חליצה ולא יבום]. אבל אולי הילד אינו שלו, ולכן היא זקוקה ליבום או חליצה. אולם בדין אחר, אם אישה קיימה יחסי מין עם כהן וילדה בן זכר, היא יכולה לאכול תרומה. הנודע ביהודה נותן תשובה שהר' רוזובסקי מוצא בעייתית. במקום זאת, הוא אומר שהמקרה שבו יש ספק אם קיימה יחסי מין עם אחרים הוא כאשר היה רוב של אנשים בסביבה שאיתם ייתכן קיימה יחסי מין. אבל "אני יודע" כנגד חזקה, נאמן [כפי שאומר תוספות וגם הרשב"א]. אין לי מה להוסיף על כך מלבד לציין שמבחינת נושאים כספיים, ל"אני יודע" יש אמינות במידה מסוימת לפי בבא מציעא צ''ז ע''ב, שבה יש ויכוח אם "אני בטוח" נאמן כנגד "אולי" אפילו כנגד חזקה. ברי ושמא ברי עדיף. (החוק הוא שלא מאמינים ברי.) זה לא רק למי שאומר כך. כמו כן, באופן כללי, אנו אומרים שעד אחד נאמן באיסורים, אלא אם כן האיסור נקבע. אמינות זו חלה על אחרים, לא רק על האדם עצמו