אני רוצה להציע שלפי אביי אין צורך בגט שיהיה לו קטגוריה של תקפות של מסמך הגם שהגט צריך להיכתב למענה. היכן בתורה יש לנו דבר כזה קטגוריות תקפות של מסמכים? אבל זה נכון שאנו מוצאים שהחכמים קבעו הוראות מסוימות לגבי מסמכים, אך אלו אינן מהתורה. {למעשה, הרמב"ם כתב שמסמכי הלוואות תקפים רק מדברי החכמים, לא מהתורה.} מה שאני מתכוון הוא זה. אנו יודעים שהגט צריך להיכתב למענה. כמו כן, ר' אלעזר אמר עדי מסירה כרתי (עדים שרואים את מסירת הגט גורמים לגירושין להיות תקפים). אבל ר' אלעזר לא אומר דבר על כך שהעדים הללו צריכים לראות המסירה למענה. אפילו ר' מאיר (שאמר שעדי חתימה כרתי) לא אמר דבר על כך שהעדים צריכים להיות למענה. אולם, בגיטין פ''ו ע''א, המשנה אומרת שאם שני מסמכי גירושין נשלחו על ידי שני אנשים שונים והתערבבו, השליחים נותנים את שניהם לכל אישה. ר' ירמיה אמר שמשנה זו אינה כר' אלעזר, ורש''י אומר שהסיבה היא שהעדים אינם יודעים עבור איזו אישה נכתבו המסמכים. כי ר' ירמיה אכן מחייבת לשמה במתן המסמכים. אבל אביי אמר שאין צורך שהעדים ידעו עבור איזו אישה נכתב כל מסמך. הם צריכים רק לראות את מתן המסמכים. אני צריך לציין שאפילו ר' מאיר לא אומר דבר על כך שהעדים צריכים להיות לשמה. בכל אופן ראיתי שרב שך ור' אהרון קטלר מעלים את הרעיון הזה לגבי המסמכים שצריכים לקבל את קטגוריה התקינה של מסמך, אבל אני לא יודע למה זה נחוץ כדי להסביר את אביי או ר' ירמיה. כל מה שר' ירמיה אמר זה שהעדים צריכים להיות לשמה.רב אהרון קוטלר כותב שגט צריך להתקבע כבעל תוקף של מסמך, והוא גוזר זאת מגיטין דף י' צד ב'. שם אמר ר' שמעון במשנה שגיטין שנכתבו בבתי דין של גויים תקפים, אבל לא גיטין שנכתב על ידי הדיוט. הגמרא שואלת על זה, "אבל הם לא בקטגוריה של גיטין וקידושין." עכשיו רב אהרון מבין מזה שלגיטין צריך קטגוריה של מסמך תקף. זו גזירה תקפה מהשאלה בגישת ר' מאיר (עדי חתימה כרתי). אולם, הגמרא עונה שר' שמעון מחזיק כמו ר' אלעזר שעדי מסירה כרתי. ובדף פ''ו, ר' ירמיה ואביי דנים בדעת ר' אלעזר

I would like to suggest that according to Abaye there is no need for a document of divorce to have a valid category of a document (even though the document needs to be written for her sake). Where in the Torah do we have any such thing as valid categories of documents? Where was we find the sages instituted certain provisions for documents, but those are not from the Torah. {In fact, the Rambam wrote that documents of loans are valid only from the words of the sages, not from the Torah.} What I mean is this. We know that the document of divorce needs to be written for her sake. Also, R. Elazar said witnesses that see the handing over of the document cause the divorce to be valid. But R Elazar says nothing about these witnesses needing to see it for her sake. Even R Meir (who said the witnesses on the document cause the divorce to be valid) says nothing about the witnesses needing to be for her sake. However, in Gitin page 86, the Mishna says if two documents of divorce were sent by two different people and got mixed up, the messengers give both to each woman. R Yirmia said this mishna is not like R Elazar and Rashi says the reason is the witnesses do not know for which woman the documents were written. For R Yirmia does hold a requirement of lishma in the giving if the documents. But Abaye said there is no need for the witness to know for which woman each document was written. They only need to see the giving of the documents. I might mention that even R Meir says nothing about the witnesses needing to be lishma. At any rate, I saw that Rav Shach and R Aaron Kotler bring up this idea about the documents needing to have the valid category of a document, but I not know why this is necessary to explain Abaye or R Yirmia. All R Yirmia said was the witnesses need to be lishma.---------------------------------I would like to suggest that according to אביי there is no need for a גט to have a valid category of a document, even though the גט needs to be written for her sake. Where in the תורה do we have any such thing as valid categories of documents? Where was we find the חכמים instituted certain provisions for documents, but those are not from the תורה. {In fact, the רמב''ם wrote that documents of loans are valid only from the words of the חכמים, not from the תורה.} What I mean is this. We know that the גט needs to be written for her sake. Also, ר’ אלעזר said witnesses that see the handing over of the גט cause the divorce to be valid. But ר' אלעזר says nothing about these witnesses needing to see it for her sake. Even ר' מאיר (who said the עדי חתימה כרתי) says nothing about the witnesses needing to be for her sake. However, in גיטין פ''ו ע''א, the משנה says if two documents of divorce were sent by two different people and got mixed up, the messengers give both to each woman. ר' ירמיה said this משנה is not like ר' אלעזר and רש''י says the reason is the witnesses do not know for which woman the documents were written. For ר' ירמיה does hold a requirement of לשמה in the giving if the documents. But אביי said there is no need for the witness to know for which woman each document was written. They only need to see the giving of the documents. I might mention that even ר' מאיר says nothing about the witnesses needing to be לשמה. At any rate, I saw that רב שך and ר' אהרון קטלר bring up this idea about the documents needing to have the valid category of a document, but I not know why this is necessary to explain אביי or ר' ירמיה. All ר' ירמיה said was the witnesses need to be לשמה. Reb Aaron Kotler writes that a document of divorce needs to be established as having the validity of a document, and he derives this from Gitin page 10 side b. There R. Shimon said in the Mishna that gitin written in gentile courts are valid, but not gitin written by amateurs. The gemara asks on this, “But they are not in the a category of gitin and kidushin. Reb Aaron understands from this that gitin need to have a category of a valid document. That is a valid derivation from the question in the approach of R Meir. However, the gemara answers that R. Shimon is going like R Elazar who holds witness that see the handing of the document of divorce cause it to be valid. In any case, on page 86 R Yirmia and Abaye are discussing the opinion of r Elazar.]]] I think Rav Shach intends to say that the document of divorce needs the validity of a document and that this can be established either by witnesses that sign the document or witnesses that see the handing over of the document. However, for the validity of the divorce itself we need the witnesses to see the handing over of the document. This is according to Rabainu Tam. However, to the Rambam witnesses that sign on the documentt also can cause the validity of the divorce or even just a handwritten note from the husband as long as there are two witnesses that see it being handed over. But I think it is hard to understand why the witnesses that sign the document can cause it to be valid if in any case we always need any document that comes into court with witnesses to anyway need further validation by calling these very same witnesses. This is derived from a verse that witnesses are valid only if court hears their testimony from their moths not from their writing. According to Reb Aaron Kotler, Abaye would not need any establishment of the validity of the document of divorce itself. This is the argument between Abaye and R. Yirmia.

ברצוני להציע גישה לויכוח בין ר' ירמיה לאביי בגיטין דף פ''ו ע''ב. אני חושב שר' ירמיה סבור שרבי אלעזר דורש שעדים הרואים את מתן הגט גורמים לתוקף המסמך כשלעצמו. אבל אביי סבור שאין צורך שמסמך הגירושין יהיה בעל קטגוריה של מסמך תקף. נראה שהבחנה זו מרומזת במילותיהם של ר' ירמיה ואביי עצמם. שכן בעמוד פ''ו ע''ב, המשנה אומרת שאם יש מקרה שבו שני מסמכי גירושין לשתי נשים שונות נשלחו על ידי שליח אחד, והמסמכים הללו התערבבו, הדין הוא שהשליח נותן כל גט לכל אישה. ר' ירמיה אמר שזה לא כמו ר' אלעזר שאומר שהעדים הרואים את הגט גורמים לו להיות תקף, עדי מסירה כרתי. אבל כאן, כאשר השליח נותן את המסמך, העדים אינם יודעים איזה מסמך נכתב עבור איזו אחת מהנשים. כלומר, אין "למענה" (לשמה). אביי אמר שר' אלעזר אינו דורש לשמה במתן הגט, אלא רק בכתיבתו. המסמך נדרש להיכתב למענה, אך אינו זקוק לקטגוריה הכללית של מסמך תקף.-----אני חייב לציין שרב שך מציין שלפי הרמב"ם, מכיוון שהחוק הוא כמו ר' אלעזר, מסמכים אינם זקוקים לעדים כדי להיות תקפים. {הלכות גירושין פרק א' חוק י''ג} הוא גם מביע תמיהה על הש"ך בשלחן ערוך פרק ס"ו, חוק ו', שכותב בפשטות שאין צורך בעדים במסמכים. תמיהת רב שך היא משום שלדעת רוב הראשונים, צריכים עדים במסמך כדי שהוא יהיה תקף. בכל מקרה. ייתכן שהרמב"ם הולך כאן כמו אביי שאומר שר' אלעזר אינו דורש מהעדים הרואים את מעשה הגירושין לדעת בדיוק עבור מי המסמך ניתן. כלומר, המסמך צריך להיכתב למענה, אין צורך שמסמך זה יינתן לשמה

Reb Aaron Kotler suggested an approach in the argument between R Yirmia and Abayee in Gitin 86, i.e., Abayee thinks that there is no need for the document of divorce to have a category of a valid document. For on page 86b, the mishna says if there is a case where two documents of divorce to two different women were sent by messengers, and those documents got mixed up. The law is that the messengers give each document to each woman. R. Yirmia said this is not like R. Elazar who says the witnesses that see the divorce cause it to be valid. But here when the messenger gives the document, the witnesses do not know which document was written for which woman. That is, there is no "for her sake". Abaye said R. Elazar does not require “Lishma” in the giving of the divorce, but only in the writing of it. The document is required to have been written for her sake, but it does not need the general category of a valid document.---------------------------- רב אהרון קוטלר הציע approach in the argument between ר' ירמיה and אביי in גיטין דף פ''ו ע''ב. I think ר' ירמיה thinks that R. Elazar requires that witnesses that see the giving of the divorce to cause the validity of the document in itself. But אביי thinks that there is no need for the document of divorce to have a category of a valid document. This distinction seems to be implicit in the very words of ר' ירמיה and אביי themselves. For on page 86b, the משנה says if there is a case where two documents of divorce to two different women were sent by one messenger, and those documents got mixed up. The law is that the messenger gives each document to each woman. ר' ירמיה said this is not like ר' אלעזר who says the witnesses that see the divorce cause it to be valid,עדי מסירה כרתי. But here when the messenger gives the document, the witnesses do not know which document was written for either woman. That is there is no "for her sake". אביי said ר' אלעזר does not require לשמה in the giving of the divorce, but only in the writing of it. The document is required to have been written for her sake, but it does not need the general category of a valid document.----------------- I might mention that Rav Shach points out that according to the Rambam since the law is like R Elazar, documents do not need witnesses in order to be valid. {laws of divorce chaapter1 law 13} he also expresses surprise on the Shach in Shulchan Aruch chapter 66, law 6, that writes simply that one does not need witnesses in documents because to most rishonim one does need witnesses in a document for it to be valid. At any rate. It is possible that the Rambam is going here like Abaye who says R Elazar does not require the witnesses that see the act of divorce to know exactly for whom the document it is given. I.e., the document needs to be written for her sake there is no need for the giving of the document to be Lishma. --------I might mention that רב שך points out that according to the רמב''ם since the law is like ר' אלעזר, documents do not need witnesses in order to be valid. {laws of divorce chapter א' law 13} he also expresses surprise on the ש''ך in שלחן ערוך chapter 66, law 6, that writes simply that one does not need witnesses in documents because to most ראשונים one does need witnesses in a document for it to be valid. At any rate. It is possible that the רמב''ם is going here like אביי who says ר' אלעזר does not require the witnesses that see the act of divorce to know exactly for whom the document it is given. I.e., the document needs to be written for her sake there is no need for the giving of the document to be לשמה. רב אהרון קוטלר כותב שצריך לוודא שלגט יש תוקף של מסמך והוא גוזר זאת מדף גיטין דף י' ע''ב שאומר שמסמכים שהם מהגויים אינם תקפים במקרים מסוימים. אבל אני חושב שזה לא קשור לתוקף המסמכים אלא בגלל שלא מאמינים להם. הם חשודים בשקר. אני חושב שרב שך מתכוון לומר שמסמך גירושין צריך תוקף של מסמך וכי ניתן לקבוע זאת על ידי עדים החותמים על המסמך או עדים הרואים את מסירת המסמך. עם זאת, כדי לוודא את תוקף הגירושין עצמו אנו צריכים שהעדים יראו את מסירת המסמך. זה לפי רבינו תם. עם זאת, לרמב"ם עדים החותמים על הגט יכולים גם הם לגרום לתוקף הגירושין או אפילו רק פתק בכתב יד מהבעל כל עוד יש שני עדים שרואים אותו נמסר. אבל אני חושב שקשה להבין מדוע העדים החותמים על המסמך יכולים לגרום לו להיות תקף אם (בכל מקרה) אנחנו תמיד צריכים שכל מסמך שמגיע לבית המשפט עם עדים יצטרך אימות נוסף על ידי זימון אותם עדים. זה נגזר מפסוק שעדים תקפים רק אם בית המשפט שומע את עדותם מכתביהם ולא מכתביהם. לדברי רב אהרון קטלר, אבי לא יזדקק לשום ביסוס לתוקף מסמך הגירושין עצמו רב אהרון קוטלר הציעה בויכוח בין ר' ירמיה לאביי בגיטין דף פ''ו ע''ב שר' ירמיה סבור שר' אלעזר דורש שעדים הרואים את מתן הגט גורמים לתוקף המסמך כשלעצמו. אבל אביי סבור שאין צורך שמסמך הגירושין יהיה בעל קטגוריה של מסמך תקף שכן בעמוד פ''ו ע''ב, המשנה אומרת שאם יש מקרה שבו שני מסמכי גירושין לשתי נשים שונות נשלחו על ידי שליחים, והמסמכים הללו התערבבו, הדין הוא שהשליח נותן כל מסמך לכל אישה. ר' ירמיה אמר שזה לא כמו ר' אלעזר שאומר שהעדים הרואים את מתן הגט גורמים לו להיות תקף, עדי מסירה כרתי. אבל כאן כאשר השליח נותן את המסמך, העדים אינם יודעים איזה מסמך נכתב עבור איזו אחת מהנשים. כלומר, אין "לשמה". אביי אמר שר' אלעזר אינו דורש לשמה במתן הגט, אלא רק בכתיבתו. המסמך נדרש להיכתב למענה, אך אינו זקוק לקטגוריה הכללית של מסמך תקף

חשבתי קצת על קו ההטלה האמיתי ועל מישור ההטלה האמיתי. כך נקודות על כדור בעל מימד גבוה יותר מוקרנות על יריעה בעלת מימד נמוך יותר. לכן, כל הנקודות במרחב בעל מימד גבוה יותר מוקרנות על משטח בעל מימד נמוך יותר. זה נראה בהתחלה כמופשט. עם זאת, שמתי לב גם שספינורים הם חלק מהקו ההטלה המרוכב. מכיוון שיכולים להיות ספינורים בעלי מימד גבוה יותר, הגיוני שאנו חיים במישור הטלה מרוכב. הסיבה לכך היא שספינורים הם המרכיב הבסיסי של ספין קוונטי. לחלקיקים תת-אטומיים יש ספין. יתר על כן, סוגי המשטחים (משטחים קומפקטיים ומחוברים) היחידים האפשריים הם רק שלושה סוגים: כדורים, מישור הטלה וטורוס. זה חייב להיות שאנחנו חיים בעולם בעל מימד גבוה יותר שמוקרן על עולם תלת-ממדי זה שיש לו שלושה סוגים של הטלות.(זה לא אותו דבר כמו תורת המיתרים שבה הממדים הנוספים עטופים.)

It must be that we live in a higher dimensional world that is being projected down on this three-dimensional world

I was thinking a little about the real projective line and the real projective plane. This is how points on higher dimensional sphere get projected onto a lower dimensional manifold. So, all points in higher dimensional space are projected onto a lower dimensional surface. This seems at first to be abstract. However, I also noticed that spinors are members of the complex projective line. Since you can have higher dimensional spinors, it stands to reason that we are living in a complex projective plane. The reason for this is that spinors are the basic ingredient of quantum spin. Subatomic particles have spin. Furthermore, the only kind of surfaces that are possible are only three types, spheres, projective plane, and the torus. It must be that we live in a higher dimensional world that is being projected down on this three-dimensional world that has three kinds of projections. to see what I mean that there are only three kinds of surfaces that are compact and connected see https://www.youtube.com/watch?v=WIp63sPMNpc&list=PL7BFF10190F42006E&index=5 (In terms of higher dimensional spinors see the Poincare Sphere an the Bloch Sphere. The structure of the spinor is the same except you add a few terms to each spinor). This is not the same thing as string theory where the extra dimensions are wrapped up.

גיטין דף ד' ע''א בתוספות שיטת רבינו תם. וגם גיטין דף פ''ו ע''א

הייתי בדרכי חזרה מחוף הים וחשבתי שלפי שמואל, עדי מסירה כרתי (עדים שרואים את מסירת המסמך גורמים לקביעת הקטגוריה) מתייחסת גם לגירושין, נישואין וגם למסמכי מכירה. (זה לא כמו רב דאמר הלכה כר' אלעזר בגיטין אבל בשטרות לא). לפי רבינו תם, גם אם יהיו עדים על המסמך, זה לא יעזור. תוקפו הוא רק דרך העדים שרואים את מסירת המסמך. אבל בשום מקרה אחר של מכירה או מתנות איננו זקוקים לעדים. למה כאן? ודאי שכאן העדים שרואים את מסירת פיסת הנייר שאומרת "אני מוכר לך את השדה הזה" גורמים למסמך עצמו להיות מסמך תקף. (גם רב שך כותב כך בדיני גירושין פרק א' חוק י''ג). אולם במשנה שבה ר' אלעזר מציין את דעתו (בגיטין פ''ו), הוא אומר שעדים נחוצים רק בגלל שקרנים; כלומר, כדי לאמת את מה שקרה, לא כדי לקבוע מכירה או גירושין. כך שהמשנה הזאת צריכה להתייחס רק לעדים שחותמים על מסמך. אבל העדים שרואים עסקה נועדו ליותר מאשר רק לקבוע את העובדות לאחר מעשה. הם לעשות חלות הקניין או הגירושין ונישואין. מאוחר יותר ראיתי שרב שך (הלכות גירושין פרק א', חוק ט"ז) מביא בדיוק את אותה הוכחה שעדי המסירה גורמים למסמך להיות תקף