Moral Objectivism

Moral objectivism (like objectivism in general) seems to be entailed by the law of excluded middle, and the correspondence theory of truth, along with a couple of what seem equally obvious observations about morality: (1) There are moral propositions. (2) So they are each either true or false. (by law of excluded middle) (3) And it's not that they're all false. Surely it is true, rather than false, that Josef Stalin's activities were bad. (Although some communists would disagree, we needn't take their view seriously, and moreover, even they would admit some moral judgement, such as, "Stalin was good.") (4) So some moral judgements correspond to reality. (from 2,3, and the correspondence theory of truth) (5) So moral values are part of reality, (which is objectivism). But: Moral knowledge, if there is any, can't be empirical because, first, moral values are not perceptible; second, moral propositions are generally necessary, whereas empirical knowledge is generally contingent; and third, it doesn't seem possible to construct any kind of inductive arguments for moral conclusions. Moral knowledge, if there is any, can't be empirical because, first, moral values are not perceptible; second, moral propositions are generally necessary, whereas empirical knowledge is generally contingent; and third, it doesn't seem possible to construct any kind of inductive arguments for moral conclusions. Moral intuition is an exercise of reason. I note that I also believe in mathematical intuitions, metaphysical intuitions, psychological intuitions, and even physical intuitions -- and that all of these are exercises of reason in the same sense, and differ from one another and from ethical intuition simply in the subject matter to which intuition is applied. Since it will make some people feel better to reflect that moral intuition is not unusual but is just like several other uses of our intellect, I will list examples of these. As mathematical intuitions, take "1+1=2" and "the shortest path between any two points is a straight line". As a metaphysical intuition, "The number of planets in the solar system is a contingent matter." As a psychological intuition, "Other things being equal, conscious beings will want to avoid pain." As physical intuitions, try "Forces cause motion" and "Physical causes are local; there is no action at a distance." Finally, as a moral intuition, consider "Torturing people just for the fun of it is wrong."[This is from Michael Huemer. I might mention it is also based on the idea of direct awareness. German idealism assumes we are only directly aware of empirical material things, not any a priori facts. this is based on Hume but seems false. Hume never proves this point but just keeps repeating it as if it is obvious. Why think that empirical observation is so much more reliable that direct reason? What makes observation so superior to the intellect that Hume should play down the intellect as much as possible? In fact, you will notice that even Hume turns to the intellect to justify observations; for what determines what conditions of observation are "reasonable"? Surely not observation itself, for then we would have a circular argument. [This argument is from Bryan Caplan.]

מעשר ראשון חייב בתרומה במקרה שניתן ללוי מתבואה שעדיין הייתה חייבת בתרומה. אבל בדרך כלל מעשר ראשון אינו חייב בתרומה. בעיניי הגיוני לומר שמעשר ראשון שחייב בתרומה ניתן להשתמש איתו להפריש ממנו תרומה גדולה עבור תבואה אחרת שחייבת בתרומה. אבל כשאינו חייב בתרומה, אבל עדיין חייב בתרומת מעשר, אזי אפשר להשתמש בו רק להפריש ממנו תרומת מעשר לדגן אחר שחייב רק בתרומת מעשר. אני חושב שההבחנה הזו היא דעת הרמב''ם והיא עונה על הסתירה בין הרמב''ם בפרק ג' דין כ''א לפרק ה' דין י''ג. והרמב''ם בדין כ''א הוא כותב "אפשר להשתמש בו כתרומה עד שכולה תרומה". איך זה יכול להיות אפשרי אם המשמעות של "תרומה" שם פירושה תרומה גדולה? ברור שהמשמעות היא שהוא משמש עבור להפריש ממנו תרומת מעשר לתבואה אחרת עד שנותרים עשרת האחוזים האחרונים, כאשר גם הוא הופך לתרומת מעשר לחיוב שלו. גישה זו שונה מר' שמשון הסובר כי מעשר ראשון שעדיין מחויב בתרומת מעשר אך לא מחויב בתרומה, יכול לשמש כדי להפריש ממנו תרומה עבור תבואה אחרת-------הערה מאוחרת יותר. לאחר כתיבת הפסקאות לעיל שמתי לב שרב שך כותב חלק ממה שכתבתי. כלומר, הוא לוקח את המקרה שהמעשר הראשון מחויב רק בתרומת מעשר ואומר שאז רק תרומת מעשר ניתן להפריד ממנו עבור תבואה אחרת, וזו משמעותו של פרק א' דין כ''א. אני מסכים עם זה, אבל אני מוסיף שבמקרה שבו המעשר הראשון מחויב גם בתרומה גדולה וגם בתרומת מעשר, ניתן להשתמש בו עבור שתיהן עד שיישארו עשרת האחוזים האחרונים. אז בנקודה זו, צריך להפריד את האחוזים הנותרים כתרומת מעשר עבור החיוב שלו

Rambam laws of Trumah ch. 3 law 21 and ch. 5 law 13

The first tithe can be obligated in Trumah in a case where it was given to the Levite from grain that was still obligated in Trumah. Butin general, the first tithe is not obligated in Trumah. It makes sense to say that that first tithe can be used to separate from it Trumah for other grain that is obligated in Trumah. [That is from the Sifri Zuta. Rabainu Shimshon brings this in Tractate Truma chapter 1, mishna 5.] But when it is not obligated in Trumah but still obligated in Trumat Masar, then it can only be used to separate from it Trumat Masar for other grain that is obligated only in Trumat Masar. I think this distinction is the opinion of the Rambam and it answers the contradiction between the Rambam in chapter 3 law 21 and chapter 5 law 13. and the langue of the Rambam in law 21 where he writes, “It can be used as Trumah until all of it is Trumah.” How could this be possible if the meaning of Trumah there means Truma Gedola? It is clear that the meaning is it is used for Trumat Masar for other grain until the last ten percent is left when that is also made Trumat Masar for its own obligation. This approach is different from Rabbainu Shimshon who holds that Masar Rishon which is still obligated in Trumat Masar (but not obligated in Truma) can be used to separate from it Trumah for other grain. [Later note. After writing the above paragraphs I noticed that Rav Shach writes part of what I wrote. That is, he takes the case that the masar rishon is obligated only in trumat masar and says that then only trumat masar can be separated from it for other grain and that is the meaning of chapter 1 law 21. I agree with this, but I add that a case in which the masar rishon is obligated in both truma gedola and trumat masar it can be used for both until the last ten percent is left. Then at that point, one needs to separate the remaining then percent as trumat masar for its own obligation.] ------The מעשר ראשון can be obligated in תרומה in a case where it was given to the לוי from grain that was still obligated in תרומה. But, there also can be the מעשר ראשון that is not obligated in ,תרומה . The רמב''ם brings such a case in laws of תרומה chapter 1.to me it makes sense to say that that first tithe can be used to separate from it תרומה for other grain that is obligated in תרומה. but when it is not obligated in תרומה but still obligated in תרומת מעשר, then it can only be used to separate from it תרומת מעשר for other grain that is obligated only in תרומת מעשר. I think this distinction is the opinion of the רמב''ם and it answers the contradiction between the רמב''ם in chapter ג' law כ''א and chapter ה' law י''ג. and the רמב''ם in law כ''א where he writes, “It can be used as תרומה until all of it is תרומה.” How could this be possible if the meaning of תרומה there means תרומה גדולה? It is clear that the meaning is it is used for ֱ for other grain until the last ten percent is left when that is also made תרומת מעשר for its own obligation. This approach is different from ר' שמשון who holds that מעשר rishon which is still obligated in תרומת מעשר but not obligated in תרומה can be used to separate from it תרומה for other grain. [Later note. After writing the above paragraphs I noticed that רב שך writes part of what I wrote. That is, he takes the case that the מעשר ראשון is obligated only in תרומת מעשר and says that then only תרומת מעשר can be separated from it for other grain, and that is the meaning of chapter א' law כ''א. I agree with this, but I add that a case in which the מעשר ראשון is obligated in both תרומה גדולה and תרומת מעשר it can be used for both until the last ten percent is left. Then at that point, one needs to separate the remaining then percent as תרומת מעשר for its own obligation.]

freedom of the individual

The Sages interpret the verse about the Ten Commandments “they were engraved on the tablets” to imply “freedom was on the tablets.” אל תקרא חרות על הלוחות אלא חירות על הלוחות Freedom comes only with keeping the Ten Commandments. The concept of the freedom of the individual never arose in any context except in a lonely island in the north Atlantic where people believed in the Ten Commandments i.e., England. Even though it started with the magna carta the real birth and guarantee of the freedom the individual began with the Provisions of Oxford. Outside of that, there had never been any country or nation which espoused the freedom of the individual.

רמב''ם, הלכות תרומות פרק ג', הלכה כ'''א. .Rambam Laws of Trumah, chapter 3, halacha 21 ; Tractate Trumot chapter 1, mishna 5

תרומות פרק א’ משנה ה'. רמב''ם הלכות תרומות פרק ג' הלכה כ'''א. בן לוי שהיה לו מעשר ראשון שלא ניטלה ממנו תרומתו והניחו להיות מפריש עליו והולך הוא בטבלו מה שעשה עשוי. הלכות תרומות פרק ה' הלכה י''ג: המפריש תרומה ממעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו... על פירות אחרות, אין תרומתן תרומה.כנראה זאת סתירה ישירה. נראה לי לתרץ את זו. הכוונה שללוי יש קרקע שלו, והפריש מעשר ראשון בלי להפריש תרומה גדולה קודם כמו שצריך. עכשיו המעשר ראשון חייב בתרומה ובתרומת מעשר, אבל הוא אינו מפריש אותו עדיין. הוא מניח עשר אחוז להיות תרומת מעשר, ובינתיים משתמש עם המעשר ראשון להיות תרומה לדגנים משאר השדה. אבל אם יש ישראלי שיש לו חלק באותו שדה והוא נתן מעשר ראשון שלו ללוי, ועדיין לא הופרשה ממנו תרומה או תרומת מעשר. הלוי לא יכול להשתמש עם המעשר ראשון שקיבל מן הישראלי בשביל להפריש ממנו תרומה גדולה או תרומת מעשר לדגנים אחרים. (היינו הוא לא יכול להשתמש עם המעשר ראשון הזה להיות התשעים אחוז תרומה על דגנים שלו ולהשאיר עשר אחוז לתרומת מעשר בגלל שהבעלים של השדות שונים.) אם המעשר ראשון בא מחלק הבן לוי, הוא יכול להשתמש איתו לתרומה, לא אם המעשר ראשון בא מחלק הישראלי. הגם שהם אינם שותפים, אבל אפילו אם היו שותפים לא יכולים להפריש תרומה מחלק של השני בלי הסכמה מילולית מפורשת. הדין הזה בא מספרי זוטא שהר''ש (רבינו שמשון) מביא על מסכת תרומות פרק א' משנה ה’. “מנין לבן לוי שרצה לעשות ממעשר ראשון תרומה גדולה מנין שעושה ת''ל כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה'. מכאן שאם רצה לעשותו תרומה לאחרים, עושה. יכול אף שניטלה תרומתו יהא עושה אותן תרומה לאחרים, ת''ל את מקדשו ממנו. בזמן שקדשו בתוכו, עושה אותן תרומה לאחרים. אין קדשו בתוכו, אין עושה אותו תרומה לאחרים.” אבל הר''ש אינו מחלק מי הבעלים של התבואה. לדעתו אפשר להשתמש עם מעשר ראשון (שלא ניטלה ממנו התרומת מעשר שלו) להיות מפריש ממנו תרומה גדולה עד שלא נשאר ממנו רק את העשר אחוזים האחרונים. ואז צריכים לעשותם תרומת מעשר. אבל הדרך שבה רב שך מבין את ר''מ זה הוא שתרומה מקבילה לתרומה, ותרומת מעשר מקבילה לתרומת מעשר. כדי להסביר זאת הרשו לי לציין כמה עובדות כאן. ראשית אין צורך להפריש את התרומה והמעשר מאותה מחסנית או שדה. שנית, אם לוי ניכנס לשדה של שכנו ומקבל את מעשר הראשון, למרות שהגידולים עדיין לא נכנסו לקטגוריית חיוב תרומה. במקרה כזה, הלוי לא צריך להפריש תרומה מן המעשר ראשון שהוא מקבל. במקרה כזה עדיין חייב בתרומת מעשר. וכן אם לוי ניכנס לשדה של חברו ומקבל מעשר לאחר שנכנס השדה לחובת תרומה. במקרה כזה, המעשר שהוא מקבל חייב בתרומה וחייב בתרומת מעשר. במקרה שהמעשר ראשון חייב בתרומה, אבל התרומה עדיין לא הופרשה לדעת רב שך הוא יכול להשתמש במעשר ראשון כדי להפריש תרומה גדולה על תבואה אחרת מאותו מין. אם המקרה הוא כאשר המעשר ראשון אינו חייב בתרומה כלל, הוא יכול להשתמש במעשר ראשון רק כדי להפריש ממנו תרומת מעשר לתבואה אחרת. הר''מ כותב בשני המקומות מעשר ראשון שתרומה לא ניטלה ממנו. נראה שזה מכוון שהוא מחויב בתרומה, אבל התרומה עדיין לא הופרשה, או שהכוונה שהמעשר בכלל לא היה מחויב בתרומה מראש. אבל עם משמעות כזו או אחרת, זה אינו משנה. זה לא יכול להיות ההבדל מדוע במקום אחד ניתן להשתמש בהמעשר ראשון ובמקרה השני לא. אז אני מסיק שההבדל הוא בבעלות על השדות. כמו כן, הלשון בחוק כ''א היא שתרומה לא ניטלה. הוא אינו מציין מה הוא מכוון, תרומה או תרומה מעשר? אז זה יכול להיות כמו רבינו שמשון שאפשר להשתמש בו לתרומה גדולה (אם הוא חייב בתרומה גדולה או לא) כל זמן שתרומת מעשר לא הופרשה. רק שזה לא יכול להיות מקרה שבו המעשר ראשון היה חייב בתרומה גדולה והופרשה ממנו תרומה גדולה =------------------------------------The way Rav Shach understands this Rambam is that truma is parallel to trumah and trumat masar is parallel to trumat masar. To explain this let me state some facts here. First the truma and masar do not need to be separated from that very same stack or field. Second, a Levite can go into the field of his neighbour and ask for and receive the first masar, even though the crops have not yet come into the category of trumah. In that case, the Levite does not have to separate truma from the masar rishon. In that case, it is still obligated in trumat masar. Also, he might go into the field of his neighbour and receive masar after the field has come into the obligation of truma. In that case, the masar he receives is obligated in trumah and obligated in trumat masar. In a case when the masar rishon is obligated in trumah, but the truma has not been taken yet to rav shach, he can use the masar rishon to separate truma gedola on other produce. If the case is when the masar rishon is not obligated in trumah at all, he can use the masar rishon only to separate from it trumat masar for other crop------------ The reason for my approach is because the language of the Rambam shows this. He writes in both places masar that truma was not taken from it. It seems to mean it is obligated in truma, but the truma was not separated yet, or it might mean it is not obligated at all in truma. But with one meaning or the other, that language is used in both places. So that cannot be the difference why in one place the masar rishon can be used and in the second case it cannot. So, I conclude the difference is in ownership of the field. Also, the language in law 21 is truma was not taken. It does not specify, truma or trumat masar. So it can means like R. Shimshon that trumat masar was not taken, and it can be used for truma gedola if it is obligated in trumah gedola or not. Only it can not be a case where it was obligated in trumah gedola and trumah gedola was separated from it. ------------------------[The way רב שך understands this ר’’מ is that תרומה is parallel to תרומה and תרומת מעשר is parallel to תרומת מעשר. To explain this let me state some facts here. First the תרומה and מעשר do not need to be separated from that very same stack or field. Second, a לוי can go into the field of his neighbour and ask for and receive the first מעשר, even though the crops have not yet come into the category of תרומה. In that case, the לוי does not have to separate תרומה from the מעשר ראשון. In that case, it is still obligated in תרומת מעשר. Also, he might go into the field of his neighbour and receive מעשר after the field has come into the obligation of תרומה. In that case, the מעשר he receives is obligated in תרומה and obligated in תרומת מעשר. In a case when the מעשר ראשון is obligated in תרומה, but the תרומה has not been taken yet to רב שך, he can use the מעשר ראשון to separate תרומה גדולה on other תבואה מאותו מין. If the case is when the מעשר ראשון is not obligated in תרומה at all, he can use the מעשר ראשון only to separate from it תרומת מעשר for other תבואה The reason for my different approach is because the language of the ר’’מ shows this. He writes in both places מעשר that תרומה was not taken from it. It seems to mean it is obligated in תרומה, but the תרומה was not separated yet, or it might mean it is not obligated at all in תרומה. But with one meaning or the other, it is used in both places. So that cannot be the difference why in one place the מעשר ראשון can be used and in the second case it cannot. So, I conclude the difference is in ownership of the field. Also, the language in law כ''א is תרומה was not taken. It does not specify, תרומה or תרומת מעשר. So it can means like רבינו שמשון that תרומת מעשר was not taken, and it can be used for תרומה גדולה if it is obligated in תרומהh גדולה or not. Only it can not be a case where it was obligated in תרומהh גדולה and תרומהh גדולה was separated from it.]

Therapists are severely damaged people who go into therapy to give themselves a self-image of goodness while having complete control of the people they treat and people in their lives. A person has a pseudo-disease, dubbed a mental illness, if they are unwilling to do something that therapists think they ought to do. Just because someone doesn't like your behavior, and possesses a drug that can change you, doesn't mean they have a right to drug you. or force you into "therapy." One of the greatest errors of modern thought is the medical metaphor. [Evertrhing we do not like we call a mental disease] The medical metaphor adds nothing to our knowledge of human choice and behaviour; indeed, it takes away the deep and penetrating knowledge that we once had when we looked at every human being as another free-willed being. Calling wild mood swings "multiple personality disorder" doesn't teach us anything; but it is not without purpose. Its purpose is to de-humanize the person, to strip him of his dignity, and to justify coercion.Psychology is pseudo-science as noted by Karl popper because it does have the major characteristic of an authentic science. That is falsifiability. I mean to say that any true science has to be able to be disproved by some observation. For example, if it predicts that if my theory is correct then this thermometer will rise from1 to 6. If it does not move or moves to ten, the theory is false. Psychology is no like that there is no conceivable experiment that would disprove the pseudo theories of psychology because any observation they can always show that it proves their hypothesis. An example of this can be found in the life of Karl Popper who encountered a disciple of Freud in Vienna who had a theory that all human motivations boil down to aggression. Popper asked him how does he know this? Answer I have had sessions with a hundred patients and I can see this dynamic in each case. Popper told him and if you will have another hundred patients you will be able to show that they lead to the same conclusion. That does not prove anything. There has to be some observation that can disprove your theory. If that observation does not happen then your theory is correct. But until then it is pseudo-science

za97 F minor midi format za97 nwc file