אני חושב שה רמב''ם (ניזקי ממון פרק ב' הלכות ה' ו') סובר שלא יכולים להיות שלושה מיני תשלום עבור צרורות לתנא אחד, וכך הוא מבין את הגמרא על דפים י''ח וי''ט בבא קמא. זאת אומרת שיכול להיות חצי נזק ורביעי; או חצי ושלם, אבל לא שלושתם. כדי להסביר למה אני מתכוון אביא את הגמרא בדף י''ט. שם רב אשי שאל אם יכול להיות שינוי עבור צרורות להוריד את התשלום מחצי לרביע. הגמרא מציע שנוכל לדעת זאת משאלת רבא אם יכולה להיות אזהרה לצרורות? הגמרא אומרת כיון שזו שאלה לרבא, ולכן לא יכול להיות שינוי לרביע. (זו בעיה כי לרב אשי היה ספק אם השינוי שייך. אם התשובה פשוטה לא הייתה לו שאלה). אז גמרא מציע שאולי רבא התכוון לומר שאם אין שינוי, אז חייבת להיות שאלה אם ניתן להפעיל אזהרה. (כלומר לא שאין שינוי בוודאות. אלא אולי יש שינוי, ולכן אין לנו שאלה לגבי אזהרה. או שאולי לא יש שינוי, ולכן יש שאלה לגבי אזהרה.) אפשר לסכם את הגמרא הזו כך. אם יש שאלה לגבי אזהרה, השינוי אינו שייך. כְּלוֹמַר. השאלה לגבי האזהרה גורמת לכך שאין שינוי. ואז הגמרא הופכת את זה, ואומרת אם אין שינוי, צריכה להיות שאלה לגבי אזהרה. כלומר שחץ הסיבתיות מסובב. אבל מכל מקום, הרמב''ם מוטרד תחילה מאותה שאלה שמטרידה את התוספות. איך יכולים להיות שלושה סוגי תשלום, רביע, חצי ושלם. לרמב''ם אפשר לקבל שלושה סוגי תשלום, אבל רק שני מינים לכל תנא (מורה). ר' אלעזר מחזיק שיש חצי ללא אזהרה, וזה עולה לתשלום מלא כשיש אזהרה, (ושינוי לא משנה בכלל, אם הוא קיים או לא). החכמים מחזיקים חצי תשלום לצרורות, ואם יש שינוי, זה יורד לרביע, (והאזהרה אינה חלה כלל, בין אם ניתנה אזהרה ובין אם לא). דבר אחד עדיין מפריע לי במסקנת הגמרא הזו: איך העובדה שאין שינוי תגרום לשאלת אזהרה? אני רוצה להוסיף כאן רעיון נוסף. רב שך מעלה שאלה ברמב''ם. למה הוא מביא את השאלה על שינוי, אבל לא את השאלה על אזהרה? אני רוצה להציע תשובה אפשרית לשאלה זו. אני חושב שהרמב''ם גורס שבגמרא שלנו, אנחנו יכולים לראות ששינוי ואזהרה הם משתנים לא תואמים. אם יש שינוי יורד לרביע, התראה אינה שייכת (שתעלה התשלום לנזק מלא). אם יש אזהרה שעולה לתשלום מלא, לא יכול להיות שינוי יורד לרביע. לכן, הוא הביא רק את השאלה על שינוי, כי הדין אינו כמו ר' אלעזר שגורס שעם אזהרה, התשלום עולה לתשלום מלא. (ר' אלעזר מחזיק את זה בסיטואציה של המשנה על הכלב עם הכיכר והפחם הבוער. הוא מחזיק בזה שזה דורש תשלום מלא כשיש אזהרה שלוש פעמים). אבל הרמב''ם החליט שהדין הוא כמו החכמים שבמקרה זה נדרש רק חצי תשלום. אבל רב אשי שאל לפי החכמים אם אפשר ששינוי יוריד את התשלום לרביעית. לפיכך החליט הרמב"ם ששינוי לצרורות הוא בספק והשמיט אפשרות של אזהרה להעלות את התשלום לנזק מלא כי הדין אינו כמו ר' אלעזר. אולם תוספות גורס שהסבר הגמרא שלנו בדף י''ט שונה. הוא גורס שמשמעות הגמרא היא זו. אם אזהרה חלה על צרורות (כדי שהתשלום יהיה נזק מלא), אז היא תחול גם על שינוי בצרורות. כלומר יש שינוי בצרורות שמביאים אותו לרביעית, והאזהרה הזו ישימה בצורה כזו שתחזיר אותו לחצי. (זה לא יביא לנזק מלא כי זה יהיה קפיצה גדולה מדי כמו שתוספות אמרו קודם. תוספות גם גורס שהגמרא גורסת שאם אזהרה לא חלה על צרורות (להביא תשלום לנזק מלא), אזהרה לא יכולה להיות חלה גם על שינוי. כלומר, בשלב זה עשוי להיות שינוי, אבל אזהרה לא תחול על זה להביא את זה לחצי תשלום

I think that the רמב’’ם in [('ניזקי ממון פרק ב' הלכות ה' ו] holds that there cannot be three kinds of payment for צרורות לתנא אחד and that that is how he understands the גמרא on דפים י''ח וי''ט בבא קמא. I mean that there can be half damage and a fourth; or a half and a whole, but not all three. To explain what I mean let me bring the גמרא on דף י''ט. THERE רב אשי asked if there can be change for צרורות to bring down the payment from חצי to רביע. The גמרא suggests that we can know this from the question of רבא if there can be warning for צרורות? The גמרא says since this is a question to רבא, therefore there cannot be change to a רביע. (This is a problem because רב אשי had a doubt if change is applicable. If the answer is simple he would not have had a question). so גמרא then suggests that perhaps רבא meant to say that if there is no change, then there must be a question if warning can be applied. (That Is to say that it is not that there is no change for sure. Rather there might be change, and therefore we have no question about warning. Or there might be no change and therefore there is a question about warning.) This גמרא can be summed up thus. If there is a question about warning, then change is not applicable. I.e. the question about warning causes there to be no change. Then the גמרא turns that around, and says if there is no change, there has to be a question about warning. That means to say that the arrow of causation is turned around. But at any rate, the רמב’’ם is first bothered by the same question that bothers תוספות. How can there be three kinds of payment, רביע, חצי and a whole. The רמב’’ם that you can have three kinds of payment, but only two kinds for every תנא (teacher). ר’ אלעזר holds there is חצי with no warning, and that goes up to full payment when there is warning, (and change does not matter at all, whether it is present or not). The חכמים hold there is חצי payment, and if there is change, that goes down to רביע, (and warning does not apply at all, whether warning was given or not). One thing still bothers me about the conclusion of this גמרא is this: how would the fact that there is no change cause there to be a question about warning? I would like to add one more idea here. רב שך brings up a question on the רמב’’ם. Why does he bring the question about change but not the question about warning? I would like to suggest a possible answer to this question. I think the רמב’’ם holds that in our גמרא, we can see that change and warning are incompatible variables. If there is change going down to רביע, there cannot be warning. If there is warning going up to full payment, there cannot be change going down to a רביע. Therefore, he brought only the question about change because the law is not like ר’ אלעזר who holds that with warning the payment goes up to full payment. (ר’ אלעזר holds this in the situation in the משנה about the dog with the loaf and burning coal. He holds this requires full payment when there is warning given three times). But the רמב’’ם decided the law is like the חכמים that that case required only half payment. But רב אשי asked according to the sage if change is possible that would bring the payment down to a fourth. The רמב’’ם therefore decided that change for צרורות is a doubt and leave out the possibility of a warning bring up the payment to full damage because the law is not like ר' אלעזר. However, תוספות however holds that the explanation of our גמרא on דף י''ט is different. He holds that the meaning of the גמרא is this. If warning is applicable to צרורות (so that the payment would be full damage), then it would also be applicable to a change in צרורות. That is to say there is change in צרורות that bring it down to a fourth and that warning is applicable in such a way that would bring it back up to a half. (It would not bring to full damage because that would be too much of a jump as תוספות said before. תוספות also holds that the גמרא holds that if warning is not applicable to צרורות (to bring payment to full damage), then warning cannot be applicable to change either. That is, at this point there might be change, but warning would not apply to it to bring it to half payment. Or there might not be change at all. That is even if change happen the payment is still חצי

Gemara on page 18 and 19 of Bava Kama. A difference between Rambam and Tosphot.

I think that the Rambam holds that there can not be three kinds of payment for pebbles, and that that is how he understands the Gemara on page 18 and 19 of Bava Kama. I mean that there can be half damage and a fourth; or a half and a whole, but not all three. To explain what I mean let me bring the Gemara on page 19. Rav Ashi asked if there can be change for pebbles to bring down the payment from 1/2 to 1/4. The Gemara suggests that we can know this from the question of Rava if there can be warning for pebbles? The Gemara says since this is a question to Rava, therefore there cannot be change to a 1/4. (This is a problem because Rav ashi had a doubt if change is applicable. If the answer is simple he would not have had a question ). so Gemara then suggests that perhaps Rava meant to say that if there is no change, then there must be a question if warning can be applied. (That Is to say that it is not that there is no change for sure. Rather there might be change, and therefore we have no question about warning. Or there might be no change and therefore there is a question about warning.) This Gemara can be summed up thus. If there is a question about warning, then change is not applicable. I.e. the question about warning causes there to be no change. Then the Gemara turns that around, and says if there is no change, there has to be a question about warning. That means to say that the arrow of causation is turned around. But at any rate, the Rambam is first bothered by the same question that bothers Tosphot. How can there be three kinds of payment, 1/4, 1/2 and a whole. The Rambam that you can have three kinds of payment, but only two kinds for every tana (teacher). R Elazar holds there is 1/2 with no warning, and that goes up to full payment when there is warning, (and change does not matter at all, whether it is present or not). The sages hold there is 1/2 payment, and if there is change, that goes down to ¼, (and warning does not apply at all, whether warning was given or not). One thing still bothers me about the conclusion of this Gemara is this: how would the fact that there is no change cause there to be a question about warning? I would like to add one more idea here. Rav Shach brings up a question on the Rambam. Why does he bring the question about change but not the question about warning? I would like to suggest a possible answer to this question. I think the Rambam holds that in our Gemara, we can see that change and warning are incompatible variables. If there is change going down to 1/4, there cannot be warning. If there is warning going up to full payment, there cannot be change going down to a 1/4. Therefore, he brought only the question about change because the law is not like R Elazar who holds that with warning the payment goes up to full payment. (R Elazar holds this in the situation in the mishna about the dog with the loaf and burning coal. He holds this requires full payment when there is warning given three times). But the Rambam decided the law is like the sages that that case required only half payment. But Rav Ashi asked according to the sage if change is possible that would bring the payment down to a fourth. The Rambam therefore decided that change for pebbles is a doubt and leave out the possibility of a warning bring up the payment to full damage because the law is not like R. Elazar. Tosphot however holds that the explanation of our Gemara on page 19 is different. He holds that the meaning of thee Gemara is this. If warning is applicable to pebbles (so that the payment would be full damage), then it would also be applicable to a change in pebbles. That is to say there is change in pebbles that bring it down to a fourth and that warning is applicable in such a way that would bring it back up to a half. (It would not bring to full damage because that would be too much of a jump as Tosphot said before. Tosphot also holds that the gemara holds that if warning is not applicable to pebbles (to bring payment to full damage), then warning cannot be applicable to change either. That is at this point there might be change, but warning would not apply to it to bring it to half payment. Or there might not be change at all. That is even if change happen the payment is till 1/2

The need to combine two principles in learning that at first glance seem contradictory

It is worth mentioning that my son Izhak was aware of the need to combine two principles in learning that at first glance seem contradictory. One is the idea of saying the words and going on until the end of the book or chapter, and then the other of review. He was aware of the greatness and importance of Rav Nahman's idea of “saying the words and going on.” But on the other hand, often people often forget the importance of review as Rav Nachman said himself in Sefer Hamidot, “He who learns, but does not review etc.” some people are naturally brilliant in one field or the other but that does not exclude the importance of learning Gemara Physics and mathematics even if you are not naturally talented in this area. It is like saying you do not need to be moral even if you are not naturally moral. Positive values need to be adhered to even against one’s natural inclination, The issue is not how talented you are, but rather what are the areas that are important to concentrate on even if you are not in order to become a whole and wholesome human being.

The North violated the contract –state’s rights, and the Supreme Court's decision in the Dred Scott case

If you look at questions and answers of the Radvaz you will see what I have been saying all along. That if you have two people in a contract, and one breaks the conditions of the contract, the other has the right to leave the partnership. This happened in Egypt where three people had the king’s treasury in partnership, and one Reuven was not active at all, but simply collected a percentage. Part of the agreement was that the other two that were active would not loan out any of the money to anyone. It was simply to collect taxes. And yet even though they swore not to, they violated the contract and later money was found missing. Still Reuven was forced to pay a third of the missing money as per the agreement with the king. If money was found missing, then the partners had to pay with their own money. However, the Radvaz wrote that Reuben had the right to leave the partnership. Why should not the same idea apply to the Civil War? The North violated the contract –state’s rights, and the Supreme Court's Dred Scott decision. Why should the South not be allowed to leave the partnership? Think of a wife that wants to leave a marriage. Should the husband wage war to stop her?

I respect Rav Nahman of Breslov a lot, but his critique of science and philosophy is something I think was better to be left out.

It is hard to say that any one person has all the truth. There is a lot of emphasis on finding one person or path to follow, and to stick with that, -- no matter what. But I find that approach to lack this insight that not everything any one person said was always 100% correct. I respect Rav Nahman of Breslov a lot, but his critique of science and philosophy is something I think was better to be left out. It may have applied to people in in his area and in his time, but a blanket condemnation of science seems to me to be contrary to the general approach of Musar which started with the book the chovot levavaot which is clear about the importance of science in chapter 3 of shar habechina. But also the Gra, I think, was right about most things- in particular his emphasis on learning Torah. You see this in the results of the generations that held with his approach-strong sense of morality and decency as you can see today in the Lithuanian kind of yeshivot that follow his path. The proof is in the pudding. (The results show the validity of the recipe.)I am not saying the Litvak world yeshiva world is perfect either. But that is the only address to go to learn what is straight un-adulterated Torah

There was in Egypt during the time of the Radvaz a sort of situation in which people that owned slaves would free the slave-girl, and by that the slave would become ipso facto free and Jewish [and her child who was conceived at the time she was a slave] as can see in many of the questions brought to him {Shut Ha’Radvaz}.] This of course was nothing compared with the time of the Reish Galuta, Butenai when intermarriage was rampant. The common approach of Sephardim toward Ashkenazi is tainted with an implicit assumption (but upspoken) that the Ashkenazi is not really Jewish. That question might as well be reversed. [ Theidea here is that a slave that is dipped into a natural body of water at the time he or she is acquired becomes a gentile slave. Then, if he or she is freed later, he or she becomes Jewish. This was very common in Egypt when many people owned slave girls.]

At least Hegel saw the importance of the USA in his statement that, “America is the state of the future.”

I have been thinking about Kant and the later attempts to fix the perceived short-comings in his system, but I can not seem to get beyond two arch rivals that each one had some good points. It seems very confusing to me. Hegel and Fries had the same points that Reinhold and Fichte saw --you need to start from somewhere. Though it was Leonard Nelson that made that point rigorous. Yet, Hegel had some important points also; and ever since I encountered this debate on both sides, I have neve been able to get beyond it. I tend towards Leonard Nelson [Neo-Friesian] and the exposition of his ideas on the blog of Kelley Ross. But I still can not get beyond the point that Hegel also had some important ideas- that even Kelley Ross brings in his Ph.D. thesis. The question that is most important (on Fries and Hegel) is not the results of their ideas, but the core. And in each one of these thinkers, I find great value in the core, but I cannot get beyond the problems. Maybe just one is right, maybe two, maybe all three have some valuable ideas, or maybe all three are downright wrong? I guess, I have to admit my intellectual shortcomings (which are very great), and get back to learning Gemara (Talmud and Rav Shach). But when I get back from the sea and am totally exhausted, I have no more energy to learn Talmud or Physics or Math. I just have to wind down until I can sleep,------But then I start wondering: "Why did they all think that Rousseau was great?" Kant had the portrait of Rousseau hanging in his room?!!!, and Hegel was an early admirer until the devastation and guillotines of the French revolution got him to re-think his earlier position. At least Hegel saw the importance of the USA in his statement that, “America is the state of the future.” [Hegel saw that the subject and object are not two different things. They are two sides of the same coin.] Read Hegel with an awareness of the Greek idea of identity of opposites, and Plato’s permanent forms, and Aristotle’s, bringing the forms into the here and now -the individual substance, and Schelling's ideas of knowledge, and unite all these disparate ideas into a unity a seamless quilt. Then you can get an idea of what Hegel was getting at.

תוספות בבא קמא דף י''ח ע''א

ברצוני להסביר את גישת תוספות בבא קמא דף י''ח ע''א. רוצה הגמרא להשיב על שאלה של רבא. היא אם צרורות משלמים מגוף הבהמה או לא. תשובה מהיסית היא כן בגלל המשנה עם כיכר הפחם והכלב שגורמים לערימה לעלות בלהבות. המשנה אומרת שמשלם חצי נזק ושחשבו שזה צרורות ואנחנו למדים במקום אחר שהתשלום הוא מהגוף. אחר כך גמרא שאלה מר' אלעזר שאמר שהמקרה חייב בתשלום מלא נזק, ואין זה סביר לשלם נזק מלא מהגוף. אנו עונים שהוא מחזיק כמו ר' יהודה שחציו משולם מהגוף, והחצי השני ממזומן. רב סמא שאל אולי ר' יהודה אמר שרק במקרה שהיה שינוי, לא במקרה של צרורות שזה נורמלי. הגמרא עונה שזה מקרה של אזהרה שלוש פעמים. לקח לי הרבה זמן להבין מה המשמעות של תוספות כאן. בתחילה נראה שלתשובה אין קשר לשאלה. השאלה הייתה כזו. ר' אלעזר מחזיק במקרה של הכיכר פחם הוא נזק מלא, ובכל זאת אנחנו יודעים שהוא משולם גם מהגוף כמו במקרה של חצי נזק. ענינו שר' אלעזר סבור כמו ר' יהודה שצד תמות נשאר במקומו. כלומר, למרות שהתשלום עולה עד נזק מלא, עדיין מחצית ההתחלה נשארת במקום, ומשולם מהגוף. התשובה היא שמדובר באזהרה של שלוש פעמים. והלא זו הייתה השאלה? איך יכול להיות תשלום מהגוף אם מדובר בדרך הרגילה? הבנתי מה המשמעות של תוספות כאן. הוא אומר שהגמרא חולק על רב סמא וקובע שאפילו לא במקרה של שינוי, אלא במקרה רגיל כשיש התראה של שלוש פעמים והנזק עולה לתשלום מלא לר' אלעזר, עדיין משלמים חצי תשלום מהגוף. בהמשך הגמרא משנה זאת ואומרת שלמעשה, גם ר' אלעזר וגם החכמים מסכימים עם סומכוס שאין צורך באזהרה כדי שצרורות ידרשו תשלום מלא. אבל הם חלוקים אם היה שינוי בלי אזהרה, ולכן הפך סוג הנזק לקרן התם, ור' אלעזר מחזיק קרן התם הוא תשלום מלא והחכמים כאן של ר' אלעזר מחזיקים כמו חכמים החולקים על ר' טרפון והם מחזיקים קרן ראשונה (קרן התם) חצי תשלום

Tosphot in Bava Kama page 18. First words of Tosphot: Have you heard this in a case (of pebbles) from the start

I would like to explain the approach of Tosphot in Bava Kama page 18. The gemara wants to answer a question of Rava, if pebbles pay from the body of the animal or not. A tentative answer is yes because of the mishna with the coal loaf and dog that cause a stack to go up in flames. The mishna says that pays half damage and that it thought to be pebbles and we learn elsewhere that payment is from the body. Then we ask from R. Elazar who said that case is required to pay full damage and it is unlikely to pay full damage and also from the body. We answer that he holds like R. Judah that half is paid from the body, and the other half from cash. Rav sama asked, maybe R. Judah said that only in a case when there was change, not in a case of pebbles which is normal. The gemara answers it is a case of three times warning. It took me a long time to realize what Tosphot mean here. At firs the answer seems to have no relation to the question. The question was this. R Elazar holds the case of the loaf and burning coal is full damage and yet we know it is also paid from the body like in case of half damage. We answered that R Elazar holds like R Yehuda that the side of tameness stay in it place. Ie even though the payment goes up to full damage still the beginning half stays in it place and is paid from the body. The answer is it is a case of three times warning. Was that not the question? How could there be payment from the body if it is a case of the normal way? I realized what Tosphot means here. He is a saying that the Gemara is disagreeing with Rav Sama and holds that even not in a case of change, but in a normal case when there are three times waring and the damage goes up to full payment to R Elazar, still half payment is made from the body. The Gemara later on changes this, and says that, in fact, both R Elazar and the sages agree with Sumchos that you need no warning for pebbles to require full payment. But they are disagreeing because there was change, and therefore the type of damage became horn and R Elazar holds first time horn is full payment and the sages here of R Elazar hold like the sages that disagree with R. Tarfon and they hold first time horn is half payment ____________________________________________________________________________________________I would like to explain the approach of תוספותin בבא קמא ע''א ג''ה מועד page 18. The גמרא want to answer a question of רבא is if צרורות pay from the body of the animal or not. A tentative answer is yes because of the משנה with the coal loaf and dog that cause a stack to go up in flames. The משנה says that pays half damage and that it thought to be pebbles and we learn elsewhere that payment is from the body. Then we ask from ר' אלעזר who said that case is required to pay full damage, and it Is unlikely to pay full damage and also from the body. We answer that he holds like ר' יהודה that half is paid from the body, and the other half from cash. רב סמא asked maybe ר' יהודה said that only in a case when there was change, not in a case of צרורות which is normal. The גמרא answers it is a case of three times warning. It took me a long time to realize what תוספות mean here. At first the answer seems to have no relation to the question. The question was this. ר’ אלעזר holds the case of the loaf and burning coal is full damage, and yet we know it is also paid from the body like in case of half damage. We answered that ר’ אלעזר holds like ר' יהודה that the side of tameness stay in its place. I.e., even though the payment goes up to full damage, still the beginning half stays in it place, and is paid from the body. The answer is it is a case of three times warning. Was that not the question? How could there be payment from the body if it is a case of the normal way? I realized what תוספות means here. He is a saying that the גמרא is disagreeing with רב סמא and holds that even not in a case of change, but in a normal case when there are three times waring and the damage goes up to full payment to ר’ אלעזר, still half payment is made from the body. The גמרא later on changes this, and says that, in fact, both ר’ אלעזר and the חכמים agree with סומכוס that you need no warning for צרורות to require full payment. But they are disagreeing because there was change, and therefore the type of damage became horn and ר’ אלעזר holds first time horn is full payment and the חכמים here of ר’ אלעזר hold like the sages that disagree with ר' טרפון and they hold first time horn is half payment.

I was blessed with being in two great yeshivot, Shar Yasuv and the Mir in N.Y., and heard and received guidance in learning from Naftali Yegeer and Shmuel Berenbaum] and also learned from David Bronson.

My impression about learning is that of the medieval authorities like the first Musar book, the Obligations of the Hearts and the Rambam that learning Torah (the Old Testament and the two Talmuds), Physics and Metaphysics are the things to concentrate on. However, it can be objected that these are hard. But being hard to understand is not a valid objection. These are things that one is supposed to study even with an I.Q. of room temperature. Like it says in the paragraph of the Shema, “Thou shalt teach them to your children, and speak of them when you sit in your house, and when you walketh on the way.” So the question is not whether to do this study or not? Rather, what is the best way to go about it? In tractate Avoda Zara page 19 it suggests to say the words in order, and to go on. That means, to finishing the whole book, and then to review that same book many times. [It is even said up to 400 times.] [Also to listen to lectures from people that know their subject. I was blessed with being in two great yeshivot, Shar Yasuv and the Mir in NY, and heard and received guidance in learning from Naftali Yegeer and Shmuel Berenbaum] and also learned from David Bronson. Even though, he was considered as nothing by all, I realized his ability -astounding ability- to go into the depths of the Talmud with Tosphot. From that period, began my writing on Ideas in the Talmud and Subjects in Bava Mezia in my two small booklets that have have links to in this blog Nowadays, I do not have the privilege to learn with David Bronson, but Izhak Rosten sent to me a copy of the Avi Ezri of Rav Shach which I find very helpful in finding and searching out the depths of the Talmud

Uman, Ukraine

People in Uman were very kind to me for many years. I made it my business to be there for Rosh Hashana every year, and all the Ukrainians there were extremely hospitable to me. I was (for 7 years) the adult supervisor in a student dorm for the local university students. Thus, it has always pained me greatly to think that these same kind people might even today be on the front lines, and perhaps some may not even be among the living anymore. You might say that would make me an adamant defender of winning the war. But no. Rather, I would much rather there would be peace. And even though I can not say anything about people's feelings in Kiev or anywhere else in Ukraine. But in Uman itself, I did not see or hear of any resentment against the USSR. On the contrary, when ever I asked people if things were better now or better during the time of the USSR people consistently told me things were better during the period of the USSR. (лучше, чем сейчас. Тогда все работали) So, my view of the whole matter is that I want there to be a stop to the war, and I do not care whose flag is flying above any particular territory. (Even Neil Armstrong paid respect to his fallen comrades that together had tried to get to the moon, both from the USA and the USSR. He left medallions from the soviet cosmonauts that came before him and from Apollo 1 who had died tragically.) \ That period was when I was learning Gemara with my learning partner at the ziun of Rav Nahman of Breslov for about an hour every day. I had a slight understanding what it means to learn in depth from my years in Shar Yashuv and the Mir yeshiva in NY. However, I had forgotten a lot until it was reawakened in me by my learning partner in Uman David Bronson who also had learning in Litvak yeshivot like the Aderet Eliyahu in Jerusalem which goes strictly by the path of the Gra. [If I had stuck with the straight path of the Litvak world, I would probably be married today with my x wife, and still be learning Torah every day all-day. I imagine that I did not appreciate the straight path of the Gra enough, and got sidetracked.] Even though Rav Nahman had great and important ideas,-if one loses the straight path of the Gra of learning Torah for its own sake, then all bets are off. To lose the Gra is to lose everything אנשים באומן היו מאוד אדיבים אליי במשך שנים רבות. עשיתי את העסק שלי להיות שם בראש השנה כל שנה וכל האוקראינים שם היו מאוד מסבירי פנים אליי. במשך כ-7 שנים הייתי המפקח למבוגרים במעונות סטודנטים עבור סטודנטים באוניברסיטה המקומית. לפיכך, תמיד כאב לי מאוד לחשוב שאותם אנשים אדיבים עשויים להיות אפילו היום בחזית, ואולי חלקם אפילו לא בין החיים יותר. אפשר לומר שזה יהפוך אותי למגן נחוש של הניצחון במלחמה. אבל לא. במקום זאת הייתי מעדיף שיהיה שלום. ולמרות שאני לא יכול להגיד שום דבר על אנשים מה שמרגישים בקייב או בכל מקום אחר באוקראינה, אבל באומן עצמה מעולם לא שמעתי או שמעתי על טינה כלשהי נגד ברית המועצות. להיפך, בכל פעם ששאלתי אנשים אם המצב טוב יותר עכשיו או טוב יותר בתקופת ברית המועצות, אנשים אמרו לי באופן עקבי שהדברים היו טובים יותר בתקופת ברית המועצות. לכן, ההשקפה שלי לגבי כל העניין היא שאני רוצה שתהיה עצירה למלחמה, ולא אכפת לי של מי דגלו מתנוסס מעל איזה טריטוריה מסוימת התקופה ההיא הייתה לומד גמרא עם שותפי ללמידה בציון של הרב נחמן מברסלב במשך כשעה בכל יום. הייתה לי הבנה קלה מה זה אומר "ללמוד לעומק" מהשנים שלי בשאר ישוב ובישיבת מיר בניו יורק. אולם שכחתי הרבה עד שהתעורר בי מחדש על ידי שותפי ללימוד באומן, דוד ברונסון, שגם הוא למד בישיבות של ליטה כמו אדרת אליהו בירושלים שהולכת למהדרין בדרכו של הגר"א

za 70 d minor

za70 d minor midiza70 nwc format

ברצוני לשאול שאלה על תוספות בבא קמא דף י''ח ע''ב. הוא נותן מספר סיבות מדוע רבא לא רצה להציע שהמשנה עם הכלב והלחם הולך כמו החכמים שלא מסכימים עם סומכוס, ומחזיקים שצרורות זה חצי נזק. זה אומר שהם לא שואלים אם המשנה צריך להיקרא כמתייחס למקרה רגיל של צרורות כי כבר ענינו על זה. אמרנו שאם זה יהיה כך, אז איך יכול ר' אלעזר להחזיק בזה נזק מלא, אבל גם את זה שיש לשלם מגוף החיה? במקום זאת, השאלה היא שעלינו לקרוא את המשנה כעל שינוי בצרורות. החכמים היו אומרים שזה חצי נזק כחוק הרגיל, והשינוי לא משנה לר' אלעזר שמחזיק בזה שהוא נזק מלא. שאלה שלי: אין סיכוי שר' אלעזר יחזיק במקרה רגיל של צרורות זה חצי נזק, אבל אם יהיה שינוי, זה יעלה לנזק מלא. כלומר, אני שואל מדוע תוספות לא ענה על הסיבה הכי ברורה מדוע רבא לא יכול היה לומר שמשנה זה מקרה של צרורות עם שינוי, ובכל זאת ר' אלעזר מחזיק שזה נזק מלא, למרות שבאופן כללי הוא מחזיק עם החכמים שזה חצי נזק. כל מה שאני יכול לחשוב עליו כדי לענות על זה הוא אולי תוספות זה מציע שרבא אולי אמר את החכמים של המשנה הזה, כמו החכמים של סומכוס שזה חצי נזק, ור' אלעזר מחזיק את זה כמו סומכוס שזה נזק מלא. מכל מקום, אנו יכולים לראות מדוע רבא כן אמר שגם ר' אלעזר וגם סומכוס מחזיקים זה מקרה של שינוי, ושניהם מחזיקים כסומכוס שבדרך כלל מדובר בנזק מלא, אבל לחכמים זה ירד לחצי נזק בגלל השינוי. לסומכוס שינוי זה אינו מוריד את התשלום, אבל הוא גורם לכך שהדין שהנזק משולם מגוף הבהמה, לא תשלום מלא במזומן. הטעם הוא כי השינוי עושה את זה כמו שור תם ששינה וגורף וגנח והנזק משולם מהגוף.-------רק כדי לעזור להבהיר את דברי כאן, הרשו לי להביא את הנושא הבסיסי. רבא אם צרורות משלמים מהגוף או כסף מלא במזומן. תשובה: אנו רואים מהמשנה של הכלב עם הכיכר ששולם חצי נזק, ואנחנו מניחים שזה כמו צרורות ובכל זאת משולם מהגוף. תשובה: לא. זה לא יכול להיות כך כי ר' אלעזר אמר שהמקרה הזה משלם את מלוא הנזק, ולא ניתן לשלם את מלוא הנזק מהגוף. תשובה: הוא קובע שכל נזק משלמים כמו סומכוס אבל מהגוף כמו ר' יהודה שאמר תם נשאר במקומו. רב סמא שאל, "אנחנו יודעים רק שר' יהודה אמר את זה במקרה של שינוי, לא במקרה כמו שלנו שבו נזק עם צרורות הוא נורמלי. תשובה (לפי תוספות) המקרה הזה של המשנה הוא לא כשהיה רק מעשה אחד של הכלב עם הכיכר. אלא זה קרה שלוש פעמים, והייתה אזהרה בכל פעם. אז לר' אלעזר זה נזק מלא, אבל לחכמים זה נשאר בחצי נזק כי לא היה שינוי. [בשלב זה, אנחנו לא עונים למה זה יהיה נזק מלא לר' אלעזר ובכל זאת ישולם מהגוף.] אז אנחנו שואלים: אבל אז לרבא תהיה תשובה ברורה לשאלתו אם אזהרה חלה על צרורות? יהיה ברור שזה לא לפי החכמים, אבל אזהרה כן חלה לפי ר' אלעזר. אבל רבא ענה. לא. השאלה שלי הייתה רק לגבי אם אזהרה חלה על מקרה רגיל של צרורות לפי החכמים שמחזיקים בו חצי נזק. אבל המשנה של הכלב עם הכיכר הולך לפי סומכוס שמחזיק בכל מקרה של צרורות הוא נזק מלא. אבל המשנה הזו מתייחסת למקרה שבו היה שינוי, אבל ללא אזהרה. לפיכך לר' אלעזר יש נזק מלא, אבל הוא משולם מהגוף, וחכמים גורסים שזה חצי נזק. זה בגלל השינוי זה ירד לחצי נזק

Tosphot Bava Kama page 18 b

[I would like to make clear that Tosphot gives good reaons to anwer his question. My question is simply why not give the most stricking and obvious reason?] I would like to ask a question on Tosphot Bava Kama page 18 b. He gives several reasons why Rava did not want to suggest that the Mishna with the dog and the loaf goes like the sages that disagree with Sumchos, and hold that pebbles is half damage. That means that they are not asking if the Mishna should be read as referring to a regular case of pebbles because we already answered that. We said that if that would be so, then how could R. Elazar hold it is full damage and also that must be paid from the body of the animal. Rather, the question is that we should read the Mishna as being about a change in pebbles. the sages would say it is half damage because that is the regular law, and the change would make no difference, but R. Elazar would hold it is full damage. My question: There is no way that R Elazar would hold a regular case of pebbles is half damage, but if there is a change it would go up to full damage. That is, I am asking why Tosphot did not answer the most obvious reason why Rava could not have said that Mishna is a case of pebbles with change, and yet R. Elazar holds it is full damage though in general he holds with the sages that it is half damage. All I can think of to answer this is perhaps Tophot is suggesting that Rava might have said the sages of this Mishna hold like the sages of sumchos that it is half damage and that R. Elazar holds it like Sumchos that it is full damage. At any rate, we can see why rava did say that both R. Elazar and Sumchos hold it is a case of change and both hold with Sumchos that it is normally full damage, but to the sages that is brought down to half damage because of the change. To Sumchos that change does not bring the payment down, but it does cause that the law that the damage is paid from the body of the animal, not full payment in cash because the change make its like a docile ox who changed and gored and that damage is paid from the body. ____________________________ Just to help clarify my remarks here let me bring the basic subject. Rava asked,"do pebbles pay from the body or full cash?" Answer: we see from the mishna of the dog with the loaf that is paid half damage and we assume that is pebbles, and yet is paid from the body. No. That cannot be so because r elazar said that case pays full damage and we know full damage cannot be paid from the body. Answer: he holds that full damage is paid like sumchos, but from the body like R. Yehuda who said docile stays in its place. Rav sama asked; “We only know that R Judah said this in a case of change, not in our case where damage with pebbles is normal. Answer: (according to Tosphot) this case of the mishna is not when there was just one act of the dog with the loaf. Rather, it happened three-times and there was a warning each time. so, to R Elazar it is full damage, but to the sages it remains at half damage because there was no change. [At this point, we are not answering why it would be full damage R. Elazar and yet paid from the body.] We ask, "but then Rava would have an obvious answer to his question, "If warning applies to pebbles?" It would be clear that it does not according to the sages, but warning does apply according to R. Elazar. Rava answered. No. My question was only about if warning applies to a regular case of pebbles according to the sages who hold it is half damage. But the Mishna of the dog with the loaf is going according to sumchos who holds all case of pebbles is full damage. But this mishna is referring to a case where there was change but no warning. Thus to R. Elazar there is full damage, but it is paid from the body, and the sages hold it is half damage. That is because of the change it went down to half damage. _____________________________________________________________________________________ I would like to ask a question on תוספות בבא קמא page י''ח ע''ב. He gives several reasons why רבא did not want to suggest that the משנה with the dog and the loaf goes like the חכמים that disagree with סומכוס ,and hold that צרורות is half damage. That means, that they are not asking the משנה should be read as referring to a regular case of צרורות because we already answered that. We said that if that would be so, then how could ר' אלעזר hold it is full damage, but also that must be paid from the body of the animal? Rather, the question is that we should read the משנה as being about a change in צרורות. the חכמים would say it is half damage because that the regular law, and the change make no difference to ר' אלעזר who would hold it is full damage. שאלה שלי There is no way that ר' אלעזר would hold a regular case of צרורות is half damage, but if there is a change, it would go up to full damage. That is, I am asking why תוספות did not answer the most obvious reason why רבא could not have said that משנה is a case of צרורות with change and yet ר' אלעזר hold it is full damage, though in general he holds with the חכמים that it is half damage. All I can think of to answer this is perhaps תוספות is suggesting that רבא might have said the חכמים of this משנה hold like the חכמים of סומכוס that it is half damage and that ר' אלעזר holds it like סומכוס that it is full damage. At any rate, we can see why רבא did say that both ר' אלעזר and סומכוס hold it is a case of change, and both hold with סומכוס that it is normally full damage, but to the חכמים that is brought down to half damage because of the change. To סומכוס that change does not bring the payment down, but it does cause that the law that the damage is paid from the body of the animal, not full payment in cash הטעם הוא.because the change make its like a שור תם who changed and gored and that damage is paid from the body. Just to help clarify my remarks here let me bring the basic subject. רבא asked do צרורות pay from the body or full cash. Answer we see from the משנה of the dog with the loaf that is paid half damage and we assume that is צרורות like and yet is paid from the body. No. That cannot be so because ר' אלעזר said that case pays full damage and full damage cannot be paid from the body. Answer: he holds that full damage is paid like סומכוס but from the body like ר' יהודה who said תם stays in its place. רב סמא asked “we only know that ר' יהודה said this in a case of שינוי , not in our case where damage with צרורות is normal. Answer (according to תוספות) this case of the משנה Is not when there was just one act of the dog with the loaf. Rather, it happened three-times and there was a warning each time. so, to ר' אלעזר it Is full damageת but to the חכמים it remains at half damage because there was no change. [At this point, we are not answering why it would be full damage ר' אלעזר and yet paid from the body.] THEN we askת but then רבא would have an obvious answer to his question if warning applies to pebbles? It would be clear that it does not according to the חכמים but warning does apply according to ר' אלעזר. BUT רבא answered. No. My question was only about if warning applies to a regular case of צרורות according to the חכמים who hold it half damage. But the משנה of the dog with the loaf is going according to סומכוס who holds all case of צרורות is full damage. But this משנה is referring to a case where there was change but no warning. Thus to ר' אלעזר there is full damage but it is paid from the body, and the sages hold it is half damage. That is because of the שינוי it went down to half damage.

בבא קמא עמוד י''ח

בדרך חזרה מהים עלה בדעתי מהי הבעיה העיקרית בבבא קמא עמוד י''ח שגם רש''י וגם תוספות נאבקים בה. זה שההתחלה והסוף של הדיון לא תואמים. רב סמא שאל רבינא אולי ר' יהודה אמר דינו שתם נשאר במקומו רק כשהחיה התחילה תם ואז הפכה למועד. היה שינוי בבהמה. אז יש הבדל בנוסח רש''י ותוספות לגבי התשובה. לרש''י התשובה היא "זה מקרה שהחיה השתנתה והוזהרה. זה התחיל תם והפך למועד”. גרסה זו עונה על השאלה של רב סמא, אבל אז השאלה הבאה היא, "אם כן, יש לנו תשובה ברורה לשאלה של רבא, "אם אזהרה יכולה לחול על צרורות?" ברור שזה לא עונה על השאלה הזו. השאלה הייתה אם אזהרה חלה על צרורות, לא אם אזהרה ושינוי חלים על צרורות. אבל אז בואו נסתכל על הגרסה של תוספות. ואז רב סמא אמר, "אולי ר' יהודה אמר דינו רק במקרה שהבהמה הייתה תם, ונעשתה מועד? תשובה: המקרה שלנו של הכלב עם הכיכר והפחם הבוער הוא מקרה של שהייתה אזהרה. ובכן, איך זה עונה על השאלה של רב סמא? השאלה לא הייתה אם הייתה אזהרה או לא. השאלה הייתה אם היה שינוי או לא? אני מניח שהמשמעות של תוספות היא שזו תשובה אחרת שהתשובה למעלה שבה אמרנו שר' אלעזר מחזיק עם סומכוס שצרורות נדרשות לשלם נזק שלם. על דעה זו שאל רב סמא את שאלתו. אבל עכשיו אנחנו אומרים שר' אלעזר מחזיק בדעה אחרת שהשאלה לא תחול עליה. הוא מחזיק שלש פעמים אזהרה על חלוקי נחל גורמות לכך שנדרש לשלם נזק שלם ,וזה המקרה של המשנה עם הכלב עם הכיכר לחם. אני מניח שאולי תוספות אומר שהתשלום המלא הזה יהיה מגוף החיה כמו במקרה של חצי תשלום. או שמא הוא מתכוון שהתנא שהציע נזק לכלב ישולם מגופו של הכלב רק במקום שלא הייתה אזהרה, ועדיין זו הייתה הפעם הראשונה או השנייה שזה קרה. כך אני חושב שזה מה שתוספות מתכוון כאן ----להבהיר שאלתי,תן לי להביא את כל הסוגיא. הגמרא מתחילה עם רבא ששואל אם צרורות משלמים מגופה של החיה או מזומן. תשובה: אנו למדים מהמשנה של הכלב עם הפחם ששורף את הערימה שחייב בחצי נזק לערימה. ותוספתא אומרת לנו שהתשלום הוא מגוף הבהמה. אנחנו שואלים על זה מר' אלעזר שאמר שמשלם תשלום מלא עבור הערימה. איך יכול להיות נזק שלם שמגיע מהגוף? תשלום מלא הוא תמיד מקרה של תשלום במזומן. לאחר דיון עונה הגמרא שאולי ר' אלעזר מחזיק כמו ר' יהודה שהצד של תם נשאר במקומו. משמע שאף על פי שהוא משלם נזק שלם, עדיין מחציתו נובע ממכירת הבהמה [מה שיכול להיות הרבה פחות מזה שאם כל הנזק היה מוערך ומשולם ללא התחשבות בערך הבהמה]. בנקודה זו רב סמא שאל את שאלתו אולי ר' יהודה אמר את החוק שלו רק במקרה של שינוי מצייתן למסוכן, לא משהו כמו אבנים קטנות (צרורות) שבו הירי של צרורות הוא הדבר הנורמלי לחיה לעשות. במקרה זה שכן ר' אלעזר מחזיק כסומכוס שזהו תשלום מלא ושצריך להיות במזומן מלא אני בשלב זה, לא ברור מה רש''י עונה על השאלה הזו. עם זאת, אני יכול לראות משהו שרב שך אומר, שאזהרה ושינוי הם משתנים תלויים. לכן, לפי תוספות, שאלת השינוי שוות ערך לשאלת ההתראה. זאת מכיוון ששניהם תלויים, אם נגזרת של רגל יכולה להפוך לנגזרת של קרן. היינו אם תולדת רגל יכולה להפוך לתולדת קרן הערה מאוחרת > בסופו של דבר זכיתי לראות מה רש''י מתכוון כאן. הוא מחזיק שהתשובה היא שינוי ואזהרה יכולים לענות על השאלה של רב סמא, וזה המצב במקרה של הכלב עם הכיכר והפחם. לתשלום כפי ר' אלעזר, זה עולה לנזק מלא, כי זה נזק על ידי קרן, ולתנא של המשנה זה נשאר ב-1/2 כי זה צרורות. זה טוב כי זה אומר לנו במצב הזה לר' אלעזר, הנזק משולם ממזומן, ולתנא של המשנה הוא משולם מהגוף. הגמרא עושה קפיצת מדרגה ומציעה שלפי מה שאנחנו יודעים על שינוי ואזהרה, נוכל לדעת על אזהרה בלבד. [זו בעיה. ראשית אין סיבה לעשות את הקפיצה הזו. שנית, (שאלת התוספות) זה לא אומר לנו כלום על הסיבה המקורית שהתחלנו את הדיון הזה. האם צרורות רגילות משלמות מהגוף, לא אם המקרה הוא שיש שינוי ואזהרה.] בכל מקרה, הדיון ממשיך מאיפה שהפסקנו. זו תהיה שאלה של רבא ששאל מה הדין במקרה של צרורות עם אזהרה בלבד. למה לשאול אם התשובה ברורה? רבא עונה, "שאלתי לפי התנא (נגד סומכוס) מי שמחזיק צרורות זה חצי נזק. אבל אנחנו לא יכולים לדעת כלום על זה מהמשנה של הכלב עם הלחם, כי ר' אלעזר והתנא של המשנה הולכים עם דעתו של סומכוס שמחזיק צרורות זה נזק מלא, אבל זה לא המקרה של הכלב והכיכר. במצב של של הכלב עם כיכר ופחם יש שינוי ללא אזהרה, והשינוי הזה הופך צרורות לקרן התם (לנגיחה פעם ראשונה, שניה ושלישית שזה נקרא "קרן התם"). לר' טרפון תשלום לנזק הראשון הוא נזק מלא, בעוד שהחכמים (נגד ר' טרפון) מחזיקים הוא חצי נזק בכל מקרה, זו הגישה של רש"י עם זאת, התוספות היא שונה לגמרי.

Bava Kama page 18

On the way back from the sea it occurred d to me what is the main problem in Bava Kama page 18 that both Rashi and Tosphot are struggling with. It is that the beginning and end of the discussion do not match. Rav Sama asked Ravina perhaps R. Judah said his law that tam stays in its place only when the animal started out docile and then became dangerous . There was a change in the animal, then there is a difference in the version of Rashi and Tosphot about the answer. To Rashi the answer is, “It is a case where the animal changed, and was warned. It started out docile and became dangerous”. This version answers the question of Rav Sama, but then the next question is. "If so, we have an obvious answer to the question of Rava if warning can apply to pebbles?" Clearly it does not answer that question. The question was, "If a warning applies to pebbles?" not "If warning and change applies to pebbles?" But then let us look at the version of Tosphot. Rava Sama said "Maybe R. Judah said his law only in a case where the animal was docile and became dangerous? Answer: our case of the dog with the loaf and burning coal is a case of when there was warning." Well, how does that answer the question of Rav Sama? The question was not, "If there was warning or not?" The question was, "If there was change or not?"I guess what Tosphot means is that this is a different answer that the one above where we said r elazar holds with sumcho that pebbles are required to pay full damage. On that opinion is Rav sama asked his question. But now we are saying that R Elazara holds a different opinion upon which the question would not be applicable. he holds there times warning about pebbles causes there to be required full payment and that is the case of the mishna with the dogs. I guess that might mean that he is saying that that full payment would be from the body of the animal like in case of half payment. Or he might mean that the tana that suggested the damage of the dog should be paid from the body of the dog only where there was no warning, and it was still the first or second time the even happened. That is think is what Tosphot means here. The Gemara starts out with Rava asking if pebbles pay from the body of the animal or cash. Answer: we learn from the mishna of the dog with the coal that burns the stack that is obligated in half damage for the stack and a Tosephta tells us that payment is from the body of the animal. We ask on that from R. Elazar who said one pays full payment for the stack. How can there be full payment that come from the body? Full payment that is always a case of paying in cash. After some discussion the Gemara answers that perhaps R. Elazar holds like R. Judah that the side of docile stays in its place. That means that even though he pays full payment, still half of it come from selling the animal [ which might be much less that if the whole damage was assessed and paid for without regard to the value of the animal] and from that money restitution is made. On this point, Rav Sama asked his question: "Maybe R. Judah said his law only in a case of change from docile to dangerous, not something like pebbles where the shooting up of pebbles is the normal thing for an animal to do;- so in our case of pebbles, (since R. Elazar holds with Sumchas) that would be full payment and that would have to be in full cash. I am at this point, unclear as for what Rashi answering about this question. However, I can see something that Rav shach says that warning and change are dependent variables. Therefore, according to Tosphot the question of change is equivalent to the question of warning. that is since both depend on if derivative or foot can become a derivative of horn later note > Eventually I got to see what Rashi means here. He holds the answer is change and warning can answer the question of Rav Sama and that is the situation in the case of the dog with the loaf and coal. To R. Elazar payment it goes up to full damage because it is damage by horn, and to the tana of the Mishna it stays at 1/2 because it is pebbles. This is good because it tells us in this situation to R Elazar the damage is paid from cash, and to the tana of the Mishna it is paid from the body. The Gemara make a leap and suggest that from what we know about change and warning, we can know about warning alone. [This is a problem. First there is no reason to make this leap. Second, (the question of Tosphot) it does not tell us anything about the original reason we started this discussion. Does normal pebbles pay from the body, not if the case is there is change and warning] At any rate, the discussion continues from where we left off. That would be a question of Rava who asked what is the law in a case of pebbles with warning alone. Why ask it if the answer is obvious?. Rava answers, “I was asking according to the tana against Sumchos who holds pebbles is half damage. But we can not know anything about that from the mishna of the dog with the loaf because R Elazar are going with the opinion of Sumchos who holds pebbles is full damage, but that is not the case of the dog and loaf. There is change with no warning, and that change turns the pebbles into first time damage by horn. And R Elazar holds like R Tarphon that first time damage by horn is full damage, while the sages (againt R Tarffon )hold it is 1/2 damage. At any rate, thi i the approach of Rashi. Tosphot is quite different ___________________________________________________________________________________________________________________________________ On the way back from the sea it occurred to me what is the main problem in בבא קמא page 18 that both רש''י and תוספות are struggling with. It is that the beginning and end of the discussion do not match. רב סמא asked רבינאperhaps ר' יהודה said his law that תם stays in its place only when the animal started out תם and then becameמועד . There was a change in the animal, then there is a difference in the version of רש''י and תוספותabout the answer. To רש''י the answer is “It is a case where the animal changed and was warned. It started out תם and became מועד”. This version answers the question of רב סמא but then the next question is if so, we have an obvious answer to the question on of רבא if warning can apply to צרורות. Clearly it does not answer that question. The question was if a warning applies to צרורות not if warning and change applies to צרורות. But then let us look at the version of תוספות. THEN רב סמא said maybe ר' יהודה said his law only in a case where the animal was תם and became מועד? Answer: our case of the dog with the loaf and burning coal is a case of when there was warning. Well, how does that answer the question of רב סמא ? The question was not if there was warning or not. The question was if there was change or not. The גמראstarts out with רבא asking if צרורות pay from the body of the animal or cash. Answer: we learn from the משנהof the dog with the coal that burns the stack that is obligated in half damage for the stack and a תוספתא tells us that payment is from the body of the animal. We ask on that from ר' אלעזרwho said one pays full payment for the stack. How can there be נזק שלם that come from the body? Full payment that is always a case of paying in cash. After some discussion the גמראanswers that perhaps ר' אלעזר holds like ר' יהודה that the side of תם stays in its place. That means that even though he pays בזק שלם, still half of it come from selling the animal [ which might be much less that if the whole damage was assessed and paid for without regard to the value of the animal] and from that money restitution I made. On this point רב סמא asked his question maybe ר' יהודה אמרhis law only in a case of change from docile to dangerous, not something like אבנים קטנות צרורות where the shooting up of צרורות is the normal thing for an animal to do in that case since ר' אלעזר hold with סומכוסthat that is full payment that would have to be in full cash I am at this point, unclear as for what רש''י answering about this question. However, I can see something that רב שך says. warning and change are dependent variables. Therefore, according to תוספות the question of change is equivalent to the question of warning. That is since both depend on if derivative or foot can become a derivative of horn later note > Eventually I got to see what רש''י means here. He holds the answer is change and warning can answer the question of רב סמא and that is the situation in the case of the dog with the loaf and coal. To ר’ אלעזר payment it goes up to full damage because it is damage by horn, and to the תנא of theמשנה it stays at 1/2 because it is צרורות. This is good because it tells us in this situation to ר’ אלעזר the damage is paid from cash, and to the tana of theמשנה it is paid from the body. The גמרא make a leap and suggest that from what we know about change and warning, we can know about warning alone. [This is a problem. First there is no reason to make this leap. Second, (the question of תוספות) it does not tell us anything about the original reason we started this discussion. Does normal צרורות pay from the body, not if the case is there is change and warning] At any rate, the discussion continues from where we left off. That would be a question of רבא who asked what is the law in a case of צרורות with warning alone. Why ask it if the answer is obvious? רבאanswers, “I was asking according to the תנא against סומכוס who holds צרורות is half damage. But we cannot know anything about that from theמשנה of the dog with the loaf because ר’ אלעזר are going with the opinion of סומכוס who holds צרורות is full damage, but that is not the case of the dog and loaf. There is change with no warning, and that change turns the צרורות into first time damage by horn. And ר’ אלעזר holds like ר' טרפון that first time damage by horn is full damage, while the חכמים (against ר' טרפון) hold it is 1/2 damage. At any rate, this is the approach of Rashi. HOWEVER תוספות is quite different

Mathematics and Physics

I think that learning Mathematics and Physics is important even for us dumb people because I consider this learning to be a second degree mitzva. There I such a thing as second degree as you can see in the Rambam that learning Gemara is delving into the depths of the Mishna. In psalms 77 (which is one of the ten that Rav Nachman said were a tikun/correction for damage to the holiness of the brit) it says, “I will recount all Your amazing works.” How to go about learning? The best idea is to say the words in order and go on, until the end of the book and then review the same book four times. Don't worry if you do not understand at first for eventually you will understand by doing much review. And even if you do not, so what? At least you get the mitzvah of learning the works of creation as mentioned in the Mishna Torah

על מנת לענות על מה ששאלתי אני רוצה להציע שיש ויכוח בין הגמרא הכתובה בבבל לזה הכתובה בישראל. אני חושב שהגמרא שלנו (התלמוד שנכתב בבבל) גורסת שצרורות הן תולדת נזק על ידי ברגל, אבל שאם מתרחש מקרה חריג של צרורות (למשל חיה בועטת וצרורות נורות למעלה וגורמות נזק), זה ספק אם מדובר ב תולדת רגל או תולדת קרן. אם זה עדיין תולדת רגל, אז להיות חריג לא משנה, וזה נשאר בחצי נזק. אם השינוי גורם לו להפוך לנזק על ידי קרן, אז זה חצי ממה שהיה נדרש, וזה רביע נזק. אותו ספק חל על אזהרה. אם המעשה החריג גורם לו להיות קרן התם, אזהרה חלה עליו, ואם נעשה שלוש פעמים הוא חוזר עד חצי נזק, או אולי הוא נשאר רגל ולא יורד כלל לנזק רביע. יתר על כן, רבא שואל אם אזהרה יכולה לחול על צרורות גם אם נעשות כרגיל, כך שגם אם זה נשאר רגל, עדיין יכול להיות שאזהרה שייכת. לרבא יש ספק לגבי צרורות, אם הן משולמים על ידי גוף הבהמה או מזומן רגיל או אדמה טובה. זה אומר שהוא תוהה אם אפילו חלוקי נחל רגילים הם רגל או קרן. רב פפא אומר משלמים במזומן או בקרקע טובה, ולכן אין זה ספק כלל לרבא. זה רגל. שינוי שייך רק לקרן התם אולם הירושלמי בבא קמא פרק ב' הלכה א' קובע כי חלוקי נחל נתונים לוויכוח בין ר' זעירא ור' אילא שכן שם כתוב ר' לעזר אמר אם נזק נגרם על ידי בעל חיים במגע עקיף, הוא אחראי הן ברשות הפרטית והן ברשות הרבים ב-1/2 כופר. ר' זעירא אמר שזה אפשר לקבל אזהרה, ור' אילא אמר שלא. אני חושב שהטיעון הזה אם חלוקי נחל רגילים הם רגל או קרן. למרות שהגמרא שלנו מחזיקה שהם רגל, הירושלמי הוא מחזיק שהם ספק. מכל מקום נוכל כעת לראות למה התכוון רב שך בתשובתו לשאלה מדוע הרמב''ם הוציא את הספק אם חלה אזהרה על חלוקי נחל. הסיבה פשוטה. הרמב''ם כתב ששנו ספק, ולכן גם האזהרה היא בספק. הם משתנים תלויים זה בזה, לא משתנים בלתי תלויים. הם תלויים אם חלוקי נחל הם רגל או קרן. אם רגל, לא שינוי ולא אזהרה חלים. אם קרו, גם אזהרה וגם שינוי חלים. עם זאת, רב פפא סבור שהם בהחלט רגל וזה הדין. אז איך יכול הרמב''ם להחליט הן כרב פפא למי הם בהחלט רגל, וכפי רבא שזה ספק? למעשה, אתה יכול לראות זאת ישירות ברמב''ם וברב שך. הרמב''ם כותב את הביטוי שנוי הוא ואינו תולדת רגל (זה שינוי ולא נגזר מרגל.) ורב שך כתב שינוי הוא ונחשב גוף ההיזק למשונה וקרן הוא פשיטא ששייך ביה שם העדה

Yeruhalmi bava kama chapter 2. halacha 1. our gemara bava kama, pg 18.

in order to answer what I asked in my previous blog entry I would like to suggest that there is an argument between the Gemara written in Babylon and the one written Israel. I think the our Gemara (the Talmud written in Babylon) holds that pebbles are an a extension of damage by foot, but that if there occurs an unusual case of pebbles (for example an animal kicks and pebbles are shot up and cause damage), that is a doubt if it is an extension of damage by foot or damage by horn. if it is still damage by foot, then being unusual does not matter, and it remain at 1/2 damage. If the change causes it to become damage by horn, then it is half of what would have been required with that change and it is 1/4 damage. The same doubt applies to warning. If the unusual act makes it horn, then warning applies to it, and if done three time it goes back up to 1/2 damage, or perhaps it remains foot and never goes down at all to 1/4 damage. Furthermore Rava is asking if warning can apply to pebbles even if done normally, so that even if it remains foot, still warning might be applied. Rava has a doubt about pebbles if they are paid by the body of the animal or plain cash or good land. That means he Is wondering if even plain pebbles are foot or horn. Rav Papa says they are paid by cash or good land, and therefore this is not a doubt at all to Rav Papa. It is foot. The Yeruhalmi however is holding that pebble are subject to an argument between R, Zeira and R Ila for there it is written R. Lazer said if damage is caused by an animal by indirect contact, it is liable both in a private domain and public domain o 1/2 penalty. r Zeira said it can receive warning and R. Ila said it cannot. I think this argument if regular pebbles are foot or horn. even though our Gemara hold they are foot the Yeruhalmi is hold they are a doubt. at any rate we can now see what Rav Shach meant in his answer to the question why the Rambam left out the doubt if warning applies to pebble. the reason is simple. The Rambam wrote that change a doubt and therefore warning is also a doubt. they are interdependent variables, not independent variables. they depend on whether pebbles are foot or horn. if foot neither change nor warning applies. if horn both warning and change apply. however, Rav Papa holds it they are definitely foot and that is the law. So how can the Rambam decide both by Rav Papa to whom they are definitely foot and by Rava that it is a doubt? Actually, you can see this directly in the Rambam and in Rav Shach. The Rambam writes the phrase It is a change and not derived from foot [toldat regel]. That is, it became derivative of horn [toldat horn] and rav shach writes also it is toldat horn. [I was looking at reb aaron kotler's book on shas and he also brings this Yerushalmi and from there I got the idea of how to explain Rav shach. What I wrote i not from reb aaron, but it occurred to me while reading his ideas on Bava Kama. ] _____________________________________________________________________________________________________________ In order to answer what I asked in my previous blog entry I would like to suggest that there is an argument between the גמרא written in Babylon and the one written Israel. I think the our גמרא (the תלמו written in Babylon) holds that צרורות are an a extension of damage by foot, but that if there occurs an unusual case of צרורות (for example an animal kicks and צרורות are shot up and cause damage), that is a doubt if it is an extension of damage by foot or damage by horn. if it is still damage by foot, then being unusual does not matter, and it remain at חצי damage. If the change causes it to become damage byקרן , then it is half of what would have been required with that change and it is רביע damage. The same doubt applies to warning. If the unusual act makes it horn, then warning applies to it, and if done three time it goes back up to חצי damage, or perhaps it remains foot and never goes down at all to רביע damage. Furthermore רבא is asking if warning can apply to pebbles even if done normally, so that even if it remains foot, still warning might be applied. רבא has a doubt about pebbles, if they are paid by the body of the animal or plain cash or good land. That means he Is wondering if even plain pebbles are foot or horn. רב פפא says they are paid by cash or good land, and therefore this is not a doubt at all to רבא. It is foot. שינוי שייך רק לקרן התם The ירושלמי however is holding that pebble are subject to an argument between ר' זעירא and ר' אילא for there it is written ר' לעזר said if damage is caused by an animal by indirect contact, it is liable both in a private domain and public domain o 1/2 penalty. ר' זעירא said it can receive warning and ר' אילא said it cannot. I think this argument if regular pebbles are foot or horn. Even though our גמרא hold they are foot, the ירושלמי is hold they are a doubt. At any rate, we can now see what רב שך meant in his answer to the question why the רמב''ם left out the doubt if warning applies to pebble. The reason is simple. The רמב''םwrote that change a doubt and therefore warning is also a doubt. They are interdependent variables, not independent variables. They depend on whether pebbles are foot or horn. If foot, neither change nor warning applies. If horn, both warning and change apply. However, רב פפא holds it they are definitely foot and that is the law. So how can the רמב''ם decide both by רב פפא to whom they are definitely foot and by רבא that it is a doubt? Actually, you can see this directly in the רמב''ם and in רב שך. The רמב''ם writes the phraseשנוי הוא ואינו תולדת רגל "It is a change and not derived from foot.ורב שך שינוי הוא ונחשב גוף ההיזק למשונה וקרו הוא פשיטא שייך ביה שם העדאה

thinking that one is righteous because of strict adherence to ritual.

There is a danger of thinking that one is righteous because of their strict adherence to ritual. Even though many rituals are specified by our holy Torah, that is not equivalent to being righteous. That in turn leads to people thinking that they ought to be supported, thus demanding money from secular Jews because of their strict adherence to ritual. [Being righteous is more in line with keeping all the commandment of the torah. Much of that or in fact mot of that ha to do with being a mensch, good character.

תשובת רב שך ברמב''ם נזקי ממון. תוספות בדף י''ח בבבא קמא

אומר הרמב''ם בנזקי ממון פרק ב', הלכות ה' ו'. יש ספק לגבי מקרה חריג של צרורות. לדוגמה, אם החיה בעטה ואז צרורות ירו למעלה, אז זה מקרה של ספק. זה מהגמרא. האם חל על צרורות מעשה חריג, כך שיירד מחצי תשלום נזק לתשלום נזק רביעי? או לא? שאלה נוספת בגמרא היא האם חלה אזהרה על צרורות? כך, הם יעברו מתשלום חצי לתשלום מלא. הרמב''ם משמיט את השאלה השנייה. מַדוּעַ? רב שך אומר כי מהשאלה על מעשה חריג של צרוררות, אנו יודעים שיכולה להיות אזהרה על צרורות. אני לא מבין למה? אולי יש מעשה חריג של צרורות, והם ירדו מ-1/2 ל-1/4, ועכשיו הוא מקבל אזהרה והם עולים מ-1/4 ל-1/2? או שמא לא? אולי הם נשארים 1/4. או שאין מעשה חריג, והם ½ גם אם הם נעשים בבעיטה. אבל אז בא אזהרה, והם עולים מ-½ לנזק מלא? ובאותה מידה, אני מבולבל לגבי תוספות בבא קמא דף י''ח ע''א ד''ה במועד מתחילתו.... הם מחזיקים אם יש אזהרה, אז זה יכול לחול בין אם יש שינוי או לא. אבל אם אין אזהרה, אז אין שינוי. מַדוּעַ? אני לא יכול לראות את זה. אולי אין אזהרה, ובכל זאת אם החיה בועטת ויורה צרורות, זה יורד ל-1/4 נזק בין אם הייתה אזהרה ובין אם לא? או אולי אפילו זה נעשה הרבה פעמים לא משנה כלום

Rambam, Laws of Monetary Damage chapter 2, laws 5 and 6. Tosphot on page 18 in Bava Kama.

The Rambam says in Laws of Monetary Damage chapter 2, laws 5 and 6. There is a doubt about an unusual case of pebbles. For example, if the animal kicked and then pebbles shot up, then this is a case of doubt. That is from the Gemara. Does an unusual act apply to pebbles, so that it would go down from half damage payment to a fourth damage payment? Or not? Another question in the Gemara is if warning applies to pebbles? Thus, they would go from a half to full payment. The Rambam leaves out this second question. Why? Rav Shach says because from the question about an unusual act of pebbles, we know there can be doubt about warning by pebbles. I do not see why? Maybe there is an unusual act by pebbles, and they have gone down from 1/2 to ¼, and now he gets warned and they go up from 1/4 to 1/2? Or they don’t. Maybe they stay down to 1/4. Or there is no unusual act, and they are ½ even if done by kicking. But then come warning, and they go up from ½ to full damage? And just as much, I am confused about Tosphot. They hold if there is warning, then that can apply whether there is change or not. But if there is no warning, then there is no change. Why? I cannot see this. Maybe there is no warning, and still if the animal kicks and shoots up pebbles, that goes down to ¼ damage whether there was warning or not? Or maybe even doing that many times changes nothing. ---------------------------------------------------------------------------------------- The רמב''ם says in נזקי ממון chapter ב', laws ה' and ו'. There is a doubt about an unusual case of pebbles. For example, if the animal kicked and then pebbles shot up, then this is a case of doubt. That is from the גמרא. Does an unusual act apply to צרורות, so that it would go down from half damage payment to a fourth damage payment? Or not? Another question in the גמרא is if warning applies to צרורות? Thus, they would go from a half to full payment. The רמב''ם leaves out this second question. Why? רב שך says because from the question about an unusual act of pebbles, we know there can be doubt about warning by צרורות. I do not see why? Maybe there is an unusual act by צרורות , and they have gone down from 1/2 to a fourth, and now he get warned and they go up from 1/4 to 1/2? Or they don’t. Maybe they stay down to 1/4. Or there is no unusual act, and they are ½ even if done by kicking. But then come warning, and they go up from ½ to full damage? And just as much, I am confused about תוספות . They hold if there is warning, then that can apply whether there is change or not. But if there is no warning, then there is no שינוי. Why? I cannot see this. Maybe there is no warning, and still if the animal kicks and shoots up צרורות, that goes down to ¼ damage whether there was warning or not? Or maybe even doing that many times changes nothing.

הרמב''ם פרק ב' הלכה י''ד

הרמב''ם נזקי ממון פרק ב' הלכה י''ד כתב שבמקרה של תרנגולת שלועסת על חוט שמחובר אליו דלי, שאם נחתך החוט ונשבר הדלי, משלמים נזק מלא על הדלי. אם היה בצק על החוט, אז הוא משלם נזק מלא גם עבור החוט. נשמע שהתשלום של נזק מלא עבור הדלי אינו תלוי אם היה בצק על החוט או לא. אם כן, זה הולך כמו הנימוקי יוסף והרא''ש והשילטי גיבורים על הרי''ף שהנזק לדלי הוא בגלל שהחוק הוא כמו רבה שהולכים בהתחלה. אולם ישנה אפשרות להבין שהרמב''ם משמע שהעוף היה דוחף את הדלי בגלל כמה מילים מיותרות. שם הוא כותב שהדלי נשבר בגלל העוף. ובכן, זה נראה מובן מאליו. אז למה הוסיף הרמב''ם את זה? אולי בגלל שהוא הולך כמו טור והבית יוסף חושן משפט ש''צ הלכה י''א שהחזיקו אם אין בצק על החוט, זה מקרה של צרורות וחייב רק בחצי נזק. זה יהיה משום שבבבא קמא י''ח אומרים שבמקרה שהתרנגולת לעס את החוט ונפל הדלי ושבר כלי אחר שנפל עליו, שזה כח כוחו. מכאן נראה ברור שהמקרה הראשון שלנו רק עם חוט העוף והדלי שזהו מקרה של כוחו, (לא מגע פיזי ישיר), וכבר אמר הגמרא שמקרה של כוחו הוא חצי נזק. הגמרא הוא כזה. רבא שאל אם הולכים לפי ההתחלה או השבירה של כלי? המקרה המדובר הוא זה. חיה דרכה על כלי והוא התגלגל ונשבר על אבן. אם נלך לפי ההתחלה, זה נזק מלא. אם נלך לפי הסוף, זה חצי נזק. ענינו על זה על ידי רבה שאמר שאם זורק כלי מגג ואז בא מישהו אחר ושובר אותו, חייב הראשון. לכן אנחנו הולכים לפי ההתחלה. ואז הגמרא חשב לענות לשאלת רבא באמצעות המקרה עם העוף והדלי ששם נראה שהולכים כפי ההתחלה בגלל דרישת נזק מלא. אז אנחנו דוחפים את זה ומציעים שסומכוס שמחזיק צרורות הם נזק מלא. ואז אנחנו דוחפים את זה כי סוף אותה ברייתא (הוראה) אומר שאם הדלי נפל ושיבר דלי אחר, השני הוא חצי נזק ואיננו מודעים לכך שסומכוס אמר שיש דבר כזה חצי נזק. ואז הגמרא מציעה שאולי בעצם סומכוס מחזיק בכוח של כוחו שהוא חצי נזק. ואז נדחק את זה כי אז לרב אשי הייתה תשובה קלה לשאלתו אם כוח הכוח הוא חצי נזק לסומכוס. אז אנחנו חוזרים לשאלתנו המקורית שהעוף דוחף את הדלי עד שהוא נשבר, ולכן אין לנו תשובה לשאלת רבא

bava kama page 17-18

The Rambam wrote that in a case of a chicken that chews a string with a bucket attached to it that if the string Is cut and the bucket broken that one pays full damage for the bucket. if there was dough on the string then he pays full damage for the string also. It sounds like the payment of full damage for the bucket is independent of whether there was dough on the string or not. If so, that is going like the Nemukei Yoseph and the Rosh and the Shiltei Giborim on the Rif that the damage for the bucket is because the law is like Raba that one goes by the beginning. However, there is a possibility of understanding that the Rambam means that the chicken was pushing the bucket because of a few extra words where he writes that the bucket was broken because of the chicken. Well, that seem obvious so why did the Rambam add that? Maybe because he is going like the Tur and Beit Yoseph [Choshen Mishpat 390 law 11] that held if there is no dough on the string it is a case of pebbles and liable only in half damage. This would be because in the Gemara Bava Kama 18 it say a that in a case where the chicken chewed on the string and the bucket fell and broke another vessel on which it fell, that is a case of force of his force. From that it seems clear that our first case with only the chicken string and bucket that that is a case of force, not direct physical contact and the Gemara has already said that a case of force is half damage. The case of the Gemara is this. Rava asked if one goes by the beginning or the breaking on a vessel? The case in question is this. An animal stepped on a vessel and it rolled away and was broken on a stone. If we go by the start, that is full damage. If we go by the end, that is half damage. We answered this by Raba who said if one throws a vessel off a roof and then someone else come and breaks it, the first Is liable. We therefore go by the beginning. Then the Gemara thought to answer the question of Rava by means of the case with the chicken and bucket where it looks that one goes by the beginning because of the requirement of full damage. Then we push that off and suggest that is Sumchos who holds pebbles are full damage. Then we push that off because the end of that braita (teaching) says if the bucket fell and broke another bucket, the second one is half damage and we are unaware that Sumchos ever said there Is such a thing a half damage. Then the gemara suggests that well perhaps in fact Sumchos holds force of his force is half damage. Then we push that off because then rav ashi would have had an easy answer to his question if force of force is half damage to Sumchos. So we return to our original question that ay the chicken I pushing the bucket until it breaks and therefore we have no answer to the question of rava. I might mention here my miniscule opinion that the Rambam seem to be more on the side of the Rosh and Nemukai Yoseph. (------------------------------------------- The רמב''ם פרק ב' הלכה י''ד wrote that in a case of a chicken that chews a string with a bucket attached to it that if the string Is cut and the bucket broken that one pays full damage for the bucket. if there was dough on the string then he pays full damage for the string also. It sounds like the payment of full damage for the bucket is independent of whether there was dough on the string or not. If so, that is going like the נימוקי יוסף and the רא''ש and the שילטי גיבוריםon the רי''ף that the damage for the bucket is because the law is like רבה that one goes by the beginning. However, there is a possibility of understanding that the רמב''ם means that the chicken was pushing the bucket because of a few extra words where he writes that the bucket was broken because of the chicken. Well, that seem obvious so why did the רמב''ם add that? Maybe because he is going like the טורand בית יוסף חושן משפט ש''צ הלכה י''א that held if there is no dough on the string it is a case of צרורות and liable only in half damage. This would be because in בבא קמא י''חit say a that in a case where the chicken chewed on the string and the bucket fell and broke another vessel on which it fell, that is a case of force of his force. From that it seems clear that our first case with only the chicken string and bucket that that is a case of force, not direct physical contact and the גמרא has already said that a case of force is half damage.

Apollo 11

I wanted to mention here that Buzz Aldrin eventually was able to redeem his reputation by means of one swift punch to a moon landing denier who was harassing him. [Aldrin was the second in command to Neil Armstrong, Apollo 11. Neil was the first to walk on the moon.] The reputation of Buzz had suffered, and that no one wanted to work with Buzz Aldrin. One Apollo commander (Borman) said openly to the Flight Director that if he was going to assign Buzz to his crew, he would reign. The flight director, at one point, took Neil Armstrong aide and asked him if he wanted to replace Buzz with Lovell (commander of Apollo 13). And Neil said, “Give me a day to think about it.” After a day, Neil said,” I can work with him. Lovell deserves his own command.” The truth be told, Buzz was a great astronaut, but people were put off by his self-promotion. In the end, Aldrin redeemed himself by one swift punch that I think not Armstrong, nor any other Apollo pilot would have done. But all the Apollo astronauts were great men. All were Navy test pilots who put their lives on the line daily. And Buzz had an advanced degree in engineering from MIT. [That punch was caught on film, and the D.A. of L.A. refused to prosecute because he said it was self-defense.] I think it is about time for Israel to get to Mars, and start a colony there, and start planting trees to make it inhabitable. I can see the need for self-defense, but getting to Mars is more important. It is about time for Israel, to devote some of its considerable brain power toward this goal of getting Mars ready for human expansion.

za69 E Flat Major midi za69 nwc format

בבא קמא י''ז

עלה בדעתי להזכיר כאן משהו שהתלבטתי לגביו. יש שני מקומות בבבא קמא שבהם שואל רב אשי על גישת סומכוס אך נראה ששני המקומות הללו אינם מתאימים. גם ש ם עולה השאלה בגמרא אם אתה הולך בהתחלה או בסוף ויש קשר כלשהו לשאלה אחרת אם אתה מחשיב את כוחו של כוח זהה לכוח. אבל אולי יותר הגיוני להביא את הנושא עצמו כהקדמה כדי להסביר על מה אני תמה. במקרים מסוימים שבהם בעל חיים גורם נזקים משלם נזק מלא. אבל יש מקרה שהחכמים אומרים שמשלם רק חצי נזק. כלומר כשבהמה הולכת, ודורכת על חלוקי נחל והם מתעופפים ושוברים כלי. שחייבים בחצי נזק לפי החכמים, אבל סומכוס גורסת שמשלם נזק מלא. רבא שאל על מקרה של כוח. האם כוח הוא כמו גוף של חיה או לא. ברור שבסומכוס זה כמו הגוף. אבל מה עם החכמים? אם זה כמו הגוף, אז הוא צריך לשלם נזק מלא. אם לא, הוא לא צריך לשלם כלום. רבא ענה על השאלה שלו ואמר שכולם מסכימים שכוח הוא כמו גוף. אבל החכמים לומדים דין שנמסר מסיני על חצי נזק של אבן להפחית נזקי מלא לחצי נזק. אתה יכול לראות שרבא חושב שחוק חצי פיצויים בא להפחית תשלום, לא להגדיל מכלום לחצי. מאוחר יותר שאל רבא "האם אתה הולך לפי ההתחלה או הסוףדוגמה לשאלה זו תהיה אם מישהו יורה חץ לעבר כלי ואז לפני שהגיע ליעד מישהו שבר את הכלי בפטיש. אם החוק על פי ההתחלה, זה הופך את האדם הראשון לחייב. אם החוק על פי הסיום זה יהפוך את האדם השני לחייב. הגמרא ניסתה לענות על שאלה זו על ידי ברייתא שאמרו במקרה של כח כחו שהוא רק חצי נזק. הגמרא עונה על זה ואומרת הברייתא ההיא כסומכוס. הגמרא אומרת אז שזה לא יכול להיות שכן אז לרב אשי תהיה תשובה לשאלתו. [רב אשי לא היה שואל את זה אם התשובה הייתה מיידית ופשוטה.] שאלת רב אשי הייתה אם כוח של כוח כמו כוח לפי סומכוס או לא. המקום שבו רב אשי שואל את השאלה הזו, אולם הוא שונה במקצת. שם הוא שואל לפי סומכוס כוח של כוח כמו כוח של לא? האם הוא לומד את חוק חצאי הנזק ומחיל אותו בכוח כוח או לא? אם ילמד רב אשי כמו רבא שדין חצי נזק בא להפחית את הקנס, אז זה אומר שסומכוס מחזיק כח כח כמו כח, אזי נדרש תשלום מלא. אבל יכול להיות שרב אשי ילמד שדין חצי נזק בא לתשלום להיות חייב במקום שאם לא כן, לא היה חייב כלל. כמו כן, נראה ששתי השאלות של רב אשי קשורות. אחד אם כוח של כוח הוא כמו כוח או לא. השני אם סומכוס למד לדין חצי נזק בכלל. נראה סביר לומר שאם יחיל בכלל דין חצי נזק זה יכול להיות רק מכוח כח ושאם לא יחיל את הדין הזה אז כח כח יכול להיות לגמרי לא חייב בכלל או שמא יתחייב במלוא הנזק. אני רוצה להוסיף שהרא''ש גורס שאפשר ללמוד משאלת רב אשי על גישתם של החכמים. היו גורסים שכוח כח חייב בנזק מלא, אבל לפי התוספות ורמב''ם החכמים היו אומרים בכח כח שאין חייבים כלל/אולם ברייתא שהגמרא מביא להשיב לשאלת כח כח לחכמים אומרים אם עוף שרט את החוט המחזיק את הדלי והוא נשבר ונפל הדלי ושבר כלי אחר שהוא חצי נזק.וכן בדף כ''ב תוספות מביאה לכאורה הוכחה שכוח כחו אינו חייב כלל, ובכל זאת אפשר ללמוד את הגמרא להיות כמו הרא''ש שיהיה נזק מלא. ומכל מקום שקשה להבין ה את הגמרא. למה לשאול מלכתחילה "בשביל מה חייבת אש?" ר' יוחנן אומר בגלל "חיציו" וריש לקיש אומר בגלל כספו. למה לא לענות כי יש פסוק בתורה שאומר שאש חייבת? כמו כן, מדוע ריש לקיש צריך להפוך את המצב של הכלב שנושא כיכר שיש בה פחם בוער לזה שצריך להיות מקרה של הזה שהכלב זרק את הכיכר. אולי זה בגלל שהוא חושב שאם הכלב היה מוריד את זה, יהיה נזק מלא? אבל על כל פנים, תוספות אומר שלר' יוחנן צריך להיות המצב שהכלב מניח את הכיכר, כי אם היה זורק אותה, זה יהיה כוח כוחו שלא יהיה חייב לגמרי. אני חושב שתוספות רוצה לומר שר' יוחנן רוצה להסביר את המשנה ([שאומרת אם כלב נושא לחם עם פחם בתוכו לערימת אלומות ואוכל אותו, והערימה נשרף, החיוב הוא שעל הכיכר נזק מלא וחצי נזק לערימת האלומות.]) ששריפת כל ערימת האלומות חייבת בחצי נזק, ולכן אם הכלב היה זורק את הכיכר, הוא לא היה אחראי כלל. אבל מצד שני, לר' יוחנן, אש היא כחיצים שלו, וחצים אתה זורק, אז אולי אם הכלב היה זורק את הכיכר, זה יהיה נזק מלא כמו שהרא''ש מבין את הדין לחכמים בכל אופן, דבר אחד אנחנו יכולים לראות הוא שהגמרא משווה את שאלת רבא אם אנחנו הולכים לפי ההתחלה או הסיום להיות זהה כאילו כוחו של כוחו הוא כמו כוחו או לא. לפיכך, הדברים הם סימטריים. רבא שאל לפי החכמים אם נלך לפי התחלה או סיום, כלומר אם כוח כוחו הוא כמו כוח ישיר או עקיף. ואותה שאלה שואל רב אשי לפי סומכוס. אם כן, אנו רואים מדוע רב אשי לא שאל את שאלתו גם לפי החכמים. ויתרה מכך, כיוון שאמרה רבה אנחנו הולכים לפי ההתחלה, עכשיו יש לנו תשובה לשאלת כוחו של כוח. תשובה: זה כמו הכוח. ולכן אם חיה דרכה על כלי והיא התגלגלה ואחר כך נשברה, אף על פי שמדובר בכוח של כח אנו פוסקים אותה ככוח הישיר לחכםים והוא חייב בחצי נזק. כך בהחלט לומד הרא''ש את הנושא הזה. אבל איך התוספות והרמב''ם לומדים את זה, זה לא מובן לי בשלב זה עם זאת, אני חושב שתוספות גורס שביבי בר אביי הסביר את התוספתא (ברייתא) משמע שהעוף דוחף את הכלי עד שהוא נשבר ולכן אין זה רומז שנלך לפי ההתחלה, ולכן יתכן שכוח הכוח אינו ככוח. אבל עד שזה לא אומר שאולי לחכמים זה לא יהיה חייב בכלל. אבל זה כנראה מה שתוספות ראו. שאי אפשר להתחייב לגמרי בנזק מלא, כי אז זה יחמיר עוד יותר מכוח ישיר שחייב רק בחצי נזק. אז תוספות מחזיקים שאנו למדים מביבי בר אביי (שהוא מסקנת הנושא) שכוח כוחו לחכמים אינו חייב כלל. זה לא יכול להיות חצי נזק כי אז זה יהיה כמו כוח ישיר שהגמרא מראה שזה לא יכול להיות שכן לרבא הייתה תשובה פשוטה לשאלתו עם זאת, יש שאלה על תשובה זו .וזאת היא. בשאלת רבא, אם תלך כפי ההתחלה או הסוף כשהכלי נשבר, הוא אומר בגלוי שאם תלך כפי הסוף, זה יהיה חייב בחצי נזק. אם אתה משווה את זה לכוח כוחו זה אינו יכול להיות כמו תוספות והרמב''ם שמחזיקים שכח כוחו אינו חייב כלל. מצד שני, אם היית הולך עם הרעיון של רבא שכח כחו ככחו, אז אין הבדל בין אם זה כמו כוח או כוח של כוח. אני יכול להזכיר כאן שהתוספתא עצמה אינה בעיה אם תלמד כמו רב ביבי בר אביי, כי הנזק הראשון הוא ישיר ולכן חייב בנזק מלא, ואז הכלי השני שנשבר הוא הכוח הראשון, לא כח כוחו עלה בדעתי שהסיבה שתוספות והרמב''ם גורסים שניהם שכוח כחו אינו חייב כלל היא בגלל הנושא בדפים כ''א וכ''ב. שם אומרת המשנה אם כלב נושא כיכר לחם עם פחם בוער בתוכה לערימת אלומות והיא נשרף, בעל הכלב משלם נזק מלא עבור הכיכר וחצי נזק עבור הערימה. שם ר' יוחנן אמר האש חייבת בגלל "חיציו" והמקרה של המשנה הוא כשהכלב הניח את הכיכר על הערימה. זה יהיה כוח מדרגה ראשונה. לכן, אם הכלב זרק את הכיכר או גרר אותה לאורך הערימה, זה יהיה כוח מדרגה שניה וזה לא יהיה חייב בכלל. אז לתוספות והרמב''ם אף על פי שהמצב ספק לרבא, הוא ברור לר' יוחנן. וכמו כן, יכול להיות שאפילו ריש לקיש מסכים כיון שלמעשה הוא אומר שאם הכלב זרק את הכיכר על הערימה, בעל הכלב אינו חייב כלל [אבל בעל הפחם יהיה חייב אם לא שם את הפחם הזה במקום שהיה שומור.

gemara bava kama pages 17, 18 and 19.

It occurred to me to mention here something that I have been puzzled about. It is this. There are two places in the Gemara Bava Kama where Rav Ashi is asking about the approach of Sumchos, but these two places do not seem to correspond. Also, there comes up the question in the Gemara about whether you go by the beginning or end, and there seems to be some connection with another question about whether you consider force of a force to be the same as a force? But, perhaps it makes more sense to bring the subject itself as an introduction to explain what I am puzzled about. In some cases where an animal causes damages, one pays full damage. But, there is a case where the sages say one pays only half damages. That is, when an animal is walking, and steps on pebbles and they fly off and break a vessel. That is obligated in half damages according to the sages, but Sumchos holds that pays full damage. Rava asked about a case of force. Is force like the body of an animal, or not? Clearly, to Sumchos, it is like the body. But what about the sages? If it is like the body, then he should pay full damage. If not, he should not have to pay anything. Rava answered his own question, and said that everyone agrees force is like body. But the sages learn a law handed down from Sinai about half damages of pebbles to reduce full damages of force to half damages. You can see Rava thinks half damages comes to reduce payment, not increase from nothing to half. Later Rava asked do you go by the start or the finish. The case that Rava is asking on is this. An animal stepped on a vessel, and it rolled away and then broke on a stone. If you go by the beginning, it is full damage. If you go by the end, it is half damage according to the sages. [Another example of this question would be: if one shot an arrow at a vessel, and then before it reached its destination, someone broke the vessel by a hammer. If the law goes by the start, that makes the first person obligated. Going by the finish would make the second person obligated.] The Gemara tried to answer this question by a braita that says in a case of force of a force where only half damage is required. The gemara answers this and says that braita is like Sumchos. The gemara then says that this cannot be so, since then Rav Ashi would have an answer to his question. [Rav Ashi would not have asked it if the answer was immediate and simple.] The question of Rav Ashi was, "If force of a force is like a force according to Sumchos or not?" The place page 19 where Rav Ashi asks this question however is somewhat different. There, he asks according to Sumchos, "Is force of a force like a force of not?' Does he learn the law of half damages and applies it to force of a force, or do he not? s If Rav Ashi learns like Rava that the law of half damages come to reduce the fine, then this would mean that Sumchos holds if force of a force is like a force, then full payment would be required. But it might be that Rav Ashi learns that the law of half damages comes to increace required payment in a place that otherwise would not be obligated at all. Also, the two question of Rav Ashi seem to be related. One, If force of a force is like force or not? The other is if Sumchos learned to law of half damages at all? It seems reasonable to say that if he applies the law of half damages at all, it could only be by force of a force and that if he does not apply that law, then force of a force be might be completely not obligated at all, or that it might be obligated in full damages. I would like to add that the Rosh holds that one can learn from the question of Rav Ashi about the approach of the sages. They would hold that force of a force is obligated in full damage, but the Tosphot and Rambam hold the sages would say in the case of force of a force that one is not obligated at all. Yet, the braita that the gemara brings (to answer the question of force of a force to the sages) says if a chicken scratchs the string holding the bucket, and it breaks and the bucket falls and breaks another vessel, that is half damage. Also, on page 22 Tosphot is apparently bringing a proof that force of a force is not obligated at all, and yet it is possible to learn that Gemara to be like the Rosh that it would be full damage. At any rate, that Gemara is hard to understand. Why ask in the first place, "For what is fire obligated?" R Yochanan says because of “his arrows” and Reish Lakish says because of his money. Why not answer because there is a verse in the Torah which says that fire is obligated? Also, why does Reish Lakish have to turn the situation of the dog carrying a loaf that has a burning coal in it to a having to be a case of the dog throwing the loaf. Maybe it is because he thinks if the dog would put it down that would be full damages? But at any rate, Tosphot says that R. Yochanan has to have the situation to be that the dog put the loaf down because if he would have thrown it, it would be force of his force which would be completely not obligated. I think Tophot means to say that R. Yochanan wants to explain the Mishna [that says if a dog carries a loaf with a coal inside to a stack of sheaves, and eats it, and the stack burns up, the obligation is that on the loaf full damages and half damage for the stack of sheaves.] that the burning the whole stack of sheaves is obligated in half damage, and so if the dog would have thrown the loaf, he would not be liable at all. But on the other hand, to R Yochanan, fire is because if his arrows, and arrows you throw, so maybe if the dog would have thrown the loaf, it would be full damages like the Rosh understands the law to the sages. At any rate, one thing we can see is that the Gemara equates the question of Rava if we go by the start or finish to be the same as if force of his force is like his force or not. Thus, things are symmetric. Rava asked according to the sages if we go by the start or finish, that is if force of his force is like direct force or indirect. And the same question Rav Ashi asks according to sumchos. so, we see why Rav Ashi did not ask his question also according to the sages. And furthermore, since Raba said we go by the start, now we have an answer to the question of force of a force. Answer: It is like the force. so if an animal stepped on a vessel and it rolled away and then broke, even though it is a case of force of a force, we judge it to be like the direct force to the sages, and it obligated in half damage. That is definitely how the Rosh learns this subject. But how the Tosphot and Rambam learn it is beyond me at this point However, I think that Tosphot holds that Bivi bar Abaye explained the Tosefta (Braita) to mean that the chicken is pushing the vessel until it broke, and so it does not imply that we go by the beginning, and therefore force of his force might be not like force. But still, that does not mean that to the sages it might be not obligated at all. But that is probably what Tosphot saw. That it cannot be completely obligated in full damages because then, it would be even more strict than direct force which is obligated only in half damages. so Tosphot holds that we learn from Bivi bar Abaye (who is the conclusion of the subject) that force of his force to the sages is not obligated at all. It could not be half damages because then it would be like direct force which the gemara shows that it cannot be since then Rava would have had a simple answer to his question. However, there is a question on this answer. It is this. In the question of Rava, if you go by the start or the end when the vessel is broken, he says openly that if you go by the end, that would be obligated in half damages. If you equate this with force of his force that cannot be like Tosphot and the Rambam who hold force of his force is completely not obligated at all. On the other hand, if you would go with the idea of Rava that it like force, then there is no difference between if it is like force or force of a force. I might mention here that the Tosephta itself is not a problem if you learn like Rav Bivi bar Abaye because the first damage is direct, and therefore obligated in full damage, Then the second vessel that is broken is the first force, not force of his force. It occurred to me that the reason Tosphot and the Rambam both hold that force of a force is not obligated at all is because of the subject on pages 21 and 22. There the Mishna says if a dog carries a loaf of bread with a burning coal inside it to a stack of sheaves and it is burned up, the owner of the dog pays full damage for the loaf and half damage for the hay stack. There R. Yochanan ay fire is obligated because of "his arrows” and the case of the Mishna is when the dog placed the loaf on the haystack. That would be first degree force. Therefore, o if the dog threw the loaf or dragged it along the haystack, that would be second degree force and that would be not obligated at all. so Tosphot and the Rambam both said to themselves, even though the situation of force of a force is doubtful to Rava, it is clear to R. Yochanan. and also it could be that even Reish Lakish agrees since he in fact say that if the dog threw the loaf on the haystack, the owner of the dog is not obligated at all [but the owner of the coal would be obligated if he did not put that coal in a place that was guarded.] ___________________________________________________________________________________________________________________ It occurred to me to mention here something that I have been puzzled about. It I this. There are two places in the בבא קמא where רב אשיis asking about the approach of סומכוס but these two place do not seem to correspond. Alo there come up the question in the גמרא about whether you go by the beginning or end and there reem to be some connection with another question about whether you consider force of a force to be the same a force. But perhaps it makes more sense to bring the subject itself as an introduction to explain what I am puzzled about. In some case where an animal cause damages one pays full damage. But there is a case where the חכמים say one pays only half damages. That Is when an animal is walking, and steps on pebbles and they fly off and break a vessel. That is obligated in half damages according to the חכמים , but סומכוס holds that pays full damage. רבא asked about a case of force. Is force like the body of an animal or not. Clearly, to סומכוס it is like the body. But what about theחכמים ? If it is like the body, then he should pay full damages. If not, he should not have to pay anything. רבא answered his own question and אמר everyone agrees force is like body. But the חכמים learn a law handed down from Sinai about half damages of pebble to reduce full damages of force to half damages. You can see רבאthinks the law of half damages comes to reduce payment, not increase from nothing to half. Later רבא asked,” Do you go by the start or the finish.” An example of this question would be if one shot an arrow at a vessel and then before it reached it destination someone broke the vessel by a hammer. If the law goes by the start, that makes the first person obligated. Going by the finish would make the second person obligated. The גמרא tried to answer this question by a ברייתא that say in a case of force of a force where only half damage I required. The גמראanswers this and says that ברייתא is סומכוס. The גמרא then says that this cannot be so since then רב אשי would have an answer to his question. [רב אשי would not have asked it if the answer was immediate and simple] The question of רב אשי was If force of a force like a force according to סומכוס or not. The place where רב אשי asks this question however הוא somewhat different. There he asks according to סומכוס is force of a force like a force of not? Does he learn the law of half damages and apply it to force of a force or do he not? If רב אשי learns like רבא that the law of half damage come to reduce the fine, then this would mean that סומכוס hold if force of a force is like a force, then full payment required. But it might be that רב אשי learn that the law of half damage come to required payment in a place that otherwise would not be obligated at all. Also, the two question of רב אשי seem to be related. One If force of a force is like force or not. The other if סומכוס learned to law of half damage at all. It seems reasonable to say that if he applies the law of half damage at all it could only be by force of a force and that if he does not apply that law then force of a force be might be completely not obligated at all or that it might be obligated in full damage. I would like to add that the רא''ש holds that one can learn from the question of רב אשי about the approach of the חכמים. They would hold that force of a force is obligated in full damage, but the תוספות and רמב''םhold the חכמים would say in the case of force of a force that one is not obligated at all. Also, on page כ''ב תוספות is apparently brining a proof that force of a force is not obligated at all, and yet it is possible to learn that גמרא to be like the רא''ש that it would be full damage. And at any rate that גמרא is hard to understand. Why ask in the first place "For what is fire obligated?" ר' יוחנן says because of “his arrows” and ריש לקיש says because of his money. Why not answer because there is a verse in the תורה which says that fire is obligated? Also, why does ריש לקישhave to turn the situation of the dog carrying a loaf that has a burning coal in it to a having to be a case of the dog throwing the loaf. Maybe it is because he thinks if the dog would put it down that would be full damages? But at any rate, תוספות says that ר' יוחנן has to have the situation to be that the dog put the loaf down because if he would have thrown it, it would be force of his force which would be completely not obligated. I think תוספות means to say that ר' יוחנן want to explain the משנה that the burning the whole stack of sheaves is obligated in half damage, and so if the dog would have thrown the loaf, he would not be liable at all. But on the other hand, toר' יוחנן , fire is because if his arrows, and arrows you throw, so maybe if the dog would have thrown the loaf, it would be full damages like the רא''ש understands the law to the חכמים. At any rate, one thing we can see is that the גמרא equates the question of רבא if we go by the start or finish to be the same as if force of his force is like his force or not. Thus, things are symmetric. רבא asked according to the חכמיםif we go by the start or finish, that is if force of his force is like direct force or indirect. And the same question רב אשי asks according to סומכוס. so, we see why רב אשי did not ask his question also according to the חכמים. And furthermore, since רבה said we go by the start, now we have an answer to the question of force of a force. Answer: It is like the force. so if an animal stepped on a vessel and it rolled away and then broke, even though it is a case of force of a force we judge it to be like the direct force to the sages and it obligated in half damage. That is definitely how the רא''ש learns this subject. But how the תוספות and רמב''ם learn it is beyond me at this point However, I think that תוספות holds that ביבי בר אביי explained the תוספתא.(ברייתא) to mean that the chicken is pushing the vessel until it broke and so it does not imply that we go by the beginning, and therefore force of force might be not like force. But till that does not mean that to the חכמיםit might be not obligated at all. But that is probably what תוספות saw. That it cannot be completely obligated in full damage because then it would be even more strict than direct force which is obligated only in half damages. so תוספותholds that we learn from ביבי בר אביי (who is the conclusion of the subject) that force of his force to the חכמים is not obligated at all. It could not be half damages because then it would be like direct force which the גמרא shows that it cannot be since then רבא would have had a simple answer to his question However, there is a question on this answer. It is this. In the question of רבא , if you go by the start or the end when the vessel is broken, he says openly that if you go by the end, that would be obligated in half damages. If you equate this with force of his force that cannot be like תוספותand the רמב''ם who hold force of his force is completely not obligated at all. On the other hand, if you would go with the idea of רבא that it like force, then there is no difference between if it is like force or force of a force. I might mention here that the תוספתא itself is not a problem if you learn like רב ביבי בר אביי because the first damage is direct and therefore obligated in full damage, Then the second vessel that is broken is the first force, not force of his force. It occurred to me that the reason תוספותand the רמב''םboth hold that force of a force is not obligated at all is because of the subject on pages ב''א and כ''ב. There the משנה says if a dog carries a loaf of bread with a burning coal inside it to a stack of sheaves and it is burned up, the owner of the dog pays full damage for the loaf and half damage for the hay stack. There ר' יוחנן אמר fire is obligated because of "his arrows” and the case of the משנה is when the dog placed the loaf on the haystack. That would be first degree force. Therefore, o if the dog threw the loaf or dragged it along the haystack, that would be second degree force and that would be not obligated at all. so תוספותand the רמב''ם both said to themselves, even though the situation of force of a force is doubtful to רבא, it is clear toר' יוחנן . and also, it could be that even ריש לקיש agrees since he in fact say that if the dog threw the loaf on the haystack, the owner of the dog is not obligated at all [but the owner of the coal would be obligated if he did not put that coal in a place that was guarded.

בדרך חזרה מהים עלה בדעתי לשאול מה לדעתי צריך להיות פשוט לענות, אבל אני באמת לא יודע מה יכולה להיות התשובה. בבא בתרא י''ז, אביי אומר שהמשנה צריך להיקרא: "צריך לשמור את בורו שלושת טפחים מכותל הבור של חברו", ולא "מבור חברו". זה נראה כמו הוכחה ישירה לרבא שצריך להחזיק חפץ שיכול לגרום נזק לשלושה טפחים מקו הגבול, גם כשאין עדיין כלום בצד השני. איך אביי יכול להבין את דבריו שלו לפי פסיקתו שאפשר לשים את הגורם לנזק ליד גבול שכנו עד שהשכן ישים שם משהו שיכול להינזק?(רבא אמר שצריך להרחיק את החפץ שלו שלושה טפחים מהגבול, והצהרה זו של אביי עוזרת לו ישירות.) אולם בהמשך הגמרא רבא מסביר את המשנה לפי ר' יוסי שהחפירה עצמה גורמת נזק. אני לא מבין איך זה עוזר לאביי. אם הוא מתכוון שהקיר עצמו נחשב לחלק מהבור שגורם נזק, אז הוא צריך לומר שהוא יכול לשים אותו ליד הגבול, והשכן השני צריך אז לשמור את הבור שלו ששה טפחים מהגבול. אם מצד שני, הוא מתכוון שרק חלול הבור הוא שגורם לנזק, אז הדרך שבה הוא קורא את המשנה היא ההפרכה הישירה שלו. הוא אמר שהוא יכול לשים משהו שגורם נזק ליד הגבול. לא שלושה טפחים מהגבול. יתרה מזאת, איך כל זה יכול להתייחס לגמרא בהמשך גישתו של רבינו יצחק שאומרת שאם אחד עשה משהו מעט לא בסדר על ידי הצבת החפץ שלו ליד הגבול, אז השני יכול לעשות את אותו הדבר. האם זה אומר שהקיר עושה את הנזק? אז זה כמו מה שהוא אמר. אבל אם הוא מתכוון לשקע הבור, אז שני הבורות יתחברו לבור אחד. אבל על זה כבר ענה רבא שהחפירה היא שגורמת לנזק. אבל עדיין, אני לא רואה איך זה עוזר לאביי---------------------------------------------------------------------------------------הערה מאוחרת יותר. לאחר כתיבת האמור לעיל ראיתי שתוספות שואלים את השאלה הזו ועונים עליה. אבל הרשו לי לציין את המשנה והגמרא בפועל בשלב זה כדי להיות ברור. המשנה אומרת, "אסור לחפור בור ליד הקיר של שכנו ולא סוג אחר של דבר הגורם נזק אלא אם כן הוא מרחיק שלושה טפחים" הגמרא שואלת "למה המשנה משתנה מ'בור' ל'קיר'?" אביי ענה, "זה אומר 'כותל של הבור'". לאחר מכן שואלת הגמרא, "אם כן, יאמר: אסור לחפור בור ליד בור חברו אלא אם כן הרחיק שלוש טפחים". הגמרא ענה: "זה בא לומר לנו שקיר בור הוא שלושה טפחים." תוספות אומר "אם היה כתוב 'כותל הבור' זו תהיה הוכחה לרבא, וזה מה שהגמרא מתכוון לשאול. ואז הוא עונה לאביי, "זה אומר שהקיר הרגיל של בור הוא שלושה טפחים." זה עונה על השאלה במידה מסוימת. זה אומר שכל שאר החפצים שגורמים נזק צריכים להיות שלושה טפחים מהחפץ שיכול להינזק. אבל כאן שני הבורות גורמים נזק. לפיכך, לא ניתן לומר "אי אפשר לחפור בור שלושה טפחים מהבור השני", כי כל בור נדרש להזיז שלושה טפחים, בסך הכל שישה. לכן הוא אומר, "אי אפשר לחפור בור, החלל החלול של הבור, בתוך שלושה טפחים מהקיר של הבור השני". לפיכך ההפרדה תהיה שישה טפחים. הבעיה שעדיין יש לי בעניין זה היא הנקודה בדיון שגמרא שואלת אז, "אם כן, צריך לומר 'אסור לחפור בור ליד הבור של שכנו אלא אם כן הרחיק שלושה טפחים'. "זה אומר שאם אביי צודק צריך לומר, "יש להזיז בור שלושה טפחים מהבור השני". כלומר, חלול אחד של בור יכול להיות בגבול, ואת הבור השני יש להרחיק שלושה טפחים. אבל הבעיה שיש לי כאן היא שאם אביי צודק, אז צריך להרחיק את הבור השני שישה טפחים, לא שלושה טפחים. הסיבה היא שלכל סוג של חפץ שיכול לגרום נזק יש להעביר שלושה טפחים מחפץ שעלול להינזק. יש לקרוא את המשנה כך, "יש להזיז את הבור שלו שישה טפחים מהבור של שכנו" אם אביי צודק------------------------------------- אני רוצה לענות על שאלה זו, אך בהסתייגות מסוימת. ראשית אגיד שבגישת ר' יוסי יש כל הקודם זוכה (הרשאה של מי שקודם) ואם אביי הולך לפי ר' יוסי, אז קל לראות שאם המשנה תגיד אי אפשר לחפור בור ליד הבור של שכנו אלא אם כן התרחק שלוש טפחים, אז זה אומר שיש רשות מי בא ראשון. הבור הראשון אינו חייב לזוז, ובבור השני יש רק חובה להרחיק שלושה טפחים. אם הוא לא רוצה להיפגע מהבור הראשון, אז זכותו להתרחק יותר. עם זאת, תשובה זו תעבוד רק אם אביי ור' יוסי יסכימו. עם זאת, אצל אביי עצמו, איננו רואים כל סוג של אישור של כל הקודם זוכה. רק אנחנו רואים שאם אין שום דבר אחר לא ליד הגבול, אז הוא יכול לשים את הדבר שלו שם. אבל אחרי שמשהו יגיע, אנחנו לא יודעים מה אביי היה אומר