In reference to what  I wrote about the difference between the Raavad and Rambam in Rambam forbidden relations 3:8 I brought the idea that the Raavad derives his approach from the Mishna כיוון שנכסה לחופה אע''פ שלא נבעלה הרי זו בחנק and thus all the more so if she did not have sex yet with her husband and committed adultery she is choked, not stoned. And the Rambam would derive his law from the gemara in Ketuboth 45a נכנסה לחופה ולא נבעלה בעלמא וזינתא בחנק where it seems to imply that if she did then have sex with her husband after the adultery that she is stoned.

Rav Shach says that in the view of the Raavad the important thing is that the Chupa was by mistake. She tricked him into thinking she is a virgin. To the Rambam the important thing is the sex with her husband was by mistake and she tricked him at that point. This would explain why the Rambam put more weight onto the Gemara in Ketuboth while the Raavad put more weight onto the Mishna.______________________________________________________________

In reference to what  I wrote about the difference between the ראב''ד and  רמב''ם in  רמב''ם איסורי ביאה פרק ג הלכה חI brought the idea that the ראב''ד derives his approach from the Mishna כיוון שנכסה לחופה אע''פ שלא נבעלה הרי זו בחנק and thus all the more so if she did not have sex yet with her husband and committed adultery she is choked, not stoned. And the רמב'''ם would derive his law from the גמרא in כתובות מ''ה ע''א נכנסה לחופה ולא נבעלה בעלמא וזינתא בחנק where it seems to imply that if she did then have sex with her husband after the adultery that she is stoned. רב שך says that in the view of the ראב''ד the important thing is that the חופה was by mistake. She tricked him into thinking she is a virgin. To the רמב''ם the important thing is the sex with her husband was by mistake and she tricked him at that point. This would explain why the  רמב''ם put more weight onto the גמרא in כתובות while the ראב''ד put more weight onto the משנה.___________________

בהתייחס למה שכתבתי על ההבדל בין הראב''ד לרמב''ם ברמב''ם איסורי ביאה פרק ג הלכה ח' הבאתי את הרעיון שהראב''ד שואב את גישתו מכיוון המשנה "נכסה לחופה אע''פ שלא נבעלה הרי זו בחנק", ועל אחת כמה וכמה אם היא עדיין לא קיימה יחסי מין עם בעלה וביצעה ניאוף והיא נחנקת, לא נסקלת. והרמב''ם היה גוזר דינו מהגמרא בכתובות מ''ה ע''א "נכנסה לחופה ולא נבעלה בעלמא וזינתא בחנק" ושם נראה שזב רומז שאם עשתה אז יחסי מין עם בעלה לאחר הניאוף ש היא נסקלת. רב שך אומר שלדעת הראב''ד הדבר החשוב הוא שהחופה הייתה בטעות. היא רימתה אותו לחשוב שהיא בתולה. לרמב''ם העיקר יחסי מין עם בעלה היו בטעות והיא רימתה אותו באותו שלב. זה יסביר מדוע הרמב''ם שם יותר משקל על הגמרא בכתובות ואילו הראב''ד שם יותר משקל על המשנה