Background. An אתרוג is unlike other fruit. It stays on the tree after it is already ripe. Thus we do not know if to go by the time of לקיטה for מעשר or the time of חנטה. For vegetables we go by the time of לקיטה. For fruit in general we go by the time of חנטה. But the אתרוג is a doubt.רבה says an אתרוג coming from the seventh to the eight year is obligated in laws of the seventh year, but not מעשר. From the sixth to the seventh year, it is not obligated in anything. אביי asked on this. In ראש השנה , תוספות suggests that רבה can answer אביי that he is going like רבן גמליאל. I asked on this in my notes, that would simply put the question of אביי on the end of the statement of רבה. The answer to my question is this. If רבה is holding like רבן גמליאל that means the אתרוג is obligated in laws of the seventh year. That is because it ripened in the seventh year. My question was that the same אתרוג ought to be obligated in מעשר because for מעשר ,רבן גמליאל goes by the time of חנטה.
The answer is simple. כולם נכנסים לשדה שלו ואתה רוצה שיהיה חייב במעשר? I mean to say that even though it is already the eight year, but because he had to make the אתרוגים free and available to the public, so they are still coming into his field to take the אתרוגים. And in that case there is no way he could be obligated in מעשר.
) ראש השנה ט''ו: אני רוצה להציג שאלה על תוספות. תוספות אומר רבה היה יכול לענות אביי ולומר שהוא הולך כמו רבן גמליאל. אני שואל שזה היה שם את השאלה של אביי בחזרה לסוף הדין של רבה. (1) רק כדי להציג את הרעיונות הבסיסיים כאן: רבן גמליאל אומר לאתרוג אנחנו הולכים לפי הזמן של חנטה לערלה רבעי ושביעית וזמן לקיטה למעשר. רבי אליעזר אומר שאנחנו הולכים לפי הזמן של חנטה לכל דבר. רבותינו באושא החליטו שאנחנו הולכים לפי הזמן של לקיטה לכל דבר. (2) רבה אמר אתרוג של שישית שנכנסה לשביעית אינו מחויב בביעור ולא במעשר. אתרוג של השנה השביעית שנכנסה לשמינית מחויב בביעור אבל לא במעשר. (3) אביי שאל, הסיפא של רבה הוא בסדר כי הוא רוצה להחמיר, אבל מה לגבי הרישא? זה בסדר שהוא פטור מביעור משום שאנחנו הולכים לפי זמן חנטה, אבל מה לגבי מעשר? אם הולכים לפי חנטה, אז הוא צריך להיות מחויב במעשר. (4) רבה ענה: כולם נכנסים לשדה שלו ואתה רוצה שהוא יהיה מחויב במעשר? כמו חולית של ים לגבי אבדה. (5) תוספות אומרים שיש לרבה יכולת לענות שהוא הולך כרבן גמליאל. (6) השאלה שלי היא שזה היה זורק את השאלה של אביי בחזרה על הסיפא במקום הרישא.
רקע כללי. אתרוג הוא בניגוד לפירות אחרים בזה שהוא נשאר על העץ אחרי שהוא כבר התבשל. לכן אנחנו לא יודעים אם ללכת לפי הזמן של לקיטה עבור מעשר או הזמן של חנטה. עבור ירקות הולכים לפי הזמן של לקיטה. עבור פירות אנחנו הולכים לפי הזמן של חנטה. אבל האתרוג הוא ספק. רבה אומר אתרוג שמגיע משישית לשנה השביעית אינו מחויב בכל דבר. משביעית לשנה השמינית מחויב בחוקים של השנה השביעית אבל לא במעשר. אביי שאל על זה. תוספות עולה כי רבה יכול לענות לאביי שהוא הולך כמו רבן גמליאל. שאלתי על זה שזה יעמיד את השאלה של אביי על סוף לדוח של רבה. התשובה לשאלה שלי היא זו. אם רבה מחזיק כמו רבן גמליאל, אז האתרוג מחויב בחוקים של השנה השביעית. זאת משום שהוא התבשל בשנה השביעית. השאלה שלי היא שאותו אתרוג צריך להיות מחויב במעשר משום שבמעשר רבן גמליאל הולך לפי הזמן של לקיטה. התשובה היא פשוטה. כולם נכנסים לשדה שלו ואתה רוצה שיהיה חייב במעשר? אני מתכוון לומר כי למרות שהוא כבר שנה השמינית , אלא בגלל שהוא היה צריך לעשות את אתרוגים זמינים לציבור, ולכן הם עדיין באים לתוך שדהו לקחת את האתרוגים. ואם כך, אין דרך שהוא יכול להיות מחויב במעשר
This answer occurred to me today as I was looking over my notes on the Gemara in Rosh Hashanah
This is clearly what Tosphot was trying to say, but for some reason I did not understand Tosphot until today.
The answer is simple. כולם נכנסים לשדה שלו ואתה רוצה שיהיה חייב במעשר? I mean to say that even though it is already the eight year, but because he had to make the אתרוגים free and available to the public, so they are still coming into his field to take the אתרוגים. And in that case there is no way he could be obligated in מעשר.
) ראש השנה ט''ו: אני רוצה להציג שאלה על תוספות. תוספות אומר רבה היה יכול לענות אביי ולומר שהוא הולך כמו רבן גמליאל. אני שואל שזה היה שם את השאלה של אביי בחזרה לסוף הדין של רבה. (1) רק כדי להציג את הרעיונות הבסיסיים כאן: רבן גמליאל אומר לאתרוג אנחנו הולכים לפי הזמן של חנטה לערלה רבעי ושביעית וזמן לקיטה למעשר. רבי אליעזר אומר שאנחנו הולכים לפי הזמן של חנטה לכל דבר. רבותינו באושא החליטו שאנחנו הולכים לפי הזמן של לקיטה לכל דבר. (2) רבה אמר אתרוג של שישית שנכנסה לשביעית אינו מחויב בביעור ולא במעשר. אתרוג של השנה השביעית שנכנסה לשמינית מחויב בביעור אבל לא במעשר. (3) אביי שאל, הסיפא של רבה הוא בסדר כי הוא רוצה להחמיר, אבל מה לגבי הרישא? זה בסדר שהוא פטור מביעור משום שאנחנו הולכים לפי זמן חנטה, אבל מה לגבי מעשר? אם הולכים לפי חנטה, אז הוא צריך להיות מחויב במעשר. (4) רבה ענה: כולם נכנסים לשדה שלו ואתה רוצה שהוא יהיה מחויב במעשר? כמו חולית של ים לגבי אבדה. (5) תוספות אומרים שיש לרבה יכולת לענות שהוא הולך כרבן גמליאל. (6) השאלה שלי היא שזה היה זורק את השאלה של אביי בחזרה על הסיפא במקום הרישא.
רקע כללי. אתרוג הוא בניגוד לפירות אחרים בזה שהוא נשאר על העץ אחרי שהוא כבר התבשל. לכן אנחנו לא יודעים אם ללכת לפי הזמן של לקיטה עבור מעשר או הזמן של חנטה. עבור ירקות הולכים לפי הזמן של לקיטה. עבור פירות אנחנו הולכים לפי הזמן של חנטה. אבל האתרוג הוא ספק. רבה אומר אתרוג שמגיע משישית לשנה השביעית אינו מחויב בכל דבר. משביעית לשנה השמינית מחויב בחוקים של השנה השביעית אבל לא במעשר. אביי שאל על זה. תוספות עולה כי רבה יכול לענות לאביי שהוא הולך כמו רבן גמליאל. שאלתי על זה שזה יעמיד את השאלה של אביי על סוף לדוח של רבה. התשובה לשאלה שלי היא זו. אם רבה מחזיק כמו רבן גמליאל, אז האתרוג מחויב בחוקים של השנה השביעית. זאת משום שהוא התבשל בשנה השביעית. השאלה שלי היא שאותו אתרוג צריך להיות מחויב במעשר משום שבמעשר רבן גמליאל הולך לפי הזמן של לקיטה. התשובה היא פשוטה. כולם נכנסים לשדה שלו ואתה רוצה שיהיה חייב במעשר? אני מתכוון לומר כי למרות שהוא כבר שנה השמינית , אלא בגלל שהוא היה צריך לעשות את אתרוגים זמינים לציבור, ולכן הם עדיין באים לתוך שדהו לקחת את האתרוגים. ואם כך, אין דרך שהוא יכול להיות מחויב במעשר
This answer occurred to me today as I was looking over my notes on the Gemara in Rosh Hashanah
This is clearly what Tosphot was trying to say, but for some reason I did not understand Tosphot until today.
