I might at the end of this blog put down the basic idea but for now I wanted to say over what I think describes עבודת השם the service of God.  The only place I ever saw what could be described as the service of God was at the two Litvak yeshivas I went to in NY.  It was not just that people were learning Torah for its own sake without thought of compensation. It was a kind luminous numinosity.


לנחמן מאומן יש פרק בליקוטי מוהר''ן שנראה שמתייחס אליי בדרכים רבות. זה לווה מהמורה נבוכים של רמב''ם. והוא מדבר על היתרונות  בהבאת אנשים לעבודת השם.
אני יכול בסופו של הבלוג הזה לסכם את הרעיון הבסיסי אבל עכשיו אני רוצה להגיד על מה שאני חושב שמתאר עבודת השם. המקום היחיד שאי פעם ראיתי מה יכול להיות תואר אמיתי של עבודת  אלוהים היה בשתי ישיבות ליטאיות שהלכתי בניו יורק. זה לא היה רק שאנשים לומדים תורה לשמה ללא מחשבה על הפיצוי. זה היה סוג זוהר


It is my observation that learning Torah for its own sake only happens in Lithuanian type of yeshivas. And so I consider that path alone to be in the category of service of God.