Translate

5.7.15

בבא קמא ג ע''א One פסוק deals with damages caused by שן.  Another פסוק deals with damages caused by רגל.
We have other  to tell us each verse means as we say it does. We need those extra verses because without them we would say there are two kinds of רגל or two kinds of שן. If he sent the animal there is more reason to make him pay. So we need some reason to say he is liable even if the animal walked by itself. Similarly if the animal ate in a field, there is more reason to make one liable if the roots were eaten. How do we know רביע שלישי ורביעי? Because of a היקש. We compare רגל with שן. In שן we make no distinction between when the owner sent it and when it walked by itself, so also with רגל. And visa versa for שן.










Then a ברייתא uses one פסוק for both רגל and שן, and as for רביע שלישי  we have another פסוק. So what about רביע רביעי? And here we can't use the way the תלמוד accounted for רביע רביעי על ידי היקש because here there is no separate verse for שן. There is one word for both. And to expand רגל into רביע שלישי we needed an extra verse. There is no היקש to tell us to expand into רביע רביעי. The last section of the מהרש''א answers this for the statement that רגל and שן are שקולים in the sense that if you exclude one you have to exclude the other, and if you include one you must include the other.  I am not sure how this helps us. We still know nothing about רביע רביעי.
 Let's go back. We have no היקש between שן ורגל because we are deriving both from the same verse. The only way we got to רביע שלישי was by a special verse. That leaves רביע רביעי empty. There is no היקש between שן ורגל.

On the other hand maybe this works. after all the same logic applies. We don't make any distinction between when the roots were eaten or not by foot. So also with tooth.


5.7.15
בבא קמא ג ע''א אחת פסוק אחד עוסק בנזקים שנגרמו על ידי שן. אחר פסוק אחר עוסק בנזקים שנגרמו על ידי רגל
.
יש לנו אחרים כדי לומר לנו כל פסוק עושה כפי שאנו אומרים שהוא עושה. אנחנו צריכים אותם פסוקים נוספים משום שבלעדיהם היינו אומרים שיש שני סוגים של רגל או שני סוגים של שן. אם הוא שלח את בעלי החיים יש יותר מסיבה לחייב לו לשלם. אז אנחנו צריכים סיבה לומר שהוא עלול אפילו אם בעל החיים הלך בכוחות עצמו. באופן דומה, אם  החיה אכלה בשדה, יש עוד סיבה לעשות אחד חייב אם השורשים נאכלו. איך אנחנו יודעים רביע שלישי ורביעי? בגלל היקש. אנו משווים רגל עם שן. בשן אנחנו לא עושים שום הבחנה בין כאשר הבעלים שלחו אותו וכאשר הוא הלך בעצמו, כך גם עם רגל. ולהיפך לשן.

אז ברייתא משתמשת עם פסוק אחד לשניהם, רגל ושן, וכמו לרביע השלישי יש לנו פסוק אחר. אז מה לגבי רביע רביעי? וכאן אנחנו לא יכולים להשתמש בדרך התלמוד  על ידי היקש, כי כאן אין פסוק נפרד לשן. יש מילה אחת לשניהם. ולהרחיב את הרגל לרביע שלישי שהיינו צריכים פסוק נוסף. אין היקש לספר לנו להתרחב לרביע רביעי. החלק האחרון של מהרש''א מתרץ שרגל ושן הם שקולים במובן זה שאם אתה מוציא אחד אתה צריך להוציא את השני, ואם אתה כולל אחד אתה חייב לכלול את אחר. אני לא בטוח איך זה עוזר לנו. אנחנו עדיין לא יודעים כלום על רביע רביעי
 בואו נחזור. אין לנו היקש בין שן והרגל, כי שן ורגל נובעים מאותו הפסוק. הדרך היחידה שהגענו לרביע שלישי הייתה בפסוק מיוחד. זה משאיר רביע רביעי ריק. אין היקש בין שן ורגל


מצד השני, אולי זה עובד.כל אותו ההיגיון חל. אנחנו לא עושים שום הבחנה בין כאשר השורשים נאכלו או לא ברגל. אז גם עם שן.




Here is a link to my little booklet on subjects like thisIdeas in Shas