Sanhedrin 61a. I was doing a little review on the Talmud. And it occurred to me that both Tosphot and the Baal HaMeor consider השתחווייה (bowing) to be inviolate.
That is: I am suggesting a possible way of understanding Tosphot along the same lines of this little piece that God granted to me to write about this Gemara.
That is to say: The Gemara suggests learning from השתחווייה (bowing). That would mean all kinds of service of honor would be liable. Rav Acha asks; "If so then what would איכה יעבדו ("How do they serve?") come to exclude?"
Tosphot and the Baal HaMeor ask why did he not ask the same question when we were learning from זביחה sacrifice? The Meor answers in the last case, איכה יעבדו would have excluded kissing an idol one hugs. That means the Meor thinks זביחה is modifiable and השתחווייה is not.
Tosphot in fact might be thinking this is the flaw in the reasoning of the Baal Hameor,--the fact that when we learn from one verse we think it can't be modified and when we learn from another it can be. While Tosphot also agrees that bowing השתחווייה can't be modified, they understand the question of the Gemara differently. They think it means there is no area left to be modified. In other words the question on the Baal HaMeor that I wrote in Hebrew might very well be the reason Tosphot rejected that approach in the first place.
I think this is important because we find the Maharsha sticking up for the Baal Hameor and he has a very sensible reason--the language of exclude instead of to include. But that leaves us with the very strange things that Tosphot seems to have missed this. And that is impossible. Or let's say it is possible but I have never seen anything like it anywhere in the entire Talmud. Tosphot simply does not make logical errors,-- ever. It is like think Mozart would write something not top quality. I imagine it could be possible we we know for a fact that it is not possible. Same with Tosphot. So I think it is very important that we have seen now a reason why Tosphot had to explain it in the way they did,
סנהדרין ס: אני רוצה קודם כל להציע את הגמרא בקצרה ואחר כך מחלוקת תוספות עם בעל המאור, ואחר כל זה להציע שתי קושיות על בעל המאור. הברייתא אומרת שלומדים עבודה שלא כדרכה מזביחה (היינו מן הפסוק "זובח לאלהים יחרם") שמות כב
רבא בר רב חנן שואל, "למה אין יכולים ללמוד את זה מהשתחוויה ("וילך וישתחווה") [דברים יז]. רב אחא מדפתי שאל על רבא בר רב חנן, "אם היינו לומדים מהשתחוייה, אז מה היה 'איכה יעבדו הגויים האלה את אלהיהם' בא למעט? [היינו מה היה בא לפטור]. והגמרא מתרצת שהיא בא לרבות שלא כדרכה למבוזים
תוספות ובעל המאור שואלים על רב אחא, למה הוא שאל רק על השתחוויה (הִשְׁתַּטְּחוּת)? למה הוא לא שאל גם על זביחה? היינו, אם לומדים שלא כדרכה מזביחה, מה בא "איכה יעבדו" למעט
תוספות עונים ששואלים רק על השתחוויה בגלל שאם משתמשים עם השתחוויה, אז שייך לשאול מה בא "איכה יעבדו" לומר לנו. זה בגלל שמהשתחוויה אפשר ללמוד את הכול, אפילו עבודה כדרכה. האופן לראות את זה הוא לדגש שבשלב הזה הגמרא חושבת שהשתחוויה מכילה גם עבודה של בזיון. רואים את זה מן התירוץ לשאלת רב אחא שהשתחוויה לא מכילה עבודה של בזיון. אבל מזביחה לא היינו מכילים עבודה של בזיון, ולכן שייך לא לשאול למה בא "איכה יעבדו"? הוא בא לומר עבודה כדרכה חייבת. אבל בעל המאור הולך בכיוון אחר. הוא ראה ששאלת הגמרא היא מה איכה יעבדו בא למעט (לפטור). היינו שהיא בא לרבות מה שהוא ולמעט מה שהוא. ובהמשך הגמרא משתדלת למצוא דבר ש"איכה יעבדו" יכול לפטור. לפי ההקדמה הזאת הוא אומר שמן זביחה היינו מחייבים נשיקה למגפפים [עבודה זרה שדרכה בחיבוק]. ואז בא "איכה יעבדו" לומר לנו שאינו חייב
שתי שאלות יש לי כאן על שיטת המאור. אם זה נכון ש"איכה יעבדו" בא לפטור נושק למגפפים, אז למה לא לשאול על השתחוויה (הִשְׁתַּטְּחוּת)? תגיד שהשתחוויה בא לחייב נושק למגפפים. ותגיד ש"איכה יעבדו" בא לפתור אותו. (תוספות והמאור שניהם אוחזים שאם לומדים מהשתחוויה אז השתחווייה היא דבר קבוע שאיכה יעבדו אינה יכולה לשנות. רק זביחה היא דבר שאיכה יעבדו יכולה לשנות. אצל שניהם יש בקושיה הזאת
שאלה שנייה איך התירוץ עובד? איך היינו חושבים שזביחה באה לחייב נושק למגגפים מראש? אין סיבה לחשוב שזביחה הייתה מכילה נשיקה למגפפים. אפשר לראות את זה על ידי זה שנזכרים שמשתמשים עם זביחה בשביל להרבות עבודות פנים. אין שום הווה אמינא שזביחה היתה מכילה שום דבר אחר. רק השתחוויה חשבנו שהיא באה לרבות כל דרך כבוד
That is: I am suggesting a possible way of understanding Tosphot along the same lines of this little piece that God granted to me to write about this Gemara.
That is to say: The Gemara suggests learning from השתחווייה (bowing). That would mean all kinds of service of honor would be liable. Rav Acha asks; "If so then what would איכה יעבדו ("How do they serve?") come to exclude?"
Tosphot and the Baal HaMeor ask why did he not ask the same question when we were learning from זביחה sacrifice? The Meor answers in the last case, איכה יעבדו would have excluded kissing an idol one hugs. That means the Meor thinks זביחה is modifiable and השתחווייה is not.
Tosphot in fact might be thinking this is the flaw in the reasoning of the Baal Hameor,--the fact that when we learn from one verse we think it can't be modified and when we learn from another it can be. While Tosphot also agrees that bowing השתחווייה can't be modified, they understand the question of the Gemara differently. They think it means there is no area left to be modified. In other words the question on the Baal HaMeor that I wrote in Hebrew might very well be the reason Tosphot rejected that approach in the first place.
I think this is important because we find the Maharsha sticking up for the Baal Hameor and he has a very sensible reason--the language of exclude instead of to include. But that leaves us with the very strange things that Tosphot seems to have missed this. And that is impossible. Or let's say it is possible but I have never seen anything like it anywhere in the entire Talmud. Tosphot simply does not make logical errors,-- ever. It is like think Mozart would write something not top quality. I imagine it could be possible we we know for a fact that it is not possible. Same with Tosphot. So I think it is very important that we have seen now a reason why Tosphot had to explain it in the way they did,
סנהדרין ס: אני רוצה קודם כל להציע את הגמרא בקצרה ואחר כך מחלוקת תוספות עם בעל המאור, ואחר כל זה להציע שתי קושיות על בעל המאור. הברייתא אומרת שלומדים עבודה שלא כדרכה מזביחה (היינו מן הפסוק "זובח לאלהים יחרם") שמות כב
רבא בר רב חנן שואל, "למה אין יכולים ללמוד את זה מהשתחוויה ("וילך וישתחווה") [דברים יז]. רב אחא מדפתי שאל על רבא בר רב חנן, "אם היינו לומדים מהשתחוייה, אז מה היה 'איכה יעבדו הגויים האלה את אלהיהם' בא למעט? [היינו מה היה בא לפטור]. והגמרא מתרצת שהיא בא לרבות שלא כדרכה למבוזים
תוספות ובעל המאור שואלים על רב אחא, למה הוא שאל רק על השתחוויה (הִשְׁתַּטְּחוּת)? למה הוא לא שאל גם על זביחה? היינו, אם לומדים שלא כדרכה מזביחה, מה בא "איכה יעבדו" למעט
תוספות עונים ששואלים רק על השתחוויה בגלל שאם משתמשים עם השתחוויה, אז שייך לשאול מה בא "איכה יעבדו" לומר לנו. זה בגלל שמהשתחוויה אפשר ללמוד את הכול, אפילו עבודה כדרכה. האופן לראות את זה הוא לדגש שבשלב הזה הגמרא חושבת שהשתחוויה מכילה גם עבודה של בזיון. רואים את זה מן התירוץ לשאלת רב אחא שהשתחוויה לא מכילה עבודה של בזיון. אבל מזביחה לא היינו מכילים עבודה של בזיון, ולכן שייך לא לשאול למה בא "איכה יעבדו"? הוא בא לומר עבודה כדרכה חייבת. אבל בעל המאור הולך בכיוון אחר. הוא ראה ששאלת הגמרא היא מה איכה יעבדו בא למעט (לפטור). היינו שהיא בא לרבות מה שהוא ולמעט מה שהוא. ובהמשך הגמרא משתדלת למצוא דבר ש"איכה יעבדו" יכול לפטור. לפי ההקדמה הזאת הוא אומר שמן זביחה היינו מחייבים נשיקה למגפפים [עבודה זרה שדרכה בחיבוק]. ואז בא "איכה יעבדו" לומר לנו שאינו חייב
שתי שאלות יש לי כאן על שיטת המאור. אם זה נכון ש"איכה יעבדו" בא לפטור נושק למגפפים, אז למה לא לשאול על השתחוויה (הִשְׁתַּטְּחוּת)? תגיד שהשתחוויה בא לחייב נושק למגפפים. ותגיד ש"איכה יעבדו" בא לפתור אותו. (תוספות והמאור שניהם אוחזים שאם לומדים מהשתחוויה אז השתחווייה היא דבר קבוע שאיכה יעבדו אינה יכולה לשנות. רק זביחה היא דבר שאיכה יעבדו יכולה לשנות. אצל שניהם יש בקושיה הזאת
שאלה שנייה איך התירוץ עובד? איך היינו חושבים שזביחה באה לחייב נושק למגגפים מראש? אין סיבה לחשוב שזביחה הייתה מכילה נשיקה למגפפים. אפשר לראות את זה על ידי זה שנזכרים שמשתמשים עם זביחה בשביל להרבות עבודות פנים. אין שום הווה אמינא שזביחה היתה מכילה שום דבר אחר. רק השתחוויה חשבנו שהיא באה לרבות כל דרך כבוד
