בבא מציעא דף מ''ח ע''א. רמו'ב''ם מעילה פרק ו' הלכה י'

הצעתי כיצד רב שך יכול להסביר את הרמב"ם במעילה. עם זאת, בדרכי חזרה מהים עלה בדעתי לשאול על כך. במילים אחרות, תשובתי יכולה להיות שונה מזו של רב שך. הסיבה שאני אומר זאת היא שהוא מביא את בעל המאור מסיבה שונה משלי. הוא מביא אותו משום שבעל המאור דורש שגם הכסף וגם החפץ הקנוי יהיו קיימים בזמן ביטול המכירה. אבל גישה זו אינה עוזרת בהתחלה מהסיבה שאנו מחפשים סיבה שאם יהודי קונה חפץ מיהודי אחר מבלי למשוך אותו, הוא אינו עובר על מעילה בגלל הגזירה ש"משיכה קונה" אלא אם כן שני החפצים נמצאים קיימים. אם גם הכסף וגם החפץ נמצאים בסביבה, אז כסף קונה לפי בעל המאור, ולכן יש לראות את הקונה כעובר על העבירה של מעילה. [עם זאת, ברור שרב שך מתכוון לומר שמכיוון שהמכירה אינה סופית, אז אין מעילה.] רב שך חושב שזה לא מספיק שהמכירה תקפה כעת מהתורה משום שכסף רוכש (מעות קונות), אלא שאנחנו צריכים גם שהקונה ירוויח מהמכירה. זה נראה לי רעוע. אם הוא רוכש את החפץ, זה כנראה אומר שהוא הרוויח גם אם הוא יכול לבטל את המכירה עד שהוא מושך את החפץ.] בכל מקרה, יש עוד שאלות שעולו בדעתי בדרכי חזרה מהים ואני בספק אם אני יכול לזכור את כולן. שאלה נוספת היא תשלום "אתנן זונה" עבור כבשה לאישה עבור יחסי מין. אם היא נכרית, היא רוכשת. אם היא יהודייה, היא לא רוכשת עד שהיא מכניסה את הכבשה לחצרה. נראה שרב שך כאן תלוי באחרונים שאומרים שרק תועלת מהקדש היא מעילה לדעת הרמב''ם, לא שינוי תחום. שאלתי היא שאם הכבשה היא התשלום עבור המין, אז הוא הרוויח תועלת ולכן הכבשה צריכה להיות אתנן, שכן דאורייתא, כסף רוכש. אבל רב שך נוקט בגישה שפעולת המין היא מה שנחשב תשלום עבור הכבשה, וכי ניתן להפוך אותה על ידי תשלום עבור המין בכסף. אבל אם המין הוא התשלום, אז הוא הרוויח הנאה. עם זאת, כאן אני מודה שרב שק צודק שהשאלה אינה אם הוא עבר על מעילה, אלא אם הכבשה הפכה לאתנן

I suggest in my previous blog entry how Rav Shach might be explaining the Rambam in meila . However, it occurred to me on my way back from the sea to ask on this. In other words, my answer might be differentp that that of Rav Shach. The reason I say this is that he brings the Baal Hameor for a different reason than I do. He brings him because the Baal Hameor requires that both the money and bought object be in existence at the time of nullification of the sale. But that approach does not help at first for the reason that we are looking for a reason that if a Jew buys an object from another Jew without picking it up, he does not transgress meila because of the decree that” picking up acquires” unless both objects are around. If both the money and object are around, then money acquires according to the Baal Hameor, and therefore the buyer should be considered to transgress. [However, it is clear that Rav Shach intends to say that since the sale is not final, then there is no meila.] Rav Shach is thinking that it is not enough that the sale is now valid from the Torah because money acquires, but that we also need the buyer to benefit from the sale. This seems shaky to me. If he acquires the object, that would seem to mean that he gained benefit even if he can nullify the sale until he picks up the object.] At any rate, there are more questions that came shooting at me on my way back from the sea and i doubt if I can remember them all. Another question is the ''etnan zona'' payment of a sheep to a woman for sex. If she is a gentile, she acquires the sheep. If she is Jewish, she does not acquire until she picks up the sheep. Rav Shach here seems to depend on the achronim that say only benefit of hekdesh transgress, not change of domain. My question is that if the sheep is the payment for the sex, then he gained benefit and so the sheep should be an etnan[payment] since from the Torah, money acquires. But Rav Shach takes the approach that the act of sex is what is considered payment for the sheep, and that it can be reversed by paying for the sex with money. But if the sex is the payment, then he gained pleasure. However here I admit that Rav Shach is right that the question is not if he transgressed meila, but if the sheep became an etnan. Here she does not acquire unless she picks it up or brings it into her domain. At any rate, I see that Reb Aaron Kotler has a significantly different approach to this, that I see is very important,-----------------------I suggest in my previous blog entry how רב שך might be explaining the רמב''ם in מעילה . However, it occurred to me on my way back from the sea to ask on this. In other words, my answer might be different that that of רב שך. The reason I say this is that he brings the Baal Hameor for a different reason than I do. He brings him because the Baal Hameor requires that both the money and bought object be in existence at the time of nullification of the sale. But that approach does not help at first for the reason that we are looking for a reason that if a Jew buys an object from another Jew without picking it up, he does not transgress מעילה because of the decree that” picking up acquires” unless both objects are around. If both the money and object are around, then money acquires according to the בעל המאור, and therefore the buyer should be considered to transgress. [However, it is clear that רב שך intends to say that since the sale is not final, then there is no מעילה.] רב שך is thinking that it is not enough that the sale is now valid from the תורה because money acquires(מעות קונות) but that we also need to buyer to benefit from the sale. This seems shaky to me. If he acquires the object that would seem to means that he gained benefit even if he can nullify the sale until he picks up the object.] At any rate, there are more questions that came shooting at me on MY WAY back from the sea and I doubt if I can remember them all. Another question is the ''אתנן זונה'' payment of a sheep to a for sex. If she is a gentile, she acquires. if she is Jewish, she does not acquire until she picks up the sheep. רב שך here seems to depend on the אחרונים that say only benefit of הקדש transgress, not change of domain. my question is that if the sheep is the payment for the sex, then he gained benefit and so the sheep should be an אתנן[payment] since דאורייתא, money acquires. But רב שך takes the approach that the act of sex is what is considered payment for the sheep, and that it can be reversed by paying for the sex with money. But if the sex is the payment, then he gained pleasure. However here I admit that רב שך is right that the question is not if he transgressed מעילה, but if the sheep became an אתנן.

חשבתי על מה שכתבתי מקודם על בבא מציעא דף מ''ח ע''א, והבנתי שיש לי באמת רק תשובה אחת לרמב''ם. זהו הרעיון של בעל המאור והרמב''ן התקנה שמשיכה רוכשת היא רק למוכר ולקונה. חכמים לא היו קובעים גזירה לגוי. לכן, כאשר יהודי משלם בכסף הקדש לגוי (מבלי לקחת את הקנוי) הוא עובר על מעילה משום שהגוי רכש את הכסף בין אם היהודי רכש את הקנוי ובין אם לאו. אינך צריך את הרעיון של המהר''ם מלובלין שגזירת חכמים הייתה רק שהקונה לא רוכש עד שהוא לוקח את הקנוי, לא שהמוכר לא רוכש את הכסף. אני חושב שהרעיון הזה לא פותר את הרמב"ם בכל מקרה, כי אם זה יהיה כך, אז מה לגבי המקרה שבו יהודי קונה מיהודי אחר? שם הדין הוא שהוא לא עובר על מעילה אלא אם כן הוא לוקח את החפץ. אבל אם המוכר רוכש את הכסף, אז הקונה בוודאי עובר על מעילה גם אם לא קנה

I was thinking about what I wrote in my previous blog about Bava Metzia page 48, and I realized that I really have only one answer there for the Rambam. That is the idea of the Baal Hameeor and the Ramban that the decree that pulling acquires is only for the seller and buyer. The Sages would not have made a decree for a gentile. Therefore, when the Jew pays with money of hekdesh (the Temple) to a gentile (without picking up the bought object) he transgresses meila because the gentile has acquired the money regardless if the Jew has acquired the bought object or not. You do not need the idea of the Maharam of Lublin that the decree of the sages was only that the buyer does not acquire until he picked up the bought object, but that that the seller does not acquire the money. I think that idea does not solve the Rambam in any case, because if it would be so, then what about the case when the Jew buys from another Jew? There the law is that he does not transgress meila unless he picks up the object. But if the seller acquires the money, then the buyer should transgress meila even if he has not acquired.--------------------------------------I was thinking about what I wrote in my previous blog about בבא מציעא דף מ'', and I realized that I really have only one answer there for the רמב''ם. That is the idea of the בעל המאור and the רמב''ן that the decree that משיכה acquires is only for the seller and buyer. The Sages would not have made a decree for a gentile. Therefore, when the Jew pays with money of הקדש (the Temple) to a gentile (without picking up the bought object) he transgresses מעילה because the gentile has acquired the money regardless if the Jew has acquired the bought object or not. You do not need the idea of the מהר''ם מלובלין that the decree of the sages was only that the buyer does not acquire until he picked up the bought object, but that that the seller does not acquire the money. I think that idea does not solve the רמב''ם in any case, because if it would be so, then what about the case when the Jew buys from another Jew? There the law is that he does not transgress מעילה unless he picks up the object. But if the seller acquires the money, then the buyer should transgress מעילה even if he has not acquired.

zb27 in E Minor in midi format zb27 in nwc format

הרמב"ם כתב שכאשר יהודי קונה מגוי (מבלי לקחת את החפץ), ומשלם בכסף הקדש, היהודי עובר על מעילה, (באמצעות כסף המקדש לתועלת חול). (אבל כאשר יהודי קונה מיהודי אחר, ומשלם בכסף הקדש (מבלי לקחת את החפץ), הוא לא עובר על מעילה. עכשיו רב שך שואל על כך, שגם כאשר יהודי קונה מיהודי אחר, עליו לעבור על האיסור כי מדין התורה כסף רוכש. עכשיו זה מה שאני חושב על כך. פסיקת הרמב"ם אינה בעיה כי היא ישירות מהגמרא בעבודה זרה דף ס"ג. אם אדם משלם בכבשה לזונה שהיא גויה, היא רוכשת אותה עוד לפני שהיא לוקחת אותה כי כסף רוכש, והמין הוא במקום הכסף שמשלם עבור הכבש. ניתן גם לראות בכך ישירה מהגמרא בבבא מציעא דף מ''ח מכיוון שהברייתא שרבא מביא כתמיכה לריש לקיש יכולה בקלות להיחשב כמתייחסת לגוי כפי שכותב שם התוספות.[רבא מבוסס על איך שרב מבין את הברייתא, שזה אומר רק תשלום עבור כניסה לבית מרחץ בכסף של הקדש עובר על מעילה. עם זאת, ר' יוחנן יכול לומר שהברייתא היא רק דוגמה אחת לחוק שכסף רוכש.] השאלה היחידה היא מה ההיגיון מאחורי כל זה. על פי בעל המאור, הדין שיהודי רוכש באמצעות משיכה הוא לטובת המוכר. הרמב"ן חולק על כך וקובע שזה לטובת שניהם. אבל בכל מקרה, זה לטובת הצדדים המעורבים. לכן, במקרה שבו יהודי קונה חפץ מגוי, אין גזירה של חכמים לטובת הגוי. לכן, הוא רוכש את הכסף ששולם לו מיד גם אם היהודי לא רוכש את החפץ עד שהוא אוסף אותו (כפי שהמהר"ם מלובלין כותב בעבודה זרה דף ס''ג. לכן, היהודי עובר על מעילה מיד משום שהכסף יצא מרשות הקדש. ואף על פי שרב שך מביא מאחרונים שהרמב"ם אינו מחזיק עם שינוי רשות במעילה, עדיין ישנן ראיות רבות לכך שהוא כן כמו שכתב ר' אהרון קטלר. אז עכשיו אנו מבינים את הרמב"ם. כאשר יהודי קונה מגוי, הוא עובר על מעילה משום שהגוי רכש את הכסף מיד. אבל כאשר הוא קונה מיהודי, אף אחד מהצדדים לא רוכש דבר עד שהקונה מושך את החפץ

I tried to understand what Rav Shach and Reb Aaron Kotler are saying about the subject in Bava Metzia page 48. I cannot say I understand either. However, on the way back from the sea, it occurred to me what I think Rav Shach is saying. The Rambam wrote that when a Jew buys from a gentile (without picking up the object), and pays with money of hekdesh, the Jew transgress meila, using money of the temple for secular benefit. But when the Jew buys from another Jew, and pays with money of hekdesh (without picking up the object), he does not transgress meila. Rav Shach asks on this, and I think he is asking that even when the Jew buys from another Jew, he should transgress the prohibition because from the law of the Torah money acquires. Now this is what I think about this. The decision of the Rambam is no problem because it is directly from the gemara in Avoda Zara page 63. If one pays with a sheep to a prostitute that is a gentile, she acquire it even before she picks it up because money acquires, and the sex is in place of the money that pays for the sheep. This can also be considered to come directly from the Gemara in Bava Metzia page 48 because the braita that Rava brings as support to Reish Lakish can easily be thought to refer to a gentile as Tosphot writes there.(Rava is based on how Rav understands the braita, that that it means only paying for entry to a bathhouse with money of hekdesh transgresses meila. However, R Yochanan can say the braita is just one example of the law that money acquires.) The only question is what is the reasoning behind all this. According to the Baal Hameor the law that a Jew acquires by means of pulling is for the benefit of the seller. The Ramban disagrees and hold it is for the benefit of both. But in either case it is for the benefit of the parties involved. Therefore, in the case where a Jew buys an object from a gentile, there is no decree of the sages for the benefit of the gentile. Therefore, he acquires the money that is paid to him immediately even if the Jew does not acquire the object until he picks it up (as the Maharam from Lublin writes in Avoda Zara page 63. Therefore, the Jew transgress meila immediately because the money has gone out of the domain of hekdesh. And even though Rav Shach brings from achronim that the Rambam does not hold with change of domain, still there is plenty of evidence that he does as reb aaron wrote So we now understand the Rambam. When the Jew buys from a gentile, he transgresses meila because the gentile has acquired the money immediately. But when he buys from a Jew neither party acquires anything until the buyer picks up the object.-------------------------------------------------------------------I tried to understand what רב שך and ר' אהרון קוטלר are saying about the subject in בבא מציעא מ''ח ע''אע. I cannot say I understand either. However, on the way back from the sea, it occurred to me what I think רב שך is saying. The רמב''ם wrote that when a Jew buys from a gentile (without picking up the object), and pays with money of הקדש, the Jew transgress מעילה, using money of the temple for secular benefit. But when the Jew buys from another Jew, and pays with money of הקדש (without picking up the object), he does not transgress meila. NOW רב שך asks on this, and I think he is asking that even when the Jew buys from another Jew, he should transgress the prohibition because from the law of the Torah money acquires. Now this is what I think about this. The decision of the Rambam is no problem because it is directly from the גמרא in עבודה זרה page 63. If one pays with a sheep to a prostitute that is a gentile, she acquire it even before she picks it up because money acquires, and the sex is in place of the money that pays for the sheep. This can also be considered to come directly from the גמרא in בבא מציעא page 48 because the ברייתא that רבא brings as support to ריש לקיש can easily be thought to refer to a gentile as תוספות writes there. The only question is what is the reasoning behind all this. According to the בעל המאור the law that a Jew acquires by means of pulling is for the benefit of the seller. The רמב''ן disagrees and hold it is for the benefit of both. But in either case it is for the benefit of the parties involved. Therefore, in the case where a Jew buys an object from a gentile, there is no decree off the sages for the benefit of the gentile. Therefore, he acquires the money that is paid to him immediately even if the Jew does not acquire the object until he picks it up (as the מהר''ם from לובלין writes in עבודה זרה page ס''ג. Therefore, the Jew transgress מעילה immediately because the money has gone out of the domain of הקדש. And even though רב שך brings from אחרונים that the רמב''ם does not hold with change of domain, as reb aaron kotler wrote. So we now understand the רמב''ם. When the Jew buys from a gentile, he transgresses מעילה because the gentile has acquired the money immediately. But when he buys from a Jew neither party acquires anything until the buyer picks up the object.

בבא מציעא מ''ח עבודה זרה ס''ג ע''א בתוספות ורב שך

תוספות (עבודה זרה דף ס''ג)שואל מה ההבדל בין מעילה לאתנן? עבור מעילה יש לנו את דין בבבא מציעא כסף רוכש [אם הוא נתן כסף של הקדש לסיטון, הוא עובר על מעילה], אבל עבור אתנן רק משיכה רוכשת. ציינתי לפני כן שלרמב"ם אין זו שאלה. כאשר מדובר בגוי, כסף רוכש, ואותם מקרים בבא מציעא מ''ח ע''א מתייחסים לגוי. אבל, תוספות שואלת את זה, ונותנת תשובה שקשה להבין. רב שך זצ''ל משתמש ברעיון של בעל המאור כדי להסביר את התוספות. כשמדובר במעילה, כל מה שאנחנו צריכים הוא שבעל בית המרחץ (בלן) או שהסיטון ירכשו. אבל כדי שהכבשה תהיה אתנן, אנחנו צריכים שתהיה חוסר אפשרות לבטל את העסקה מכיוון שאתנן דורש לא רק רכישה, אלא גם שנתינתה תהיה סופית. [לאחר מעשה המין, חלק זה של העסקה לא יכול להתבטל אבל הוא יכול לשלם בעד זה ולכן הוא יכול לבטל את קניין הכבש.]----------------------------אבל לפי הרמב"ם, ר' יוחנן סבור שצריך רק להפיק תועלת מהקדש כדי לעבור על מעילה, ולכן אין קושיא מן הברייתא. כמו כן, קנייה מגוי עוברת על מעילה משום שהיהודי מפיק תועלת מהקדש, אבל אם הוא קונה מיהודי בלי להרים את החפץ, לא התרחשה מכירה, ולכן אין תועלת כפי שציין האור שמח

Tractate Bava Metzia, page 48 side a. Tractate Avoda Zara, page 63 side a. And Tosphot and Rav Shach.

Tosphot asks what is the difference between meila and etnan? For meila we have the din in Bava Meztia money acquires [he gave money of hekdesh to a large store he transgresses meila], but for a etnan only pulling acquires. I mentioned beforehand that to the Rambam this is no question. When it comes to a gentile, money acquires, and those cases in Bava Metzia are referring to a gentile. But, Tosphot asks this, and gives an answer that is hard to understand. Rav Shach uses the idea of the Baal HaMeor in order to explain Tosphot. When it comes to meila, all we need is for the bathhouse owner or the retail store to acquire. But for the sheep to be an etnan, we need there to be the impossibility of nullifying the deal since etnan requires not just acquisition, but also that the giving of it should be final. [After the act of sex, that part of the deal cannot be nullified, but he can pay for it, and thus he can nulify the acquisition of the sheep.]]-------------------תוספות (עבודה זרה דף ס''ג)asks what is the difference between מעילה and אתנן? For מעילה we have the דין in בבא מציעא money acquires [ אם he gave money of הקדש to a retail store, he transgresses מעילה], but for a אתנן only משיכה acquires. I mentioned beforehand that to the רמב''ם ,this is no question. When it comes to a gentile, money acquires, and those cases in בבא מציעא מ''ח ע''א are referring to a gentile. But, תוספות asks this, and gives an answer that is hard to understand. רב שך uses the idea of the בעל המאור in order to explain תוספות. When it comes to מעילה, all we need is for the bathhouse owner בלןor the סיטון to acquire. But for the sheep to be an אתנן, we need there to be the impossibility of nullifying the deal since אתנן requires not just acquisition, but also that the giving of it should be final. [After the act of sex, that part of the deal cannot be nullified, but he can pay for it, and thus he can nulify the acquisition of the sheep.]---To rava in bava metzia to trangrssss meila one needs only change of domain and therefoe that braita (he gave it to a bath-hous keeper transgresses only because no need for pulling or picking up).----------------- But according to the Rambam, R Yochanan holds one needs only to derive benefit from the hekdesh in order to transgresses meila, therefore that braita is no question. Also, buying from a gentile transgresses because he derives benefit, but if he buys from a Jew without picking up the object, no sale has gone through, and so there is no benefit as the Or Sameach pointed out.------------------But according to the רמב''ם, ר' יוחנן holds one needs only to derive benefit from the הקדש in order to transgresses מעילה, therefore that ברייתא is no question. Also, buying from a gentile transgresses because he derives benefit, but if he buys from a Jew without picking up the object, no sale has gone through, and so there is no benefit as the אור שמח pointed out.

Just for background information. The Rambam decided that a gentile can acquire by means of picking up or by money. Picking up comes from the gemara in Avoda Zara page 71a where Ameimar said a gentile acquires by pulling. [This is against Rav Ashi there.] The Rambam also decided like the gemara Avoda Zara page 63 where giving a sheep to a gentile prostitute it becomes the payment of a prostitute. [The sheep is used as money to pay for the sex.] See the Gra in Shulchan Aruch Choshen Mishpat chapter 194, Paragraph 10 in the notes of the Gra.] רק למידע רקע. הרמב''ם החליט שגוי יכול לרכוש באמצעות משיכה או על ידי מעות. דין משיכה בא מהגמרא ע''ז דף ע''א ע''א שם אמימר אמר נכרי רוכש במשיכה. [זה נגד רב אשי שם.] גם הרמב''ם הכריע כמו הגמרא עבודה זרה דף ס''ג שם נתינת כבש לזונה גויה זה הופך לתשלום לזונה. [הכבשה משמשת כסף לתשלום על המין.] ראה הגר''א שו''ע חושן משפט סימן קצ''ד בהגהות הגר''א ס''ק י'.

שמתי לב לתשובתו של האור שמח שמנסה לענות על השאלה ברמב"ם פרק ו' הלכה י' של מעילה. האור שמח רואה בצדק שהרמב"ם לעולם אינו מזכיר מעילה במונחים של שינוי רשות. הוא מביא אותה רק בנוגע להשגת תועלת מהקדש או פגיעה בערך הקדש. לכן, כאשר הרמב"ם אומר שיהודי שקונה חפץ מיהודי אחר בכסף הקדש, אך אינו אוסף [ או מושך] את החפץ, אינו מתחייב במעילה, זאת משום שרכישתו של היהודי אינה תקפה, שכן חכמים קבעו שכסף רוכש דאורייתא, אך ישנה גזירה שצריך גם למשוך את החפץ הנרכש. הבעיה עם תשובה זו היא שהיא צריכה לחול גם על מקרה שבו יהודי קונה מגוי, מה שלא קורה.[היהודי חייב הגם שלא משך.]. ולכן יש לומר שהרמב''ם תלוי במשנה (ובברייתא) שאומרים אם אדם משתמש בכסף של הקדש כדי לזכות בכניסה לבית מרחץ, עובר על מעילה. רבא אמר שזו הוכחה לריש לקיש, אבל רק בגלל איך שרב הסביר את זה. אבל ר' יוחנן יכול לומר בפשטות שברייתא היא רק דוגמה אחת לאופן שבו אפשר לעבור על מעילה. דוגמה אחת שנתן כסף של הקדש לבלן עכו''ם. עוד דוגמה, שנתן אותו לספר. עוד דוגמה שנתן אותו לספן וכו The question is why when the Jew gives money of the temple to pay a non Jew for some purchase he transgress the prohibition of using money of the Temple, but not when he gives it to a Jew.השאלה היא מדוע כאשר יהודי נותן כסף של המקדש כדי לשלם לגוי עבור קנייה כלשהי, הוא עובר על איסור השימוש בכסף הקדש, אך לא כאשר הוא נותן אותו ליהודי. אבל הוכחה להלכה שהרמב"ם כותב נמצאת בעבודה זרה דף ס''ג, שם הגמרא מבהירה שאם נותן כבש כדי לשלם עבור יחסי מין עם זונה שהיא עכו"ם, הכבש הזה הוא אתנן. משמעות הדבר היא שזה נכלל באיסור הבאת קרבן בהמה שהוא תשלום עבור זונה. משמעות הדבר היא שהכבש נרכש למעשה על ידי הזונה. אבל אם הוא נותן כבש לזונה שהיא יהודייה, היא לא רוכשת אותו אלא אם כן שהיא מביאה אותו לרשותה, שכן חכמים ביטלו רכישה בכסף ורכישה מוחזקת מתרחשת רק על ידי הרמה או משיכה של החפץ.

zb26 G Minor, a midi file zb26 a nwc file

bava metzia pg 47b to 48a.

I noticed the answer of the Or Sameach who tries to answer the question on the Rambam chapter 6 law 10 of Meila. The Or Sameach rightly sees that the Rambam never mention meila in terms of change of domain. He brings it only concerning gaining benefit of hekdesh or damaging the value of hekdeh. Thus, when the Rambam says a Jew that buys an object from another Jew with money of hekdesh, but does not pick up the object, he does not commit meila, that is because the Jew’s acquisition is not valid since the sages held that money acquires from the law of the Torah, but there is a decree that one also needs to pick up the acquired object. The problem with this answer is that it should applies as well to the case where a Jew buys from a gentile, which it does not. Therefore, you have to say that the Rambam depended on the the Mishna (and braita) that say if one uses money of hekdesh to gain entrance to a bathhouse, he transgresses meila. Rava said that is a proof to Reish Lakish, but only because of how Rav explained them. But R Yochanan can simply say that braita is just one example of how one can transgress meila. That is by using money of hekesh to pay a gentile.but a proof to the law that the Rambam writes is in avoda zara pg 63 where the gemara makes clear that if one gives a sheep to pay for sex with a zona that is a non Jew, that sheep is an etnan. That means it is included in the prohibition of bringing an animal sacrifice that is the payment of a prostitute. That means the sheep was in fact acquired by the prostitute. But if he gives a sheep to a prostitute that is a jew, she does not acquire it she brings it into her domain since the sages nullified acquisition by money and held acquisition occurs only by picking up or unless pulling of the object I noticed the answer of the אור שמח who tries to answer the question on the רמב''ם chapter ו' הלכה י' of מעילה. The אור שמח rightly sees that the רמב''ם never mention מעילה in terms of change of domain. He brings it only concerning gaining benefit of הקדש or damaging the value of הקדש. Thus, when the רמב''ם says a Jew that buys an object from another Jew with money of הקדש, but does not pick up the object, he does not commit מעילה, that is because the Jew’s acquisition is not valid since the sages held that money acquires דאורייתא, but there is a decree that one also needs to pick up the acquired object. The problem with this answer is that it should applies as well to the case where a Jew buys from a gentile, which it does not. Therefore, you have to say that the רמב''ם depended on the משנה (and ברייתא) that say if one uses money of הקדש to gain entrance to a bathhouse, he transgresses מעילה. BUT רבא said THIS is a proof to ריש לקיש, but only because of how רב explained them. But ר' יוחנן can simply say that ברייתא is just one example of how one can transgress מעילה. That is by using money of הקדש to pay a gentile. [The question is why when the Jew gives money of the temple to pay a non Jew for some purchase he transgress the prohibition of using money of the Temple, but not when he gives it to a Jew.]but a proof to the law that the Rambam writes is in עבודה זרה דף 63 where the גמרא makes clear that if one gives a sheep to pay for sex with a זונה that is a עכו''ם, that sheep is an אתנן. That means it is included in the prohibition of bringing an animal sacrifice that is the PAYMENT of a prostitute. That means the sheep was in fact acquired by the prostitute. But if he gives a sheep to a prostitute that is a jew, she does not acquire it she brings it into her domain since the sages nullified acquisition by money and held acquisition occurs only by picking up or unless pulling of the object

בבא מציעא מ''ח ע''א

ר' יוחנן אמר שעל פי דין התורה, כסף רוכש. אולם, בגלל החשש שהמוכר יאמר לקונה "החיטים שלך נשרפו בעליית הגג שלי", גזרו חכמים ש"משיכה קונה". הוא אומר שגזירת משיכה נועדה להסיר את הבעיה האפשרית של התעלמות הבעלים המקורי מהחיטים שנשרפו לאחר שהם נרכשו על ידי הקונה. הבעל המאור אומר שאם החיטים נשרפו, אז אף אחד מהם לא יכול לחזור בו מהמכירה. כל מטרת החוק הייתה להבטיח שהבעלים או הקונה יוכלו לבטל את העסקה עד משיכת החפץ. אבל אף אחד מהם לא יכול לבטל את העסקה אלא אם כן גם הכסף וגם החפץ עדיין קיימים. אני מתקשה להבין זאת. חכמים לא רצו שהמכירה תבוטל לאחר שהושלמה. רק שהם שינו את זמן השלמתה לזמן מאוחר יותר. למה לא פשוט לומר מה שיגיע מאוחר יותר משלים את המכירה, בין אם הכסף ובין אם משיכת החפץ? לכן, יש להשאיר את חוק התורה במקומו, ולומר שגם לאחר רכישה בכסף, כל אחד יכול לחזור בו מהמכירה אלא אם כן החיטים נשרפן. כמו כן, אפשר לשאול שאם החיטים נשרפו, אז הקונה בכל מקרה הפסיד, מכיוון שהוא לא יכול לחזור בו מהעסקה לפי בעל המאור (מכיוון שהחיטים נעלמו).

R Yochanan said that according to the law of the Torah money acquires. However, because of the worry that the seller might say to the buyer your wheat was burned up in my attic the sages decreed that pulling or picking up acquire. He says the decree of pulling or picking up was to remove the possible problem of the original owner ignoring the wheat being burnt up after that it has been acquired by the buyer. The Baal Hameor says that if the wheat has been burnt up then neither can renege on the sale. The whole purpose of the law was to ensure that the owner or the buyer can nullify the deal until picking up of the object. But neither can nullify the deal unless both the money and the object still exist. I am having trouble understanding this. The sages did not want the sale to be nullified after it has been completed. Only they changed the time of completion to a later time. Why not just say which ever comes later completes the sale, either the money or the piking up of the object. So, leave the law of the Torah in its place, and say that even after acquisition by money, each can renege on the sale unless the wheat has been burnt. Also, one might ask that if the wheat has been burnt up, then the buyer is anyway at a loss, since he can not renege on the deal according to the Baal Hameor at that point (since the wheat is gone).-------------------------------------ר' יוחנן said that according to the law of the Torah, money acquires.[מעות קונות] However, because of the worry that the seller might say to the buyer, "Your wheat was burned up in my attic," the sages decreed that משיכה קונה acquire. He says the decree of pulling or picking up was to remove the possible problem of the original owner ignoring the wheat being burnt up after that it has been acquired by the buyer. The בעל המאור says that if the wheat has been burnt up then neither can renege on the sale. The whole purpose of the law was to ensure that the owner or the buyer can nullify the deal until משיכהof the object. But neither can nullify the deal unless both the money and the object still exist. I am having trouble understanding this. The sages did not want the sale to be nullified after it has been completed. Only they changed the time of completion to a later time. Why not just say which ever comes later completes the sale, either the money or the piking up of the object. So, leave the law of the תורה in its place, and say that even after acquisition by money, each can renege on the sale unless the wheat has been burnt. Also, one might ask that if the wheat has been burnt up, then the buyer is anyway at a loss, since he can not renege on the deal according to the בעל המאורat that point (since the wheat is gone). ------I asked my learning partner, David Bronson, about this type of thing where a decree of the sages can can change a law of the Torah, and he opened up the Sefer Hamitzvot of the Rambam in which there is a discussion about this type of thing.

שוב הייתי בבית מדרש המקומי שהולך בשביל הגר"א (וילנאי גאון), והסתכלתי שוב על נושא מעות קונות. אחר כך הלכתי לים, וחשבתי על התשובה שנתתי אתמול, וכשחזרתי מהים, עלה בדעתי להרחיב על מה רב שך עונה. כי הדרך שבה הסברתי אתמול, נראית לי עכשיו כחסרה קצת בהירות. לגבי השאלה העיקרית מה ברמב"ם, הלכות מעילה, פרק ו' הלכה י', שאם יהודי קונה מיהודי אחר בכסף הקדש, הוא אינו חייב במעילה. נראה כי הדרך לענות על שאלה זו אינה ניתנת לתשובה על פי דעתו של בעל המאור (שהחכמים סבורים שמעות קונות). זה רק מחמיר את השאלה. לפחות עם הרי"ף, נוכל לומר שחכמים ביטלו לחלוטין את הרכישה בכסף עד שיש משיכה של החפץ. לכן, בנקודה זו, עלינו להגיע לתשובה מלאה יותר עבור הרמב"ם. ותשובה זו צריכה להתבסס על מספר גמרות, אחת לגבי בית המרחץ שבה הגמרא עצמה מבחינה בין בעל בית המרחץ שהוא יהודי או גוי; והמקרה בעבודה זרה דף 63 של אתנן שבו שוב יש את אותה הבחנה. לכן, לרמב"ם יש סיבה טובה לחלוטין לעשות את ההבחנה הזו. כל שנותר הוא למצוא הסבר סביר כדי להצדיק אותה. וזה לא קל למצוא. אם מדובר רק ביכולת לחזור בו מהעסקה, אז מדוע כאשר יהודי קונה מהגוי הוא אחראי, למרות שהעסקה ניתנת להפרה על ידי כל צד. נראה לי שהרמב"ם חושב שגזירת חכמים אינה יכולה לחול על גויים. לכן, כאשר יהודי קונה מהגוי, אנו הולכים לפי דין התורה שהיהודי אחראי על מעילה. אבל כאשר האינטראקציה היא בין שני יהודים, חכמים ביטלו לחלוטין את הרכישה בכסף, וקבעו שרק משיכה יכולה לגרום לרכישה

I was again the local beit midrash that goes by the path of the Gra, (the Gaon of Villna), and looked again at the subject of money acquires. Then I went to the sea, and thought about the answer I gave yesterday, and when I came back from the sea, it occurred to me to expand on what Rav Shach answers. For the way I explained it yesterday, seems to me now to be lacking a bit of clarity. For the major question what in Rambam, laws of meila, chapter 6 law 10, where if a Jew buys from another Jew with money of hekdesh [without picking up the object], he is not liable for meila.] The way to answer this question does not seem to be answerable by the opinion of the Hameor (that the sages hold money acquires). That just makes the question stronger. At least with the Rif, we can say the sages nullified acquisition by money completely until there is picking up of the object. So, at this point, we have to come to a more complete answer for the Rambam. And that answer has to be based of several Gemaras, one about the bathhouse where the Gemara itself makes a distinction between bathhouse keeper that is a Jew or a gentile; and the case in Avoda Zara pg. 63 of the payment to a prostitute where again there is this same distinction. Therefore, the Rambam has a perfectly good reason to make this distinction. All that is left is to find a reasonable explanation to justify it. And that is not easy to find. If it is just a matter of being able to renege on the deal, then why when the Jew buys from the gentile he is liable, even though the deal can be broken by either party. It seems to me that the Rambam might be thinking that a decree of the sages cannot apply to gentiles. So, when the Jew buys from the gentile, we go by the law of the Torah that the Jew is liable for meila. But when the interaction is between two Jews, the sages nullified acquisition by money completely, and held that only picking up can cause acquisition.----------------------------------------I was again the local בית מדרש that goes by the path of the גר''א, (ווילנא גאון), and looked again at the subject of מעות קונות. Then I went to the sea, and thought about the answer I gave yesterday, and when I came back from the sea, it occurred to me to expand on what רב שך answers. For the way I explained it yesterday, seems to me now to be lacking a bit of clarity. For the major question what in רמב’’ם, laws of מעילה, chapter 6 הלכה 10, where if a Jew buys from another Jew with money of הקדש [without משיכה the object], he is not liable for מעילה.] The way to answer this question does not seem to be answerable by the opinion of the בעל המאור (that the sages hold מעות קונות). That just makes the question stronger. At least with the רי''ף, we can say the sages nullified acquisition by money completely until there is משיכה of the object. So, at this point, we have to come to a more complete answer for the רמב’’ם. And that answer has to be based of several גמרות, one about the bathhouse where the גמרא itself makes a distinction between bathhouse keeper that is a Jew or a gentile; and the case in עבודה זרה pg. 63 of the אתנן where again there is this same distinction. Therefore, the רמב’’ם has a perfectly good reason to make this distinction. All that is left is to find a reasonable explanation to justify it. And that is not easy to find. If it is just a matter of being able to renege on the deal, then why when the Jew buys from the gentile he is liable, even though the deal can be broken by either party. It seems to me that the רמב’’ם might be thinking that a decree of the sages cannot apply to gentiles. So, when the Jew buys from the gentile, we go by the law of the תורה that the Jew is liable for מעילה. But when the interaction is between two Jews, the sages nullified acquisition by money completely, and held that only משיכה can cause acquisition.

בבא מציעא דף מ''ח

התלבטתי מה מכווין רב שך על הדין שכסף פיזי רוכש על פי דין התורה, אך היה חשש שהמוכר עלול להשאיר את החפץ שנרכש להישרף (קודם שהלוקח היה משך אותו), וכך לא יידרש להחזיר את הכסף שניתן לו על ידי הקונה. לכן, חכמים קבעו שרק משיכה של החפץ גורמת לרכישה. עיין דף מ''ח בגמרא בבא מציע ואת דף ס''ג וע''א בגמרא עבודה זרה. הלכתי לים, ובדרך חזרה עלה בדעתי מה רב שך אולי מכוון. הרמב"ם כתב שיהודי שקונה חפץ מגוי, ונותן לו כסף של הקדש (ששייך לבית המקדש), אך לא משך את החפץ, היהודי עובר על איסור מעילה (שימוש במה ששייך לבית המקדש למטרה חולנית). אולם, אם היהודי קונה מיהודי אחר בכסף של הקדש, אך עדיין לא משך את החפץ, הוא לא מעל עד שהוא מושך את החפץ. אני חושב שרב שך מתקשה בכך משום שמשיכה היא גזירה של החכמים, אבל לפי דין התורה, כסף מקנה. לכן, היהודי צריך להיות חייב במעילה מיד כשהוא משלם בכסף של הקדש (גם כשהוא קונה מיהודי אחר). אני חושב שרב שך רוצה לענות על כך בהתבסס על גישתו של בעל המאור. בעל המאור סבור שהחכמים לא ביטלו רכישה בכסף. הם סברו שכסף אכן רוכש, אך הקונה או המוכר יכולים לבטל את העסקה עד שהחפץ הנרכש נמשך על ידי הקונה. [אבל גם החפץ וגם הכסף עדיין צריכים להתקיים. אם החפץ נהרס, המכירה לא יכולה להתבטל.] [משמעות הדבר היא שהבעל המאור מסכים שהחוק הוא כמו ר' יוחנן, אך מפרש אותו בצורה שונה מהרי"ף. לפיכך, כעת נוכל להבין את הרמב"ם. החוק הוא שכסף רוכש, אך דין מעילה אינו חל עד שהמכירה סופית, ואף אחד מהצדדים אינו יכול לחזור בו מהמכירה.] לפיכך, כעת נוכל להבין את הרמב"ם. הדין הוא שכסף רוכש, אך דין מעילה אינו חל עד שאף אחד מהצדדים לא יכול לחזור בו מהמכירה. לאחר מכן, בחלק השני של תשובתו של רב שך, הוא מסביר כיצד זה יכול להיות כך, משום שבמקרה אחר (אתנן) הוא מוצא היכן נעשתה עסקה, אך למרות שיש רכישה כספית, העובדה שצד אחד יכול לשנות את דעתו הופכת את הרכישה ללא שלמה. אבל עדיין זה לא מספיק. עדיין צריכים לדעת שלפי דעת הרמב''ם, שינוי רשות אינו גורם מעילה, רק נהנה מן הקדש. ולכן רק כשאי אפשר לחזור על העסקה, אז מעילה חלה, לא רק כשיש שינוי רשות, אלא שהעסקה סופית--------------------- בחלק השני של תשובתו של רב שך, הוא מסביר כיצד זה יכול להיות כך, משום שבמקרה אחר הוא מוצא היכן נעשתה עסקה, אך למרות שיש רכישה כספית, העובדה שצד אחד יכול לשנות את דעתו הופכת את הרכישה ללא שלמה. רב שך מביא גם מהאחרונים שהרמב"ם אינו תוקף בשינוי תחום מבחינת מעילה, אלא רק קבלת תועלת. עובדה זו מסבירה את הדין שמעילה חלה רק כאשר העסקה היא יותר מסופית; היא לא ניתנת לבטלה

i was puzzling over what Rav Shach says about the law that physical money acquires by the law of the Torah, but there was a worry that the seller might leave the acquired object to be burnt and thus not be required to pay back the money given to him by the buyer. So, the sages decided that only pulling or picking up of the object causes acquisition. I looked that the gemara Bava Metzia page 48 and the gemara Avoda Zara page 71 and 63 and still had zero idea what is going on. I went to dip in the sea, and on the way back it occurred to me what Rav Shach might be saying. I think he intends to ask this: the Rambam wrote that a Jew that buys an object from a gentile, and gives him money of hekdesh (that belongs to the Temple), but has not picked up the object, the Jew has committed the sin of using that which belongs to the Temple for a secular purpose (meila). However, if the Jew buys from another Jew with money of hekdesh, but has not yet picked up the object, he has not committed meila until he picks up the object. I think Rav Shach finds this difficult because picking up is a decree of the sages, and yet by the law of the Torah, money acquires. So, the Jew should be liable for meila immediately when he pays with money of hekdesh (even when he buys from another Jew). I think Rav Shach at first wants to answer this based on the approach of the Baal Hameor. The Baal Hameor hold the sages did not nullify acquisition by money. Rather, they held money does acquire, but that either the buyer or seller can nullify the deal until the acquired object is picked up by the buyer. [But both the object and the money still need to exist. If the object, is destroyed, the sale cannot be nullified. ] [This means that the Baal Hameor agrees that the law is like R. Yochanan but interprets it differently than the Rif. Thus, we can now understand the Rambam. The law is that money acquires, but the law of meila is not applicable until the sale is final and neither party can renege on the sale.] Thus, we can now understand the Rambam. The law is that money acquires, but the law of meila is not applicable until and neither party can renege on the sale.] ----------------------------------------------------------------------------I was puzzling over what רב שך says about the law that physical money acquires by the law of the Torah, but there was a worry that the seller might leave the acquired object to be burnt and thus not be required to pay back the money given to him by the buyer. So, the sages decided that only pulling or picking up of the object causes acquisition. I looked that the גמרא בבא מציעא page מ''ח and the גמרא עבודה זרה page ס''ג and ע''א and still had zero idea what is going on. I went to dip in the sea, and on the way back it occurred to me what רב שך might be saying. I think he intends to ask this: the רמב’’ם wrote that a Jew that buys an object from a gentile, and gives him money of כסף של הקדש (that belongs to the Temple), but has not picked up the object, the Jew has committed the sin of using that which belongs to the Temple for a secular purpose (מעילה). However, if the Jew buys from another Jew with money of הקדש, but has not yet picked up the object, he has not committed מעילה until he picks up the object. I think רב שך finds this difficult because picking up is a decree of the חכמים, and yet by the law of the תורה, money acquires. So, the Jew should be liable for מעילה immediately when he pays with money of הקדש (even when he buys from another Jew). I think רב שך at first wants to answer this based on the approach of the בעל המאור. The בעל המאור hold the sages did not nullify acquisition by money. Rather, they held money does acquire, but that eithr the buyer or seller can nullify the deal until the acquired object is picked up by the buyer. [But both the object and the money still need to exist. If the object, is destroyed, the sale cannot be nullified.] [This means that the בעל המאור agrees that the law is like ר' יוחנן ,but interprets it differently than the רי''ף. Thus, we can now understand the רמב''ם. The law is that money acquires, but the law of מעילה is not applicable until the sale is final, and neither party can renege on the sale.] Thus, we can now understand the רמב''ם. The law is that money acquires, but the law of מעילה is not applicable until and neither party can renege on the sale. Then in the second part of רב שך’s answer, he explains how this might be so because in another case he finds where a deal has been made, but even though there is a monetary acquisition, the fact that one party can change his mind makes the acquisition incomplete.--rav shach also brings from the achronim that the the rambam does not hold with change of domain in terms of meila, only getting benefit. this fact explains the law that meila applies only when the deal is more than final; it can not be reversed.---------------------Then in the second part of רב שך’s answer, he explains how this might be so because in another case he finds where a deal has been made, but even though there is a monetary acquisition, the fact that one party can change his mind makes the acquisition incomplete. רב שך also brings from the אחרונים that the רמב''ם does not hold with change of domain in terms of מעילה, only getting benefit. This fact explains the law that מעילה applies only when the deal is more than final; it can not be reversed.

zb25 midi E Major zb25 a nwc file, E Major