פספסתי את הלימודים אצל הליטוואקים בבוקר והייתי צריך ללכת לים, בדרך חזרה חשבתי על ההסבר של רב שך על הויכוח בין הרמב"ן להר"ן בשבועות דף מ''ג. [טיעון זה מובא ברי"ף]. מה שאני חושב עכשיו הוא זה. אני חושב שהר"ן סבור שהחוק הוא כמו ר' יוחנן מבחינת עירבון כי זה על מה שר' יוחנן אמר את הדין שלו. אבל אנחנו גם יודעים שהרמב"ם לא סבור עם דין שמואל. (שמואל מחזיק שאם מישהו לווה כסף ונתן ערבות והיא אבדה, כל ההלוואה בטלה).[אנחנו יודעים שהרמב''ם אינו פוסק כמו שמואל מהלכות מלווה ולווה פרק י''ג הלכה ד'.] אז, הר"ן אנחנו יכולים להבין היטב. עירבון הוא למכירה, ושם הדין הוא כמו ר' יוחנן שהערבות (עירבון) היא על כל המכירה. אם העירבון אבד, כל המכירה בטלה. משכון הוא להלוואה, ובמקרה כזה, אם הערבות (משכון) אבד, סכום ההלוואה שהיה גבוה משווי המשכון עדיין מחויב-לפי דעת הר''ן. הרמב"ן לעומת זאת קובע שדין של ר' יוחנן חל גם על משכון. אז עכשיו נוכל להבין את הוויכוח בין הרמב"ן להר"ן. הרמב"ן כתב שאם לווה כסף וקיבל ערבות ואיבד את המשכון, הלווה אינו חייב להחזיר דבר. הר''ן חולק על כך ואומר שסכום ההלוואה ששווה יותר מהמשכון עדיין חייב.[הערה 1.] רב שך אומר שזה תלוי בויכוח בין ר' יוחנן לרב. עם זאת, אני חושב שהר''ן סבור (במונחים של הלוואה), שמשכון מכסה רק את שוויה המדויק, לא את כל ההלוואה. (ר' יוחנן אמר שהערבות תקפה לכל החוב רק אבל הוא אמר את זה במקרה של מכירה, לא הלוואה. המקרה בבבא מציעא שבו הוא מובא מדבר על מכירה.) אני חושב שיש לו סיבה טובה לכך, כי אפילו הרמב"ם שסבור כמו ר' יוחנן אינו סבור שהערבות תקפה לכל ההלוואה, שכן אנו רואים שהוא לא פוסק את השמואל. אולם, הר''ן יצטרך להסכים שהדין כמו ר' יוחנן במקרה של מכר, כיון שכלל הוא שכאשר יש מחלוקת בין רב לר' יוחנן, הדין הוא כמו ר' יוחנן. עכשיו למרות שהגמרא בבבא מציעא 48 מחזיק משכון ועירבון זהים מבחינת הדין, הרמב''ם (הרמב''ם) לא צריך להסכים עם זה כי בכל מקרה שהגמרא הולך כמו שמואל שהרמב''ם מחזיק זה לא על פי ההלכה. אבל אני אומר את כל זה רק לפי הר''ן. אולם הרמב''ן גורסת שהמשכון והעירבון זהים, ומבחינת שניהם הדין --------------------------------------Note 1) So the הר''ן seems to extrapolate from the law of רב about עירבון to the law about משכון. This is against Shmuel in משכון who held if one borrowed a thousand זוזים and as a guarantee got the handle of a shovel. [קתא דמגלא] If the handle is lost, the thousand זוז are lost. ההלווא נחשבת כמשולםNOW, רב apparently disagrees with this as seems apparent from the משנה in בבא מציעא פ''ב. That משנה says if a lender received a guarantee and lost it by neglect and says it was worth the half amount of the loan. [IF So, the borrower is liable to pay back half the loan]. The borrower says it was worth three fourths of the loan. The borrower takes an oath that it was worth 3/4 of the loan, and pays back 1/4. That seems pretty clear to me that it is not like שמואל.הוא כר' יוחנן [שיהיה כמו שמואל.]------------------------------------------------------------------(הערה 1) אז נראה שההר''ן לומד מדין רב על עירבון לדין משכון. זה נגד שמואל במשכון שהחזיק אם לווה אלף זוזים כערובה קיבל ידית [קתא דמגלא]. אם הידית אבדה, אבדו אלף זוז. ההלווא נחשבת כמשולם. אבל רב חולק על כך כפי שנראה מהמשנה בבא מציעא פ''ב. משנה זה אומר שאם מלווה קיבל ערבות והפסיד אותה על ידי הזנחה, ואומר שזה היה שווה את חצי סכום ההלוואה. [אם כן, הלווה חייב להחזיר מחצית מההלוואה]. הלווה אומר שזה היה שווה שלושה רבעים מההלוואה. הלווה (הערה 1) אז נראה שההר''ן לומד מדין רב על עירבון לדין משכון. זה נגד שמואל במשכון שהחזיק אם לווה אלף זוזים כערובה קיבל ידית [קתא דמגלא]. אם הידית אבדה, אבדו אלף זוז. ההלווא נחשבת כמשולם. אבל רב חולק על כך כפי שנראה מהמשנה בבא מציעא פ''ב. משנה זה אומר שאם מלווה קיבל ערבות והפסיד אותה על ידי הזנחה, ואומר שזה היה שווה את חצי סכום ההלוואה. [אם כן, הלווה חייב להחזיר מחצית מההלוואה]. הלווה אומר שזה היה שווה שלושה רבעים מההלוואה. הלווה נשבע שזה היה שווה 3/4 מההלוואה, ומחזיר 1/4. זה נראה לי די ברור שזה לא כמו שמואלנשבע שזה היה שווה 3/4 מההלוואה, ומחזיר 1/4. זה נראה לי די ברור שזה לא כמו שמואל(הערה 1) אז נראה שההר''ן לומד מדין רב על עירבון לדין משכון. זה נגד שמואל במשכון שהחזיק אם לווה אלף זוזים כערובה קיבל ידית [קתא דמגלא]. אם הידית אבדה, אבדו אלף זוז. ההלווא נחשבת כמשולם. אבל רב חולק על כך כפי שנראה מהמשנה בבא מציעא פ''ב. משנה זה אומר שאם מלווה קיבל ערבות והפסיד אותה על ידי הזנחה, ואומר שזה היה שווה את חצי סכום ההלוואה. [אם כן, הלווה חייב להחזיר מחצית מההלוואה]. הלווה אומר שזה היה שווה שלושה רבעים מההלוואה. הלווה נשבע שזה היה שווה 3/4 מההלוואה, ומחזיר 1/4. זה נראה לי די ברור שזה לא כמו שמואל