It is important to me to justify Faith with Reason.with Leonard Nelson there is postulated a third source of knowledge, immediate non intuitive, and thus, knowledge of metaphysics in its second part is possible.

The best way to combine faith and reason after Kant is through the approach of Leonard Nelson and his New-Friesian School and Kelley Ross. There were great thinkers before that that also walked this path of faith and reason, but they were all before Kant, and thus do not take the points of the mind-body problem into account, nor Kant's solution. Though Hegel also can be understood as taking the place of Aquinas in bringing about a faith and reason approach, still he never actually deals with the mind-body problem directly. [Hegel assumes Kant has answered the question by the apperception idea, the self. The self is not experienced, it experiences; and those experiences are combined with concepts. Those concepts are combined together with the experiences. Thus, synthetic -a-priori knowledge is possible, and the mind body problem is solved.] [I might add here that Kant only answers this question by half. He proves the self must combine concepts with sense data, but he does not show how. He gives a weak argument how concepts and sense data are empty without the other. Yet the argument where one side proves the other side and the other side proves the first side is CLASSICAL CIRCULAR REASONING, and is like defining cold as that which makes one feel cold by slowing the atoms down; - and shows that that which slows atoms down makes one feel cod. You have not proved or showed anything. It is a circular argument. But it still contains the solution to the mind-body problem. For as Leonard Nelson noted, there is a layer of knowledge which is not derived by reason, nor sense data [i.e., the laws of logic of Aristotle, the excluded middle,//]. But there is no reason to believe implanted knowledge. So, you need two things for this to work: you need axioms and falsification of Karl Popper. Axioms might be known by immediate non intuitive knowledge, but they can be disappeared with as what happened when they are falsified. Classical Time and Space disappeared in quantum mechanics as De'Sitter noted, and later the Einstein- Podolsk test and Bell theorem approach showed. Time and space are how we must perceive things, but nothing has classical values in time or space until it is measured or interacts with other things. Time and space are not fundamental [It is important to me to justify Faith with Reason.] The way that Kant approaches concepts is that that area of knowledge has content and form. The content must be by the things in themselves causing the content (and there is the problem), and the form is by the nature of thought itself, the categories applied to content. But that which we cannot experience cannot be known. Thus, he eliminated from the second part of metaphysics all knowledge since the universe as a whole cannot be experienced, nor time as a whole. Kant reached this conclusion by the process of elimination. [Reason by itself with no grounding in sensibility goes off into self contradictions. Sensibility tells us no rules and gives no knowledge of synthetic priori.] However, with Leonard Nelson there is postulated a third source of knowledge, immediate non-intuitive, and thus, knowledge of metaphysics in its second part is possible. [To get faith and reason together was a mediaeval project that was discarded in the modern era for one or the other, but not both. But I think the medieval approach makes more sense.] I might mention that Kant was trying to get beyond Hume. With Hume all you have is sensitivity [empirical knowledge] and analytic knowledge [things true by definition i.e., concepts if denied would lead to self contradiction.] Thus you do not even get synthetic a priori. So Kant wants to get to synthetic a-priori. He gets to this by apperception. The self. If the self could not combine concepts that are true but not true by definition, they would be nothing to us. But lets us see how Kant did this. he combined sense knowledge with concepts. Kant saw something in this combination. He saw that the only way concepts could be verified to be true knowledge is by this combination. Therefore, metaphysics in its second part is impossible because there is no empirical input. Hegel however based on the idea of the seed of a plant becoming the plant so at once rising to a new level and also being destroyed, after all when it becomes a plant, the seed is no more.================================================================הדרך הטובה ביותר לשלב אמונה ותבונה אחרי קאנט היא דרך גישתם של ליאונרד נלסון ואסכולת הניו-פריזיאן שלו וקלי רוס. היו הוגים גדולים לפני כן שהלכו גם הם בדרך זו של אמונה ותבונה, אך כולם היו לפני קאנט, ולכן אינם מתחשבים בנקודות של בעיית גוף-נפש, וגם לא בפתרון של קאנט. למרות שניתן להבין את הגל גם כמי שממלא את מקומו של אקווינס בגיבוש גישת אמונה ותבונה, הוא עדיין מעולם לא עוסק בבעיית גוף-נפש ישירות. [הגל מניח שקאנט ענה על השאלה באמצעות רעיון התפיסה, העצמי. העצמי אינו נחווה, הוא חווה; וחוויות אלו משולבות עם מושגים. מושגים אלו משולבים יחד עם החוויות. לפיכך, ידע סינתטי א-פריורי אפשרי, ובעיית גוף-נפש נפתרת.] [אוסיף כאן שקאנט עונה על שאלה זו רק בחצי. הוא מוכיח שהעצמי חייב לשלב מושגים עם נתונים חושיים, אך הוא אינו מראה כיצד. הוא נותן טיעון חלש כיצד מושגים ונתונים חושיים ריקים ללא האחר. אך הטיעון שבו צד אחד מוכיח את הצד השני והצד השני מוכיח את הצד הראשון הוא נימוק מעגלי קלאסי, והוא כמו להגדיר קור כדבר שגורם לאדם להרגיש קור על ידי האטת האטומים; - ומראה שמה שמאט את האטומים גורם לאדם להרגיש קור. לא הוכחת או הראית דבר. זהו טיעון מעגלי. אבל הוא עדיין מכיל את הפתרון לבעיית גוף-נפש. כי כפי שציין ליאונרד נלסון, יש שכבת ידע שאינה נגזרת מהיגיון, וגם לא מנתונים חושיים [כלומר, חוקי הלוגיקה של אריסטו, האמצע המודר]. אבל אין סיבה להאמין בידע מושתל. לכן, אתה צריך שני דברים כדי שזה יעבוד: אתה צריך אקסיומות וסילוף של קרל פופר. אקסיומות אולי ידועות על ידי ידע מיידי לא אינטואיטיבי, אבל הן יכולות להיעלם כפי שקרה כשהן מסולפות. זמן ומרחב קלאסיים נעלמו במכניקת הקוונטים כפי שציין דה'סיטר, ומאוחר יותר הראו מבחן איינשטיין-פודולסק וגישת משפט בל. זמן ומרחב הם האופן שבו עלינו לתפוס דברים, אך לשום דבר אין ערכים קלאסיים בזמן או במרחב עד שהוא נמדד או מקיים אינטראקציה עם דברים אחרים. זמן ומרחב אינם יסודיים. [חשוב לי להצדיק אמונה עם תבונה.] האופן שבו קאנט ניגש למושגים הוא שתחום ידע זה כולל תוכן וצורה. התוכן חייב להיות על ידי הדברים עצמם הגורמים לתוכן (וכאן הבעיה), והצורה היא מטבע המחשבה עצמה, הקטגוריות המיושמות על התוכן. אבל את מה שאנחנו לא יכולים לחוות לא ניתן לדעת. לפיכך, הוא ביטל מהחלק השני של המטאפיזיקה את כל הידע מכיוון שהיקום בכללותו לא ניתן לחוות, וגם לא הזמן בכללותו. קאנט הגיע למסקנה זו באמצעות תהליך של אלימינציה. [התבונה כשלעצמה, ללא בסיס ברגישות, הולכת לסתירות עצמיות. הרגישות לא אומרת לנו כללים ולא נותנת ידע על פריורי סינתטי.] עם זאת, עם ליאונרד נלסון ישנה השערה של מקור ידע שלישי, לא אינטואיטיבי מיידי, ולכן, ידע של המטאפיזיקה בחלקה השני אפשרי. [לאחד אמונה ותבונה היה פרויקט מימי הביניים שנזנח בעידן המודרני לטובת זה או אחר, אך לא לשניהם. אבל אני חושב שהגישה מימי הביניים הגיונית יותר.] אני רוצה לציין שקאנט ניסה להתעלות מעבר ליום. אצל יום כל מה שיש לך הוא רגישות [ידע אמפירי] וידע אנליטי [דברים נכונים מעצם הגדרתם, כלומר, מושגים שאם יכחישו אותם יובילו לסתירה עצמית]. לכן, אפילו לא מגיעים לסינתטיות א-פריורי. אז, קאנט רוצה להגיע לסינתטיות א-פריורי. הוא מגיע לזה באמצעות תפיסה. העצמי. אם העצמי לא היה יכול לשלב מושגים שהם נכונים אך לא נכונים מעצם הגדרתם, הם לא היו כלום עבורנו. אבל בואו נראה איך קאנט עשה זאת. הוא שילב ידע חושי עם מושגים. קאנט ראה משהו בשילוב הזה. הוא ראה שהדרך היחידה שבה ניתן לאמת מושגים כידע אמיתי היא על ידי שילוב זה. לכן, מטאפיזיקה בחלקה השני בלתי אפשרית מכיוון שאין קלט אמפירי. הגל, לעומת זאת, התבסס על הרעיון שזרע של צמח הופך לצמח, ולכן בו זמנית עולה לרמה חדשה וגם נהרס, שהרי כאשר הוא הופך לצמח, הזרע איננו עוד