The basic idea of the תוספות הר''יד is that חליפין would work to acquire a wife if the handkerchief has a פרוטה worth. His point is the only thing the גמרא really means to exclude is קניין חליפין when one of the objects being exchanged is less than a פרוטה. This is why רב שך is dividing between two kinds of exchange in order to answer for the תוספות הר''יד. If it has a פרוטה's worth, then it comes under the category of acquiring by means of money. Only when the handkerchief is less is it actually קניין סודר היינו מטפחת which would not acquire a woman. This answers my question I asked yesterday that the גמרא is holds חליפין does not acquire a woman, and does not mention קניין סודר היינו מטפחת. My point today is that קניין סודר in the view of the תוספות הר''יד is a kind of חליפין, but even חליפין is OK if it is more than a פרוטה. And that is the way רב שך answers the questions on the תוספות הר''יד
רב שך ברמב''ם הלכות אישות פרק א' הלכה ג' מביא את תוספות הרי''ד שקניין סודר תקף אם שווי המטפחת יותר מפרוטה. כמו כן, תקף אם ניתן בתנאי לתת מאוחר יותר מנה כסף, ובהמשך הזמן הוא נותן את זה. רב שך מסביר שיש שני סוגים של קניין סודר, האחד הוא חליפין, והשני הוא סוג מיוחד של חליפין שקיים רק כסוג של דרך להשלים עסקה. כמו בימינו לחיצת יד תהיה בקטגוריה מסוג זה. אז התוספות הרי''ד כולל בקניין כסף קניין סודר כאשר זה נעשה כחליפין ללא שום התחייבות נוספת לתת דבר נוסף. וזה יהיה סוג של חילופי כספים שווה בשווה ולא כשזה נעשה במיוחד כמו קניין סודר שהוא קטגוריה משלו (של סוג חילופין). שאלה, הגמרא מעוניינת בעיקר לסלק את קניין חליפין, ולא מזכירה קניין סודר. רק כדי שיהיה ברור אני אביא את הגמרא הבסיסי. הגמרא קידושין מביא משנה בשלשה דרכים אישה נקנית בכסף שטר ובאיה, וזה נועד להוציא את חליפין. שיכול להיות שהייתה לומד חליפין משדה עפרון, מכיוון שחליפין יכול לקנות שדה. אז אנו יודעים כעת לא, מכיוון שאישה לא תסכים שיקנה אותה בפחות מפרוטה. ומכיוון שחליפין יכולה להיות עבור פחות מפרוטה, לכן כל הסוג של קניית חליפין אינו נכלל, אפילו אם החליפין נעשה יותר מפרוטה .השאלה שלי. הגמרא מעוניין להוציא את סוג הרכישה שהוא חליפין ספציפית, ואפילו לא מזכיר את קניין סודר. זה נראה בדיוק ההפך ממה שאמרנו למעלה. זה נראה כאילו קניין חליפין לא יהיה תקפה, אבל אולי קניין סודר רגיל יהיה תקף
Now Rav Shach explains the Tosphot HaRi''d that if the handkerchief is more than a pruta/penny the acquiring of the wife is valid. But it looks at that that might not be so to the Rambam. On one hand the Rambam says in three ways a woman is acquired, money, sex or a document. The Mishna says the same thing and the Gemara itself says that the Mishna is meaning to exclude a handkerchief. However after Rav Shach makes clear there are two kinds of acquiring by handkerchief. One is when the handkerchief is meant to accomplish more than just the handkerchief. Like as the Ri''d says along with it he says he will give another amount of money. But by itself it is simple barter.
This opens the possibility if perhaps the Ramabm would agree with the Tosphot HaR''id inthe same case. But why would he? because in laws on Buying and Selling he says barter does not have a law of overcharging. That law says if one overcharges more than a 1/5 the sell is null. The Rambam brings from the Rif that that law does not apply to barter because this one wanted a needle and that one wanted a suit of armor. But the Rambam says that law does apply to fruit with fruit. That means barter would come under the category of a sell by money. So that would apply to marrying a woman also. So the handkerchief --if more than a penny-is an act of acquiring by money, not barter.
Rac Shach does not actually say all this but it is clearly what he is implying as raising this possibility. But also he brings the case of letting a slave go tat he says does not work if that was done by handkerchief. . There he makes no difference. So perhaps marriage is the same.
רב שך ברמב''ם הלכות אישות פרק א' הלכה ג' מביא את תוספות הרי''ד שקניין סודר תקף אם שווי המטפחת יותר מפרוטה. כמו כן, תקף אם ניתן בתנאי לתת מאוחר יותר מנה כסף, ובהמשך הזמן הוא נותן את זה. רב שך מסביר שיש שני סוגים של קניין סודר, האחד הוא חליפין, והשני הוא סוג מיוחד של חליפין שקיים רק כסוג של דרך להשלים עסקה. כמו בימינו לחיצת יד תהיה בקטגוריה מסוג זה. אז התוספות הרי''ד כולל בקניין כסף קניין סודר כאשר זה נעשה כחליפין ללא שום התחייבות נוספת לתת דבר נוסף. וזה יהיה סוג של חילופי כספים שווה בשווה ולא כשזה נעשה במיוחד כמו קניין סודר שהוא קטגוריה משלו (של סוג חילופין). שאלה, הגמרא מעוניינת בעיקר לסלק את קניין חליפין, ולא מזכירה קניין סודר. רק כדי שיהיה ברור אני אביא את הגמרא הבסיסי. הגמרא קידושין מביא משנה בשלשה דרכים אישה נקנית בכסף שטר ובאיה, וזה נועד להוציא את חליפין. שיכול להיות שהייתה לומד חליפין משדה עפרון, מכיוון שחליפין יכול לקנות שדה. אז אנו יודעים כעת לא, מכיוון שאישה לא תסכים שיקנה אותה בפחות מפרוטה. ומכיוון שחליפין יכולה להיות עבור פחות מפרוטה, לכן כל הסוג של קניית חליפין אינו נכלל, אפילו אם החליפין נעשה יותר מפרוטה .השאלה שלי. הגמרא מעוניין להוציא את סוג הרכישה שהוא חליפין ספציפית, ואפילו לא מזכיר את קניין סודר. זה נראה בדיוק ההפך ממה שאמרנו למעלה. זה נראה כאילו קניין חליפין לא יהיה תקפה, אבל אולי קניין סודר רגיל יהיה תקף
הרעיון הבסיסי של התוספות הר''יד הוא שחליפין תפעל לרכישת אישה אם ערך המטפחת יותר מערך פרוטה. הנקודה שלו היא הדבר היחיד שגמרא באמת מתכוון להוציא הוא קניין חליפין כאשר אחד החפצים המוחלפים הוא פחות מפרוטה. זו הסיבה שרב שך מחלק בין שני סוגים של חילופים כדי לענות עבור התוספות הר''יד. אם יש לו ערך פרוטה אז זה נכלל בקטגוריה של רכישה באמצעות כסף. רק כאשר המטפחת פחותה מפרוטה, זה בעצם קניין סודר היינו מטפחת שלא היה קונה אישה. זה עונה על שאלתי שהגמרא מחזיקה חליפין לא רוכש אישה, ולא מזכיר את קניין סודר היינו מטפחת. הנקודה שלי שקניין סודר בתוספות הר''יד הוא סוג של חליפין, אבל אפילו חליפין זה בסדר אם זה יותר מפרוטה. וככה רב שך עונה על שאלות על התוספות הר''יד.
This opens the possibility if perhaps the Ramabm would agree with the Tosphot HaR''id inthe same case. But why would he? because in laws on Buying and Selling he says barter does not have a law of overcharging. That law says if one overcharges more than a 1/5 the sell is null. The Rambam brings from the Rif that that law does not apply to barter because this one wanted a needle and that one wanted a suit of armor. But the Rambam says that law does apply to fruit with fruit. That means barter would come under the category of a sell by money. So that would apply to marrying a woman also. So the handkerchief --if more than a penny-is an act of acquiring by money, not barter.
Rac Shach does not actually say all this but it is clearly what he is implying as raising this possibility. But also he brings the case of letting a slave go tat he says does not work if that was done by handkerchief. . There he makes no difference. So perhaps marriage is the same.
