Tosphot asks a question on Rav Huna. The Maharam Shif makes note that the same question could apply to Rav Nahman. Besides that I also have a question on the answer of Tospfot to that question.
The Mishna says when one gives to a money changer money to guard that was not wrapped up, the money changer can use the money and so if it is lost then he has to pay it back. Rav Huna said not just if it was lost in a small accident but also in a big accident. That is he is a borrower since he can use it. Rav Nahman says only in a small accident but in a big accident then he does not have to pay it back. Tosphot asks on Rav Huna whether a seller can use the money he receives before the buyer has picked up the fruit that he is buying. [That is before the actual deal is done]. If he can use it then there is a question from the barber. [If one pays a barber with money (bedek habait) that one dedicated for use in the Temple. then he is not transgressing the prohibition of meila until the haircut begins.] If he can not use it then why can he not say "your money was burned up in the attic before you picked up the fruit and since I did not own the money at that time then the deal is off."
So the Maharam Shif asks why not ask the same thing on Rav Nahman. Normally you would respond well the question does not apply to Rav Nahman because to him the money changer is only a paid guard who can not use what he guards. But here we have a case where the paid guard can use what is is guarding.
במשנה יש דין הנותן כסף לשולחני לשמור אם הכסף אינו חתום אז השולחני יכול להשתמש עם הכסף ולכן אם הכסף נאבד השולחני חייב. לדעת רב הונא הוא חייב גם אם הכסף נאנס באונס גדול כמו גזלן עם נשק. היינו יש לו דין כמו שואל. רב נחמן אמר רק אם נאבד אבל אונס גדול פטור כמו הדין של שומר שכר. תוספות שואלים מן המשנה נתן לו מעות ולא משך ממנו פירות יכול לחזור בו היינו בקניין רגיל אין חלות של קניין עד שהלוקח מושך את הפירות. זה שמשך המוכר את הכסף אינו מעלה ואינו מוריד. אז תוספות שואלים ממה נפשך לדעת רב הונא. אם המוכר יכול להשתמש עם הכסף אז למה זה שנתן לספר אינו חייב במעילה מיד? היינו שיש לנו את הדין גזבר או מי שיש לו כסף של בדק הבית שנתן את הכסף לבלן ה גזבר חייב במעילה אבל אם נתן את הכסף לספר לא. החילוק הוא שמיד שנתן כסף לבלן הוא יכול לרחוץ מיד אבל בספר אין קניין עד שמתחיל את התספורת. אז אם מוכר יכול להשתמש עם הכסף עד שלא נגמר את הקניין למה מי שנתן לספר אינו חייב מיד. מצד שני אם המור אינו יכול להשתמש עם הכסף אז למה המוכר אינו יכול להגיד ללוקח נשרפו מעותיך בעלייה? היינו עד שלא נגמר את הקניין נשרפו הכסף. אז אם אין אחריות למוכר הוא יכול לומר נשרפו מעותיך בעלייה.
המהר''ם שיף שואל למה לא לשאול אותו דבר על רב נחמן? לרב נחמן השולחני יכול להשתמש עם הכסף הגם שהוא שומר שכר ולכן יש לשאול המוכר יכול להשתמש עם הכסף אבל אינו חייב באונסים. תוספות עונים בתירוץ הראשון אין שמירה לכסף אלא בקרקע. אבל אני שואל שזה היה צריך להיות גם בשולחני עם מעות צרורות! והוא אינו חייב!
The Mishna says when one gives to a money changer money to guard that was not wrapped up, the money changer can use the money and so if it is lost then he has to pay it back. Rav Huna said not just if it was lost in a small accident but also in a big accident. That is he is a borrower since he can use it. Rav Nahman says only in a small accident but in a big accident then he does not have to pay it back. Tosphot asks on Rav Huna whether a seller can use the money he receives before the buyer has picked up the fruit that he is buying. [That is before the actual deal is done]. If he can use it then there is a question from the barber. [If one pays a barber with money (bedek habait) that one dedicated for use in the Temple. then he is not transgressing the prohibition of meila until the haircut begins.] If he can not use it then why can he not say "your money was burned up in the attic before you picked up the fruit and since I did not own the money at that time then the deal is off."
So the Maharam Shif asks why not ask the same thing on Rav Nahman. Normally you would respond well the question does not apply to Rav Nahman because to him the money changer is only a paid guard who can not use what he guards. But here we have a case where the paid guard can use what is is guarding.
במשנה יש דין הנותן כסף לשולחני לשמור אם הכסף אינו חתום אז השולחני יכול להשתמש עם הכסף ולכן אם הכסף נאבד השולחני חייב. לדעת רב הונא הוא חייב גם אם הכסף נאנס באונס גדול כמו גזלן עם נשק. היינו יש לו דין כמו שואל. רב נחמן אמר רק אם נאבד אבל אונס גדול פטור כמו הדין של שומר שכר. תוספות שואלים מן המשנה נתן לו מעות ולא משך ממנו פירות יכול לחזור בו היינו בקניין רגיל אין חלות של קניין עד שהלוקח מושך את הפירות. זה שמשך המוכר את הכסף אינו מעלה ואינו מוריד. אז תוספות שואלים ממה נפשך לדעת רב הונא. אם המוכר יכול להשתמש עם הכסף אז למה זה שנתן לספר אינו חייב במעילה מיד? היינו שיש לנו את הדין גזבר או מי שיש לו כסף של בדק הבית שנתן את הכסף לבלן ה גזבר חייב במעילה אבל אם נתן את הכסף לספר לא. החילוק הוא שמיד שנתן כסף לבלן הוא יכול לרחוץ מיד אבל בספר אין קניין עד שמתחיל את התספורת. אז אם מוכר יכול להשתמש עם הכסף עד שלא נגמר את הקניין למה מי שנתן לספר אינו חייב מיד. מצד שני אם המור אינו יכול להשתמש עם הכסף אז למה המוכר אינו יכול להגיד ללוקח נשרפו מעותיך בעלייה? היינו עד שלא נגמר את הקניין נשרפו הכסף. אז אם אין אחריות למוכר הוא יכול לומר נשרפו מעותיך בעלייה.
המהר''ם שיף שואל למה לא לשאול אותו דבר על רב נחמן? לרב נחמן השולחני יכול להשתמש עם הכסף הגם שהוא שומר שכר ולכן יש לשאול המוכר יכול להשתמש עם הכסף אבל אינו חייב באונסים. תוספות עונים בתירוץ הראשון אין שמירה לכסף אלא בקרקע. אבל אני שואל שזה היה צריך להיות גם בשולחני עם מעות צרורות! והוא אינו חייב!
