The רמב''ם in the beginning of משנה תורה and in that ממרים פ''ב הלכות א-ג is saying roughly the same thing. That in terms of פסק הלכה a later court of law is not obligated to go by a former court of law. That is הלכה א. But when it comes to תקנות גזירות ומנהגים a later court of law can not disagree with a previous court of law unless it is greater in wisdom and numbers. However a law made as a סייג לתורה a later court of law can not nullify if it has expanded to all Israel. That is the basic law in the רמב''ם and it is also how רב שך understands him. The way you see that this is how רב שך understands the רמב''ם is the fact that in עדויות he says the רמב''ם has to be talking about גזירות ותקנות
In that משנה עדוית א:ה it asks "Why write the minority opinion?" And it gives an answer. The רמב''ם says there it means a later court of law can decide the law in that way even if it is a minority if it has רוב חכמה ורוב מניין. Why not understand the רמב''ם simply that he means a פסק הלכה? Because the רמב''ם ties it in with the idea that a later court of law can depend on a minority opinion if it has רוב חכמה ורוב מניין. We already know from משנה תורה the רמב''ם does not require a later court of law to need more numbers and more wisdom when it comes to פסק הלכה. So in עדויות he must means גזירות ותקנות
רמב''ם בתחילת משנה תורה והן בממרים פ''ב הלכות א-ג אומר בערך אותו הדבר. זה במונחים של הלכה. פסק בית משפט מאוחר אינו מחויב ללכת לפי בית משפט לשעבר. כלומר זו הלכה א. אבל כשמדובר בתקנות גזירות ומנהגים בית המשפט המאוחר מחוייב להסכים עם בית משפט הקודם אלא אם כן הוא גדול בחכמה ומספרים. עם זאת חוק שנעשה בתור סייג לתורה, בית משפט מאוחר לא יכול לבטל אם היא התרחב לכל ישראל. זהו החוק הבסיסי הרמב''ם, וזה גם איך רב שך מבין אותו. הדרך שאתה רואה שכך רב שך מבין את רמב''ם היא העובדה כי בעדויות הוא אומר שהרמב''ם מדבר על גזירות ותקנות. באותה משנה עדוית א: ה' המשנה מבקשת "למה לכתוב דעת המיעוט?" והיא נותנת תשובה. הרמב''ם אומר שהמשמעות היא שבית המשפט המאוחר יכול להכריע את החוק ככה גם אם הוא מיעוט אם יש לו רוב חכמה ורוב מניין. למה לא מבינים את רמב''ם פשוט כי הוא מתכוון פסק הלכה? בגלל שהרמב''ם קישר אותה משנה עם הרעיון כי בית משפט אחר עשוי לתלות בדעת המיעוט אם יש לו רוב חכמה ורוב המניין. אנחנו כבר יודעים מתוך משנה תורה שהרמב''ם אינו מחייב בית המשפט המאוחר להיות להם יותר מספרים ויותר חוכמה כשמדובר בפסק הלכה.
I am really tired so I just wrote this fast-but if I could add for the sake of simplicity I would explain how the Rambam is referring to a court of law with the authentic ordination from Sinai, not the phony type in common use today. Also that the Rambam does not mean a court can poskin not like the Gemara. The Gemara is the final pesak as he explains elsewhere.. But I did not have time to go into this because of lack of sleep.
The thing that requires thought here is the way Rav Shach understands that Rambam. It is not as if I never thought abut this. But this way Rav Shach understands the Rambam puts a whole new spin on things.
In that משנה עדוית א:ה it asks "Why write the minority opinion?" And it gives an answer. The רמב''ם says there it means a later court of law can decide the law in that way even if it is a minority if it has רוב חכמה ורוב מניין. Why not understand the רמב''ם simply that he means a פסק הלכה? Because the רמב''ם ties it in with the idea that a later court of law can depend on a minority opinion if it has רוב חכמה ורוב מניין. We already know from משנה תורה the רמב''ם does not require a later court of law to need more numbers and more wisdom when it comes to פסק הלכה. So in עדויות he must means גזירות ותקנות
רמב''ם בתחילת משנה תורה והן בממרים פ''ב הלכות א-ג אומר בערך אותו הדבר. זה במונחים של הלכה. פסק בית משפט מאוחר אינו מחויב ללכת לפי בית משפט לשעבר. כלומר זו הלכה א. אבל כשמדובר בתקנות גזירות ומנהגים בית המשפט המאוחר מחוייב להסכים עם בית משפט הקודם אלא אם כן הוא גדול בחכמה ומספרים. עם זאת חוק שנעשה בתור סייג לתורה, בית משפט מאוחר לא יכול לבטל אם היא התרחב לכל ישראל. זהו החוק הבסיסי הרמב''ם, וזה גם איך רב שך מבין אותו. הדרך שאתה רואה שכך רב שך מבין את רמב''ם היא העובדה כי בעדויות הוא אומר שהרמב''ם מדבר על גזירות ותקנות. באותה משנה עדוית א: ה' המשנה מבקשת "למה לכתוב דעת המיעוט?" והיא נותנת תשובה. הרמב''ם אומר שהמשמעות היא שבית המשפט המאוחר יכול להכריע את החוק ככה גם אם הוא מיעוט אם יש לו רוב חכמה ורוב מניין. למה לא מבינים את רמב''ם פשוט כי הוא מתכוון פסק הלכה? בגלל שהרמב''ם קישר אותה משנה עם הרעיון כי בית משפט אחר עשוי לתלות בדעת המיעוט אם יש לו רוב חכמה ורוב המניין. אנחנו כבר יודעים מתוך משנה תורה שהרמב''ם אינו מחייב בית המשפט המאוחר להיות להם יותר מספרים ויותר חוכמה כשמדובר בפסק הלכה.
I am really tired so I just wrote this fast-but if I could add for the sake of simplicity I would explain how the Rambam is referring to a court of law with the authentic ordination from Sinai, not the phony type in common use today. Also that the Rambam does not mean a court can poskin not like the Gemara. The Gemara is the final pesak as he explains elsewhere.. But I did not have time to go into this because of lack of sleep.
The thing that requires thought here is the way Rav Shach understands that Rambam. It is not as if I never thought abut this. But this way Rav Shach understands the Rambam puts a whole new spin on things.
