Talmud Bava Metzia 98a. Tosphot first word משכחת. It occurred to me to ask what seems like a simple question. To Rabbainu Tam to take an oath of a guard one needs כפירה הודאה ואונס. Why is not just כפירה or אונס enough? Is that not the same thing as מודה במקצת where we say מודה במקצת הטענה חייב שבועה? I guess because it is different than the case of a loan. By a loan we say he takes an oath because he really wanted to deny the whole thing but אין אדם מעיז פניו בפנע בעל חובו because the lender did him a favor by giving him a loan. But here with a guard the person that gave the guard something to watch did him no favor.
The question on this is:
But then there would be more of a reason to have a person that denies the whole transaction to take an oath, not less.
What I mean to say is this we say מודה מקצת takes an oath because two things cancel. There is a reason to say he is denying only part when he could have denied the whole thing so let us believe him. To cancel this we say אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו. So then normally our starting position is there should be an oath, because 1-1 is the same as zero.
It also occurred to me a simple way to explain the question of Tosphot on Rabbainu Tam. Rava asks on Rav and Shmuel "if there is a migo then there would never be a case of a שומר taking and oath." The question of Tosphot on RT is that to RT the case of a guard taking an oath is never a case where there is a migo.
________________________________________________________________________________
בבא מציעא צ''ח ע''א תוספות ד''ה משכחת. It occurred to me to ask what seems like a simple question. To רבינו תם to take an oath of a שומר one needs כפירה הודאה ואונס. Why is not just כפירה or אונס enough? Is that not the same thing as מודה במקצת where we say מודה במקצת הטענה חייב שבועה? I guess because it is different than the case of a loan. By a loan we say he takes an oath because he really wanted to deny the whole thing but אין אדם מעיז פניו בפנע בעל חובו because the lender did him a favor by giving him a loan. But here with a guard the person that gave the guard something to watch did him no favor.
השאלה על זה:
אבל אז תהיה יותר סיבה לחייב אדם שמכחיש את העסקה כולה לקחת שבועה, לא פחות.
It also occurred to me a simple way to explain the question of תוספות on רבינו תם. In שבועות רבא asks on רב and שמואל if there is a מיגו then there would never be a case of a שומר taking and oath." The question of תוספות on רבינו תם is that to רבינו תם the case of a guard taking an oath is never a case where there is a מיגו because it is always מודה מקצת
בבא מציעא צ''ח ע''א תוספות ד''ה משכחת. עלה בדעתי לשאול מה שנראה כמו שאלה פשוטה. לרבינו תם, שומר כדי להישבע צריך כפירה הודאה ואונס. למה לא כפירה לבדה או אונס מספיקים? האם זה לא אותו דבר כמו מודה במקצת שבו אנו אומרים מודה במקצת הטענה חייב שבועה? תרוץ: אני מניח כי זה שונה מאשר במקרה של הלוואה. על ידי הלוואה שאנו אומרים הוא לוקח שבועה כי הוא באמת רוצה להכחיש את העניין, אבל אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו כי המלווה עשה לו טוב על ידי שנתן לו הלוואה. אבל כאן עם שומר, האדם שנתן משהו לשמור לא עשה לו שום טובה.
גם עלה בדעתי דרך פשוטה להסביר את השאלה של תוספות על רבינו תם. בשבועות רבא שואל על רב ושמואל אם יש מיגו אז לעולם לא יהיה מקרה בשומר לקיחת השבועה ". שאלת תוספות על רבינו תם היא לרבינו תם במקרה שהשומר לוקח שבועה הוא לא לעולם במקרה בו קיים מיגו כי זה תמיד מודה מקצת.
_
The question on this is:
But then there would be more of a reason to have a person that denies the whole transaction to take an oath, not less.
What I mean to say is this we say מודה מקצת takes an oath because two things cancel. There is a reason to say he is denying only part when he could have denied the whole thing so let us believe him. To cancel this we say אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו. So then normally our starting position is there should be an oath, because 1-1 is the same as zero.
It also occurred to me a simple way to explain the question of Tosphot on Rabbainu Tam. Rava asks on Rav and Shmuel "if there is a migo then there would never be a case of a שומר taking and oath." The question of Tosphot on RT is that to RT the case of a guard taking an oath is never a case where there is a migo.
________________________________________________________________________________
בבא מציעא צ''ח ע''א תוספות ד''ה משכחת. It occurred to me to ask what seems like a simple question. To רבינו תם to take an oath of a שומר one needs כפירה הודאה ואונס. Why is not just כפירה or אונס enough? Is that not the same thing as מודה במקצת where we say מודה במקצת הטענה חייב שבועה? I guess because it is different than the case of a loan. By a loan we say he takes an oath because he really wanted to deny the whole thing but אין אדם מעיז פניו בפנע בעל חובו because the lender did him a favor by giving him a loan. But here with a guard the person that gave the guard something to watch did him no favor.
השאלה על זה:
אבל אז תהיה יותר סיבה לחייב אדם שמכחיש את העסקה כולה לקחת שבועה, לא פחות.
It also occurred to me a simple way to explain the question of תוספות on רבינו תם. In שבועות רבא asks on רב and שמואל if there is a מיגו then there would never be a case of a שומר taking and oath." The question of תוספות on רבינו תם is that to רבינו תם the case of a guard taking an oath is never a case where there is a מיגו because it is always מודה מקצת
בבא מציעא צ''ח ע''א תוספות ד''ה משכחת. עלה בדעתי לשאול מה שנראה כמו שאלה פשוטה. לרבינו תם, שומר כדי להישבע צריך כפירה הודאה ואונס. למה לא כפירה לבדה או אונס מספיקים? האם זה לא אותו דבר כמו מודה במקצת שבו אנו אומרים מודה במקצת הטענה חייב שבועה? תרוץ: אני מניח כי זה שונה מאשר במקרה של הלוואה. על ידי הלוואה שאנו אומרים הוא לוקח שבועה כי הוא באמת רוצה להכחיש את העניין, אבל אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו כי המלווה עשה לו טוב על ידי שנתן לו הלוואה. אבל כאן עם שומר, האדם שנתן משהו לשמור לא עשה לו שום טובה.
גם עלה בדעתי דרך פשוטה להסביר את השאלה של תוספות על רבינו תם. בשבועות רבא שואל על רב ושמואל אם יש מיגו אז לעולם לא יהיה מקרה בשומר לקיחת השבועה ". שאלת תוספות על רבינו תם היא לרבינו תם במקרה שהשומר לוקח שבועה הוא לא לעולם במקרה בו קיים מיגו כי זה תמיד מודה מקצת.
_
