[Link to book on Shas] Link to book on Bava Metzia chs 8 and 9
For an introduction: There are 43 things one needs to brings a sin offering for, One is eating forbidden fat. If he ate a piece of fat and his wife comes in and asks, "Where is the forbidden fat I left on the table?" then he has to bring a sacrifice. If he ate one piece then another in one span and then knows about the first and brings a sacrifice, the second is included. If he ate two pieces and then remembers the first, and then eats a third and then brings a sacrifice on the first, the third is not included. "Knowings divide." In the way I explain the end of the Halacha; if he eats the first and second and remembers the first and then eats the third and remembers the second [so it is not all one span], then bringing on the second takes care of all three.
I wanted to answer a question in the Rambam laws of sacrifices for accidental sins. 6:11. My basic idea is this. He ate the first and second kezait (size of an olive) in one span of forgetfulness. Then he remembered the first one. And then ate a third kezait (size of an olive) in the same span of forgetfulness as the second one. [same as the beginning of that halacha]. But then (and this is the essential difference and the essential point.):
At that point he remembered the second kezait. And he brings a sacrifice for the second Kezait (size of an olive).
The major difference in my new way is that he brings a sacrifice for the second Kezait not the first, and in that case the first and the third are included. The Rambam did spell this out clearly. And also is the important point that there are two knowings. The first knowing is after he ate the first two and then he knows about the first Kezait (not the second), So when then he eats the third the second and third are in one span of forgetting. But it is not all one span.
The way to think of this is where is the center of gravity? If one the acts of knowing then it is true the first and third are not in one span. But if the center of gravity is on the sacrifice then it is clear. He brings a sacrifice on the second-so you ask is the the kezait included? Yes, because it was in one span of forgetting with the second. Now you ask is the third included? You also have to answer yes, because it also was in one span of forgetting as the second. Therefore when he brings a sin offering for the second the first and third are both included.
[I forget who brought up the fact that this Rambam is hard to understand maybe it was the Beit Yoseph or maybe Rav Shach. We stumbled upon it when we were learning Rav Shach's Avi Ezri]
[In short the Rambam says he knows about the second. But that does not mean before he ate the third. That is the source of confusion.]
[I do not know why David Bronson did not answer the Rambam the way I just did, or even if he would accept it. ]
_________________________________________________________________________________
מבוא: יש ארבעים ושלשה סוגים של חטא שצריך להביא עליהם חטאת . חלב אחד מהם. אז הנה יש לנו מקרה שבו היה כזית חלב בתנור . בן אדם נכנס ואכל אותו. ואז אשתו נכנס ושאל, "איפה הוא כזית חלב ששם בתנור?" הוא צריך להביא חטאת. אם הוא אכל חתיכה אחת ואחר כך עוד אחת בפרק אחד ואז יודע על הראשונה הוא מביא קרבן, והשניה כלולה. אם הוא אכל שתי חתיכות ולאחר מכן זוכר את הראשונה ואז אוכל שלישית ואז מביא קרבן על הראשונה, השלישית אינה כלולה. ידיעה מחלקת. בדרך שאני מסביר סוף החוק: אם הוא אוכל את כזית הראשון והשני וזוכר את הראשון ואז אוכל את השלישי וזוכר את השני [כך שזה לא כל העלם אחד], אז מביא על השני ומתכפר על כל שלושתם .
רציתי לענות על שאלה בהלכות שגגות ברמב''ם פרק ו 'הלכה ט' והלכה י''א. הרעיון הבסיסי שלי היא כזאת. הוא אכל את כזית הראשונה ושנייה בפרק אחד של שכחה. ואז נזכר הראשון. ואז אכל כזית שלישית באותה התקופה של שיכחה של השנייה. זה אותו דבר כתחילת דין זה. אבל אז (וזה ההבדל המהותי ואת הנקודה החשובה.): בשלב זה נזכר בכזית השני. והוא מביא קרבן עבור השני. הראשון והשלישי כלולים. רמב''ם כתב את זה בבירור. הנקודה החשובה היא שיש שתי ידיעות. הידיעה הראשונה היא לאחר שאכל שני הראשונים ואז הוא יודע על כזית הראשון, ולא על השני. לכן, כאשר לאחר מכן הוא אוכל השלישי, השני והשלישי הם בפרק אחד של שיכחה. הדרך לחשוב על זה. איפה מרכז הכובד? אם מרכז הכובד הוא בידיעה, אז זה נכון שהראשון ושלישי אינם בפרק אחד. אבל אם מרכז הכובד הוא על הקרבה, אז ברור. הוא מביא קרבן על השני. אז אתה שואל "האם כזית הראשון כלול?" כן, כי זה היה בפרק אחד של שיכחה עם השני. עכשיו אתה שואל, "האם השלישי בכלל?" אתה גם צריך לענות "כן", כי זה גם היה בפרק אחד של שכחה כמו השני. לכן כאשר הוא מביא קורבן חטאת עבור השני הראשון והשלישי שניהם כלולים.
_____________________________________________________________________________
Here is what I had written about this subject beforehand and as you can see I tried to answer the questions on the Rambam and then my learning partner David Bronson showed that my answer then did not work. Now I am answering this question in a new way.
) הלכות שגגות ברמב''ם פרק ו' הלכה ט' והלכה י''א. אני מביא כאן שאלה על רמב''ם. אבל לפני כן אני מחויב לעבור את הנושא. מבוא. יש ארבעים ושלשה סוגים של חטא שצריך להביא עליהם חטאת . כלומר עז נקבה או כבשה. חטאת ניתן להביא רק לשוגג. אז הנה יש לנו מקרה שבו הייתה כזית חלב בתנור. בן אדם נכנס ואכל אותו. ואז אשתו נכנסה ושאלה, "איפה הוא כזית החלב ששמתי בתנור?" הוא צריך להביא חטאת. אם אוכל חתיכת החלב, הוא מביא חטאת. אם הוא אכל כזית ולאחר מכן ידע שהיה חלב, ואז אכל כזית נוספת ולאחר מכן ידע על השני שהיה חלב, יש לו להביא חטאת על כל חתיכה. לא רק זה, אלא אם היו שתי ידיעות, היינו שהוא אכל כזית חלב, ואכל עוד כזית חלב, ואז הוא ידע על כזית הראשון ואחרי כן ידע על כזית השני, הוא מביא שתי חטאות. אתה לא צריך שתהיינה הידיעות בין שני מעשים של אכילה. שבת דף ע''א וכן ברמב''ם הלכות שגגות פרק ו': הלכה ט'. כלומר הרמב''ם החליט כמו רבי יוחנן שידיעות מחלקות, לא כמו ריש לקיש שהקרבת הקורבן היא מחלקת. כפרות מחלקות.
אם הוא אכל שני כזיתים כאחד בהעלמה אחת, ולאחר מכן ידע על כזית הראשון. לאחר מכן, באותו פרק הזמן של שיכחת השני אכל כזית שלישי. כשהוא מביא חטאת לחתיכה הראשונה, הוא פוטר את הכזית השנייה. זה משגגות ברמב''ם פרק ו' הלכה י''א. כל זה מהרמב''ם שגגות ו:י''א הוא אוכל שני כזיתים של חלב בהעלמה אחת. ואז הוא יודע על כזית הראשון. לאחר מכן, באותו העלמה של כזית השני, הוא אוכל כזית שלישי. הידיעה מחלקת הראשון מן השלישי. הוא יידרש חטאת לכזית הראשון, והשני ייכלל גם אם הוא לא יודע על זה עדיין. אם במקום זאת הוא הביא לשלישי גם השני ייכלל. סוף ההלכה הוא זה: אם הוא נזכר בכזית השני, ומביא חטאת לזה, אז הראשון ושלישי יהיו כלולים, וכשהוא זוכר אותם הוא לא יידרש להקריב עוד. בטעות חשבתי להסביר את סוף הלכה י''א. חשבתי שהמקרה דומה לתחילת ההלכה אבל בהבדל אחד. הוא אכל כזית ראשון והשני, ואז נזכר בכזית השני, ולאחר מכן באותה העלמה של כזית הראשון אכל כזית השלישי. עכשיו הוא מביא חטאת לכזית השני. הראשון ושלישי מתכפרים לפי שהם היו באותה העלמה כשני, אבל זה לא אותו הדבר כמו העלמה אחת על כולם. בדרך שלי כזית הראשונה וכזית שלישי נמצאים בהעלמה אחת, וכי העובדה שלא היתה ידיעה שנייה עושה את כל זה העלמה אחת. בדרך זו היא לא מקרה טריוויאלי שכל השלושה כזיתים נאכלו בהעלם אחד. החטאת באה אחרי כזית השלישי נאכל, ואז כשהוא נזכר בכזית הראשון והשלישי הם ייכללו. המוטיבציה לגישה שלי היא העובדה שאם במקרה שבו יש רק שני כזיתים, והוא אוכל כזית ראשון וכזית שני בהעלם אחד, ולאחר מכן זכר כזית ראשון ומביא חטאת לכזית הראשון לבד, כזית השני כלול באופן אוטומטי משום שלא היתה ידיעה שנייה לכזית השני. אבל אם הוא ידע על כזית שני לפני החטאת, הוא יצטרך להביא עוד חטאת כי הידיעה השנייה עושה הפרד.
למחרת: אמרתי להחברותא שלי את הרעיון. אמרתי שכזית הראשון וכזית השני מחוברים. ולאחר מכן כזית שלישי וכזית ראשון מחוברים. לכן כזית שלישי מחובר לכזית שני באמצעות גשר דרך כזית הראשון.
הוא ציין כי זה לא יכול להיות נכון, כי אז זה יעבוד לתחילת ההלכה,הלכה י''א, כלומר, כאשר כזית הראשון וכזית השני היו בפרק אחד, ואז הוא נזכר בכזית הראשון ולאחר מכן אכל כזית שלישי באותה העלמה של כזית השני, במקרה שרק הראשון והשני מחוברים, וכשהוא מביא חטאת על הראשון, אז כזית השני מוכלל. אז ברור כזית השני לא יכול לגשר בין השלישי וראשון. אז כזית הראשון לא יכול לגשר בין השלישי והשני. וחוץ מזה הוא ציין כי הגמרא עצמה אומרת גררא אחת אמרינן, שתי גררות לא אמרינן. ויתר על כן זה שכל ישר. אם הוא אכל הראשון ואז נזכר בו ולאחר מכן אכל כזית שנייה, אז כזית השני הוא לא באותה העלמה. אז במקרה שלי גם. כשהוא נזכר כזית השני זה עושה כזית השני וכזית השלישי בהעלמות נפרדות.
________________________________________________________________
