Sanhedrin 63 side a at the bottom of the page.

The Tosphot here is divided into two parts. It is the second part here that is hard to understand. What is the difference between the prohibition of cooking on the festival and serving idols?

Th background you need for my question here is this. You have two verses telling us  not to serve idols. and we have one verse not to sacrifice to idols. [And for every prohibition you need another verse telling you the punishment.] But the second verse not to serve has no punishment written with it. So we assume it is a regular prohibition with no punishment except the usual lashes.
I forget all the details but just for now take my word for it that the first service mentioned in "Thou shalt not bow before them and that shalt not serve them" is referring to service according to the general way that idol is served.  And a death penalty is given for that in a different verse.
Sacrifice to an idol is in the same category.
That leaves us with the second "Thou shalt not serve other gods" in Exodus 23 with no death penalty. and it is referring to all kinds of serve no mentioned in exodus 20. But according to the Talmud in Sanhedrin it gets no lashes either because it is a לאו שבכללות a prohibition that includes lots of things that were not stated openly.
Tosphot is trying to figure out why this "Don't serve" is any different than don't do work on the festival which does gets lashes even though there also the exact prohibitions are not stated openly.
It is what the answer of Tosphot is to this question that I find hard to understand.

Appendix: I have heard it said that love of money is idolatry. And some people want to expand the definition of idolatry anything a person has an obsession with. I strongly object to adding to the Torah. Maybe obsessions are not good but surely if people would thing out their position they would realize that they cant be suggested someone should get the death penalty for an obsession. So if not then why call it idolatry? Call it an obsession.

i29  [i29 in midi]

A piece of music written for the glory of God in circa 2012 in Uman.


I use a kind of idea that was developed during the Renaissance of 1, 1/2,1.5, 1 in a 4/4 time.
I was reluctant to use this idea until I saw that it was begun in the Renaissance.
e74  [e74 in midi] [e33 in mp3] [e33 in midi] [e34 in mp3] [e34 in midi]     e35 in mp3  [e35 in midi]


e36 in mp3
e36 in midi

e39 in mp3

[e39 in midi]
[e40 in mp3] [e40 in midi]

[e41 in midi] [there is no mp3 version]

[e42 in midi] 

e46 in mp3

[e46 in midi]

Written also in Uman I think around 2006

 To have  fast session in learning Gemara every day. That is to learn Gemara Rashi and Topshot in this way: say the words and go on. 2) Also to have a similar session in the Rambam with the all the commentaries on the page. 3) Similarly to have a session in Mathematics in the same way. Take the Algebraic Toplogy of Allen Hatcher for example and just start from the beginning and say it word by word until you finish,--and then start again. Four times in a row. If you don't understand at first eventually you will. Things get absorbed into your subconscious even if you are not aware of it. 4) Dito the Avi Ezri of Rav Shach {Elazar Menachem Shach}. This is the most interesting and juicy book of Torah I have ever come across. Sell what you have and go out and buy it. It is on the Rambam and  is is amazingly "Geshmak"  in a way I had never suspected until I picked it up and looked inside.

1) The main thing is to start learning Torah. The Torah will help you out of all your problems.
2) The main thing is Torah.  I believe that if one would start to learn Torah, that everything in his life would change for the better.

3) You have problems I admit that is true. But I have confidence that the power of Torah is so great that it can help one out of all his problems. But not all at once. One needs to keep at it year after year, and eventually he will see how in time everything changed for the better.

I know there are questions about this idea. 
The questions are internal and external. There are people that learned Torah in order to make money. And these people are often nasty.   But that is not a question because Torah has to be learned for its own sake in order to be effect.

After the recent events in Baltimore I think we can all agree that if Abraham Lincoln had learned this particular page of Gemara (Talmud) Baltimore would a lot better place. What he might have done was to stop the slave trade like England had done a long time before that. And there are strict laws about how a slave must be treated. But the result of freeing the slaves was disastrous.

Tractate Bava Metzia page 100a and 100b. And Tosphot first words "money of a slave"





 Tosphot at first deals with the fact that when both are in doubt they divide. He asks, "How can they do that when it is not DM "derara demomona)?" This is what confused me  because it is directly against the Gemara in Bava Metzia page 2. But then at some point I realized that Tosphot is depending on a Gemera in Bava Batra.  But then the next problem is that Tosphot is dealing with the part of the Mishna that says when the both are sure then the seller takes an oath. But when he asks his question אי תימא  "If you will ask how can they divide" it makes no sense. And for years I was confused by the question, "What could Tosphot be asking here?" Until I realized that Tosphot  changed tracks and asks on the end of the mishna where it says "when both are in doubt they divide." This was the key insight.

So Tosphot says it is DM because there were two witnesses that heard the agreement but did not see how much money changed hands. Therefore there is doubt to the Beit Din even without their pleas.
So Sumchos says they divide with no oath.
But then I ask in the above essay what about the part of the mishna than says when the seller is certain that he takes an oath. The only variable that has changed is what is plea is. So if the end of the mishna is Dm [דררא דממומא] so must be the part above it. But there there is an oath and Sumchos holds where there is Dm there is no oath and they divide. I answer that there is an oath because it is admitting in part. מודה במקצת





In this essay I used google translator because the Hebrew of Google is better than my own. But still there are mistakes that got in and so I still need to do some corrections in the Hebrew.

)בבא מציעא ק. וק: תוספות ד''ה דמי עבד. המוכר מכר עבד. אבל יש לו שני עבדים, גדול וקטן. הגדול בעשרים וחמש, והקטן בעשרים. המוכר והקונה מסכימים לבטל את העסקה. יש ספק איזה עבד נמכר. המוכר אומר עבד קטן מכרתי. הלוקח אומר עבד גדול לקחתי. על המוכר להחזיר עשרים וחמש או עשרים? המשנה אומרת המוכר לוקח שבועה ונשבע כי הוא מכר את אחד הקטן ונותן בחזרה רק עשרים. המשנה שאנחנו יודעים הוא סומכוס מסיבות אחרות שמחזיק בשיטה כסף המוטל בספק מחלקים. החכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה. זאת אומרת להשאיר את הכסף ברשותו של מי שיש לו הכסף עד שלא הוכחה אחרת

  תוספות כשהוא מתחיל "אי תימא" הוא מדבר על חלק אחר של  המשנה מן החלק של תחילת התוספות. המשנה אומרת ראשונה, כאשר המוכר והקונה בטוחים אז המוכר לוקח שבועה כי הוא מכר את העבד הקטן. תוספות אומר שזה מקרה שבו אין מסמך נכתב על המכירה. אבל אז תוספות שואלים שאלתם שהטרידה אותי לסירוגין במשך כשבע שנים. "אבל איך הם יכולים לחלק? זה לא דררא דממונא?" עכשיו אני מבין. תוספות שואל על סוף משנה. הדיון הוא שהמוכר והקונה הם גם בספק. ויש החוק הוא שהם מחלקים. (ממון המוטל בספק חולקים.) ותוספות שואל על זה איך הם יכולים לחלק כאשר הוא לא מקרה של דררא דממונא. והם עונים שזה מקרה של דררא דממונא כי המכירה התרחשה לפני עדים ששמעו אותם מדברים ומחליטים על מחיר של עבד הגדול בעשרים וחמישה שקלים והקטן בעשרים והעדים לא ראו כמה כסף חליף ידיים. מה שתוספות מחכווין הוא שזה מצב שיש ספק לבית המשפט גם ללא הטיעונים וזה עושה את זה דררא דממונא. עכשיו תוספות היא ברורה. עם זאת, אנחנו צריכים לשאול איך זה משתלב עם החלק הקודם של המשנה שבו יש שבועה. אם סומכוס מסכים שיש שבועה כאשר הצדדים בטוחים, אז אין שום בעיה. אבל יש דעה שסומסוס סובר ממון המוטל בספק חולקים גם כאשר צדדים בטוחים. ואת תשובת התלמוד על זה היא שהוא מקרה שבו השבועה היא מהתורה. יש לי הסבר פה שהשבועה כאן הוא מהתורה, כי זה הוא מקרה של הודאה בחלק (מודה המקצת). המוכר מודה שהוא חייב עשרים שקלים. הוא פשוט לא מודה בחמשת השקלים הנותרים. אבל אם זה המקרה, אז מדוע אין שבועה בסוף משנה? תשובה: כי כאשר המוכר אומר שהוא לא יודע שזה לא נחשב להודאה בחלק. כשהוא אומר "איני יודע" זה לא מודה במקצת. להבין את התוספות הייתי צריך ללכת למסכת בבא בתרא לגלות שיש דעה שתוספות הוא בהתאם לכאן. זה שסומכוס רק אומר החוק שלו כאשר יש דררא דממונא. בגלל התוספות מודפסת עם התייחסות בבא מציעא דף ב' שבו אומר משהו שונה לחלוטין עשה את  תוספות הזה מאוד מבלבל.
בסיכום
 תוספות בראשונה עוסק בעובדה שכאשר שניהם נמצאים בספק שהם מחלקים. הוא שואל, "איך הם יכולים לעשות את זה כשזה לא דררא דממונא?" זה מה שבלבל אותי כי זה ישירות נגד הגמרא בבא מציעא דף ב'. אבל בשלב מסוים הבינתי שתוספות הוא בהתאם לגמרא בבא בתרא. אבל אז הבעיה היא  שתוספות הוא מתמודד עם החלק המשנה שאומר כאשר שניהם בטוחים אז המוכר לוקח שבועה. אבל כשהוא שואל שאלתו. "אי תימא (אם תומר) איך הם יכולים לחלק" . במשך שנים הייתי מבולבל על ידי השאלה מה יכול להיות תוספות שואלים כאן. עד שהבנתי שתוספות שינו מסלולים ושואלים על סוף המשנה שבו כתוב "כאשר שניהם נמצאים בספק שהם מחלקים." זאת היתה תובנה מרכזית. אז תוספות אומר שזה דררא דממומא כי היו שני עדים ששמעו את הסכם אך לא ראו כמה כסף חליף ידיים. לכן יש ספק לבית דין אפילו בלי טיעוניהם. אז סומכוס אומר שהם מחלקים ללא שבועה . אבל אז אני שואל במאמר מעל מה על החלק משנה שאומר כאשר המוכר הוא בטוח שהוא לוקח שבועה. משתנה היחיד שהשתנה הוא מה הוא הטיעון. אז אם סוף המשנה דררא דממומא, כך חייב להיות החלק הזה. אבל יש שם שבועה וסומכוס מחזיק בשיטה כשיש דררא דממומא אין שבועה והם מחלקים. אני עונה שיש שבועה כי הוא מודה בחלק. מודה במקצת.




After the recent events in Baltimore I think we can all agree that if Abraham Lincoln had learned this particular page of Gemara (Talmud) Baltimore would a lot better place. What he might have done was to stop the slave trade like England had done a long time before that. And there are strict laws about how a slave must be treated. But the result of freeing the slaves was disastrous.

a music file

n90 mp3  n90 midi  n90 nwc file

Music for the glory of God

l98  [l98 midi]   

   [l98 nwc]

bar yochai  mp3   [bar yochai midi]  

[bar yochai in nwc]

Mathematics   [mathematics in midi]  [mathematics nwc]

l89   [l89 midi]  [l89 in nwc]

l96  [l96 in midi]  [l96 in nwc]

b105 in mp3    [b105 midi]  b105 in nwc format

  

n67  [n67 in midi]  [n67 nwc]

i6  [i6 in midi format]  [i6 nwc]

l, n, and i files were written in Uman. Bar Yochai in NY. b files in Israel.

Mathematics was written in Uman in notebooks but put into orchestra form in NY.
\