אחר שלמדתי אצל הליטאים והלכתי לים,הבנתי אם בוחנים את דברי התוספות במסכת בבא מציעא (דף פ"ב ע"ב), הרי שגם שיטת רש"י וגם שיטת התוספות מסתדרות היטב; הקושי בהבנה מתעורר רק לגבי דברי הרי''ף והרמב"ם. שכן לפי התוספות, ר' יצחק סבור שמלווה המחזיק במשכון נחשב לשומר שכר. מכאן שהגמרא התכוונה לומר כי המחלוקת בין רבי עקיבא לרבי אליעזר נוגעת למקרה שבו המלווה קיבל את המשכון בעת ​​מתן ההלוואה: לדעת רבי אליעזר הוא נחשב לשומר חינם, ולדעת רבי עקיבא הוא נחשב לשומר שכר. לעומת זאת, אם המלווה קיבל את המשכון במועד שונה ממועד ההלוואה, הרי שלדעת שניהם הוא נחשב לשומר שכר, שכן במקרה זה שניהם מסכימים עם דעת רבי יצחק. אולם, רש"י סבור שהמלווה נחשב לשואל. לפיכך, כוונת הגמרא היא שאם המלווה קיבל את המשכון במועד שונה ממועד מתן ההלוואה, הרי הוא נחשב לשואל; אך אם קיבל את המשכון בעת ​​ההלוואה – לדעת רבי אליעזר הוא שומר חינם, ולדעת רבי עקיבא הוא שומר שכר