בבא מציעא דף צ''ז ע''ב וכתובות דף י''ב

הייתי בדרך חזרה מהים וחשבתי על בבא מציעא דף צ''ז ע''ב וכתובות דף י''ב ופתאום עלה בדעתי מה שאני חושב שזו בעיה אמיתית. בבא מציעא אנו אומרים ודאי וספק, ודאי אינו עדיף, ברי ושמא לאו ברי עדיף. זה ויכוח שם, אבל החוק הוא ודאי לא טוב יותר. אפשר לומר שאולי זה בגלל חזקת ממון. {המקרה שם הוא שיש שני אנשים מגיעים לבית המשפט. אחד אומר שאתה חייב לי חמישים שקלים. השני אומר שאני לא יודע.)} עם זאת, בכתובות י''ב הרמב''ן, הרשב''א והרבינו יונה כולם אומרים שכאשר כלה טרייה אומרת שנאנסה לאחר האירוסין, היא מאמינה מבחינת הכתובה, וגם, היא מותרת לבעלה, אף על פי שחזקת ממון שפועלת נגדה. ובכל זאת, הגמרא מביאה שהסיבה שהיא מאמינה היא משום שוודאי וספק, ודאי עדיף, ברי ושמע ברי עדיף. ולמרות שהרמב''ם אינו הייתי בדרך חזרה מהים וחשבתי על בבא מציעא דף צ''ז ע''ב וכתובות דף י''ב ופתאום עלה בדעתי מה שאני חושב שזו בעיה אמיתית. בבא מציעא אנו אומרים ודאי וספק, ודאי אינו עדיף ברי ושמא לאו ברי עדיף. זה ויכוח שם, אבל החוק בטוח שהוא לא טוב יותר. אפשר לומר שאולי זה בגלל יזקת ממנן. {המקרה שיש שני אנשים מגיעים לבית המשפט. אחד אומר שאתה חייב לי חמישים שקלים. השני אומר שאני לא יודע.)} עם זאת, בכתובות י''ב הרמב''ן, הרשב''א והרבינו יונה כולם אומרים שכאשר כלה טרייה אומרת שנאנסה לאחר האירוסין, היא מאמינה מבחינת הכתובה, וגם, היא מותרת לבעלה, ויש גם חזקת ממון שפועלת נגדה. ובכל זאת, הגמרא מביאה שהסיבה שהיא מאמינה היא משום שוודאי וספק, ודאי עדיף, ברי ושמע ברי עדיף. ולמרות שהרמב''ם אינו מתיר אותה לבעלה אם הוא כהן מכיוון שהיחסים היו יכולים להיות לאחר האירוסין (מרצונה, או שלא ברצונה, היא אסורה לו), ועדיין היא מקבלת את הכתובה.