בבא מציעא דף צ''ז ע''ב וכתובות דף י''ב

הייתי בדרך חזרה מהים וחשבתי על בבא מציעא דף צ''ז ע''ב וכתובות דף י''ב ופתאום עלה בדעתי מה שאני חושב שזו בעיה אמיתית. בבא מציעא אנו אומרים ודאי וספק, ודאי אינו עדיף, ברי ושמא לאו ברי עדיף. זה ויכוח שם, אבל החוק הוא ודאי לא טוב יותר. אפשר לומר שאולי זה בגלל חזקת ממון. {המקרה שם הוא שיש שני אנשים מגיעים לבית המשפט. אחד אומר שאתה חייב לי חמישים שקלים. השני אומר שאני לא יודע.)} עם זאת, בכתובות י''ב הרמב''ן, הרשב''א והרבינו יונה כולם אומרים שכאשר כלה טרייה אומרת שנאנסה לאחר האירוסין, היא מאמינה מבחינת הכתובה, וגם, היא מותרת לבעלה, אף על פי שחזקת ממון שפועלת נגדה. ובכל זאת, הגמרא מביאה שהסיבה שהיא מאמינה היא משום שוודאי וספק, ודאי עדיף, ברי ושמע ברי עדיף. ולמרות שהרמב''ם אינו הייתי בדרך חזרה מהים וחשבתי על בבא מציעא דף צ''ז ע''ב וכתובות דף י''ב ופתאום עלה בדעתי מה שאני חושב שזו בעיה אמיתית. בבא מציעא אנו אומרים ודאי וספק, ודאי אינו עדיף ברי ושמא לאו ברי עדיף. זה ויכוח שם, אבל החוק בטוח שהוא לא טוב יותר. אפשר לומר שאולי זה בגלל יזקת ממנן. {המקרה שיש שני אנשים מגיעים לבית המשפט. אחד אומר שאתה חייב לי חמישים שקלים. השני אומר שאני לא יודע.)} עם זאת, בכתובות י''ב הרמב''ן, הרשב''א והרבינו יונה כולם אומרים שכאשר כלה טרייה אומרת שנאנסה לאחר האירוסין, היא מאמינה מבחינת הכתובה, וגם, היא מותרת לבעלה, ויש גם חזקת ממון שפועלת נגדה. ובכל זאת, הגמרא מביאה שהסיבה שהיא מאמינה היא משום שוודאי וספק, ודאי עדיף, ברי ושמע ברי עדיף. ולמרות שהרמב''ם אינו מתיר אותה לבעלה אם הוא כהן מכיוון שהיחסים היו יכולים להיות לאחר האירוסין (מרצונה, או שלא ברצונה, היא אסורה לו), ועדיין היא מקבלת את הכתובה----------------------------------ברצוני להוסיף כאן שההבחנה של תוספות של "ברי טוב כנגד שמה חלש עדיף" לא תעזור כאן, משום שהספק של הבעל חזק, בעוד שהוודאות שלה חלשה. הסיבה לכך היא שהיא יודעת שהוא לא היה שם כדי לסתור את טענתה. (הוא אומר שלא מצא אותה בתולה, והיא אומרת משאירסתני נאנסתי.) כמו כן, חזקת הגוף לא תעזור כאן, משום שאם נלך לפי חזקת הגוף, זה ידחה את הזמן בו היא קיימה יחסי מין מאוחר ככל האפשר, וזה אומר שזה היה אחרי האירוסין שלה. יתר על כן, אם נלך לפי חזקת הגוף, זה יהפוך את אשת ישראלי לאסורה גם עבורו, משום שנדע שקיום יחסי המין היה אחרי האירוסין ולכן יהיה רק ספק אחד, כלומר אם זה היה מרצונה או בניגוד לרצונה. (ולכן היא אסורה) יתר על כן, דעתו של הרמב"ם כאן מבלבלת אותי, כי מצד אחד אנו מאמינים לה כדי לתת לה את הכתובה, אך היא עדיין אסורה לבעלה כהן------------------מצד אחד, הגמרא בדף י'ב עונה על השאלה הזאת בעובדה שיש לה מיגו, היא יכלה לומר שאיבדה את הבתולים שלה בגלל משחק גס בילדותה. עם זאת, הגמרא אומרת גם שחזקת בתולה היא זו שמקנה לה את הכתובה. משמעות הדבר היא שחזקת הגוף מבטלת את טענת הבעל, ואנו מאמינים לטענתה. זה מתיישב עם תוספת בדף ט' שחזקת הגוף דוחפת את זמן הקיום המין לאחר האירוסין. עם זאת, שם זה משמש כסיבה לאסור אותה לבעלה, וגם צריך לשמש כדי לאסור אותה לבעלה הישראלי. ואולי זו בדיוק הסיבה של הרמב"ם שהיא מקבלת את הכתובה אבל עדיין אסורה לבעלה