היום אני רוצה לענות על השאלה ששאלתי אתמול על רב שמואל רוזובסקי. במידה רבה, הוא עונה על השאלה בעצמו. הוא אומר שהתוספת בכתובות ע''ה ע"ב (תוספת רביעית בדף, המילים הראשונות "אבל היכא") הולכת כמו ר' יהושע. וזה פחות או יותר עונה על השאלה. לכן הוא יכול לומר שהגמרא בנידה דף ב' ע"ב הולכת כמו התנא קמא של ר' יהושע. במקרה שיש שערה לבנה נמצאת בכתם של צרעת. לא ידוע אם זה קרה לפני הנגע, ולכן האדם אינו טמא, או שאולי זה קרה אחרי שהנגע הופיע ולכן האדם הוא טמא. חכמים אמרו שזהו מקרה של ספק ור' יהושע אמר שהאדם טהור. אז אנחנו רואים את החכמים מחזיקים בחזקה של הגוף וחזקה של דין מבטלים זה את זה. כך נענית השאלה מנידה ב' ע''ב. היום אני רוצה לענות על השאלה ששאלתי אתמול על רב שמואל רוזובסקי. במידה רבה, הוא עונה על השאלה בעצמו. הוא אומר שהתוספת בכתובות עה ע"ב (תוספת רביעית בדף, המילים הראשונות "אבל איפה") הולכת כמו ר' יהושע. וזה פחות או יותר עונה על השאלה. לכן הוא יכול לומר שהגמרא בנידה דף ב' ע"ב הולכת כמו התנא קמא של ר' יהושע. במקרה שיש שערה לבנה נמצאת בכתם של צרעת. לא ידוע אם זה קרה לפני הכתם ולכן האדם אינו טמא, או שאולי זה קרה אחרי שהכתם הופיע ולכן האדם הוא טמא. חכמים אמרו שזהו מקרה של ספק ור' יהושע אמר שהאדם טהור. אז אנחנו רואים את החכמים מחזיקים בחזקה של הגוף וחזקה של דין מבטלים זה את זה. כך נענית השאלה מנידה ב' ע''ב. התקווה נמצאה חסרת נפח מתאים וזהו גוף חזק שאנו דוחפים קדימה בזמן. מי שטבל יש לו חזקת דין אם כן, כל אחד מבטל את השני, ונשארנו עם חזקה של השתא שגם דוחקת את החוסר אחורה בזמן, ולכן האוכל שהוכן עליו הוא בהחלט טמא. זה עונה בבירור לשאלתי על רב שמואל כי הגמרא בנידה מחזיקה חזקה של דין יכולה לעמוד לפני חזקה של גוף לפי התנא קמא. השאלה היחידה בעניין זה היא שקשה להבין מהי הגישה הכללית של ר' יהושע. בכתובות הוא מתווכח עם רבן גמליאל. המקרה הוא שאישה מגיעה לבית המשפט ואומרת שהיא לא בתולה אבל הסיבה היא כי היא נאנסה. רבן גמליאל אומר שהיא מאמינה והגמרא אומרת שהסיבה היא חזקה של הגוף ומיגו. ור' יהושע חולק על כך. אז שם הוא לא תומך בחזקה של הגוף בניגוד למה שהוא אומר בכתובות עמוד 75. כמו כן, אני רוצה להוסיף כאן שהמקרה של עמוד 9 קשה להבנה. שם נאמר שאם הבעל החדש יבוא לבית המשפט וטוען שלא מצא אותה בתולה, היא אסורה לו. אבל מה יקרה אם אז היא תגיד כן, לא הייתי בתולה כי נאנסתי אחרי האירוסין והחוק הוא כמו רבן גמליאל שהיא מאמינה ויש שאומרים שהיא מותרת אפילו לבעלה. מה יהיה החוק? האם היא כבר אסורה לו וזה לא ניתן לשנות? המקווה נמצאה חסרת נפח מתאים וזהו חזקת הגוף שאנו דוחפים קדימה בזמן. מי שטבל יש לו חזקת דין אם כן, כל אחת מבטלת את השניה, ונשארנו עם חזקה של השתא שגם דוחקת את החוסר אחורה בזמן, ולכן האוכל שהוכן עליו הוא בהחלט טמא. זה עונה בבירור לשאלתי על רב שמואל כי הגמרא בנידה מחזיקה חזקה של דין יכולה לעמוד לפני חזקה של גוף לפי התנא קמא. השאלה היחידה בעניין זה היא שקשה להבין מהי הגישה הכללית של ר' יהושע. בכתובות הוא מתווכח עם רבן גמליאל. המקרה הוא שאישה מגיעה לבית המשפט ואומרת שהיא לא בתולה אבל הסיבה היא כי היא נאנסה. רבן גמליאל אומר שהיא מאמינה והגמרא אומרת שהסיבה היא חזקה של הגוף ומיגו. ור' יהושע חולק על כך. אז שם הוא לא תומך בחזקה של הגוף בניגוד למה שהוא אומר בכתובות עמוד 75. כמו כן, אני רוצה להוסיף כאן שהמקרה של דף ט' קשה להבנה. שם נאמר שאם הבעל החדש יבוא לבית המשפט וטוען שלא מצא אותה בתולה, היא אסורה לו. אבל מה יקרה אם אז היא תגיד כן, לא הייתי בתולה כי נאנסתי אחרי האירוסין והחוק הוא כמו רבן גמליאל שהיא מאמינה ויש שאומרים שהיא מותרת אפילו לבעלה. מה יהיה החוק? האם היא כבר אסורה לו וזה לא ניתן לשנות. שוויא עלין חתיכה של איסור