רב שך סבור שיש רק שני סוגים של חליפין, שווה לשווה, או רכישה באמצעות מטפחת. [לרב שך החלפת מחט בשריון היא שווה בשווה מכיוון שזה רוצה מחט והשני רוצה חליפת שריון.] רב שך סבור שהחליפין חל על נישואין לאישה, ולא על רכישה באמצעות מטפחת. [זה דומה לתוספות ר''יד שסבור שקידושין באמצעות מטפחת שווה יותר מפרוטה שייך לקדש אישה.] לפי זה, עלינו לומר שכאשר רב נחמן אמר בבבא מציעא מ''ו ע''ב ובקידושין כ''ח ע''ב שפרי לא יכול לעשות חליפין, הוא בטח מתכוון שהוא לא יכול ליצור חליפין, אלא שהוא יכול להתקבל באמצעות חליפין. כדי להבהיר את הערתי כאן, הרשו לי להביא כמה נקודות. ראשית, רב שך מדבר רק על הגישה של הרמב''ם. ברור שתוספות ורבינו תם שונים לחלוטין. כמו כן, אנו יודעים שהחוק הוא כמו רב נחמן, שפירות אינם יכולים לבצע חליפין [פירות לא עבדי חליפין], אלא רק כלים.זה לדעת הרמב''ם הלכות מכירה פרק י''ג אבל מהו כלי? עבור תוספות, כלי הוא כל דבר שניתן להשתמש בו. אבל עבור רב שך, זה חייב להתייחס למה שיכול ליצור רכישה, לא למה שניתן לרכוש, משום שהוא סבור שאישה יכולה להרכש על ידי חליפין של שווה לשווה. גישה זו של רב שך, שאני חייב להזכיר, אינה דומה לתוספות, שיש חליפין שווה לשווה, וסוג אחר שאינו שווה לשווה, אך עדיין אינו רכישה על ידי מטפחת או נעל---------- ייתכן שיעזור להבין את מה שרב שך אומר אם אזכיר את ההבהרה של שמואל רוזובסקי שהבעיה היא האם משהו גורם לרכישה כמו במקרה של רכישה באמצעות מטפחת (סודר), או שאין שום מושא שגורם למעבר בכלל. פשוט בהחלפה, אחד רוכש את מושא האדם השני, והשני רוכש את מושא של הראשון. ועדיין, אפילו עם ההבהרה הזו, מוזר שרכישה באמצעות סודר לא תעבוד כדי לקדש אישה למרות שזוהי רכישה מוחלטת באמצעות קניין סודר, בעוד שרכישה באמצעות החלפה תקנה אישה, למרות שזוהי רכישה לא על ידי כסף שטר וביאה. ולפי רב שמואל רוזובסקי חליפין אינו גורם קניין לשני כל אלא כל אחד קונה את החפץ שהוא מגביה. לפי זה אם אחד נותן חפץ לאישה ואומר זה לך ובמקומו את מקודשת לי אין בזה הגבה ומשיכה לאישה. ולהפך אפשר לראות דין של תוספות רי''ד שדווקא קהערה מאוחרת יותר. אני רואה עכשיו שרב שך לומד את רעיון החליפין בצורה שונה מרב שמואל רוזובסקי. הוא אומר שהגישה של הרמב"ם היא שהחלפה שווה בערך שווה היא כמו רכישה במשיכה או הגבהה שבה החפץ הראשון שנלקח הוא שגורם לרכישת החפץ השני, ולכן אין ספק לגבי הגישה של רב שך. הוא מסביר את כל זה בבירור בתחילת הלכות אישותניין סודר עוזר.. ------------------------------------------------לאחר שכתבתי את האמור לעיל, הבנתי שלמעשה זה פתוח ברמב"ם עצמו. בתחילת פרק חמשה בהלכות מכירה הוא טוען שניתן לרכוש פירות על ידי חליפין שווה תחת שוהז-כמו -השאלה שיש לי לגבי גישה זו של הרמב"ם היא שהיא לא נראית מתאימה לגמרא. הגמרא עצמה מדברת תמיד על רכישה באמצעות חליפין ואינה מזכירה אפילו פעם אחת את הגורם לרכישת חליפין. אז מהיכן הרמב"ם היה שואב את גישתו---- עלה בדעתי שהרמב"ם מבין את כל הגמרא כמתייחסת לגרימת רכישה על ידי חליפין---------ההבדל הוא שגרימת רכישה היא תת-קבוצה של היכולת להירכש באמצעות רכישה. זה כמו העובדה שהחלפת כסף אינה גורמת לרכישה. רק משיכה או הרמה יכולים לגרום לרכישה. לכן, אנו רואים שהרמב"ם מבין את הגמרא כמתייחסת לגרימת רכישה------ ם זאת, עליי לציין שסוגיה זו היא ויכוח בין תוספות לרמב"ם, משום שתוספות מקפיד להראות כיצד כל הנושא מתייחס ליכולת להירכש באמצעות חליפין. הוא מסביר שהמשנה, שנשמעת כאילו פירושה גרימת רכישת מטבע באמצעות חליפין של חפץ, פירושה שמטבע לעולם לא ניתן לרכוש באמצעות חליפין. ניתן לרכוש אותו רק באמצעות מכירה. אם אדם מחליף חפץ בכספו של אחר, כסף זה אינו נרכש. ניתן לרכוש אותו רק אם הוא משמש לקניית החפץם זאת, עליי לציין שסוגיה זו היא ויכוח בין תוספות לרמב"ם, משום שתוספות מקפיד להראות כיצד כל הנושא מתייחס ליכולת להירכש באמצעות חליפין. הוא מסביר שהמשנה, שנשמעת כאילו פירושה גרימת רכישת מטבע באמצעות חליפין של חפץ, פירושה שמטבע לעולם לא ניתן לרכוש באמצעות חליפין. ניתן לרכוש אותו רק באמצעות מכירה. אם אדם מחליף חפץ בכספו של אחר, כסף זה אינו נרכש. ניתן לרכוש אותו רק אם הוא משמש לקניית החפץ---------------------יש לציין כאן שרש''י ותוספות לומדים את הוויכוח בין רב נחמן לרב ששת באופן שונה מהרמב''ם. עד כה אמרתי שלפי הרמב''ם, החוק רב נחמן הוא שפירות ניתנים לרכישה על ידי חליפין, אך אינם יכולים לבצע חליפין; בעוד שלרב ששת הם יכולים גם לגרום לחליפין. לפי רש''י הם (רב נחמן ורב ששת) נבדלים בכך. רב ששת קובע שכל החפצים המטלטלים ניתנים לרכישה על ידי חליפין ולגרום גם להם. עבור רב נחמן רק כלים שניתן להשתמש בהם ניתנים לרכישה על ידי חליפין ולגרום לחליפין. עבור רש''י, שור או פרה נחשבים כנכללים בחפצים המטלטלים. רב נחמן התכוון להוציא רק פירות ממה שיכול לגרום לחליפין, אך חוץ מזה, כל החפצים המטלטלים יכולים לגרום לחליפין, או אולי רק כלים שמישים. אבל הרמב''ם כותב, "אפשר להחליף כלים בכלים, בהמה בבהמה, אפילו מחט בשריון או טלה בסוס, אבל אם הוא מחליף פרי בפרי, ניתן להחיל על כך את חוק המרמה." (אם ההחלפה הייתה יותר מחמישית מערכה, ההחלפה בטלה). האם טלה ניתן לשימוש ככלי או כמו חפצים ניידים אחרים? אני מתכוון שהוא אולי מתכוון שרק כלים יכולים לגרום להחלפה והוא אולי יטען שטלה כלול, או שאולי הוא מתכוון שכל החפצים הניידים מלבד פרי יכולים לגרום להחלפה