There is an argument between Rav Shach and R. Akiva Eiger if there is any such thing as שוויא עליו חתיכה דאיסורא for a sota [straying wife] that her husband saw her go into a private room with a man she was warned by her husband to stay away from.
The basic issue comes from the Book of Numbers [chapter 5 verse 11] where you have the subject of a straying wife. There it is stated that she drinks the ''bitter waters.' [That is-- water mixed with a little dirt of the temple and in which the paragraph about the straying wife was dissolved in .]
What is the situation in which she drinks? First she is warned by her husband not to be in a private place with a certain man. Then she is seen to go into such a place. To R, Eliezer the warning is in front of two witnesses, but seeing her go into a private place does not require two witnesses. Anything can be an indication, or her husband sees her go into a private room with that man. In that case, she drinks the water. [I.e, if she wants to. Otherwise she can admit she strayed and is divorced without her ketubah [marriage contract-that is about $1000 if she married as a virgin. If she was not a virgin, the marriage contract gives her $500].מקנא בה על פי שנים ומשקה אוה על פי עד אחד או על פי עצמו
But one thing you see here. The fact that her husband saw her go into the room does not make her forbidden to him.
Now the law is not like R Eliezer. but even so, so far you do not see any such thing as שוויא עליו חתיכה דאיסורא. [He makes her to be forbidden.]
What would be a case of "He makes her to be forbidden". That would be if he says he saw her in the act. But here all he saw was that she went into a private room.
Now against R Eliezer are R. Yehohua who holds you need two witnesses for both [the warning and the seeing her go into a private room] and R, Yehoshua ben R Yehuda who says you only need two witnesses for the privacy. So what would they hold if the husband sees the privacy? That is the argument. R. Akiva Eiger says we would not say "He makes her to be forbidden",[to Rashi and Rav Ovadia from Bartenura on the Mishna], However the Rambam הלכות סוטה פרק א' הלכה ח' holds we would say, "He makes her to be forbidden to himself," and Rav Shach says that even Rashi and the Bartenura might agree with the Rambam since the actual case where R. Eliezer says, ''Even the chirp of a bird is enough to indicate she went into a private room''--that is enough for the courts to force the husband to divorce her. so the argument between R. Eliezer and R. Yehoshua is about in what case does the court force him to divorce her, not "He makes her to be forbidden." But this is still unclear to me. Is it not so that R. Eliezer says מקנא עלפי שניים ומשקה על פי עצמו meaning ''he warns her in front of two, but can himself see the privacy'' --all that means is he has to give her the possibility to drink the water in order to defend herself and show that she is innocent. To R. Yehoshua it could be that since there were not two witnesses we do nothing! I was at the sea and on the way back it occurred to me that you do not see in R. Eliezer the idea of שוויא עליו חתיכה איסורא he make her forbidder to himself but rather just ר איעזר אומר מקנא ה על פי עד אחד או על פי עצמו so there is no reason to think that R Yehoshua holds some special notion that if he sees the privacy that that make her forbidden to himself. This indicate that R Akiva Eiger is right. I admit though that if it could be shown that R Eliezer holds he make her forbidder to himself by just seeing the privacy then one could argue that R Yehohua would agree with that.
Later I saw what the proof of Rav Shach is: the Yerusshalmi that says if one witness sees the privacy in the morning and other sees it in the evening then she drinks, That means you do not need witnesses for the privacy to make a valid category חלות but just as an indication.[Rav Shach brings this in Laws of Marriage 24 law 25]. So if the husband sees the privacy without witnesses that is enough he himelf seeto make her forbidden to him though not enough to allow her to drink the bitter waters.
But even with that the opinion of the Rambam seems hard to understand. He holds that if the warning is in front of witnesses and then later he alone sees the privacy then she is forbidden to him forever because he made her forbidden t in the gemara himself by the law שוויא עליו חתיכה איסורא. that is in rambam laws of sota 1 halacha 8. but if the warning was only between himself and her with no witnesses and then later he sees the privacy, then she can drink the water in order to defend herself. and he is only forbidden to him until she drink the water. that i in laws of marriage 24 halacha 25. that does not seem to be like any opinion. to r eliezer only the warning needs witnesses. to r yehoshua both the warning and privacy needs witness and to r yehoshua be yehuda only the privacy need witnesses.
____________________________________________________________________
There is an argument between רב שך and רב עקיבא איגר if there is any such thing as שוויא עליו חתיכה דאיסורא for a סוטה [straying wife] that her husband saw her go into a private room with a man she was warned by her husband to stay away from. The basic issue comes from the במדבר where you have the subject of a straying wife. There it is stated that she drinks the ''bitter waters.' [That is-- water mixed with a little dirt of the temple and in which the פרש סוטה was dissolved in .] What is the situation in which she drinks? First she is warned by her husband not to be in a private place with a certain man. Then she is seen to go into such a place. To ר' אליעזר the warning is in front of two witnesses, but seeing her go into a private place does not require two witnesses. משקה על פי עד אחד, or her husband sees her go into a private room with that man. In that case, she drinks the water. [I.e, if she wants to. Otherwise she can admit she strayed and is divorced without her ketubah [marriage contract-that is about $1000 if she married as a virgin. If she was not a virgin, the marriage contract gives her $500].מקנא בה על פי שנים ומשקה אוה על פי עד אחד או על פי עצמו
But one thing you see here. The fact that her husband saw her go into the room does not make her forbidden to him.
Now the law is not like ר' אליער. but even so, so far you do not see any such thing as שוויא עליו חתיכה דאיסורא. [He makes her to be forbidden.]
What would be a case of "He makes her to be forbidden". That would be if he says he saw her in the act. But here all he saw was that she went into a private room.
Now against ר' אליער are ר' יהושע who holds you need two witnesses for both [the warning and the seeing her go into a private room] and ר' יהושע בן ר' יהודה who says you only need two witnesses for the privacy. So what would they hold if the husband sees the privacy? That is the argument. ר' עקיבא איגר says we would not say "He makes her to be forbidden", [to רש''י ו הרב מברטנורה ], However the רמב''ם הלכות סוטה פרק א' הלכה ח' holds we would say, "He makes her to be forbidden to himself," and רב שך says that even רש''י and the ר'''ב might agree with the רמ''ם since the actual case where ר' איעזר says, ''Even the chirp of a bird is enough to indicate she went into a private room''--that is enough for the courts to force the husband to divorce her. So the argument between ר' אליעזר and ר' יהושע is about in what case does the court force him to divorce her, not "He makes her to be forbidden." But this is still unclear to me. Is it not so that ר' אליעזר says מקנא על פי שניים ומשקהעל פי עד אחד או על פי עצמו meaning ''he warns her in front of two, but can himself see the privacy'' --all that means is he has to give her the possibility to drink the water in order to defend herself and show that she is innocent. To ר' יהושע it could be that since there were not two witnesses we do nothing! I was at the sea and on the way back it occurred to me that you do not see in ר' אליעזר the idea of שוויא עליו חתיכה איסורא he make her forbidder to himself, but rather just ר איעזר אומר מקנא לה על פי עד אחד או על פי עצמו so there is no reason to think that ר' יהושע holds some special notion that if he sees the privacy that that make her forbidden to himself. This indicate that ר' עקיבא איגר is right. I admit though that if it could be shown that ר' אליעזר holds he make her forbidder to himself by just seeing the privacy then one could argue that ר' יהושע would agree with that.
Later I saw what the proof of רב שך is: the ירושלמי the first chapter of סוטה that says if one witness sees the privacy in the morning and other sees it in the evening then she drinks, That means you do not need witnesses for the privacy to make a valid category חלות but just as an indication.[רב שך bring this in הלכות אישות כ''ה הלכה כ''ד].So if the husband sees the privacy without witnesses that is enough to make her forbidden to him though not enough to allow her to drink the bitter waters.
But even with that the opinion of the רמב''ם seems hard to understand. He holds that if the warning is in front of witnesses and then later he alone sees the privacy then she is forbidden to him forever because he made her forbidden t in the himself by the law שוויא עליו חתיכה איסורא. that is in רמב''ם הלכות סוטה פרק ח הלכה א. but if the warning was only between himself and her with no witnesses and then later he sees the privacy, then she can drink the water in order to defend herself. and he is only forbiddenד to him until she drink the water. [ הלכות אישות פרק כ''ד הלכה כ''ה]. that does not seem to be like any opinion. to ר' אליעזר only the warning needs witnesses. to ר' יהושע both the warning and privacy needs witness and to ר' יהושע בן ר' יהודה only the privacy need witnesses.
___________________________________________________________________
יש ויכוח בין רב שך לרב עקיבא איגר אם יש דבר כזה שוויא עליו חתיכה דאיסורא לסוטה שבעלה ראה אותה נכנסת לחדר פרטי עם גבר שבעלה הזהיר אותה ממנו. הנושא הבסיסי מגיע מספר במדבר שבו יש לך נושא של אישה תועה. שם מצוין שהיא שותה את ''המים המרים'. [כלומר-- מים מעורבים במעט אבק של המקדש ובהם התמוססה פרשת סוטה.] מה המצב בו היא שותה? ראשית היא מוזהרת על ידי בעלה שלא תהיה במקום פרטי עם גבר מסוים. ואז רואים שהיא נכנסת למקום כזה. לר' אליעזר האזהרה היא מול שני עדים, אבל לראות אותה נכנסת למקום פרטי לא צריך שני עדים, או שבעלה רואה אותה נכנסת לחדר פרטי עם האיש הזה. במקרה כזה, היא שותה את המים. [כלומר, אם היא רוצה. אחרת היא יכולה להודות שסטתה והיא מגורשת ללא הכתובה שלה [חוזה נישואין - כלומר בערך 1000$ אם היא התחתנה בתור בתולה. אם היא לא הייתה בתולה, חוזה הנישואין נותן לה 500$].מקנא בה על פי שנים ומשקה אוה על פי עד אחד או על פי עצמו. אבל דבר אחד אתה רואה כאן. זה שבעלה ראה אותה נכנסת לחדר לא הופך אותה לאסורה עליו. עכשיו החוק הוא לא כמו ר' אליער. אבל אף על פי כן, עד כה אינך רואה דבר כזה כשוויא עליו חתיכה דאיסורא. [הוא גורם לה להיות אסורה.] מה יהיה מקרה של "הוא גורם לה להיות אסורה". זה יהיה אם הוא אומר שהוא ראה אותה בשעת מעשה. אבל כאן כל מה שהוא ראה זה שהיא נכנסה לחדר פרטי. עכשיו נגד ר' אליער הם ר' יהושע שמחזיק אתה צריך שני עדים לשניהם [האזהרה והראייה שנכנסה לחדר פרטי] ור' יהושע בן ר' יהודה שאומר שאתה צריך רק שני עדים בשביל הפרטיות. אז מה הם יחזיקו אם הבעל יראה את הפרטיות? זה הטיעון. ר' עקיבא איגר אומר לא היינו אומרים "הוא עושה אותה לאיסור", [לרש''י והרב מברטנורא ], אולם לרמב''ם הלכות סוטה פרק א' הלכה ח' היינו אומרים "הוא גורם לה להיות אסורה על עצמו", ורב ש"ך אומר שאפילו רש"י והר''ב עלולים להסכים עם הרמ''ם שכן המקרה בפועל שבו ר' איעזר אומר, ''אפילו ציוץ של ציפור כדי לציין שנכנסה לחדר פרטי''--די בכך שבית הדין יכפו על הבעל להתגרש ממנה. אז הוויכוח בין ר' אליעזר לר' יהושע הוא באיזה מקרה מכריח אותו בית הדין להתגרש ממנה, ולא "הוא עושה אותה לאסור". אבל זה עדיין לא ברור לי. האם זה לא כך שר' אליעזר אומר מקנא על פי שניים ומשקה על פי עד אחד או על פי עצמו כלומר ''הוא מזהיר אותה מול שניים, אבל יכול בעצמו לראות את הפרטיות'' -- כל מה שאומר שהוא צריך לתת לה את האפשרות לשתות את המים כדי להגן על עצמה ולהראות שהיא חפה מפשע. לר' יהושע יכול להיות שמכיוון שלא היו שני עדים אנחנו לא עושים כלום! הייתי בים ובדרך חזרה עלה בדעתי שאתה לא רואה בר' אליעזר את הרעיון של שוואי עליו חתיכה איסורא הוא גורם לה לאסרה לעצמו, אלא רק ר איעזר אומר מקנא לה על פי עד אחד או על פי עצמו אז אין סיבה לחשוב שר' יהושע מחזיק באיזו תפיסה מיוחדת שאם הוא רואה את הפרטיות שהופכת אותה לאסורה על עצמו. זה מצביע על כך שר' עקיבא איגר צודק. עם זאת, אני מודה שאם ניתן היה להוכיח שר' אליעזר מחזיק הוא גורם לה לאסור לעצמו רק על ידי ראיית הפרטיות, אז אפשר לטעון שר' יהושע יסכים עם זה
אחר כך ראיתי מה ההוכחה של רב שך: הירושלמי בפרק הראשון של סוטה שאומר שאם עד אחד רואה את הפרטיות בבוקר ואחר רואה את זה בערב אז היא שותה, כלומר לא צריך עדים בשביל הפרטיות לעשות קטגוריה חוקית [חלות] אלא רק כאינדיקציה.[רב שך מביאים זאת בהלכות אישות כ''ה הלכה כ''ד]. אז אם הבעל רואה את הפרטיות ללא עדים די בכך כדי לעשותה אסורה עליו אף על פי כן. לא מספיק כדי לאפשר לה לשתות את המים המרים
