Rav Zakai said if one does idolatry in four separate ways he bring four separate sin offerings. [This is a she goat only. It is different from a normal sin offering which usually can be a sheep or a goat. And it comes for 42 types of sin.]
I wanted here to bring up three issues.
Rabbi Yochanan said one for all.
Rabbi Aba said this depends on an argument between sages of the Mishna.
R Natan said fire comes to divide, R. Josi said it comes to say it is only a prohibition.
R Aba suggests that they would have the same argument with the word "bowing" when it comes to idolatry in Deuteronomy 17. "And he will go and serve and bow." וילך ויעבוד וישתחווה
And Rav Joseph said no. Because we find R Josi also says on Shabat that there is division of work.
R Aba suggests that they would have the same argument with the word "bowing" when it comes to idolatry in Deuteronomy 17. "And he will go and serve and bow." וילך ויעבוד וישתחווה
And Rav Joseph said no. Because we find R Josi also says on Shabat that there is division of work.
I wanted here to bring up three issues.
1) Rav Joseph effectively refuted R. Aba by simply showing that the sages of the Mishna agree that on the Sabbath day there is division of work. At that point it makes no difference why they hold it.
Why bring up the fact that R Josi can learn division of services from bowing?
2) The Gemara towards the end suggest the verse and he will do one of them to tell us division of work by idolatry. but then pushes off that idea says these verse are not written by idolatry. Where the these verses? There is only one!
3) Abyee brought all this to prove his point that serving an idol from fear of love is liable.
Thus: "This serving idols accidentally is what? Did he bow to a house of idols thinking it is a synagogue. then his heart is towards heaven.
So that can't be the case. Rather he bowed to a statute not knowing that it is an idol. If he accepted it as his god then he did it on purpose. If not then it is nothing."
The question here is why is this nothing? Why is it any different from lighting a furnace on Shabat? He lights the furnace because he thought it is not Shabat or he did not know it is forbidden. that is an accident. so here too he bows to the idol but he does not know it is an idol. It is an accident. Why is it nothing?
Now this is my possible answer for this last question:
Lets look at two pieces of fat that are in front of a person. He thinks they are permitted fat but one is (chelev) non permitted fat. And he eats the non permitted fat. Then someone comes and tell him what he ate was (chelev) non permitted fat. he has to bring a sin offering. But he did not know anything?! The pleasure takes the place of knowledge.
So what I think is that by idolatry he does not know anything and he has no pleasure and so it is only a mitasekמתעסק and not enough intention to make it an accident
רב זכאי אמר זיבח וקיטר וניסך והשתחווה בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת. ורבי יוחנן אמר הוא חייב אחת. רבי אבא אמר שזה תלוי במחלוקת תנאים. רבי נתן אמר אש בא לחלק, ורבי יוסי אמר ללאו יצאה. רבי אבא אומר שיש פה אותה מחלוקת לגבי השתחווייה-וילך ויעבוד וישתחווה. רב יוסף אמר שיכול להיות שרבי יוסי יאמר פה שיש חילוק עבודות כמו שאמר בשבת מפסוק אחר-ועשה אחת מהנה. ורב יוסף הוסיף לומר שרבי יוסי יכול ללמוד חילוק עבודות גם כן מהשתחווייה. שאלה אחת רב יוסף שיבר את טענת רבי אבא על ידי זה שהראה שרבי יוסי אוחז מחילוק מלאכות בשבת. למה היה צריך לומר מאיפה היה יכול ללמוד את זה?שאלה שנייה.הגמרא מציעה אולי אפשר ללמוד חילוק עבודות מן הפסוק ועשה אחת מהנה. והיא דוחה את זה ואומרת שהני קראי לא נכתבו לגבי עבודה זרה. יש רק פסוק אחד. מה כוונת הגמרא "הפסוקים האלו"?
שאלה שלישית. אביי הביא את הסוגיא הזאת לראיה לשיטתו שהעובד עבודת כוכבים מאהבה ומיראה חייב. וכך הוא אמר,שגגת עבודת כוכבים היכי דמי(איך היא)? אם השתחווה לבית עבודה זרה וחשב שהוא בית הכנסת, אז ליבו לשמיים.אלא שהשתחווה לאנדרטא שהיה נעבד. אם קבלו עליו כאלוה אז מזיד הוא. אם לא קבלו אז לא כלום הוא. לנה זה אינו כלום. מה החילוק בין זה ושבת? בשבת אם אחד הדליק מדורה כדי לעשות פחמים ושכח ששבת היום או את המלאכה , אז זה שוגג. זה אינו לא כלום. ואי אפשר לומר ששבת הוא שוגג בגלל שהוא שכח, ופה הוא לא ידע שהאנדרטא נעבד. הסיבה לכך היא זאת. יש שתי חתיכות לפניו שהוא חושב שהן שומן. אכל אחת. ואז בא אחד ושאל איפה החלב (בצירי)? והתברר שמה שאכל היה חלב. אז הוא חייב קרבן שהנאה במקום כוונה עומדת.ולכן רואים שגם המצב הזה נחשב לשגגה. זה שהנאה נחשבת לכוונה זה רק לעשות שהאכילה אינה נחשבת למתעסק, אלא לשוגג. אבל אולי ששבת היא שוגג בגלל שהוא שכח וגם אין הנאה, והאכילה שוגג בגלל ההנאה. ולכן עבודה זרה אינה כלום בגלל שלא ידע שום דבר וגם אין הנאה
Why bring up the fact that R Josi can learn division of services from bowing?
2) The Gemara towards the end suggest the verse and he will do one of them to tell us division of work by idolatry. but then pushes off that idea says these verse are not written by idolatry. Where the these verses? There is only one!
3) Abyee brought all this to prove his point that serving an idol from fear of love is liable.
Thus: "This serving idols accidentally is what? Did he bow to a house of idols thinking it is a synagogue. then his heart is towards heaven.
So that can't be the case. Rather he bowed to a statute not knowing that it is an idol. If he accepted it as his god then he did it on purpose. If not then it is nothing."
The question here is why is this nothing? Why is it any different from lighting a furnace on Shabat? He lights the furnace because he thought it is not Shabat or he did not know it is forbidden. that is an accident. so here too he bows to the idol but he does not know it is an idol. It is an accident. Why is it nothing?
Now this is my possible answer for this last question:
Lets look at two pieces of fat that are in front of a person. He thinks they are permitted fat but one is (chelev) non permitted fat. And he eats the non permitted fat. Then someone comes and tell him what he ate was (chelev) non permitted fat. he has to bring a sin offering. But he did not know anything?! The pleasure takes the place of knowledge.
So what I think is that by idolatry he does not know anything and he has no pleasure and so it is only a mitasekמתעסק and not enough intention to make it an accident
רב זכאי אמר זיבח וקיטר וניסך והשתחווה בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת. ורבי יוחנן אמר הוא חייב אחת. רבי אבא אמר שזה תלוי במחלוקת תנאים. רבי נתן אמר אש בא לחלק, ורבי יוסי אמר ללאו יצאה. רבי אבא אומר שיש פה אותה מחלוקת לגבי השתחווייה-וילך ויעבוד וישתחווה. רב יוסף אמר שיכול להיות שרבי יוסי יאמר פה שיש חילוק עבודות כמו שאמר בשבת מפסוק אחר-ועשה אחת מהנה. ורב יוסף הוסיף לומר שרבי יוסי יכול ללמוד חילוק עבודות גם כן מהשתחווייה. שאלה אחת רב יוסף שיבר את טענת רבי אבא על ידי זה שהראה שרבי יוסי אוחז מחילוק מלאכות בשבת. למה היה צריך לומר מאיפה היה יכול ללמוד את זה?שאלה שנייה.הגמרא מציעה אולי אפשר ללמוד חילוק עבודות מן הפסוק ועשה אחת מהנה. והיא דוחה את זה ואומרת שהני קראי לא נכתבו לגבי עבודה זרה. יש רק פסוק אחד. מה כוונת הגמרא "הפסוקים האלו"?
שאלה שלישית. אביי הביא את הסוגיא הזאת לראיה לשיטתו שהעובד עבודת כוכבים מאהבה ומיראה חייב. וכך הוא אמר,שגגת עבודת כוכבים היכי דמי(איך היא)? אם השתחווה לבית עבודה זרה וחשב שהוא בית הכנסת, אז ליבו לשמיים.אלא שהשתחווה לאנדרטא שהיה נעבד. אם קבלו עליו כאלוה אז מזיד הוא. אם לא קבלו אז לא כלום הוא. לנה זה אינו כלום. מה החילוק בין זה ושבת? בשבת אם אחד הדליק מדורה כדי לעשות פחמים ושכח ששבת היום או את המלאכה , אז זה שוגג. זה אינו לא כלום. ואי אפשר לומר ששבת הוא שוגג בגלל שהוא שכח, ופה הוא לא ידע שהאנדרטא נעבד. הסיבה לכך היא זאת. יש שתי חתיכות לפניו שהוא חושב שהן שומן. אכל אחת. ואז בא אחד ושאל איפה החלב (בצירי)? והתברר שמה שאכל היה חלב. אז הוא חייב קרבן שהנאה במקום כוונה עומדת.ולכן רואים שגם המצב הזה נחשב לשגגה. זה שהנאה נחשבת לכוונה זה רק לעשות שהאכילה אינה נחשבת למתעסק, אלא לשוגג. אבל אולי ששבת היא שוגג בגלל שהוא שכח וגם אין הנאה, והאכילה שוגג בגלל ההנאה. ולכן עבודה זרה אינה כלום בגלל שלא ידע שום דבר וגם אין הנאה
