היו לי כמה הערות על בבא בתרא דף כ''ו. הערה אחת היא עשר נטיעות עבור חלקת אדמה של חמישים אמה על חמישים אמות שחורשים לפני שביעית. איך מחלקים אותה? אני חושב שאתה מחלק את החלל של נ' אמות על נ' אמות לעשרה חלקים שווים, ואז מניחים כל שתיל בכל ריבוע, ואתה לא דואג אם שתיל אחד קרוב יותר למשנהו, בעוד שתיל אחר רחוק יותר. כמו כן, ציינתי את פרק ב' הלכה י''א בה' ביכורים ברמב"ם ששם הוא פסק את הדין כמו רבין בשם ר' יוחנן שאם לאדם יש אילן שנמצא ליד גבול שכנו, הוא עדיין יכול להביא ממנו ביכורים למרות שעליו להוציא את האילן מאותו מקום. אפשר לשאול מהלכות שכנים (פרק י' הלכה ה'). הוא כותב שאפשר להניח אילן ליד הגבול כי על הניזק להוציא את רכושו שלו (כפי שהדין הוא לר' יוסי) (ולכן איך הרמב''ם כתב "למרות שעליו להוציא את האילן מאותו מקום"). כמו כן, רב שמואל רוזובסקי סבר שהסיבה לכך שעולא אמר שמי שיש לו עץ במרחק ט''ז אמות מגבול שכנו אינו יכול להביא ביכורים היא שהוא הולך על פי הרעיון שהשורשים הם החלק העיקרי של העץ. מכיוון שהם הדבר העיקרי, והם נמצאים באזור שאינו של בעל העץ, הבעלים אינו יכול לחזור על השורה בפסקה של ביכורים, "אדמתך". זה בוודאי כך לעולא, אבל אנחנו לא פוסקים את הדין כך, כפי שאנו יכולים לראות כאן שהדין הוא כמו רבין בשם ר' יוחנן והסיבה לכך היא כנראה הרעיון מאחורי הדין ברמב"ם בתרמות פרק א' דין כ"ד שאם עץ נמצא בישראל, אבל ענפיו בחוץ, או אם הוא בחוץ וענפיו בישראל, הכל הולך לפי המקום שבו נמצא העץ העיקרי, כפי שראיתי את זה מובא באבי עזרי של רב שך. אנחנו רואים שאנחנו לא עושים הבדל בין העץ לשורשיו. אלא אנחנו עושים הבדל בין עיקר העץ לענפיו, ואנחנו הולכים לפי העיקר------------------------------רק לרקע, עולא אמר שעץ בתןך ט''ז אמות של גבול של שכן אינו יכול להביא ביכורים. שואלת הגמרא מאיפה הוא לומד זאת? אולי מן המשנה אפשר לחרוש עשרה שתילים בבית סאה לפני שביעית (שנת השבתון) אף על פי שהמרחק ביניהם קטן מט''ז אמות. יש על זה תירוץ. אז אולי (הגמרא שואלת) על עולא מהמשנה הקונה שלושה אילנות בבית סאה הוא נעשה הבעל של הקרקע שהם נמצאים עליה. אולי זה אומר שגם אם אין ביניהם כלום? תשובה לעולא היא שזה כשיש אמות ט''ז אמות ביניהם

I had a few observations on Bava Batra pg 26. One observation is 10 saplings for a 50 cubit by 50 cubits parcel of land. How do you divide it? I think you divide the 50 by 50 space into 10 equal parts, and then place each sapling in each square, and you don’t worry if one sapling is closer to another, while another sapping is further. I also noted Rambam Bikirum chapter 2 law 11 where he decided the law like Rabin in the name of R Yochanan that if one owns a tree that is next to the border of his neighbor, he still can bring first fruits from it even though he has to remove the tree from that place. One can asks from Laws of Neighbors (chapter ten starting at law five). He writes you can place a tree next to the border because it is upon the one being damaged to remove his own property (as the law is to R Jose). Also, Rav Shmuel Rozovski (the rosh yeshiva of Ponovitch) held the reason Ula said one who has a tree within 16 cubits of the border of his neighbor cannot bring first fruits is that he goes by the idea that the roots are the main part of the tree. Since they are the main thing, and they are in an area that is not of the owner of the tree the owner cannot repeat the line in the paragraph of first fruit your land. That might be so to Ula, but we do not decide the law that way as we can see here that the law is like Rabin in the name of R. Yochanan and the reason is probably based on the idea behind the law in the Rambam in Trumot chapter 1 law 24 that if a tree is in Israel but its branches outside or if it is outside and its branches in Israel everything goes by where the main tree is, as I saw this brought in the Avi Ezri of Rav Shach. We see we make no difference between the tree and its roots. Rather we make a difference between the truck of the tree and its branches, and we go by the truck of the tree.- [ ------------------------------I had a few observations on בבא בתרא דף כ''ו. One observation is עשר נטיעות saplings for a חמישים cubit by חמישים cubits parcel of land. How do you divide it? I think you divide the נ' אמות by נ' אמות space into עשרה equal parts, and then place each sapling in each square, and you don’t worry if one sapling is closer to another, while another sapping is further. I also noted רמב’’ם הלכות ביכורים chapter ב' law י''א where he decided the law like רבין in the name of ר' יוחנן that if one owns a אילן that is next to the border of his neighbor, he still can bring first fruits from it even though he has to remove the אילן from that place. One can asks from הלכות שכנים (chapter ten starting at law five). He writes you can place a אילן next to the border because it is upon the ניזק to remove his own property (as the law is to ר' יוסי). Also,רב שמואל רוזובסקי held the reason עולא said one who has a tree within ט''ז cubits of the border of his neighbor cannot bring first fruits is that he goes by the idea that the roots are the main part of the tree. Since they are the main thing, and they are in an area that is not of the owner of the tree the owner cannot repeat the line in the paragraph of first fruits, "your land". That must be so to עולא, but we do not decide the law that way, as we can see here that the law is like רבין in the name of ר’ יוחנן and the reason is probably based on the idea behind the law in the רמב’’ם in תרומות chapter א' law כ''ד that if a tree is in Israel, but its branches outside, or if it is outside and its branches in Israel, everything goes by where the main tree is, as I saw this brought in the Avi Ezri of Rav Shach. We see we make no difference between the tree and its roots. Rather we make a difference between the truck of the tree and its branches, and we go by the truck. ------------------------------------------------------

zb3 E Minor a midi file zb3 E Minor a nwc file I might still try to work on the end of this, but I am a bit rushed right now.

Hanuka has a lot to do with going against idolatry. it is reminder that God, the first cause is not a form nor body. That is the formulation of the Middle Ages but a better way to put it would be God has no form nor substance. These two categories apply to all physical things but they are not applicable to God. God is not confined to categories that he has created. He is not a composite of form nor substance. [The rebellion against Antiochus was because of rejecting idolatry]. And as the Rambam points out, anything can be an object of idolatry, inanimate things, animals, people, stars etc...

בעניין הגמרא בדף ערכין י''ד ע''א רציתי לענות על מה שהראב''ד שואל על הרמב''ם ( רמב''ם הלכות ערכין פרק ד' הט''ו). שאלת הראב''ד היא מהגמרא המאוחרות בדף י''ד ע''ב. שם רב פפא אומר במקרה שהקרקע סלעית (טרשים), הקרקע והעצים מתקדשים לחוד ונגאלים לחוד. אחר כך ממשיכה הגמרא עוד קצת ואז מבקשת שיתקדשו יחד ויפדו יחד. ואז הגמרא עונה שזה מקרה כשהוא בא עם טענה (סיבה מיוחדת). הראב''ד מבין את הגמרא הזה שהיא מתייחסת לרב פפא. השאלה היא על רב פפא, והתשובה היא עבור רב פפא. אולם הרמב''ם מבין גמרא זה שהיא מתייחסת לרב הונא, והשאלה היא רק על סוף דברי רב הונא ששם הוא אומר שהקרקע והעצים נפדים כל אחד לחוד. והגמרא עונה על השאלה ולכן רב הונא בסדר. ולכן הרמב''ם פוסק כרב הונא, והראב''ד פוסק כרב פפא

Concerning the blog post I wrote a few days ago about the Gemara in Arachin page 14a ('רמב''ם הלכות ערכין פרק ד')I wanted to answer what the Raavad asks on the Rambam. The question of the Raavad is from the later gemara on page 14b where Rav Papa says in a case where the ground is rocky, the ground and trees are sanctified separately, and redeemed separately. Then the gemara continues on a little bit more, and then asks, "Why not let them be sanctified together, and redeemed together?" Then the Gemara answers, "It is a case when he comes with a special reason." The Raavad understands this Gemara to refer to Rav Papa. The question is on Rav Papa, and the answer is for Rav Papa. However, the Rambam understands this gemara to refer to Rav Huna. The question is only on the end of the statement of Rav Huna where he says the ground and trees are redeemed separately. And the gemara answers it's question, and so Rav Huna is okay.Thus the Rambam decided the law like Rav Huna and the Raavad like Rav Papa.----------------------------Concerning the blog post I wrote a few days ago about the גמרא in ערכין page י''ד ע''א I wanted to answer what the ראב’’ד asks on the רמב’’ם. question of the ראב’’ד is from the later גמרא on page י''ד ע''ב where רב פפא says in a case where the ground is rocky the ground and trees are sanctified separately and redeemed separately. then the גמרא continues on a little bit more and then asks let them be sanctified together and redeemed together. Then the גמרא answers it is a case when he comes with a special reason. the ראב’’ד understands this גמרא to refer to רב פפא. the question is on רב פפא and the answer is for רב פפא. However, the רמב’’ם understands this גמרא to refer to רב הונא. The question is only on the end of the statement of רב הונא where he says the ground and trees are redeemed separately. And the גמרא answers it question and so רב הונא is okay.

it is possible to decide how much a ketuba is worth from the fact that the Torah says one homer of land is redeemed by fifty shekels. One homer is thirty seah and one seah is fifty by fifty square cubits. So a homer is 750,000 square cubits of land. That comes to about one and a half acres. So that is the ketubah of the Torah which is also fifty shekels------------------however, the obvious question on this is that the evaluation of the Torah and the monetary value of a field are two different things.