zb1 B Minor midi file zb1 B Minor nwc file

יש שני דברים שרציתי להביא כאן, האחד בעניין רשות הרבים בשבת, והשני לגבי השאלה המפורסמת ברמב''ם מתי שוכחים את כל ל''ט מלאכות וצריכים להביא ל''ט חטאות, באיזה אופן הוא זוכר שבת? (אם שכח שבת לגמרי, אז הוא מביא רק חטאת אחת. כדי להביא ל''ט, הוא צריך לזכור את שבת, אבל לשכוח כל אחד מהל''ט מלאכות) מבחינת הדבר הראשון באמת אין לי מה להוסיף אלא להביא הוכחת הגר''א שאין צריך שש מאות אלף (ששים ריבוא) כדי להיות רשות הרבים. הוכחתו היא מברכות דף נ''ח. שם עולא אמר, "לנו חוק ידוע שאין אוכלוסא בבל". "ולמדנו בברייתא שאוכלוסא אינו פחות משש מאות אלף (ששים ריבוא)." ובגמרא בערובין דף ו' ע''ב עולא אמר דרכי הסמטה במחוזא (אבולי דמחוזא) היו רשות הרבים לולא שסוגרים את השערים בלילה. עם זאת, הרא''ש רש''י ותוספות סומכים על הגמרא שאומרת שרשות הרבים צריכה להיות כמו דגלי המדבר. בדגלי המדבר שבו היו שש מאות אלף.===================== הנושא השני הוא זה. (אמר ר' יוחנן שגג בכרת והזיד בלאו חייב בחטאת. ואנחנו פוסקים ככה.) איך אפשר לעשות כל ל''ט ועדיין להיות חייב ל''ט חטאות? בוודאי שלא ייתכן שהוא יודע את העונש, אבל לא את האיסור. אני משיב שזה בדיוק מה שהרמב"ם קובע. זה בדיוק כמו קורבן הפסח. אם אדם לא מביא אותו, הוא חייב בכרת, אבל אין איסור לא להביא אותו. יש רק מצוות עשה, הציווי להביא פסח. אבל אם הוא לא מביא אותו, הוא חייב בכרת. אז, מבחינת שבת, יש מצווה עשה לזכור את השבת. אז גם אם הוא שוכח את כל 39 אבל יודע את עונש כרת שמגיע בגלל התעלמות מהמצווה עשה, הוא חייב בקורבן חטאת. זהו מקרה שבו הוא שכח שכל 39 סוגי המלאכות אסורים אבל זוכר שיש מצווה עשה לנוח מכל אחד מהם ואם לא עושה זאת העונש הוא כרת

I had two things I wanted to bring here, one about the issue of a public domain on Sabbath (one must not carry anything in a public domain onthe Sabbath) and the other about the famous question on the Rambam about when one forgets the whole 39 types of forbidden work on the sabbath, and has to bring 39 sin offerings, in what way does he remember Sabbath? {If he forgot Shabat completely then he brings only one sin offering. To bring 39, he needs to have remembered Shabat but forgot the 39.} In terms of the first thing I really have little to add except to bring the proof of the Gra that one does not need 600,000 to be a public domain. His proof is from Brachot page 58. Ula said we poskin [the law is known] that there is no multitude in Babylon. And we learn in a braita that a multitude is not less than 600,000.and the gemara in eruvin page 6 side b :Ula said, The ally ways of Mechuza (a city in Babylonia) would be a public domain if not for the fact that they close the gates at night. However, the Rosh Rashi and tosphot might be depending on the Gemaraa that says the public domain has to be like the flags of the desert. andin the flags of the desert where there were 600,000. The other issue is this. R. Yochanan said accidental karet but doing the work on purpose is liable a sin offering. And we poskin that way. But everyone how can one do all 39 and still be liable? surely it cannot be a case of his knowing the punishment but not the prohibition. I answer that that is exactly what the Rambam holds. It is just like the sacrifice of the Passover offering. If one does not bring it, he is liable karet, but there is no prohibition not to bring it. There is only a positive command (i.e.., the command to bring a Passover offering). Even so, if he does not bring it, he is liable karet. So, in terms of Sabbath, there is a positive command to remember Sabbath. So, even if he forgets all 39 types of work, but knows the punishment of karet that comes because of ignoring the positive command, he is liable a sin offering. That is a case where he forgot that all 39 types of work are prohibited but remembers that there is a positive command to rest from each one of them and if not doing so the punishment is karet.-------karet refers dying young before 50 years old according to one opinion in the Gemara

Why knowledge has to be of independent things, things independent of the mind according to H.A. Prichard? The answer: According to the philosopher H.A. Prichard, knowledge requires the object to be entirely mind-independent because the mind's state affects the nature of its presentations. If the object of knowledge were influenced by the mind, it would not be truly known but would instead be a product of the mind's modification, similar to an appearance or an illusion rather than a thing-in-itself. Therefore, for something to be known, it must be something that the mind does not alter in any way; its object must be wholly external to the mind. I think that Quantum Mechanics does not change this fact because if you do the two-slit experiment, the result does not change according to how you think. If you open one slit, the light beam acts as individual photons. If you open two slits, the light beam acts as waves and there is constructive and destructive interference. This goes against German Idealism and Kant in particular. I appreciate Kant an and Friesian school very much that built that system based on the limits of reason, but I think to make knowledge something that affects what it knows means that it knows nothing. I would like to mention here that when Physics says that a nature of light depends on how it is observed does not mean that it is subjective, but rather it means how it is measured.------I asked Dr. Kelley Ross about this.[Dr. Ross is a main representative of the Friesian School who holds knowledge has to be filtered through structures in the Mind.] His answer is: But I'm not sure what anyone means when they say that something is known by "reason." This cannot mean known by means of deduction or rational inference, because that relies on pemises. To Aristotle, premises that are first principles are not known by "reason" (logos) but by "mind" (nous). This means they are self-evident. I don't see how anyone has ever improved on that, except to falsify the self-evidence of such principles, which the Rationalists unintentionally accomplished.----Plato's equivalent are not self-evident. We are not even initially aware of them. Fries and Nelson say they are known by "reason," but, again, I'm not sure what this even means, except that they asume that it comes from a "faculty" of "reason," whose nature is speculative. Otherise, the theory of "non-intuitive" knowledge is the functional equivalent of Platonic Recollection. For Plato, phenomenal objects "participate" in the Forms, without any explanation of how that works.-------- With Fries, we can say that the Forms are in the objects, but non-intuitively. The Forms are Kantian things-in-themselves, but things-in-themselves are, as it says, in themselves. As Paul says: Through a glass darkly. We might say Kant has a version of this: The synthesis of the categories that produces phenomena, also introduces the Moral Law, which is all that is left for Kant of Plato's Forms. Kant says we know the Moral Law through "reason," but this suffers from the same difficulties as any other reference to "reason," and Kant's "reason" in particular underdetermines all the moral content that Kant wants to get out of it.----- That is the end of the reply of Dr. Ross. I might add here that causality to Kant is a priori (as shown by Hume)-and so even physical observation of an object requires an a priori assumption-i.e the assumption that something is causing me to see the object. The knowledge itself that I am seeing something is not contained in the light rays.-- I would also like to add that Dr Ross points out that no one has a better answer about the nature of reason--it is a simple that has a function, but we do not know what its essense is. --------------------------- [The difference between the approach of Kant and Fries and the approach of G.E. Moore and Prichard is important even though they are close as noted by philosophers in the 1800's who were aware of Jacob Fries and yet were edging towards the approaches that became the analytic schools of Russel and GE Moore.] Robert Hanna deals with the problems of Analytic Philosophy and holds that Kant addresses all the same issues in a better way.]---------I might mention here that I think Kant thought that we know concepts, or we are aware of concepts in the mind. But Prichard add GE Moore held we are aware of things outside the mind, not just concepts in the mind. The problem that Kant would have seen with this is that things outside the mind like colour cause the mind to see colour. But causality is not known empirically. And also, it might be argued that not everything has a cause. But I think even random events in Quantum Mechanics do have a cause--the cause is that the law that the atom should emit particles randomly.

za100 B Minor midi file za100 B Minor nwc file [most files that start with a letter go from 1 to 100]some were put on the internet]

za99 C Minor midi file za99 C Minor nwc file

בבא קמא דף כ''ט ע''א. אביי אמר ר' מאיר ור' יהודה חלוקים בשני דברים. בזמן מעידה, ר' מאיר מחזיק נתקל פושע, ור' יהודה מחזיק נתקל לאו פושע. לאחר הנפילה, ר' מאיר מחזיק מפקיר נזקיו אינו פוטר אותו מאחריות, ור' יהודה מחזיק שהוא פטור. אבל מה הוא מייאש החפץ באמצע נפילה? גם אם נתקל פושע, מה אם יש מקרה של נפילה של אונס כמו רוח חזקה לא רגילה. או מה אם יש נפילה על ידי אונס, והוא לא מייאש את החפץ? היה נדמה לי בתחלה שיכול להיות מקרה שהנפילה הייתה על ידי אונס, ובכל זאת הוא לא מפקיר נזקיו, ואולי זו נושא המחלוקת? כמו כן, אולי היה אפשר לחשוב במקרה של נפילה ברשלנות, ולמרות זאת הוא מפקיר את הנזק מיד,ואלי זו נושא המחלוקת? אבל ראיתי את בית יוסף [בשלחן ערוך, חושן משפט תי''ב, דין ד', ובהגהות הגר''א הערה ח'.] שאף אחד מאלה אינו המחלוקת. אז אני חושב שהמחלוקת היא שמכיוון שלר' מאיר ,נתקל פושע, אז אפילו מפקיר נזקיו לאחר הנפילה לא משחרר אותו מחובת תשלום פיצויים. אבל לר' יהודה, מכיוון שהמעידה היא על ידי אונס, אז מפקיר נזקיו לאחר הנפילה לא יהיה חייב. כמו כן הבנתי שלר' מאיר, אפילו במקרה של נפילה שהייתה על ידי אונס, למשל רוח חריגה באה והפילה דברים מן הגג, ואז הוא נטש את הדברים, הוא עדיין יהיה אחראי עד שהוא יסיר את החפצים מרשות הרבים. אני יכול להזכיר כאן שרצף מחשבות זה עלה לי לאחר שראיתי את התפרת שמואל [המודפסת בגמרא] והוא אומר שלר' יהודה לנטוש את החפץ שנופל ברשלנות לא יפטור אותו מאחריות. לאחר מכן ראיתי זאת נאמר בגלוי בשלחן ערוך ובגר"א באותו דין. אז חשבתי שאולי הוויכוח הוא כאשר הנפילה הייתה על ידי אונס והוא לא נטש את החפץ, אבל השלחן ערוך (גם שם) אומר שהוא אחראי. (כלומר, שר' יהודה סבור שהוא אחראי, והחוק הוא כמו שר' יהודה.) אז, חשבתי שאולי המחולקת נמצאת במקרה שבו אפילו ר' מאיר מסכים שזו נפילה על ידי אונס כמו רוח חזקה יוצאת דופן והוא לא נטש את החפץ. ראיתי גם שם שהשלחן ערוך אומר שהוא אחראי. אז, המקום היחיד שבו אפשר שתהיה שם המחלוקת הוא אחרי נפילה על ידי אונס, והוא אכן נטש את החפץ. ר' מאיר אומר שהוא עדיין אחראי להסירו למרות שהוא הפקיר אותו, ור' יהודה אומר שאין אחריות מכיוון שיש גם שהנפילה הייתה על ידי אונס וגם שהוא אכן נטש את החפץ