בבבא קמא פז ע''א
כשאישה או עבד גורמים נזק, לא משלמים [כי אין להם רכוש].(רמב''ם הלכות חובל ומזיק ד' הלכה כ''א) השאלה שלי כאן היא למה שהיא לא תמכור את הכתובה שלה עבור טובת הנאה? (כי יכול להיות שהבעל ימות לפני האישה, ואז הקונה יגבה את כל הסכום. אבל אם האישה תמות קודם, אחר כך הקונה לא יגבה דבר.) הגמרא בבבא קמא פז ע''א שואלת שאלה על הרכוש שבבעלותה אך אינו כתוב בכתובה [נכסי מלוג]. אבל ההצעה הזאת הולכת רק לפי רב הונא בן יהושע שמחזיק אפילו אם הייתה מוכרת את הנכס הזה, הפירות עדיין היו הולכים לבעלה. [כך עונה רב שך לשאלה זו: מדוע הרי"ף רמב"ם ורש''י משאירים את הצעת הגמרא הזו בחוץ?] אבל אני שואל לגבי מכירת הכתובה בפועל. הרי מישהו יכול לקנות אותו במחיר מופחת. הכסף מאותו קונה היה אז שייך לאישה כמו שכותב הרמב''ם בהלכות אישות כ''ב הלכה כ''ז. ואז היא תשלם על הנזק שהיא גרמה