A suka on the roof with only poles for walls. The lower walls are considered to extend upwards.
But only if the poles are on the edges. From where does this law come from?
Reb Haim (HaLevi) holds from Shabat since the version of the Geonim in Suka only writes the argument is in the middle of the roof. So there is no proof from there.
The Raavad holds differently because of the Gemara in Suka page 4.
Reb Haim Soloveitchik holds גוד אסיק מחיצתא only applies to מחיצות הניכרות. He gets to this in a slightly round about way. He brings from Shabat 89 that the law גוד אסיק applies for the edge of a roof. He writes that it is from there that the Rambam learned the law to Sukka
Rav Shach disagrees. He brings the law from Eruvin that one who stays on a mound that is 100^50 yards wide and 10 hand-breaths in height or less can carry in that area. That proves his point.
So when we find in Sukka that the law גוד אסיק מחיצתא is applicable only when there are מחיצות הניכרות that has to refer only to Sukka.
What I wish to think about is the Gemara that if you have a pit ten hand-breaths deep and 4^4 wide and long that is filled with fruit and one throws an object into it, he is not obligated to bring a sin offering. The Rashba brings Rav Hai Gaon for one answer why this is and another answer is you need מחיצות הניכרות.This last opinion seems to confirm Reb Haim HaLevi. Perhaps Rav Shach is holding like Rav Hai Gaon, and Reb Haim like the other opinion in the Rashba?
_________________________________________________________________________________
In חידושי הרמב''ם של רב חיים הלווי הלכות סוכה פרק ד' הלכה י''א
רב חיים הלווי holds "גוד אסיק מחיצתא" only applies to מחיצות הניכרות. He gets to this in a slightly round about way. He brings from שבת פ''ט that the law גוד אסיק applies for the edge of a roof. He writes that is is from there that the רמב''ם derived the law to סוכה.
However רב שך disagrees. He brings the law from עירובין that one who stays on a תל that is מאה על חמישים אמות wide and עשרה טפחים in height can carry in that area. That proves his point.
So when we find in סוכה that the law גוד אסיק מחיצתא only is applicable when there are מחיצות הניכרות that has to refer only to סוכה.
What I wish to ask is from the גמרא that if you have a pit עשרה טפחים עומק deep and ארבעה על ארבעה length by width that is filled with fruit and one throws an object into it, he is not obligated to bring a sin offering. The רשב''א brings רב האי גאון for one answer why this is. Then he brings another answer that one needs מחיצות הניכרות. This last opinion seems to confirm רב חיים הלווי. Perhaps רב שך is holding like רב האי גאון, and רב חיים like the other opinion in the רשב''א?
בחידושי הרמב''ם של רב חיים הלווי הלכות סוכה. רב חיים הלווי מחזיק "גוד אסיק מחיצתא" חל רק על מחיצות ניכרות. הוא מביא מן שבת פ''ט שהחוק גוד אסיק חל על קצה גג. הוא כותב כי משם הרמב''ם גזר החוק בשביל סוכה. אולם רב שך חולק. הוא מביא את החוק מעירובין כי מי נשאר על תל שהוא מאה על חמישים אמות רחב ועשרה טפחים גובה יכול לשאת באותו אזור. זה מוכיח את הנקודה שלו. אין שם מחיצות ניכרות. לכן, כאשר אנו מוצאים בסוכה שהחוק גוד אסיק מחיצתא הוא רק כאשר ישנן מחיצות הניכרות זה מתייחס רק לסוכה. מה שאני רוצה לשאול הוא מן הגמרא שאם יש לך בור עשרה טפחים עמוק וארבעה על ארבעה אורך ברוחב שהוא מלא פירות ואחד זרק חפץ לתוכו, הוא אינו מחויב להביא קרבן חטאת. הרשב''א מביא רב האי גאון בשביל תשובה אחת למה זה כן. אחר כך הוא מביא תשובה נוספת כי צריך מחיצות ניכרות. הדעה האחרונה זו נראית לאשר רב חיים הלווי. אולי רב שך מחזיק כמו רב האי גאון, ואת רב חיים כדעת האחרת ברשב''א