בבא מציעא דף מ''ח

התלבטתי מה מכווין רב שך על הדין שכסף פיזי רוכש על פי דין התורה, אך היה חשש שהמוכר עלול להשאיר את החפץ שנרכש להישרף (קודם שהלוקח היה משך אותו), וכך לא יידרש להחזיר את הכסף שניתן לו על ידי הקונה. לכן, חכמים קבעו שרק משיכה של החפץ גורמת לרכישה. עיין דף מ''ח בגמרא בבא מציע ואת דף ס''ג וע''א בגמרא עבודה זרה. הלכתי לים, ובדרך חזרה עלה בדעתי מה רב שך אולי מכוון. הרמב"ם כתב שיהודי שקונה חפץ מגוי, ונותן לו כסף של הקדש (ששייך לבית המקדש), אך לא משך את החפץ, היהודי עובר על איסור מעילה (שימוש במה ששייך לבית המקדש למטרה חולנית). אולם, אם היהודי קונה מיהודי אחר בכסף של הקדש, אך עדיין לא משך את החפץ, הוא לא מעל עד שהוא מושך את החפץ. אני חושב שרב שך מתקשה בכך משום שמשיכה היא גזירה של החכמים, אבל לפי דין התורה, כסף מקנה. לכן, היהודי צריך להיות חייב במעילה מיד כשהוא משלם בכסף של הקדש (גם כשהוא קונה מיהודי אחר). אני חושב שרב שך רוצה לענות על כך בהתבסס על גישתו של בעל המאור. בעל המאור סבור שהחכמים לא ביטלו רכישה בכסף. הם סברו שכסף אכן רוכש, אך הקונה או המוכר יכולים לבטל את העסקה עד שהחפץ הנרכש נמשך על ידי הקונה. [אבל גם החפץ וגם הכסף עדיין צריכים להתקיים. אם החפץ נהרס, המכירה לא יכולה להתבטל.] [משמעות הדבר היא שהבעל המאור מסכים שהחוק הוא כמו ר' יוחנן, אך מפרש אותו בצורה שונה מהרי"ף. לפיכך, כעת נוכל להבין את הרמב"ם. החוק הוא שכסף רוכש, אך דין מעילה אינו חל עד שהמכירה סופית, ואף אחד מהצדדים אינו יכול לחזור בו מהמכירה.] לפיכך, כעת נוכל להבין את הרמב"ם. הדין הוא שכסף רוכש, אך דין מעילה אינו חל עד שאף אחד מהצדדים לא יכול לחזור בו מהמכירה. לאחר מכן, בחלק השני של תשובתו של רב שך, הוא מסביר כיצד זה יכול להיות כך, משום שבמקרה אחר (אתנן) הוא מוצא היכן נעשתה עסקה, אך למרות שיש רכישה כספית, העובדה שצד אחד יכול לשנות את דעתו הופכת את הרכישה ללא שלמה. אבל עדיין זה לא מספיק. עדיין צריכים לדעת שלפי דעת הרמב''ם, שינוי רשות אינו גורם מעילה, רק נהנה מן הקדש. ולכן רק כשאי אפשר לחזור על העסקה, אז מעילה חלה, לא רק כשיש שינוי רשות, אלא שהעסקה סופית--------------------- בחלק השני של תשובתו של רב שך, הוא מסביר כיצד זה יכול להיות כך, משום שבמקרה אחר הוא מוצא היכן נעשתה עסקה, אך למרות שיש רכישה כספית, העובדה שצד אחד יכול לשנות את דעתו הופכת את הרכישה ללא שלמה. רב שך מביא גם מהאחרונים שהרמב"ם אינו תוקף בשינוי תחום מבחינת מעילה, אלא רק קבלת תועלת. עובדה זו מסבירה את הדין שמעילה חלה רק כאשר העסקה היא יותר מסופית; היא לא ניתנת לבטלה