בנוגע לרעיון שייתכן שיש קשר בין אביי לר' מאיר, ברצוני לציין שיש רמז לרעיון זה אצל רב נחום של המיר בבבא מציעא י''ג ע''א. הקשר שהוא רואה הוא דרך הרי''ף שסובר שעדים גורמים למסמך גירושין להיות תקף על ידי חתימתם, והוא סבור לפי דין אביי שעדים על מסמך גורמים לרכישה למלווה באופן מיידי. נראה שיש קשר בכך שהגמרא אומרת שהמסמך אינו נרכש עד שהוא מגיע לידי המלווה. עם זאת, בדקתי אם אולי רב שך יוצר קשר כזה, ולא ראיתי אותו. עלה בדעתי שהסיבה היא (אני חושב) שהרמב"ם לא פוסק את החוק כמו אביי, וגם לא את החוק של ר' מאיר, וגם אם היה עושה זאת, החוקים שונים בתכלית. הגמרא אומרת שאביי קובע שהרכישה נגרמת על ידי חתימות העדים רטרואקטיבית מרגע החתימה. זה לא יכול להיות קשור לר' מאיר שקובע שהעדים על הגט הופכים אותו למסמך תקף, אך עדיין גירושין לא מתרחשים עד שהוא נמסר לידי האישה