Tractate Bava Batra page 2A and page four

Rambam laws of Neighbors chapter 2 law 18, he says "since the place of the wall belongs to both, if the wall fell, the place and the stones belong to both." And in chapter 3 law 3 he says "If a neighbor surrounds another neighbor, and put puts up a fence around his property in such a way that the land of his neighbor is automatically also fenced in, then that other neighbor has to pay half the expense. However, this applies only if that fence is partly on the land of the other neighbor." You see the Rambam holds the possession of the land is what determines the ownership. The case of the first law is that if two people share a courtyard and put up a wall, if it falls, the stones are divided equally between them. What I am getting at here is this is surprising. The Gemara in Bava Batra has a few approaches to the Mishna about one neighbor that surrounds another. The question is "Who has to pay for the fence?," and "How much?," but the question of "On who's land is the fence?" is never mentioned in Bava Batra nor in Bava Kama page 20 {There is a book of lectures of Rav Nachum of the Mir and a book by Rav shach that try to understand what the approach of the Rambam is. The reason the Rambam requires the wall to be partially on the land of the surrounded neighbor is I think because he holds this law to be from the law of one who goes into his neighbor’s field and plants trees. This is how the Ramban and Tosphot bava kama page 58 hold If the wall would not be on the neighbor’s land, then this law would not be relevant at all. But even if it comes from that law in Bava Mezia, it would still be not exactly parallel, for to the Rambam holds (according to the Kesef Mishna laws of theft and loss chapter 10, law 5) the neighbor can say take your trees away and I will not pay for them. But here if the wall I already on his property we assume it was ok to him for the other neighbor to put it there. And therefore it I a case where it is okay to him and so he has to okay a full half. Like the case in bava mezia page 101 where he pays the full amount, [ If he really does not want the trees there but still is not willing to force the other to take them away, then he pays the least amount __________________________________________________________________________ רמב''ם הלכות שכנים פרק ב' הלכה י' , he says since the place of the wall belongs to both, if the wall fell, the place and the stones belong to both. And in פרק ג' הלכה ג'he says if a neighbor surrounds another neighbor and put puts up a fence around his property in such a way that the land of his neighbor is automatically also fenced in then that other neighbor צריך to pay half the expense. However, this applies only if that fence Is partly on the land of the other neighbor. You see the רמב''ם hold the possession of the land what determines the ownership. the case of the first law is that if two people share a courtyard and put up a wall, if it falls the stones are divided equally between them/ what I am getting at here is this is surprising. The גמרא in בבא שתרא has a few approaches to the משנה about one neighbor that surrounds another. The question is who has to pay for the fence, and how much, but the question of on who's land is the fence is never mentioned in בבא בתרא nor in בבא קמא The reason the רמב''ם requires the wall to be partially on the land of the surrounded neighbor (ניקף) is I think because he holds this law to be from the law of one who goes into his neighbor’s field and plants trees. This is how the רמב''ן and תוספות בבא קמא page נ''ח hold If the wall would not be on the neighbor’s land, then this law would not be relevant at all. But even if it comes from that law in בבא מציעא ק''א, it would still be not exactly parallel, for to the רמב''ם holds (according to the כסף משנה laws of גזילה and אבידה chapter י', law ה') holds the neighbor can say "Take your trees away and I will not pay for them." But here if the wall already on his property, we assume it was ok to him for the other neighbor to put it there. And therefore it is a case where it is okay to him and so he has to okay a full half. Like the case in בבא מציעא ק''א page 101 where he pays the full amount, [ If he really does not want the trees there but still is not willing to force the other to take them away, then he pays the least amount ________________________________________________________________________________________________________________________________________ רמב''ם הלכות שכנים פרק ב' הלכה י' , הוא אומר כיון שמקום החומה שייך לשניהם, אם נפל החומה, המקום והאבנים שייכים לשניהם. בפרק ג' הלכה ג' הוא אומר אם שכן מקיף שכן אחר ומציב גדר מסביב לקרקע שלו כך שגם הקרקע של שכנו מגודרת אוטומטית, אז השכן השני צריך לשלם חצי מההוצאה. עם זאת, זה חל רק אם גדר זו נמצאת בחלקה על הקרקע של השכן השני. אתה רואה שהרמב''ם מחזיק שחזקה בקרקע היא מה שקובעת את הבעלות. המקרה של החוק הראשון הוא שאם שני אנשים חולקים חצר ומעמידים חומה, אם היא נופלת, האבנים מחולקות ביניהם שווה בשווה מה שאני מתכוון כאן זה שזה מפתיע. בגמרא בבא בתרא יש כמה גישות למשנה לגבי שכן אחד שמקיף אחר. השאלה היא מי צריך לשלם על הגדר, וכמה, אבל השאלה על אדמת מי נמצאת הגדר לא מוזכרת בבא בתרא ולא בבא קמא הסיבה שהרמב''ם מחייב שהחומה תהיה בחלקה על אדמת השכן המוקף (ניקף) היא לדעתי משום שהוא מחזיק בדין זה מדין מי שנכנס לשדה של חברו ונוטע עצים. כך מחזיקים הרמב''ן ותוספות בבא קמא דף נ''ח. אם החומה לא תהיה על אדמת השכן, אזי דין זה לא היה רלוונטי כלל. אבל גם אם זה בא מהחוק הזה בבא מציעא ק''א, זה עדיין לא יהיה מקביל בדיוק, כי הרמב''ם מחזיק (לפי הכסף משנה גזלה ואבדה פרק י', חוק ה') יכול השכן לומר "קח את העצים שלך ואני לא אשלם עליהם". אבל כאן אם הקיר כבר על הנכס שלו, אנחנו מניחים שזה בסדר מבחינתו שהשכן השני שם אותו שם. ולכן זה מקרה שזה בסדר מבחינתו (ניחא ליה) ולכן הוא צריך לשלם חצי הסכום. כמו המקרה בבא מציעא ק''א עמוד ק''א שבו הוא משלם את מלוא הסכום, [אבל אם הוא באמת לא רוצה את העצים שם, אבל עדיין לא מוכן להכריח את השני לקחת אותם, אז הוא משלם את הסכום הכי נמוך.