Belief in God is rational. Everything has a cause. So unless there is a first cause, then you would have an infinite regress. And then nothing could exist. Therefore there must be a first cause. Therefore God, the first cause, exists. QED.
19.1.25
יש משהוא קשה בתוספות השנייה בבבא בתרא י''ח ע''ב. רבינו יצחק אומר שהשאלה המקורית על רבא מר' יוסי היא שהדבורים גם מזיקים ושרבא חייב להגיד את דינו גם אליבא דר' יוסי. ולכן הגמרא שואלת "היכי משכחת לה?" (איך אנחנו מוציאים את זה?) איך אנחנו מוציאים דבורים ליד הגבול לכתחילה באופן שבעלים של החרדל יכולים לומר לו "מאחר שהדבורים שלך שם (אף על פי שהם גורמים היזק), לכן גם אני אשים את החרדל שלי שמה, אע"ג שגם הם גורמים היזק." זה אי אפשר לדעת רבא האומר שכל דבר שיכול להזיק צריך להרחיק מו המיצר שלשה טפחים. אז רב פפא מתרץ, "זה מצב של לוקח." זאת אומרת לפי רבינו וצחק שהחרדל הוא ליד הגבול, ושהיה שם אפילו קודם שצד השני של החצר נמכר לשכנו. ועכשיו בעלים של החרדל אומרים לבעלים של שדבורים להרחיק את הדבורים שלו שישה טפחים מן הגבול. זה טוב לרבא שהחרדל ליד הגבול בגלל המכירה של צד השני, ורבא בעצמו מדבר במצב אחר שלא הייתה מכירה ויש רק שני שכנים בחצר שיש קו מפריד וכל אחד צריך להרחיק את ההזיק שלו שלשה טפחים מן המצר. מה שקשה בשבילי להבין הוא שרבינו יצחק משנה את המצב של השאלה להיות שהדבורים ליד הגבול למצב של התירוץ שהחרדל ליד הגבול. למה לא להגיד שזה מצב של לוקח והחרדל ליד הגבול והבעלים של החרדל אומר "הרחק את הדבורים שלך שלשה טפחים מן המצר וגם אני אשים את החרדל שלשה טפחים מן המצר." אני חושב שהתשובה לשאלה זו עשויה להיות כזו: השאלה הבאה של הגמרא היא "אם מדובר בקונה, אז מדוע חולקים החכמים? עכשיו אם גם הדבורים עושות נזק, אז פשוט שחכמים יאמרו ברגע שהדבורים כבר שם, אז יש להרחיק את החרדל (שתיהן גורמות נזק זו לזו). רק עכשיו השתנתה ההנחה המקורית, והדבורים אינן נחשבות כגורמות נזק לפי החכמים, ולכן יש להרחיק את החרדל מהן ששה טפחים
מאידך, אולי יתכן שהחכמים יאמרו לבעל החרדל להרחיק את החרדל מהדבורים כיון שהדבורים היו שם קודם והן בגבול כי החצר נמכרה לחצי. אז שוב, אני שואל למה זה כל כך פשוט שחכמים לא יאמרו לבעל החרדל להרחיק אותו גם במקרה זה. ולכן אני שואל שוב מדוע תוספות משנים את ההנחה מדבורים על הגבול לחרדל על הגבול
מאוחר יותר ראיתי שתוספות שואלים את השאלה הזו בדיוק. למה לא להשאיר את הכל בהנחה המקורית ("הוה אמינא'") במקומו ופשוט לשנות למקרה של לוקח? תוספות עונה שאם הדבורים היו שם בגבול ברשות, אז ר' יוסי לא היה מאפשר החרדל להתקרב. אבל על התשובה הזו, יש לי שאלה. אם תוספות אומר ששניהם צריכים להיות שלושה טפחים מהגבול, אז זה בדיוק מה שרבא אומר (שכל אחד צריך להתרחק מהגבול שלוש טפחים) ותשובת הלוקח בסדר, ואין סיבה לשנות את ה"הוה אמינא". אבל אם תוספות אומר שר' יוסי לא היה אומר שהחרדל יהיה בדיוק ליד לגבול, אז תוספות חוזרת למשנה שאמרה "ר' יוסי מתיר את זה" (הכוונה היא להיות ליד הגבול, אבל שאלת הגמרא הגיעה מהברייתא שלא אמר "ר' יוסי מרשה את זה", אלא "ר' יוסי אמר שבעל החרדל יכול להגיד לבעל הדבורים להרחיק אותן." זה מכוון להיות שלושה טפחים מהגבול. יש כאן גם שאלה קטנה, שהסיבה העיקרית לשנות את ההנחה המקורית הוא בגלל התנא קמא (בשאלה הבאה) שקובעים שהדבורים לא גורמות נזק. אבל זה דילוג קדימה
בדרך חזרה מהים עלה בדעתי מה מתכוון רבינו יצחק. תשובת רב פפא היא שר' יוסי הוא מקרה של לוקח והחרדל צמוד לגבול, ולמרות שרבינו יצחק משנה את ההנחה המקורית של התנא קמא, גם כך בגישה זו של רב פפא, ר' יוסי סבור שהדבורים גורמות נזק מסוים ולכן על הדבורים להתרחק מהגבול שלושה טפחים. הוא לא אומר שצריך להרחיק כל אחד, גם חרדל וגם דבורים, שלושה טפחים (המרחק יהיה שישה טפחים), אלא רק הדבורים. הסיבה היא שלמעשה אנו שומרים על ההנחה המקורית ש"כל הקודם זוכה". שמכיוון שהחרדל היה שם קודם, הוא יכול להישאר שם. השאלה השנייה של תוספות היא אם אנחנו כבר משנים את ההנחה המקורית שהדבורים עושות נזק לזה את ההנחה שהן לא גורמות נזק, אז למה אנחנו צריכים את התשובה של קונה? זה אומר שתוספות אומר שהחכמים משנים את ההנחה המקורית שלהם, אבל ר' יוסי ישמור על שלו. אז עכשיו אנחנו יכולים לענות על השאלה איך אנחנו מוצאים מצב כזה שבו הדבורים נמצאות ליד הגבול? התשובה היא שאנו מוצאים לפי החכמים שבעל הדבורים שם אותן שם כי הן לא גורמות נזק, ואז ר' יוסי מתנגד שצריך לקחת אותן. ואז תוספות עונה שאם זה היה המצב, אז ר' יוסי לא היה נותן שהחרדל יהיה ליד הגבול. זאת אומרת שאף על פי שהשאלה מתחילה בברייתא, עדיין תוספות מחזיקים שאין הבדל בין המשנה לברייתא. בשניהם, ר' יוסי מחזיק את החרדל יכול להיות ליד הגבול ושהוא יכול להגיד לבעל הדבורים להרחיק אותן
בדרך חזרה מהים עלה בדעתי לשאול על השאלה והתשובה המקורית של תוספות. אנחנו משנים את המצב לזה שהחרדל צמוד לגבול ותוספות שואלים למה לא לשמור על ההנחה המקורית שהדבורים צמודות לגבול ושהן גורמות נזק ולמרות זאת מאחר ומדובר במכירה, החרדל יכול להיות גם ליד הגבול? תוספות עונה שר' יוסי לא היה אומר במקרה כזה שהחרדל יכול להיות גם בגבול. תהיתי למה לא? אם מדובר במכירה למה החרדל צריך להיות רחוק? למה לא להגיד שמכיוון שמדובר במכירה אז החרדל יכול להיות גם ליד הגבול? התשובה שלדעתי היא שההרשאה שאנו מקבלים ממכירה היא שלפיכך אנו יכולים למצוא משהו שגורם נזק ליד הגבול, אבל זה לא מכוון שלכן דבר שגורם נזק יכול לשים ליד חפץ שהוא בצד השני של הגבול -ברגע שחפץ הזה כבר נמצא שם