Translate

7.7.17

The Mishna משנה in Truma (ch 4)

The general way of taking תרומה, the part of the crop that goes to the כהן, is by physically removing that percentage of the crop. The same goes for מעשר the עשירית that is given to the Levi.  This is what I think made the רמב''ם explains the  משנה in מסכת תרומה in a kind of forced way that does not seem to be in accord with its simple explanation. The  משנה in תרומה (ch 4) says simply, המפריש מקצת תו''ם מוציא ממנו תרומה עליו אבל לא למקום איר אחר ר''מ אומר אף מוציא ממנו תרומה על מקום אחר
ר''ת תו''ם היינו תרומות ומעשרות  "When one separates a part of תרומה and מעשר from a stack of grain, one can not take from it ,"it" masculine gender, תרומה and מעשר to another place but only to itself.  ר. מאיר says: Also to another place.
The simple explanation is like the ראב''ד  that since the part he separated is not the full amount percentage thus the entire stack is still mixed with טבל .  The reason is the general rule held by the sages אין ברירה.  That means he can not take from the stack of grain one סאה and then say this סאה is מעשר for nine סאה in this other stack. The reason? We can not say that in reverse there is choice to say what he now holds is טבל. This is certainly what the משנה sounds like and it goes well with the fact that ר. מאיר says he can do so because ר. מאיר  holds יש ברירה. But then the obvious question is then the same problem exists for that very same stack of grain. Why can he take a סאה and say "This סאה is מעשר for nine סאה in the stack?" If אין ברירה then אין ברירה. If there is no choice then there is no choice. So the רמב''ם in  תרומה פרק ג הלכה  says when one separates a partial amount of תרומה he has to take תרומה from it ,from the grain he separated.  It does not have the category of תרומה at all. The question then the אחרונים  ask is then what about the previous law in the רמב''ם תרומה פרק ג:ו  where it says if he separates 1/61 what he has separated is תרומה and he then goes and take the remaining amount that is needed to complete the right percentage. The ר''ש רבינו שמשון  brings the ירושלמי  that  says the משנה in תרונה  פרק רביעי case he intends to separate more. This the ר''ש says means when he does not intend to separate more, the part he has separated is straight טבל and does not have the category of תרומה at all. My question here is this. Is it possible the רמב''ם holds with ר''ש? 
I mean הלכה ז would be when he does not intend to separate any more and הלכה ו   is when he intended to separate a complete percentage but missed by a drop?
I saw that רב שך explains the רמב''ם exactly the opposite from the ר'ש and I am wondering why this is necessary?  רב שך says the רמב''ם holds when he does not intend to separate any more it has the full category of תרומה and מעשר and when he does intend to separate more it does not because תרומה and מעשר do not work in reverse. Then הלכה ו is simply not a case of working in reverse but of simply then and there not separating enough at one time.

 Perhaps the question should be just the opposite. Why does the ר''ש say what he says? Maybe the most simple explanation is like רב שך?
 To answer for רב שך you might say here that the ר''ש was forced into his position because of  the משנה תרומה פרק ד is where he intended to separate more and he did not see any difference between this and the case of separating 1/61 instead of 1/60? But the רמב''ם held there is a simple difference, and so his explanation is the most simple.




הדרך הכללית של לקיחת תרומה, (החלק של היבול שהולך כהן), היא על ידי הסרה פיזית של אחוז מהיבול. כן לגבי מעשר  שניתן הלוי. זה מה שאני חושב גרם לרמב''ם להסביר את המשנה במסכת תרומה בדרך שלא נראית להיות בקנה אחד עם ההסבר הפשוט שלה. המשנה בתרומה אומרת בפשטות,המפריש מקצת תו''ם מוציא ממנו תרומה עליו אבל לא למקום איר אחר. ר''מ אומר אף מוציא ממנו תרומה על מקום אחר. ר''ת תו''ם היינו תרומות ומעשרות.  (כאשר אחד מפריד חלק התרומה ומעשר מתוך ערימה של תבואה, הוא לא יכול לקחת ממנו תרומה והמעשר למקום אחר אבל רק לעצמו. ר מאיר אומר: גם למקום אחר. ההסבר הפשוט הוא כמו ראב''ד כי מאז החלק שנפרד אינו אחוז מלוא הסכום ולכן הערימה כולה עדיין מעורבב עם טבל. הסיבה לכך היא הכלל שבידי החכמים אין ברירה. כלומר, הוא לא יכול לקחת מהערימה של תבואה  סאה אחת ואז לומר סאה זה מעשר לתשע סאה בערימה אחרת. הסיבה? אנחנו לא יכולים לומר כי בכיוון ההפוך למפרע יש בחירה להגיד מה שהוא מחזיק כעת הוא טבל. זהו בהחלט איך המשנה נשמעת וזה הולך טוב עם העובדה שר. מאיר אומר שהוא יכול לעשות זאת משום שר. מאיר מחזיק יש ברירה. אבל אז השאלה המתבקשת היא אז אותה הבעיה קיימת באותה ערימה של תבואה. למה הוא יכול לקחת סאה ולומר "סאה זו מעשר  לתשע סאה בערימה?" אם אין ברירה, אז אין ברירה. אז רמב''ם בתרומות פרק ג' הלכה ז' אומר כאשר אחד מפריד כמות חלקית של התרומה הוא צריך לקחת תרומה ממנה, מן התבואה שהיא מופרדת. (זו לא  בקטגוריה של תרומה בכלל.) השאלה אז האחרונים לשאול אז מה לגבי החוק הקודם רמב''ם תרומות פרק ג'  ה''ו שבה כתוב אם הוא מפריד 1/61 מה שהוא הפריד הוא תרומה, ואז הוא הולך לקחת את הסכום הנותר כי הוא צריך להשלים את האחוז הנכון. ר''ש (רבינו שמשון) מביא את הירושלמי שאומר משנה בתרומה הפרק הרביעי  היא מקרה שבכוונתו להפריד יותר. ר''ש אומר כשהוא אינו מתכוון להפריד יותר, החלק שהוא הפריד הוא  טבל ואינו משויך לקטגוריה של תרומה בכלל. השאלה שלי כאן היא זו. האם זה אפשרי שרמב''ם מחזיק עם ר"ש? אני מתכוון הלכה ז' תהיה כאשר אין בכוונתו להפריד עוד, והלכה ו' היא כשאר הוא מתכוון להפריד אחוז שלם אבל חיסר מקצת? ראיתי כי רב שך מסביר את רמב''ם בדיוק ההיפך מן ר'ש ואני שואל למה זה הכרחי? רב שך אומר רמב''ם מחזיק כאשר אין בכוונתו להפריד עוד יש לו את הקטגוריה מלאה של תרומה, ומתי שהוא מתכוון להפריד יותר זה לא תרומה ומעשר בגלל שתרומה ומעשר לא חלים למפרע. ואז הלכה ו' הוא פשוט לא מקרה של למפרע אלא שבו במקום הוא לא מפריד מספיק בבת אחת.