יש מחלוקת של ר''י מיגש ורמב''ן כנגד הרשב''א בעניין מסמך הלוואה שנחתם והיה קניין סודר, אם יש חובה על המלווה לתת את ההלוואה? הר''י מיגש ורמב''ן מחזיקים כן. הרשב''א אומר לא. השאלה שיש לי על הרשב''א היא כזו. יכול להיות שחלק מהדעות האלה הולכות כמו אביי שעדים שחתמו על מסמך הופכים את העיסקא כבר לתקף. עדים בחתומיו זכים לו. או שיכול להיות שהרשב''א הכריע את הדין כמו רב אסי [בבא מציעא דף י''ג ע''א] שמסמך קניין הופך את העסקה כבר לתקפה. אבל בכל מקרה, גם רב אסי וגם אביי מובאים לשם כדי לענות על אותה שאלה, וזו הבעיה של מסמך שנחתם ומתוארך לפני שהעסקה בפועל מתרחשת. שטר זה אינו תקף. זה נקרא "שטר מוקדם". אם הרשב''א היה צודק, אז יכול להיות מסמך חתום ובו יש קניין סודר, ובכל זאת החובה להחזיר את ההלוואה לא התרחשה עד שהכסף הוחלף. זה אוטומטית הופך את המסמך ללא תקףכמו כן, ברצוני להעלות שתי סוגיות הנוגעות לבבא מציעא י''ד ע''ב. סוגיא אחת היא בירור ברב שך. שהרי בדף י''ד יש לנו מקרה של גזלן של קרקע שמכר אותה והיא חוזרת לבעלים. הלוקח מקבל את כספו בחזרה ואת השבח של הקרקע מהגזלן, אבל את היציאות הוא מקבל מהבעלים. רב שך מדגיש בכמה מקומות כי "שיעבוד" (החובה של כל הנכס לשלם חוב) חלה על השדה עצמו שנמכר. לכן אין ספק מדוע הלוקח מקבל את השבח לקרקע מהגזלן. הסיבה לכך היא שחובת השיעבוד פירושה שהגזלן צריך להשלים את המכירה, אפילו עד כדי כך שהוא מוודא שכל ערך הנכס הולך ללוקח, אפילו השבח. (אני חושב שעל סמך זה, צריך לומר שאם הלוקח לא יכול לקבל בחזרה את היציאות (העבודה שהושקעה בנכס) מהבעלים, אז הוא מקבל אפילו את זה מהגזלן.) בכל מקרה, מה שאני רוצה לומר כאן הוא מההלכות גזל פרק ט' הלכה א' ברמב"ם שאם גוזל קרקע וגורם לה נזק, עליו להחזיר את הקרקע או את שוויה לפי זמן הגזל. ואם הנזק לא נגרם על ידי הגזלן, אז הגזלן צריך להחזיר את הקרקע כפי שהיא. באף אחד מהמקרים אין דיון על מה לגבי מקרה שבו יש שבח. הסיבה היא שחובת הגזלן היא להחזיר את הקרקע כפי שהייתה בזמן הגזלן, אך אם הגזלן מכר את הקרקע, אז יש חובת שיבוח שבו הגזלן צריך להחזיר אפילו את השבח לקרקע שנלקחה מהלוקח. הסוגיא השנייה היא שיש כאן התאמה בין מקרה זה למקרה של לווה שמכר קרקע. אנו יכולים להבין מדוע אתה לא אומרים שבמקרה כזה, הלוקח מקבל את כספו בחזרה, כי אם ללווה היה כסף, הוא היה משמש מלכתחילה לפירעון ההלוואה. אבל במקרה של הגזלן, אנחנו רוצים מראש שהקרקע תחזור לבעלים. עם זאת, אני שואל, האם החוק (במקרה של מלווה ולווה) לגבי השבח לא צריך להיות זהה? כלומר, עלינו לומר שהלוקח מקבל את השבח מהלווה. אבל, אולי כן? לא בדקתי.אחר שכתבתי את זה ראיתי שהגמרא בבא מציעא דף ט''ו ע''א מביאה ברייתא שכן משווה דין הגזלן שמשלם את השבח עם הדין של לווה שגם הוא משלם את השבחת השבח