Gemara Nida2. The Mishna says a person went into a mikve [pool] and it was found lacking the full volume, all the pure things which were handled [based on the  assumption that that mikve was okay] are impure. R Shimon says in a private domain they are in doubt. In a public domain they are pure. The Gemara asks from this braita: ''a barrel of wine was separated in order to use it for truma, and was found to be sour. For three days the truma is ok. After that it is a doubt.'' R Hanina from Sura says the teaching about barrel is R Shimon. And both learn from sota. What is the case with Sota? Even though she is in doubt, she is considered to be definitely not ok until she drinks. So all the pure thing are impure. But then just like sota they should be considered pure in a public domain? No, because for in a public domain there is no privacy. That is why the sota is ok there. But for a mikve what difference is there in a public domain if it was found lacking? But even so since we learn from sota they should be pure in a public domain? No because here there are two status's  to make impure. R Shimon also learns from sota. Just like sota in a public domain is pure, so are the pure things. But then in a private domain they should be impure. No, because there  is valid suspicion on her in  private domain.

The question that Rav Shach asks here [in Laws of Truma 5:24 ] is that once you come on two status's, you do not need the answer of sota. Also, I ask that the Gemara asks on the first Tana that since we learn from sota, the law should be like sota  in all cases. I think they mean that if we learn by a Gezera shava. אין גזירה שווה לחצאים. So why do they not ask the same question on R Shimon? Since he learns from Sota. the law of the pure things should be like sota in all cases. And also, I would like to ask that if we are learning from a gezera shava or הקיש,  then what type of answer could it be that sotaa is different because of such and such a reason. Is that not the whole point of a gezera shava,- to put the law of one case into another case even though they are different?

Also I would like to ask that in any case, the teaching about the barrel is not like R Shimon. The braita says for three days it is ok, and after that a doubt. But if it would be R Shimon  it should be a doubt right away in a private domain and ok in a public domain.

[What I am getting at is that in fact Rav Shach is right that even though the gemara puts this together, it seems clear that these are two separate answers, ]

I know there i a lot here that might be unclear but I am really tired from being at the sea the whole day. But just tp help a little bit let me say:

A sota is a woman who was  warned by her husband not to be in a private place with a certain man, and she did so anyway. She is forbidden to her husband until she drinks the waters in the Temple--or she can refuse and admit her guilt, and is divorced.  

The "two status's" means the fellow that went into the mikva was impure, and the mikve is now not okay. That is two against one status that we know in the past it was ok That is sstatus of impure, plus status now against status of the past. You might have run into this subject in Ketuboth page 9

I might add that the  whole comparison of the barrel used for truma with sota or the mikve is difficult to understand. What we learn from sota is  a doubt about purity in a private domain is impure, and in a public domain it is pure. This does not seem to have any relation to separation of truma. Also the difference in  reasoning is hard to understand because  certainly R  Shimon agrees there is not privacy in a public domain. so why does he disagree with the firt tana [as the Gemara itself usually asks in similar type of arguments]. And certainly the first tana agrees that the  reason for suspicion in a private domain for the sota. And also, if that is the reason for suspicion in a private domain for the sota, perhaps any other case should be totally pure? Why does that reasoning only result in having the case of mikve just a doubt?   

_____________________________________________________

________

גמרא נידה ב ע''ב The משנה says a person went into a מקווה and it was found lacking the full volume all the טהרות which were handled based on the  assumption that that מקווה was okay are impure. ר' שמעון says in a רשות היחיד they are in doubt. In a רשות הרבים they are pure. The גמרא asks from this ברייתא a barrel of wine was separated in order to use it for תרומה and was found to be sour. For three days the תרומה is ok. After that it is a doubt. ר' חנינא from סורא says the teaching about barrel is ר' שמעון. And both learn from סוטה. What is the case with סוטה? Even though she is in doubt she is considered to be definitely not ok until she drinks. So all the טהרות are impure. But then just like סוטה they should be considered pure in a  רשות הרבים? No, because for in a רשות הרבים there is no privacy. That is why the סוטה is ok there. But for a מקווה what difference is there in a רשות הרבים if it was found lacking? But even so since we learn from סוטה they should be pure in a רשות הרבים? No because here there are two חזקות  to make impure. ר' שמעון also learn from סוטה. Just like סוטה in a רשות הרבים is pure So are the טהרות. But then in a  רשות היחיד they should be impure. No because there  is valid suspicion on her in  ברשות היחיד. The question that רב שך asks here is that once you come on two חזקות you do not need the answer of סוטה. Also I ask that the גמרא asks on the first תנא that since we learn from סוטה, The law should be like סוטה  in all cases. I think they mean that if we learn by a גזירה שווה ולכן אין גזירה שווה לחצאים. So why do they not ask the same question on ר' שמעון? Since he learns from סוטה. the law of the  טהרות should be like סוטה in all cases. And also I would like to ask that if we are learning from a גזירה שווה or הקיש  then what type of answer could it be that סוטה is different because of such and such a reason? Is that not the whole point of a גזירה שווה to put the law of one case into another case even though they are different?

Also I would like to ask that in any case, the teaching about the barrel is not like ר' שמעון. The ברייתא says for three days it is ok and after that a doubt. But if it would be ר' שמעון  it should be a doubt right away in a רשות היחיד and ok in a רשות הרבים.

I might add that the  whole comparison of the barrel used for truma with sota or the mikve is difficult to understand. What we learn from סוטה is  a doubt about טהרה in a private domain is טמא and in a רשות הרבים it is טהור. This does not seem to have any relation to separation of תרומה. Also the difference in  reasoning is hard to understand because  certainly ר' שמעון agrees there is not יחוד in a רשות הרבים so why does he disagree with the תנא קמא  as the גמרא itself usually asks in similar type of arguments. And certainly the תנא קמא  agrees that the is reason for suspicion in a רשות היחיד for the סוטה. And also if the is reason for suspicion in a  רשות היחיד for the סוטה perhaps any other case should be totally pure? Why does that reasoning only result in having the case of מקוה just a doubt.   

תוצאות התרגום

גמרא נידה ב' ע''ב המשנה אומרת שאדם נכנס למקווה ונמצא חסר נפח, כל הטהרות שטופלו על סמך ההנחה שהמקווה היה בסדר טמאות. ר' שמעון אומר ברשות היחיד הם בספק. ברשות הרבים הם טהורים. שואלת הגמרא מברייתא שזו שונה מחבית יין כדי להשתמש בה לתרומה ונמצאה חמוצה. במשך שלושה ימים התרומה בסדר. אחרי זה יש ספק. ר' חנינא מסורא אומר שההוראה על חבית היא ר' שמעון. ושניהם לומדים מסוטה. מה המקרה עם סוטה? למרות שהיא בספק היא נחשבת בהחלט לא בסדר עד שהיא שותה. אז כל הטהרות טמאות. אבל אז בדיוק כמו סוטה הם צריכים להיחשב טהורים ברשות הרבים? לא, כי ברשות הרבים אין פרטיות. לכן הסוטה בסדר שם. אבל בשביל מקווה מה הבדל יש ברשות הרבים אם נמצא חסר? אבל למרות זאת כיוון שאנו למדים מסוטה הם צריכים להיות טהורים ברשות הרבים? לא כי כאן יש שתי חזקות לעשות הטהרות טמאות. גם ר' שמעון לומד מסוטה. בדיוק כמו שסוטה ברשות הרבים היא טהורה כך גם הטהרות. אבל אז ברשות היחיד הם צריכים להיות טמאים ודאי. לא כי יש עליה חשד תקף ברשות היחיד. השאלה שרב שך שואל כאן היא שברגע שאתה בא על שתי חזקות אתה לא צריך את התשובה של סוטה. וכן אני שואל שהגמרא ששואלת על תנא הראשון שכיוון שאנו למדים מסוטה, הדין צריך להיות כמו סוטה בכל המקרים. (אני חושב שהם מתכוונים שאם נלמד על ידי גזירה שווה אין גזירה שווה לחצאים.) אז למה הם לא שואלים את אותה שאלה על ר' שמעון? מאז הוא לומד מסוטה. חוק הטהרות צריך להיות כמו סוטה בכל המקרים. וגם אני רוצה לשאול שאם אנחנו לומדים מגזירה שווה או הקיש אז איזה סוג תשובה יכול להיות שסוטה שונה בגלל סיבה כזו ואחרת? האם זה לא כל העניין של גזירה שווה להכניס את הדין של מקרה אחד לתיק אחר למרות שהם שונים? כמו כן ברצוני לשאול שבכל מקרה, ההוראה על החבית אינה כמו ר' שמעון. הברייתא אומרת שלשה ימים זה בסדר ואחרי זה ספק. אבל אם זה יהיה ר' שמעון זה צריך להיות ספק מיד ברשות היחיד ובסדר ברשות הרבים.

אני רוצה להוסיף שכל ההשוואה של החבית המשמשת לתרומה עם סוטה או המקווה קשה להבנה. מה שאנו למדים מסוטה הוא שספק לגבי טהרה בתחום הפרטי הוא טמא וברשות הרבים זה טהור. נראה שאין לזה קשר להפרשת תרומה. גם את ההבדל בנימוק קשה להבין כי בהחלט ר' שמעון מסכים שאין יחוד ברשות הרבים אז למה הוא חולק על התנא קמא כמו שהגמרא עצמו שואל בדרך כלל בסוג דומה של טיעונים. ובהחלט תנא קמא מסכים שיש סיבה לחשד ברשות היחיד לסוטה. לכן אם יש סיבה לחשד ברשות היחיד לסוטה אולי כל מקרה אחר צריך להיות טהור לחלוטין? מדוע ההיגיון הזה רק גורם לכך שהמקרה של מקוה הוא רק ספק