תוספות בבא מציעא צט ע''א וקידושין נ''ה ע''א

The משנה says מועל with בדק הבית goes out to חולין. That is אין מועל אחר מועל אלא בבהמה וכלי שרת. The תוספתא פרק ב says יש cases when בדק הבית also stays הקדש. This is the question of תוספות in קידושין נ''ה ע''א. The answer  looks to me to be straightforward. The first answer is to ר' מאיר  that מזיד it goes out to חולין. This seems to be open and plain in the words of תוספות even though he does not mention ר' מאיר. The second answer looks to be straight like ר' יהודה that only if he שוגג that it goes out to חולין. The actual division that תוספות says there is whether he thinks it is his or not. And besides that I think this is possible to be what תוספות means in Bava Mezia page 99a also. However the משנה למלך on רמב''ם laws of 'מעילה פרק ו' הלכות ד' וה says the difference is whether he gives the ax to another person or not. It looks like the מהרש''א understands Tosphot like the Mishna Lamelek. However the Maharshal divides the answers of Tosphot into two parts. So to me it looks like the marshal understands Tosphot as I said.


במשנה כתוב אין מעול אחר מועל אלא בבהמה וכלי שרת. היינו שמעילה בבדק הבית יוצאת לחולין. אבל בתוספתא כתוב מצבים שיש מועל אחר מועל בבדק הבית. זו שאלת התוספות בקידושין נ''ה ע''א. נראה לי שתירוץ התוספות הוא שזה תלוי רק באם הוא חושב שכלי שלו. אם הוא חושב שהוא שלו אז לר' מאיר הוא יוצא לחולון  ולר' יהודה רק אם הוא יושב שהכלי של אחר.
אבל לפי המשנה למלך התירוץ של תוספות הוא שהכל תלוי באם הוא נתן את הכלי למי שהוא אחר או אם הוא משתמש בו בעצמו. הדבר שקשה להבין במשנה למלך הוא שאם הוא נותן את החפצא שמי שהוא אחר הוא יוצא לחולין בהכרח אז מה אפשר לעשות עם המחלוקת בין ר' מאיר לר' יהודה