The תוספות ד''ה לפיכך in the beginning of בבא בתרא seems to me hard to understand. The משנה says partners that have decided to divide up a courtyard are forced to build wall. If it falls, it is therefore belongs to both of them. Then תוספות asks even without that reason it ought to be of both since we would not say המוציא מחבירו עליו הראיה In that case. The reason we would not say that is because it was not clear from the beginning that it belonged to just one. The question I have on this is this. In the beginning of בבא מציעא we do say המוציא מחבירו עליו הראיה in the case of a מציאה a found object.
My question here is that the lost object was not clearly of just one and not the other. And yet the Gemara still wants to apply the principle of המוציא מחבירו עליו הראיה
To me it seems there is a more simple explanation of our משנה in בבא בתרא. It is this. In our משנה we say we divide the wall and the גמרא says that is the case even if it has fallen into the domain of one of the partners. The משנה in בבא מציעא says מחבירו עליו הראיה. What is the difference? Answer: in the משנה in בבא בתרא they are both forced to build the wall. That is the reason the משנה itself gives and it makes perfect sense.
The same thing applies in a case where they were not forced to build it but had agreed to build it. In any case there is an original assumption that it belongs to both and that is why we do not say it belongs to just one even if it is in his רשות.
The answer to this I think is that the Mishna in Bava Metzia does not say המע''ה. The Gemara applies it there but it is not openly in the Mishna. In fact the Gemara holds that Mishna can be of סומכוס (sumhos) also.
בבא בתרא דף ב" ע''א. התוספות ד''ה לפיכך בתחילת בבא בתרא נראה לי קשה להבין. המשנה אומרת שותפים שהחליטו לחלק את החצר שלהם נאלצים לבנות קיר.ולכן אם זה נופל, הוא שייך לשניהם. ואז תוספות שואלים אפילו בלי סיבה זו, זה צריך להיות של שניהם מאז שלא היינו אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה במקרה זה. הסיבה שאנחנו לא היינו אומרים את זה בגלל שהוא לא היה ברור מההתחלה שהוא היה שייך רק אחד. השאלה יש לי על זה זה. בתחילת בבא מציעא אנחנו .אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה במקרה של חפץ של מציאה.
השאלה שלי כאן היא שהאובייקט שאבד לא היה שייך רק אחד מהם ולא של האחר. ובכל זאת הגמרא עדיין רוצה להחיל את העיקרון של המוציא מחבירו עליו הראיה
לי נראה שיש הסבר פשוט יותר של המשנה בבבא בתרא. זה הוא זה. המשנה שלנו בבבא בתרא אומרת שאנחנו מחלקים את הקיר והגמרא אומרת זה הדין גם אם נפל לתוך התחום של אחד. משנה בבבא מציעא אומרת המוציא מחבירו עליו הראיה. מה ההבדל? תשובה: במשנה בבבא בתרא הם נאלצים לבנות את הקיר. זוהי הסיבה שהמשנה עצמה נותנת וזה הגיוני. אותו הדבר חל במקרה שבו הם לא נאלצו לבנות את הקיר אבל הסכימו לבנות אותו. בכל מקרה קיימת הנחה מקורית כי הוא שייך לשניהם ובגלל זה אנחנו לא אומרים שזה שייך רק אחד אפילו אם הוא נמצא ברשות שלו.
התשובה לכך לדעתי היא כי המשנה בבבא מציעא לא אומרת המע''ה. הגמרא אומרת אותו שם אבל זה לא בגלוי במשנה. למעשה הגמרא סוברת כי המשנה יכולה להיות של כסומכוס גם
אני חושב שיש לך להגיד כי הר"י פשוט משתמש בשכל ישר. רק בגלל שהקיר נפל לתוך התחום של אחד מהשותפים, מדועזה זה צריך לתת לו טיעון יותר חזק מאשר השותף השני
My question here is that the lost object was not clearly of just one and not the other. And yet the Gemara still wants to apply the principle of המוציא מחבירו עליו הראיה
To me it seems there is a more simple explanation of our משנה in בבא בתרא. It is this. In our משנה we say we divide the wall and the גמרא says that is the case even if it has fallen into the domain of one of the partners. The משנה in בבא מציעא says מחבירו עליו הראיה. What is the difference? Answer: in the משנה in בבא בתרא they are both forced to build the wall. That is the reason the משנה itself gives and it makes perfect sense.
The same thing applies in a case where they were not forced to build it but had agreed to build it. In any case there is an original assumption that it belongs to both and that is why we do not say it belongs to just one even if it is in his רשות.
The answer to this I think is that the Mishna in Bava Metzia does not say המע''ה. The Gemara applies it there but it is not openly in the Mishna. In fact the Gemara holds that Mishna can be of סומכוס (sumhos) also.
I admit this is all vague to me since I do not actually have the Gemara Bava Metzia to look it up. It is just that off hand I seem to recall the Gemara saying המע''ה over there.
בבא בתרא דף ב" ע''א. התוספות ד''ה לפיכך בתחילת בבא בתרא נראה לי קשה להבין. המשנה אומרת שותפים שהחליטו לחלק את החצר שלהם נאלצים לבנות קיר.ולכן אם זה נופל, הוא שייך לשניהם. ואז תוספות שואלים אפילו בלי סיבה זו, זה צריך להיות של שניהם מאז שלא היינו אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה במקרה זה. הסיבה שאנחנו לא היינו אומרים את זה בגלל שהוא לא היה ברור מההתחלה שהוא היה שייך רק אחד. השאלה יש לי על זה זה. בתחילת בבא מציעא אנחנו .אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה במקרה של חפץ של מציאה.
השאלה שלי כאן היא שהאובייקט שאבד לא היה שייך רק אחד מהם ולא של האחר. ובכל זאת הגמרא עדיין רוצה להחיל את העיקרון של המוציא מחבירו עליו הראיה
לי נראה שיש הסבר פשוט יותר של המשנה בבבא בתרא. זה הוא זה. המשנה שלנו בבבא בתרא אומרת שאנחנו מחלקים את הקיר והגמרא אומרת זה הדין גם אם נפל לתוך התחום של אחד. משנה בבבא מציעא אומרת המוציא מחבירו עליו הראיה. מה ההבדל? תשובה: במשנה בבבא בתרא הם נאלצים לבנות את הקיר. זוהי הסיבה שהמשנה עצמה נותנת וזה הגיוני. אותו הדבר חל במקרה שבו הם לא נאלצו לבנות את הקיר אבל הסכימו לבנות אותו. בכל מקרה קיימת הנחה מקורית כי הוא שייך לשניהם ובגלל זה אנחנו לא אומרים שזה שייך רק אחד אפילו אם הוא נמצא ברשות שלו.
התשובה לכך לדעתי היא כי המשנה בבבא מציעא לא אומרת המע''ה. הגמרא אומרת אותו שם אבל זה לא בגלוי במשנה. למעשה הגמרא סוברת כי המשנה יכולה להיות של כסומכוס גם
אני חושב שיש לך להגיד כי הר"י פשוט משתמש בשכל ישר. רק בגלל שהקיר נפל לתוך התחום של אחד מהשותפים, מדועזה זה צריך לתת לו טיעון יותר חזק מאשר השותף השני
